0

4 תגובות   יום ראשון, 10/1/10, 22:12

יצא לי בחיי לפגוש לע מעט עסקים ולבחון אותם מבפנים, לרבות היכרות עם בעליהם.

מדובר לאו דווקא בהייטק והאמור לעיל נכון הרבה יותר דווקא לתחום ה-Low Tech וחברות שונות העוסקות בייצור, עיבוד או אספקת שירותים שונים, משום אופי צמיחתן המבוסס לרוב על הלוואה והשקעה כספית של בעליהן, אל מול גיוס הון חיצוני בהייטק.

 

שמתי לב לתכונה אחת בולטת שעזרה לכל אותם בעלי עסקים להגיע עד הלום (מן הראוי לומר שרבים מאוד הם אלו שלא הצליחו - כל אחד מסיבותיו שלו - אבל אני מביט בעצם ההתחלה של העסק ולא כל כך בסיבות להצלחה).

 

תכונה זו היא ה-'בורות' שלהם בניהול סיכונים או בכלל בחשיבה "מה אם לא....".

כמעט כולם פשוט לא חושבים מה אם מה שהם עושים לא יצליח. הם לא מעלים בדעתם את כל התסריטים הגרועים ולפעמים אפילו אינם מודעים לאפשרות הכשלון או ההשלכות של מעשיהם (לרוב, מתוך חוסר הבנה ולא במכוון) - וזה בדיוק מה שגורם להם לקחת סיכונים שאדם מחושב לא היה לוקח. דווקא הידיעה וחשיבת היתר היא המסרסת אותנו ומונעת מאתנו לקחת הלוואה גדולה שנדרשת להקמת העסק, לחתום ערבות אישית כנגד משכנתא עבור מכונה מסויימת או לעשות צעד משמעותי שיכול לגרום לעסק לקרוס אם לא יצליח.

אותם אנשים שהכרתי פשוט לא חושבים על זה. הם לא טפשים אבל הם פשוט לא שוקעים בשכלתנות יתר שתגרום לאדם הממוצע להמנע מאותם צעדים - שהרי לעולם יהא הסיכון גדול מהסיכוי להצליח, אחרת ההצלחה היתה מובטחת על מגש.

 

אגב, אם תבחנו את מרבית אותם בעלי עסקים, תגלו שהם חובבי ספורט אתגרי או סיכונים אלו או אחרים וכמעט כולם יהיו מוכנים לנסות כל דבר אפשרי ומפחיד, לעומת אדם ממוצע שיתחיל לחשוב "מה אם יקרע החבל...", "מה אם המצנח לא יפתח...". זאת, משום שהם פשוט לא חושבים על כל אלו...

 

אז לא תמיד הידע, ההבנה והחוכמה הם יתרון. לפעמים הם עקב האכילס שלנו כאשר אנו עומדים בפני החלטה שתוצאותיה אינן מובטחות מראש.

דרג את התוכן: