קראתי הבוקר את כתבתו המדוייקת של גדעון לוי, והייתי מבקשת שתעיינו בתקציר שלה, כי היא כל כך נכונה וחשובה, ובנפשנו הדבר!
תודה לכם חברי.  

ראוי לשלוח את המדינה להסתכלות

יש נימוקים רבים לבקשה לשלוח את המדינה להסתכלות - אולי יימצא האבחון הגואל - מעשיה מעלים חשד שמדובר באובדן קשר עם המציאות, אי-שפיות זמנית או קבועה, פרנויה, סכיזופרניה ושיגעון גדלות, אובדן הזיכרון והעדר כושר השיפוט.

איך מדינה שראשיה מצהירים שפניהם לפתרון של שתי מידנות, אך ממשיכים להזרים תקציבי עתק לבניית עוד התנחלויות בשטחים.

איזה הסבר יכול להיות להקפאה של עשרה חודשים, שמיד אחריה תחודש הבנייה?

את סל הבריאות מקצצים, אך ממשיכים בקצב לסלול כבישים בגדה, משום מקום לשום מקום.

איך הפרקליטות מודיעה שבכוונתה להפקיע עוד אדמות פלס' פרטיות בעפרה, שהיא ה"מאחז הלא-חוקי הגדול ביותר בשטחים".

איך מיעוט מבוטל, המתנחלים, מטיל את חיתתו ומצליח לסחוט אותה כל כך הרבה שנים.

אין ועדת חקירה לדו"ח גדולסטון.

אביגדור ליברמן המנודה - דמות בריונית ואלימה שגרמה שחצי עולם סגור בפניו.

איך חברה שחיה כבר שני דורות עם כיבוש אכזרי, ממשיכה להרגיש טוב עם עצמה.

במדינה בעלת רוב חילוני - אין אוטובוסים ורכבות בשבת, ואין נישואים אזרחיים.

מדינה המתמודדת עם מיעוט ערבי בתחומה יותר מ- 60 שנה, עושה הכל כדי לדחוק את רגליו, להשפילו, לנשלו, ולקפחו.

מדינה שהנשיא הסורי מתחנן להגיע לשלום עימה, והיא מתמידה בסירובה.

רק מומחי הנפש יוכלו להסביר מה הקשר בין המשך כיבוש הגולן והחמצת השלום, לבין ביטחון או הגיון.

איך חברה נבונה משתתפת במצעד האיוולת הזה, ואף אחד לא קם!

כתבה חדה כתער ללא ספק.

איך אף אחד לא קם, גם אני שואלת.

תחת האדישות הזאת, עמוק בתוך שנתו ה-43, שלטון הכיבוש של ישראל בשטחים ש"שוחררו" במלחמת ששת הימים,  כבר גדל דור שני ושלישי לכיבוש, לא רק של פלס' מדוכאים, אלא גם של מתנחלים פורעי חוק.