יצאתי לי לאחרונה לטייל באחד מאותם ימי שמש חמימים של חודש ינואר. באופן טבעי, טיילתי ב"חצר האחורית" של היישוב שלי. אני מתגורר במזכרת בתיה, כך שהחצר האחורית שלי משתרעת לה לכוון מזרח, באיזור שפלת יהודה והגבעות המטפסות לעבר הרי ירושלים הנישאים. עצרתי במצפה הראל, ועמדתי נבוך מול התבליט המלאכותי שהוצב אל מול פני הנוף. הטתי את ראשי ימינה, לאחר מכן שמאלה ... ולמרות שאיני חשוד בחוסר אורינטציה בסיסי, להיפך אני נחשב לנווט לא רע בכלל.... לא הצלחתי למקם את התבליט על פני השטח ולהתאימו למה שעיני ראו מולי. שתי סיבות הקשו עלי להזדהות והן - האחת, הצמחיה הגבוהה והעבותה יחסית אשר צמחה סביב התבליט חסמה את שדה הראיה, והסיבה השניה, שהיא הרבה יותר מעשית היא העובדה כי מי שעיצב את התבליט לא טרח להצפין אותו  אל מול פני השטח, אלא  יצק אותו בלי להתחשב בזוית ההסתכלות של המטיילים. למותר לציין כי התבליט עצמו ראה כבר ימים יפים יותר לפני שנשחק והתקלף לו וניצב לו שם נכלם ולא מוצפן......  

נזכרתי כיצד חוויתי חויה דומה בעומדי באנדרטת הגבורה בצומת טל שחר ובנקודות תצפית נוספות באיזור.

בקיצור - ק.ק.ל אשר אחראית למיטב ידיעתי על שימור האתרים הללו, ראוי שתתעורר לה בהקדם ותבצע רענון מסיבי ואינטנסיבי של כלל נקודות התצפית, במסגרת זו, רענון השלטים, ניקוי הצמחיה, ואפילו פרויקט תשתיתי אשר יקים מחדש את שלטי התבליט כאשר הם מוצפנים, מעודכנים ומתייחסים גם למיקום נקודת התצפית, כמובן למרחב הנצפה ולא פחות חשוב - ליישובים החדשים בשטח ולחידושי השטח בכלל (כבישים חדשים וכיוצ"ב).

נדמה לי שמהלך מעין זה יסייע בחיבור ציבור המבקרים והמטיילים למה שמנסים להטמיע בו בטיולים ובנקודות התצפית המרתקות, ולא יגרום לתסכולים חוזרים ולאי הבנה של הסיפור ההיסטורי/גיאוגרפי שנגלה מולנו....