יש תמורה בעד....? ישנם הורים "המאמינים" שכדי שהילד יבצע את המוטל עליו, בין אם קשור אליו במישרין (להכין שעורים, להתקלח, לאכול וכו") או בעקיפין (להוציא את אחיו מהגן, לשטוף כלים, לנקות אבק וכו'), עליו לקבל תמורה כדי "שישתלם לו". תמורה יכולה להיות "אם תאכל את העוף - תקבל חטיף", "אם תוציא את אחיך מהגן תקבל 10 ".
כשמובטחת לילד תמורה יש לו טריגר לביצוע המטלה (= מה יצא לי מזה) אך הילד לומד שצריך לעשות רק אם יש תמורה ואם "כדאי לי" ומפספס את חשיבת המטלה, הלמידה ושיתוף הפעולה.
"אמא קבלתי 100 בתנ"ך מה את קונה לי??" אז מה? לא לתת תמורה / פרסים? לא לתת חיזוקים? ואם כן – מתי? וכמה? ככלל יש להעביר לילד מסר ברור כי פרס ינתן עפ"י שיקול דעת ההורה ולא כהתניה. לא על כל התנהגות רצויה יקבל הילד שכר. בעניינים שקשורים ישירות לילד כמו להתקלח, לאכול, להכין שעורים – הילד צריך להבין שזו אחריותו ואין מקום לפרסים או תמורה. נסו לדמיין שבכל יום מחדש היו אומרים לנו, ההורים, תודה על טיפול בילדים, בבית, פרנסה ועוד נותנים לנו פרסים.... בעניינים שקשורים לעזרה בבית חשוב לעודד התנהגות רצויה של הילד בדינמיקה המשפחתית (לשטוף כלים, לשמור על אח צעיר יותר, להוציא את הכלב לטיול ועוד). חשוב לציין באוזניי הילד כמה חשובה עזרתו להתנהלות המשפחה ולחבק חיבוק אוהב ולעיתים גם להעניק פרס קטן לאות הערכה.
ובשבוע הבא נדון בנושא: הצילו! הילד לא אוכל! להתראות,אבי לנדו - מאמן אישי לתקשורת הורים ילדים להזמנת אימונים, סדנאות והרצאות - 2991681 - 050 |