מהרגע שהכריזו על הרחבת רשימת המועמדים לאוסקר לסרט הטוב ביותר מחמישה סרטים לעשרה, הייתה לי בעיקר ביקורת כלפי המהלך. אחד הטיעונים שהכי חזרתי עליהם הוא שאולי ניתנת ככה הזדמנות יותר טובה לסרטים פחות "רציניים" (אנימציה, מד"ב, גיבורי על), אבל האקדמיה עדיין תעדיף סרטים שיותר תואמים את טעמה. במקום ארבע דרמות היסטוריות, יבחרו בשמונה או תשע וישאירו איזה מקום של כבוד לסרט שאיכשהו השיג מספיק קולות כדי להיות במקום העשירי.

אני עדיין מאמין שזה החסרון הגדול של השיטה, אבל אמפא"ס בחרו בדיוק בשנה הנכונה להציג אותה. באופן שלא ניתן היה לחזות מראש, יצא שדווקא השנה, טקסי הפרסים המקדימים את האוסקר מגלים חיבה גדולה מהרגיל לסרטים אותם נוטים לרוב להזניח. הרבה סרטים אוסקריים באופיים לא זוכים לביקורות טובות, בעוד אפילו הגילדות השמרניות של הוליווד מפגינות אהדה לסרטים מסוג שונה. כשראיתי בפעם הראשונה את הטריילר של "ממזרים חסרי כבוד", חשבתי שאין סיכוי שהוא יהיה מועמד לאוסקר, כי הוא אלים ומסוגנן מדי בשביל האקדמיה שלא העניקה אפילו מועמדות אחת ל"להרוג את ביל". כשראיתי את הסרט, חשבתי שהוא מבריק, אבל רחוק שנות אור מזכיה באוסקר. גילדות המפיקים, השחקנים והבמאים כולן נתנו לממזרים הרבה כבוד ומועמדויות לפרסים הגדולים שלהן. אלה הפרסים שנחשבים למנבאים הטובים יותר של האוסקר, מכיוון שחלק מהמצביעים להם הם גם חברי אקדמיה. בהעדר סרטים שטועמים את הסטראוטיפ של מועמדים לאוסקר, ממזרים חסרי כבוד הפך לאחד המתחרים החזקים של עונת הפרסים.

עוד דוגמה היא מיודענו "The Hurt Locker" שחברת YES העניקה לו סוף סוף שם עברי: "מטען הכאב" (אף מפיץ לא רכש את הסרט להקרנות מסחריות, אז הבכורה שלו תהיה בלווין). במהלך הקיץ, ציינתי שאני סקפטי לגבי סיכוייו להיות מועמד לאוסקר בשל מדיניות הפצה שקברה אותו באופן בו לא יוכלו חברי האקדמיה להיחשף אליו כראוי. אולי זה כוחו של האינטרנט ואולי שמועה שעברה בעקשות מפה לאוזן, אבל "מטען הכאב" נחשב כעת למתחרה הגדול של "תלוי באוויר" בקרב על הפרס הגדול. "תלוי באוויר", אגב, לא מועמד לפרס האנסמבל הטוב ביותר של גילדת השחקנים, מה שמעורר תהיות לגבי מספר הקולות שיקבל באוסקר. עדיין, אם "מטען הכאב" איכשהו לא מועמד, יהיה קשה להאשים את הקשישים באקדמיה שפשוט לו ראו את הסרט.

ההפתעה המעניינת הגיעה מגילדת המפיקים. לצד "למעלה" של פיקסאר ו"ממזרים חסרי כבוד", נמצאים ברשימת עשרת המועמדים שלהם לפרס הסרט הטוב ביותר לא פחות משלושה סרטי מד"ב. "אווטאר" הוא הצפוי ביניהם ולמען האמת, אם נתעלם מהז'אנר אליו הוא משתייך ומכך שלפחות חצי ממנו עשוי באנימציה, הוא סרט אוסקר סטנדרטי לכל דבר. שתי ההפתעות הן "מחוז 9" (שאני עדיין מתלבט אם יהיה מועמד לאוסקר כתסריט מקורי או מעובד) ו"סטארטרק". מפיקים בהוליווד החליטו שחייזרים מעניינים יותר ממשוררים ויקטורייניים ואלמנים שמנסים לפתוח דף חדש. איפה נשמע כדבר?

אני עדיין חושב שבשנים הבאות, רוב המועמדים לאוסקר יהיו מהסוג הישן והמוכר. 2009 היא שנה יוצאת דופן ביחס בין סרטי מד"ב/אנימציה/טרנטינו לסרטים אוסקריים. זה לא אומר שאי אפשר להנות ממה שמתגלה כאחד המרוצים היותר מגוונים גנרית בתולדות הטקס ולקוות שלא מדובר בטרנד חולף.