כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    טיפול באומנות

    ארכיון

    לשחרר ילדה לצה"ל

    8 תגובות   יום שני, 11/1/10, 07:31


    לא יאומן. 18 שנה חלפו עברו ואני מוצאת עצמי יום לפני גיוסה של ביתי הבכורה. נכון זה לא בן והפחדים הם לא אותו הדבר. אבל יחד עם זו ההבנה שזהו היא לא ברשדותי או בשליטתי יותר ובכלל שהיא מצד אחד כזו גדולה ומצד שני כל כך קטנה. לא פשוט הקונפליקט והמעמד.

    הצבא מחייב אותי כאמא להכיר בעצמאותה המוחלטת כמעט(אולי לא כלכלית) אבל זהו ממחר על מדים.

    אני מסתכלת אחורה 20 ומשהו שנים ונזכרת ביום הגיוס שלי לאחור ואומרת לעצמי כמה הייתי עוד ילדה ויחד עם זו כמה הרגשתי ענקית ומלאת גאווה.

    ילדתי אני מאחלת לך רק הנאה והצלחה וסומכת עליך מכל הלב . מתגעגעת כבר עכשיו וגאה בך תמיד.

    אמא.

    דרג את התוכן:

      תגובות (8)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        24/4/10 01:42:
      עוף גוזל חתוך את השמיים.............

      חן חן על העיצה. ביתי כבר התגייסה ובינתיים אנחנו היא אני בטוב.
        5/2/10 05:53:

      נותר רק לחכות שבתך תגייס את בתה ואת, תהיי הסבתא........
        17/1/10 08:33:


      צריך להיות מעורבים אך לא מתערבים ,

       

      בהצלחה


      לא חשבתי שכך אבל בכל זאת הזמן מקהה את הכאב .
        12/1/10 19:36:

      welcome to the club

       

      זה לא נהיה קל יותר גם אחרי חודש....

       

      קבוצת תמיכה?

       

      טיפול באומנויות?

        11/1/10 20:21:

      תדאגי להיות מעורה בכל פרט..

      לצבא לא ממש איכפת מהחייל/חיילת הבודד..

        11/1/10 20:20:
      ת

      פרופיל

      תגיות