כותרות TheMarker >
    ';

    גישה הוליסטית לשינוי הרגלי אכילה

    ארכיון

    אם לא דיאטה-אז מה כן?

    6 תגובות   יום ראשון, 10/1/10, 10:21
     

      ד"ר סוזי אורבך ( שעבדה במרפאה שפתחה בלונדון עם נשים שעברו דרך כל הדיאטות) טוענת כי כיוון שגילן הממוצע של הדוגמניות בחברה המערבית הוא 13, המסר העולה מכך הוא שעל האישה להיראות כמו נערה צעירה ובהחלט לא כמו אישה בשלה בעלת סימני נשיות. משמעות הדבר היא שנשים מתמודדות מול מודל שאינו ניתן לחיקוי וכך הן סובלות מתחושת כשלון מתמדת. האידיאל שאינו בר השגה, מוצג כניתן למימוש בתנאי שירדו כך וכך קילוגרמים, יעשו דיאטה זו או אחרת, או יאכלו מזון מסוים. מי שהיא מלאה, שמנה, שמנמונת נחשבת חסרת כוח רצון וחלשה בעיני הסביבה ובעיני עצמה.

     

     לפיכך, דיאטה, הפתרון בו בוחרות נשים רבות, אמנם מאפשרת לאבד משקל, אבל לא לשנות את דרך האכילה ולשמור על המשקל החדש. יש עדויות רבות לכך שאם הגוף נתון בחסך לאורך זמן, חילוף החמרים יוצא מאיזון. בנסיבות נורמאליות, אם אדם אוכל יותר מדי או פחות מדי, חילוף החמרים מואץ או מועט. איזון זה מאפשר שמירה על משקל גוף יציב. אצל מי שעושה דיאטות רבות, נקודת האיזון המטבולית נהרסת. הדיאטות, מעודדות את המחשבה שאוכל הוא אסור ומסוכן.

     

       העדויות מצביעות על כך שרב שיטות הדיאטה אינן עובדות והן אף מזיקות יותר משהן מועילות. יתרה מזאת, אין ראיות לכך שהשמנה מרעה את בריאות הנשים. למעשה, מתוצאות מחקרים אחרונים עולה כי נשים היו חיות זמן רב יותר והיו נהנות מבריאות טובה יותר אם משקלן היה גבוה ב - 10 עד 15 אחוז ואם היו נמנעות מדיאטה. הקשר בין בריאות לקויה והשמנה אצל נשים הוא יותר תוצאה של דיאטות כרוניות ומתח נפשי. שומן אצל נשים איננו תופעה לא בריאה. משקל משפיע על בריאותן של נשים הרבה פחות מאשר על בריאותם של גברים.

     

                אם לא דיאטה, אז מה כן?

     

       נדרשת התוודעות לתיאבון הפיזיולוגי, לאיתותי הרעב והשובע של הגוף. כדאי ללמוד  לאתר מתי  אוכלים מתוך רעב אמוציונאלי ולהבין את המשמעות שאנו מייחסים מבחינה רגשית לגוף רזה ולגוף שמן. אם נגיב לרעב הטבעי שלנו, נהיה במשקל תקין ובריא. הבעיה אינה רק כשאוכלים שלא מתוך רעב, אלא חמור מכך, למדנו לפחד כל כך מאוכל ומהתיאבון שלנו, עד שאנחנו חושבים שעלינו להימנע תמיד ממזון. אנחנו כבר לא יודעים מהו רעב רגיל. בנוסף, קיים קושי בזיהוי רעב בצורה נכונה ובהבדלה בין רעב פיזי לרעב אמוציונאלי. לעיתים, רגשות כמו חרדה, כעס, תסכול מזוהים בטעות כרעב. רעב פיזיולוגי, רעב אמיתי מצוי בקיבה, מלווה בתחושת ריקנות. זהו הרעב היחיד הנובע מכך שהגוף זקוק למזון, כתוצאה מצורך פיזי אמיתי. נושא ההקשבה לגוף מהותי להפנמת השינוי בגישתנו לאוכל. חוסר היכולת להקשיב לגוף ולצרכיו הוא חלק מהבעיה של חוסר מודעות לרעב הפיזיולוגי. אם נגיב לרעב הטבעי שלנו נהיה במשקל תקין ובריא. כשאוכלים שלא מתוך רעב ובנוסף  פוחדים מאוכל ומהתיאבון, פעמים רבות הפתרון (המוטעה) הוא להימנע ממזון. לכן, למידה של הקשבה לגוף וזיהוי סוגי רעב שונים היא חלק בלתי נפרד מהפתרון.

     

        איך עושים את זה?

     

      קצת מפחיד להפסיק לעשות את מה ששיכנעו אותנו במשך שנים רבות שרק הוא עובד: דיאטה, ספירת קלוריות, קיזוזים, איסורים, הגבלות. הפנמנו, בלי שנרגיש, את המסר שאנחנו בעצם לא יודעים ולא מסוגלים להיות אחראים לכמה, מה ומתי אנחנו אוכלים. התרגלנו לחשוב שחייבים מסגרת, חייבים תוכנית, חייבים תפריט ובעיקר חייבים מישהו שיגיד לנו את כל זה, מישהו שייקח אחריות עלינו ועל התזונה שלנו.

       אז לכל מי ששכח, נולדנו עם גוף משוכלל מאוד, שיודע לעשות הרבה דברים מסובכים וגם לאותת מתי הוא צריך אוכל. זה לא מאוד מסובך להקשיב לגוף. קצת תירגול של מודעות והתבוננות, בעזרת כלים כמו מדיטציה ודמיון מודרך ואפשר לצאת לדרך.

    דרג את התוכן:

      תגובות (6)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        14/1/10 13:40:

      כן... והגוף גם יודע לרפא את עצמו ולכן לא צריך רופאים?

      איזה שטויות!

      הגוף יודע לרפא את עצמו אבל הרופא עוזר לגוף לרפא עצמו בדרך הטובה ביותר (ולפעמים היחידה), בדיוק כמו בתופעות של השמנת יתר, אני מסכים שיש אלמנט מכריע של רצון וטבע, אבל, אם אפשר לעזור לגוף לרזות באמצעות דיאטה נכונה, אפשר להשיג תוצאות הרזיה יותר מהר ולפעמים יותר בטוח (לפעמים).

       

      כמו כן לא הייתי שולל את גישת שומרי משקל שכבר הוכיחה את עצמה

       

      לדעתי, שילוב של דיאטה יחד עם גישה הוליסטית תביא לתוצאות הטובות ביותר.

        12/1/10 08:19:

      לא היה לי קל ללמוד להקשיב לגוף

      לזהות רעב

      לזהות שובע

      לסמוך על הגוף ולא על הידע שצברתי במשך חיי ואינספור דיאטות

      זה לא קורה בן לילה

      אבל זה קורה!!!

      לאט, לאט, עם ניסוי וטעיה

      עם פיתוח ושכלול ההקשבה ותשומת הלב

      אני מצליחה לנהל את מחשבותי ולא שהן ינהלו אותי

      אני לומדת לוותר על שפת הדיאטה הפסקנית, היודעת

      השפה שיש בה תשובות ופתרונות

      חוקים וכללים

      ואין סוף אשמה

      אני מסתכלת סביבי ורואה אנשים בכל מיני גדלים וצורות וצבעים

      וכולם יפים בעיני

      גם אני

       

      רונית

        10/1/10 23:11:

      כשבאמת מקשיבים לגוף אפשר למצוא את הגבול הדק שבין "לאכול כדי לחיות" ו"לחיות כדי לאכול".

      זה באמת פשוט אבל לשם כך צריך ללמוד להקשיב להרבה מאד פרטים קטנים,דקויות קטנות, למתחים מיותרים שאפשר לוותר עליהם.

      ישנם גם הרגלי יציבה בעייתיים שמעודדים את הצורך להשמין במקומות מסוימים. 

        10/1/10 21:42:


      מירי,

      שוב העשרת אותנו.

      למעשה, רובנו מודעים לכך, אך קשה מאוד ליישם.

      ייתכן שתוכנית לדיאטה אינה מסייעת, אך מודעות

      בלבד למה שאוכלים ואכילה ע"פ הצורך  -

      קשה לי להאמין שדי בהן כדי לרזות.

      מסכימה ביותר שהמתח לא עוזר לרזות.

      תודה רבה.

      אביבה.

       

      חיוך

        10/1/10 18:35:

      לגזור ולתלות על המקרר!!

      מסכימה איתך. שבוע טוב

      יעל

      פרופיל

      מירי הנדלס
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין