|
חיים מתוקנים –עולם מעוות תמיהות רבות מתעוררות לפנינו ,כשאנו מביטים על החיים בעולם. מדוע הטוב והצדק נעלמים ,ואילו את הרע והחושך אנו מוצאים בכל פינה? כיצד אנשים רעים זוכים לחיי עושר וכבוד ,ולעומתם הטובים והישרים חיים חיי צער ומכאוב? ומה התכלית בעולם בו הרע גובר? שאלות אלו מביאות אנשים רבים למסקנה שעולמנו הוא מציאות מעוותת-שניתן לשנותה. ניתן לתקנה וניתן לנו הנבראים כוח לכך. כח זה –לתקן את העולם ,יכול להביא כל אחד מאיתנו לתענוג הנפלא ביותר עלי אדמות.בהתבוננות פשוטה ,מובן שהתענוג הגדול ביותר שאפשר להעניק לאדם הם החיים עצמם. עצם האפשרות לחיות בעולם ,הוא התענוג המוחלט אצל כל אדם. לכן ,אפילו לאדם בעל ייסורים שחייו הפכו עליו לנטל ,יש עדיין את הרצון להמשיך את חייו בעולם. אולם החסידות מלמדת כי ישנו תענוג רוחני נעלה יותר,למעלה מתענוג החיים,והוא התענוג הנקרא "חיי החיים": לא רק ליהנות מהיכולת לחיות העולם את החיים עצמם,אלא גם ליהנות מהיכולת להמשיך חיים לעולם כולו ממקור רוחני שהוא למעלה מהחיים עצמם. מסבירה החסידות כי גם לאדם {למרות שהינו יצור מוגבל}ניתנת האפשרות להמשיך חיים לעולם,על ידי קיום רצון האל. בכל פעם שהאדם מקיים את ציווי האל הוא ממשיך לעולם חיים חדשים הנוצרים מקיום רצונו יתברך. בכך ממשיך האדם בעולם חיים ממקום רוחני שהוא למעלה מהחיים שלו עצמו {מהבורא שהוא מקור החיים}. כאן טמון התענוג הנפלא ביותר מבחינה רוחנית שיכול להיות לנברא מוגבל –להמשיך חיים חדשים לעולם. תכלית הכוונה של בריאת העולם היא לתקן :הקב"ה נותן כוח ויכולת לכל אחד שעל ידי עבודתו יתקן את החסר בעולם ויביאו לידי שלימות. זהו אפוא הייעוד שלנו כנבראים. בספרי הקבלה נכתב שעולמנו הוא המציאות הרוחנית הנחותה ביותר ,{עולם השקר}. שכן הכח הרוחני בעולמנו מוסתר ,עד כדי כך שהאור האלוהי לא ניראה כלל. תפקידינו כנבראים הוא לגלות את אור ה" בתוך המציאות הגשמית המעלימה עליו ולגלות את אור נשמתנו מול סחף החיים ופתויי העולם. דווקא במציאות זו ניתן להגיע לתכלית רוחנית נפלאה ,הרבה יותר מהשלמות הרוחנית בעולמות הרוחניים הנעלים ביותר. שכן בעולמות הרוחניים אמנם מתגלה אור רוחני ללא הסתרים ,אולם אין בכך כל חידוש ,ולכן אין לבורא נחת רוח מכך. לעומת זאת ,כאשר אורו של הבורא מאיר בעולם חשוך כעולמנו –זה גורם לו נחת רוח מרובה. אומרים שהיהדות היא אופטימית –{והיא הכן כזאת} ,רק צריך להבין את האופטימיות שלה,על רקע זה.ל א שהעולם כולו טוב ויפה-אנו מודעים לחושך השורר בעולם . אבל יש לו תיקון ואף יותר מכך :גם לחושך יש ייעוד בשבילו הוא נוצר . זוהי אופטימיות אמיתית . שנזכה להטמיע זאת עמוק בהכרתנו . בשורות טובות וישועות |
שתי וערב
בתגובה על אומנות המיחזור
ה ש ל ד ג
בתגובה על עפרונותיה של עדי לדין-ציירת בחסד!
תגובות (23)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
צטט: יהושע עיצובים 2010-01-10 12:55:43 יפה לך על הפוסט. חוץ מאי דיוקים והוצאת דברים מהקשרם הוא טוב כנושא שכדאי להתיחס אליו. אנסה לצטט ולהעמיד דברים על דיוקם :
בכל זאת השתדלתי והגבתי כמעט על כל השאלות.
מקווה שיתקבלו על דעתך .
נראה שאתה קצת מבולבל ,תעיין שוב בתגובה שלך ושים לב אך אתה עונה לעצמך על חלק משאלותיך.
אילו אנשים ? רוב העולםזו יומרה שאין לה תומכים ... יש לה הרבה בטח לא בתורת ישראל. פרשת שמות ב פסוק יא-"וירא בסבלתם"התורה אינה מתימרת להפיג את הסבל והכאב בחיי העולם הזה –בטח שכן הרי היא תורת חיים ועזרואף תיקונים אינם דבר "מוחלט" הם אינם תוצאה של תיקון בלבד. אז של מה?ניתן לתקנה וניתן לנו הנבראים כוח לכך.כח זה –לתקן את העולם , טעות ממש לאיש ביכולתו של אדם רק לתקן את עצמו או לסיע לאחרים בתיקוניהם. וזה כשלעצמו הוא תיקון העולםבמערך של "כלל ישראל" יש תיקון של עולם. נכוןוזהו תהליך ארוך ואינו טמון בכוחו של הפרט . ועוד אך של הכלל,ביחוד לעם ישראליכול להביא כל אחד מאיתנו לתענוג הנפלא ביותר עלי אדמות.בהתבוננות פשוטה ,מובן שהתענוג הגדול ביותר שאפשר להעניק לאדם הם החיים עצמם. לא הבנתי מה הקשר בין אדם המכיר במציאותו בעולם כעולם של תיקון לבין המושג "תענוג" ! –ברגע שבין אדם מצליח לתקן זהו תענוג גדולעצם האפשרות לחיות בעולם ,הוא התענוג המוחלט אצל כל אדם. שוב ....האפשרות של האדם לחיות היא מציאות שאין לו שליטה עליה כביכול...אז אם הוא נמצא בסבל מתמיד מה גורם לו לתענוג ? זה שהוא מתגבר כל יום עוד קצת, ובכלל ,הרצון הבסיסי של כל אחד לחיות.לכן ,אפילו לאדם בעל ייסורים שחייו הפכו עליו לנטל ,יש עדיין את הרצון להמשיך את חייו בעולם.אולם החסידות מלמדת כי ישנו תענוג רוחני נעלה יותר,למעלה מתענוג החיים,והוא התענוג הנקרא "חיי החיים":לא רק ליהנות מהיכולת לחיות העולם את החיים עצמם,אלא גם ליהנות מהיכולת להמשיך חיים לעולם כולו ממקור רוחני שהוא למעלה מהחיים עצמם. אם זה היה נכון אז למה האדם נמצא בגוף ולא ברוח בלבד ? ה" התהווה להיות פה ב"תחתונים" כנראה יש לו סיבה טובה. למה שבורא העולם יוליד אותו למציאות לא ברורה ....לא הסברת את הקשר. בשביל שנרגיש שייכים, שנרגיש בשותפות שלנו איתו. בזה שאנו מבררים ומתקנים . זה לא תרוץ שעליו ללמוד שיש משהו מעבר לחומר,לטרדות החיים וכאבם. זה אחלה תרוץ מסבירה החסידות כי גם לאדם {למרות שהינו יצור מוגבל} אני מתנגד להתבטאות הזו –אין ספק שאנו מוגבלים ,הרי אנו משתמשים ב% 4,5 ממה שקיבלנוהאדם שנברא בצלם אלוקים אינו יצור מוגבל,המציאות סביבו היא מוגבלת. גם וגם.ניתנת האפשרות להמשיך חיים לעולם,על ידי קיום רצון האל. בכל פעם שהאדם מקיים את ציווי האל הוא ממשיך לעולם חיים חדשים הנוצרים מקיום רצונו יתברך. טעות האדם לא נברא על מנת לקיים מצוות. אך ורק בשביל זה .זה הוראות יצרן של הקב"ה.הוא נברא על מנת להיות אם הבורא היה צריך חיילים שיבצעו פקודות הוא היה בוחר בנאצים כעם סגולה הם עושים את המוטל עליהם יותר טוב מאיתנו. גם אני וגם אתה בחרנו בתורת ישראל,אם ה" היה חושב שלא נוכל לקיימה ,לא היינו זוכים לה בכך ממשיך האדם בעולם חיים ממקום רוחני שהוא למעלה מהחיים שלו עצמו {מהבורא שהוא מקור החיים}. כאן טמון התענוג הנפלא ביותר מבחינה רוחנית שיכול להיות לנברא מוגבל –להמשיך חיים חדשים לעולם. הטעות הזו נפוצה ונובעת מהשפעות נוצריות תאוריות המאמינות בגן עדן וגהינום וכול מיני שטויות כאלה אם תקיים מצוות ותלך ב "תלם" אתה תהיה בסדר....אתה תעלה למעלה. אם תקיים את ציווי ה"תזכה לקיים את תכליתך כיהודי.ויותר מזה אם תבדקי בסיפורי חסידים כשהם מדברים על גן עדן הם מתכוונים למקום הנשמה בסוף יעודה לאחר השתלשלות מסעותיה בחיי "עולם העשיה" נכון,יחד עם זאת גן העדן והגהנום קיימיםגם בעולמינו,בחיינו.מסיפורי הבעש"ט לדוגמא שביקש לדעת מי ישב לידו בגן עדן והראו לו איזה פושע מלוכלך...בעיר פלונית. רק בא להדגים ולהראות שהמציאות האמיתית אינה נראת בעיניים האנושיות ובטח אינה תלויה בקיום תרי"ג מצוות,המצוות הם כלי ואמצעי לאדם לעשיית הדבר האמיתי. אז אנחנו מסכימים{,המצוות הם כלי ואמצעי לאדם לעשיית הדבר האמיתי.} אתה אמרת....תכלית הכוונה של בריאת העולם היא לתקן :הקב"ה נותן כוח ויכולת לכל אחד שעל ידי עבודתו יתקן את החסר בעולם ויביאו לידי שלימות. שוב טעות העולם נברא בשלמות ? יש משהו לא מושלם שה"עושה??.הוא היה במציאות לא שלמה בעידן האדם הגן עדן - זה נקרא בריאה,בריאת העולם הפגום. מציאות התיקון להחזרת נשמת האדם למקורה אמורה להביא את הבריאה לתיקון,ולא את העולם. את העולם ואת האנושות.אתה לא פה רק בשביל עצמך....אילו שני מושגים שונים. האדם אמור לתקן את מה שהבורא במאמרו נוצר לא מושלם - לשלמות. זהו אפוא הייעוד שלנו כנבראים.בספרי הקבלה נכתב שעולמנו הוא המציאות הרוחנית הנחותה ביותר ,{עולם השקר}.מדוע הטוב והצדק נעלמים ,ואילו את הרע והחושך אנו מוצאים בכל פינה?כיצד אנשים רעים זוכים לחיי עושר וכבוד ,ולעומתם הטובים והישרים חיים חיי צער ומכאוב?ומה התכלית בעולם בו הרע גובר?שאלות אלו מביאות אנשים רבים למסקנה שעולמנו הוא מציאות מעוותת-שניתן לשנותה.
מותר להגיד "חז"ל" לא נראה לי שהרמב"ם,או רבי חיים מוואלוזין...ואפילו דוד המלך ...או שאר גדולי הדורות שדיברו על זה ג"כ היו שמחים אם היו מקטלגים אותם כספרי קבלה....נראה לי שהם שמחים
שנזכה להיות קשובים ומדוייקים
מאחלת לך שתזכי לשים לב שהשמיים פתוחים בשבילך
והזמן תלוי בך ובתפילותייך
טוב...אני לא מ ועדת הציונים לפוסטים.
יפה לך על ההשקעה
מילים הם חותכות
ישנם דברים המצריכים דיוק.
ביחוד כשנוגעים בנושאי מהות
קשה לקחת ולסכם דברים גדולים.
ד"א זה מה שיפה באגדות חז"ל שדרך סיפור הביאו תמצית של רעיון גדול.
ברור שאת נושא העולם והאדם צריך סדרה של פוסטים.
נעמית
נעמת לי בפוסט הזה
ודברת אל ליבי
אצלי אלוהים
מדבר אהבה
ומעשיו אהבה
אם נקשיב ונראה
נחייה
בהווייה זו
כל אחד
יתקרב אל עצמו
ויגע באלוהים
בתוכו
כך יאיר כל אחד
בד' אמותיו
וביחד ניצור
אחדות מוארת
היא
האלוהות
מנסיוני והבנתי
אנשים אשר
דרכם רוחנית
חייהם בתחילת הדרך
אינה שוגה בשושנים
דרכם במעלה הסולם
רצופה בכאב וקושי
אשר מתוכם
נוצרת הצמיחה
ולעומתם נשמות צעירות
בתחילת דרכן
בראשית התפתחותן
לעיתים החיים שלהם
חגיגה גדולה...
כל נשמה
והדרך שלה
מתפתחת היא בקצב שלה
נכבד אותה
בכל מצב
ללא שיפוט
לזה אקרא אהבה
תודה ,אתם משמחים אותי.
שנדע רק שמחות...
זוהי אופטימיות אמיתית
. שנזכה להטמיע זאת עמוק בהכרתנו
. בשורות טובות וישועות
תודה על פוסט מחזק ומעצים
מצטערת אין לי מילים....
הפתעת אותי עם "הסיכום"הארוך שלך .
אין מצב אני משקיעה מאמץ{ותאמין לי שזה לא פשוט לי}
ועונה לך על כל תגובה לחלק מהמאמר.שוב מצטערת ,אולי מישהו יותר חרוץ ממני יבוא לעזרתי
ואם לא אז שוב מצטערת
לא דיברתי על" תענוג "או תענוגי החיים
מסבירה החסידות כי גם לאדם {למרות שהינו יצור מוגבל}ניתנת האפשרות להמשיך חיים לעולם,על ידי קיום רצון האל. בכל פעם שהאדם מקיים את ציווי האל הוא ממשיך לעולם חיים חדשים הנוצרים מקיום רצונו יתברך. בכך ממשיך האדם בעולם חיים ממקום רוחני שהוא למעלה מהחיים שלו עצמו
רק שבן אדם מקיים את ציווי ה" בדיוק ושמחה ,רק אז חייו "בתענוג",וזהו תכליתו בחיים.
אנחנו מדברים על אותו הדבר .
ואם לא אז סליחה על חוסר ההבנה
יפה לך על הפוסט.
חוץ מאי דיוקים והוצאת דברים מהקשרם הוא טוב כנושא שכדאי להתיחס אליו.
אנסה לצטט ולהעמיד דברים על דיוקם :
מדוע הטוב והצדק נעלמים ,ואילו את הרע והחושך אנו מוצאים בכל פינה?כיצד אנשים רעים זוכים לחיי עושר וכבוד ,ולעומתם הטובים והישרים חיים חיי צער ומכאוב?ומה התכלית בעולם בו הרע גובר?שאלות אלו מביאות אנשים רבים למסקנה שעולמנו הוא מציאות מעוותת-שניתן לשנותה.
אילו אנשים ?
זו יומרה שאין לה תומכים ...
בטח לא בתורת ישראל.
התורה אינה מתימרת להפיג את הסבל והכאב בחיי העולם הזה
ואף תיקונים אינם דבר "מוחלט" הם אינם תוצאה של תיקון בלבד.
ניתן לתקנה וניתן לנו הנבראים כוח לכך.כח זה –לתקן את העולם ,
טעות
יש ביכולתו של אדם רק לתקן את עצמו או לסיע לאחרים בתיקוניהם.
במערך של "כלל ישראל" יש תיקון של עולם.
וזהו תהליך ארוך ואינו טמון בכוחו של הפרט .
יכול להביא כל אחד מאיתנו לתענוג הנפלא ביותר עלי אדמות.בהתבוננות פשוטה ,מובן שהתענוג הגדול ביותר שאפשר להעניק לאדם הם החיים עצמם.
לא הבנתי מה הקשר בין אדם המכיר במציאותו בעולם כעולם של תיקון לבין המושג "תענוג" !
עצם האפשרות לחיות בעולם ,הוא התענוג המוחלט אצל כל אדם.
שוב ....האפשרות של האדם לחיות היא מציאות שאין לו שליטה עליה כביכול...אז אם הוא נמצא בסבל מתמיד מה גורם לו לתענוג ?
לכן ,אפילו לאדם בעל ייסורים שחייו הפכו עליו לנטל ,יש עדיין את הרצון להמשיך את חייו בעולם.אולם החסידות מלמדת כי ישנו תענוג רוחני נעלה יותר,למעלה מתענוג החיים,והוא התענוג הנקרא "חיי החיים":לא רק ליהנות מהיכולת לחיות העולם את החיים עצמם,אלא גם ליהנות מהיכולת להמשיך חיים לעולם כולו ממקור רוחני שהוא למעלה מהחיים עצמם.
אם זה היה נכון אז למה האדם נמצא בגוף ולא ברוח בלבד ?
למה שבורא העולם יוליד אותו למציאות לא ברורה ....לא הסברת את הקשר.
זה לא תרוץ שעליו ללמוד שיש משהו מעבר לחומר,לטרדות החיים וכאבם.
מסבירה החסידות כי גם לאדם {למרות שהינו יצור מוגבל}
אני מתנגד להתבטאות הזו
האדם שנברא בצלם אלוקים אינו יצור מוגבל,המציאות סביבו היא מוגבלת.
ניתנת האפשרות להמשיך חיים לעולם,על ידי קיום רצון האל. בכל פעם שהאדם מקיים את ציווי האל הוא ממשיך לעולם חיים חדשים הנוצרים מקיום רצונו יתברך.
טעות
האדם לא נברא על מנת לקיים מצוות.
הוא נברא על מנת להיות
אם הבורא היה צריך חיילים שיבצעו פקודות הוא היה בוחר בנאצים כעם סגולה
הם עושים את המוטל עליהם יותר טוב מאיתנו.
בכך ממשיך האדם בעולם חיים ממקום רוחני שהוא למעלה מהחיים שלו עצמו {מהבורא שהוא מקור החיים}. כאן טמון התענוג הנפלא ביותר מבחינה רוחנית שיכול להיות לנברא מוגבל –להמשיך חיים חדשים לעולם.
הטעות הזו נפוצה ונובעת מהשפעות נוצריות
תאוריות המאמינות בגן עדן וגהינום וכול מיני שטויות כאלה
אם תקיים מצוות ותלך ב "תלם" אתה תהיה בסדר....אתה תעלה למעלה.
ויותר מזה אם תבדקי בסיפורי חסידים כשהם מדברים על גן עדן הם מתכוונים למקום הנשמה בסוף יעודה לאחר השתלשלות מסעותיה בחיי "עולם העשיה"
מסיפורי הבעש"ט לדוגמא שביקש לדעת מי ישב לידו בגן עדן והראו לו איזה פושע מלוכלך...בעיר פלונית.
רק בא להדגים ולהראות שהמציאות האמיתית אינה נראת בעיניים האנושיות ובטח אינה תלויה בקיום תרי"ג מצוות,המצוות הם כלי ואמצעי לאדם לעשיית הדבר האמיתי.
תכלית הכוונה של בריאת העולם היא לתקן :הקב"ה נותן כוח ויכולת לכל אחד שעל ידי עבודתו יתקן את החסר בעולם ויביאו לידי שלימות.
שוב טעות
העולם נברא בשלמות ?
הוא היה במציאות לא שלמה בעידן האדם הגן עדן - זה נקרא בריאה,בריאת העולם הפגום.
מציאות התיקון להחזרת נשמת האדם למקורה אמורה להביא את הבריאה לתיקון,ולא את העולם.
אילו שני מושגים שונים.
האדם אמור לתקן את מה שהבורא במאמרו נוצר לא מושלם - לשלמות.
זהו אפוא הייעוד שלנו כנבראים.בספרי הקבלה נכתב שעולמנו הוא המציאות הרוחנית הנחותה ביותר ,{עולם השקר}.
מותר להגיד "חז"ל" לא נראה לי שהרמב"ם,או רבי חיים מוואלוזין...ואפילו דוד המלך ...או שאר גדולי הדורות שדיברו על זה ג"כ היו שמחים אם היו מקטלגים אותם כספרי קבלה....הם חכמינו ודבריהם הם תורה.
שכן הכח הרוחני בעולמנו מוסתר ,עד כדי כך שהאור האלוהי לא ניראה כלל.תפקידינו כנבראים הוא לגלות את אור ה" בתוך המציאות הגשמית המעלימה עליו:ולגלות את אור נשמתנו ,מול סחף החיים ופתויי העולם.דווקא במציאות זו ניתן להגיע לתכלית רוחנית נפלאה ,הרבה יותר מהשלמות הרוחנית בעולמות הרוחניים הנעלים ביותר. שכן בעולמות הרוחניים אמנם מתגלה אור רוחני ללא הסתרים ,אולם אין בכך כל חידוש ,ולכן אין לבורא נחת רוח מכך. לעומת זאת ,כאשר אורו של הבורא מאיר בעולם חשוך כעולמנו –זה גורם לו נחת רוח מרובה. אומרים שהיהדות היא אופטימית –{והיא הכן כזאת} . רק צריך להבין את האופטימיות שלה,על רקע זה.לא שהעולם כולו טוב ויפה-אנו מודעים לחושך השורר בעולם . אבל יש לו תיקון ואף יותר מכך :גם לחושך יש ייעוד בשבילו הוא נוצר . זוהי אופטימיות אמיתית . שנזכה להטמיע זאת עמוק בהכרתנו . בשורות טובות וישועות
מסכימה עם כל מילה*
וואו,
יותר מדי אלוהות וה' וכאלה
אי לוסט יו אור יו לוסט מי
אתייחס לנקודה אחת בקבלה,שקצת למדתי מתוך סקרנות,לאו דווקא מתוך אמונה
השמים אמורים להיפתח לאנשים שעושים בגלוי ועוד יותר בנסתר
ואני שואלת איפה הם השמים האלה
שלא נדבר על מתי כבר?
נעמה יקרה,
זה אופטימי ויפה ורוחני וקל לחיות כשמצליחים להזדהות עם זה.
יש לי אחות כזו, ואני מעריצה אותה על זה.
חיים טובים ותודה.
יש בלנס בין חיובי ושלילי ביונברס,
והוא המאזן אנרגיות חיוביות ושליליות.
איזון זה כביכול טבעי,-צורך הישרדות.
הטבע לא יהרוס עצמו-!!!
וופס:
מלבד אם הוא רוצה לאבד עצמו לדעת.
והדעת
היא זו הקובעת את ההיגיון והמציאות,
על כן כאשר מסתדרים דברים לפי רצוננו,-
-אנו מודים לבורא עולם.
וכשר אנו פונים איליו.
למעשה פונים אנו לעצמנו,
כוחנו ,עוצמתנו וצידקת קיומנו.
האיזון נמצא בצדק.
*
נעמושקה, הבאת יפה את המחשבה החסידית של הבעש"ט וממשיך דרכו הרבי מילובביץ', אבל וזהו אבל גדול ישנו בילבול מושגים לעיתים אף מכוון בין המושג 'חיים', 'עונג' ו'תכלית' .
החיים שלא מרצונך באת לעולם ושלא מרצונך תצא ממנו ואתה אחראי על מה יקרה בין שני נקודות אלו, החיים כשלעצמם אינם תענוג כפי שרשמת,אלא הכוונה היא בשורש המחשבה החסידית החיים כאשר האדם מקיים את דבר השם הם תענוג, לקיים את מצוות השם בעומק ובפנימיות הדברים עם משמעותם העמוקה.
לחיות רק בתענוג אינם חיים כלל של האדם החסידי, 'עונג' גם הוא כשלעצמו איננו תכלית הוא תוצר לוואי של קיום מצוות מתוך הבנה עמוקה שלהם לרצון השם.
וכך גם המושג 'תכלית' מקור המילה ושורש המילה הוא צבע התכלת של הרקיע והשמיים, המבט כלפי שמייה ועל כן תכלית האדם הוא המבט אל אלוהים וקיום מצוות השם.
וגם כאן התכלית היא החיים במובן זה שנתתי לך את החיים ואת המוות והאדם יכול לבחור בחיים במשמעות בחירה קיומית כי החיים כשלעצם שוב אינם חיים.
החסידות מנסה לחבר את האדם למחשבה עמוקה יותר אך בלתי נתפשת לאדם הפשוט ועל כן עוטפת את הדברים במינוחים אשר מתאימים לרוב הציבור ולא רק למעט בניגוד לליטאים הלמדנים והמתנגדים אשר מבינים את מהות הדברים ללא עטיפה רכה ונעימה.
עכשיו את מוזמנת לקרוא את מה שכתבת ולראות כיצד הדברים נקראים שוב :
מובן שהתענוג הגדול ביותר שאפשר להעניק לאדם הם החיים עצמם.עצם האפשרות לחיות בעולם ,הוא התענוג המוחלט אצל כל אדם. לכן ,אפילו לאדם בעל ייסורים שחייו הפכו עליו לנטל ,יש עדיין את הרצון להמשיך את חייו בעולם.אולם החסידות מלמדת כי ישנו תענוג רוחני נעלה יותר,למעלה מתענוג החיים,והוא התענוג הנקרא "חיי החיים":לא רק ליהנות מהיכולת לחיות העולם את החיים עצמם,אלא גם ליהנות מהיכולת להמשיך חיים לעולם
לתקן את העולם ניתן רק כשכל אחד יקח אחריות ויתקן בעצמו,
הספר המדובר הינו ספר עבודה בו התכנים מספרים לנו מאיפה באנו והיכן הטעויות והטריגרים,
הבריאה נתנה לנו מ 1-7 ועלינו להמשיך 8,9,0, יצירה שלנו מתוך הבנות קודמות וקדומות,
עבר הווה עתיד
הדרך לאיזון
נחמד מצידך ,גם שאת לא מחוברת לטכסט שלי את עדיין מככבת אותו .
תודה לך ,מעריכה את הפירגון
איפה זה שם?ואיפה פגשת טקסט לא אופטימי?
לדעתי האופטימיות נמצאת אצלינו בהכרה ,אם אני בן אדם אופטימי גם כשהפגש בטכסט לא אופטימי ,הראה בו
את האופטימיות שבו. בכל אופן תודה על דעותייך .
שיהיה לך שבוע מבורך בכל אשר חפץ ליבך
יהדות היא שפה אופטימית?
הצחקת אותי!
אפילו אלוהימוש שם לא אופטימי!
אבל אם זה מחזק אותך?
אז מי אני שאשבור את הרגשתך
שבוע נפלא שיהיה לך
זורם ושקט ומלא באופטימיות