כותרות TheMarker >
    מעבר ל-
    cafe is going down
    ';
    TheMarker Cafeעודד השודדפיוט ישמח לבב אנוששבע מתנו שבע קמנו לתחייה

    פיוט ישמח לבב אנוש

    ארכיון

    שבע מתנו שבע קמנו לתחייה

    שבע מתנו שבע קמנו לתחייה

    ‎39

    ספרים  

    72 תגובות   יום שני, 11/1/10, 10:12


    שֶׁבַע מַתְנוּ שֶׁבַע קמנו לתחייה


     

    שֶׁבַע מַתְנוּ שֶׁבַע קַמְנוּ לִתְחִיָּה. רַעַד לֹא עָבַר בָּאֲדָמָה, חָשַׁבְנוּ, מַבִּיטִים
    בִּקְצֵה הַנַּעַל שָׁעָה אֲרֻכָּה: זַחֲלֵי-דֻּבּוֹן חוּמִים, מַטְבֵּעַ שְׁכוּחָה בֶּעָפָר.
    פְּנֵי הַמִּתְבּוֹנֵן חֲתוּמוֹת, עֵינָיו קָרְחוֹת-בֹּץ בָּעֵשֶׂב בּוֹאֲכָה חָצֵר אֲחוֹרִית
    תַּחַת עֵץ הַפֶּקָאן. עֵירֹם וְעֶרְיָה. זַנְבוֹת עָלִים כְּמִבְרֶשֶׁת-רוּחַ בִּמְהוּמַת
    עֲשָׂבִים, אִירוּסִים סְגֻלִּים וּלְבָנִים.                               שֶׁבַע מַתְנוּ.



    לֹא רַעַד אֲדָמָה, לֹא גֶּחָלִים לוֹחֲשׁוֹת בָּעַלְוָה, אֲבָל חֲרִיקַת מַאֲפֵרָה
    מוּסֶטֶת בִּזְרִיזוּת לִקְצֵה שֻׁלְחָן, יִלְלַת תַּנִּים מֵעֵבֶר לַמַּטָּע. אַחַר כָּךְ
    אֲגַם לְדִמְעַת חֹרֶף דִּמִּינוּ, רוֹעוֹת אַוָּזִים רוֹחֲצוֹת בַּנַּחַל, צֵל לָבָן
    עוֹבֵר בַּתְּרִיסִים.                                               שֶׁבַע קַמְנוּ



    וַעֲדַיִן אֲנָפוֹת בְּמִרְפְּסוֹת הַמַּיִם כְּחֹל-זָקָן מְטַפֵּס בַּתְּרָנִים קֶפְּטֶן
    נֶמוֹ בִּמְעֵי הַדָּג. כִּי שֶׁבַע מַתְנוּ שֶׁבַע קַמְנוּ לִתְחִיָּה: תּוֹדָעָה
    צוֹהֶלֶת בַּאֲפָרֵי רֹגַע, סוּסִים לְמִרְכֶּבֶת אוֹר



    מתוך הקובץ "פֶּתַח דָּבָר" [מִבחר שירים 2005-1973], שראה אור בהוצאת קֶשֶׁב לשירה





                                                                                                                           



                                                                                                                      








    דרג את התוכן:

      תגובות (72)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        14/1/10 16:57:

      צטט: גל קוסטוריצה 2010-01-14 16:42:52

      אוי, עודד זה יפה. זה עשיר ומלא הדר, חגיגה של מראות, רגשות וצלילים.

      ציור עם תזה, אנטיתזה וסינתזה.

      כתיבה שמכבדת את השפה ואת מלאכת הכתיבה.

       

      תודה מקרב-לב, גל

       

        14/1/10 16:42:

      אוי, עודד זה יפה. זה עשיר ומלא הדר, חגיגה של מראות, רגשות וצלילים.

      ציור עם תזה, אנטיתזה וסינתזה.

      כתיבה שמכבדת את השפה ואת מלאכת הכתיבה.

       

        13/1/10 19:15:

      צטט: שטוטית 2010-01-13 19:08:05

      וַעֲדַיִן אֲנָפוֹת בְּמִרְפְּסוֹת הַמַּיִם כְּחֹל-זָקָן מְטַפֵּס בַּתְּרָנִים קֶפְּטֶן
      נֶמוֹ בִּמְעֵי הַדָּג. כִּי שֶׁבַע מַתְנוּ שֶׁבַע קַמְנוּ לִתְחִיָּה: תּוֹדָעָה
      צוֹהֶלֶת בַּאֲפָרֵי רֹגַע, סוּסִים לְמִרְכֶּבֶת אוֹר

      *

      עודד ידידי:))

      ובכל זאת מצאתי נימה אופטימית בסוף השיר

      תודה יקירי

      }{שטוטינקה

      המון תודה, שטוטינקה

       

        13/1/10 19:08:

      וַעֲדַיִן אֲנָפוֹת בְּמִרְפְּסוֹת הַמַּיִם כְּחֹל-זָקָן מְטַפֵּס בַּתְּרָנִים קֶפְּטֶן
      נֶמוֹ בִּמְעֵי הַדָּג. כִּי שֶׁבַע מַתְנוּ שֶׁבַע קַמְנוּ לִתְחִיָּה: תּוֹדָעָה
      צוֹהֶלֶת בַּאֲפָרֵי רֹגַע, סוּסִים לְמִרְכֶּבֶת אוֹר

      *

      עודד ידידי:))

      ובכל זאת מצאתי נימה אופטימית בסוף השיר

      תודה יקירי

      }{שטוטינקה

        13/1/10 17:08:

      צטט: המון חרמון- הסוויטה. 2010-01-13 16:51:01


      כרועה צאן מיומן,

      כך אתה מכנס המילים,

      מאי פה, אי שם, יחד,

      לעדר משובח.

      יישר כח על שיר מעולה.

       

       

      בני

      המון תודה, בני

       


      כרועה צאן מיומן,

      כך אתה מכנס המילים,

      מאי פה, אי שם, יחד,

      לעדר משובח.

      יישר כח על שיר מעולה.

       

       

      בני

        13/1/10 04:36:

      צטט: שלמה אברמוביץ' 2010-01-12 22:37:26

      קראתי בעבר בהתפעמות. קראתי שוב הערב. אקרא ודאי שוב שוב מחר. נפלא, עודד. פשוט נפלא

       

      ש לך

      תודה מקרב-לב, שלמה

       

        12/1/10 22:37:

      קראתי בעבר בהתפעמות. קראתי שוב הערב. אקרא ודאי שוב שוב מחר. נפלא, עודד. פשוט נפלא

       

      ש לך

        12/1/10 12:21:

      צטט: לחישת הלב 2010-01-12 11:24:07

      עודד חברי היקר.

      בכל פעם מופתעת מהיכולות

      שלך לצייר שירייך.

      להביא בתוכם ניגון מרגש, ומפעים

      חוויה לי לקרא מילותייך.

      יש בהם דבר נוגע, ומאד אמיתי.

      בי נגעת בעוצמות.

      למרות רגעי העצב שבו.

      תודה לך על האיכות שאתה מביא

      אלי.

      יום נפלא.

      תודה, מיכל, ויום נפלא

       

        12/1/10 11:24:

      עודד חברי היקר.

      בכל פעם מופתעת מהיכולות

      שלך לצייר שירייך.

      להביא בתוכם ניגון מרגש, ומפעים

      חוויה לי לקרא מילותייך.

      יש בהם דבר נוגע, ומאד אמיתי.

      בי נגעת בעוצמות.

      למרות רגעי העצב שבו.

      תודה לך על האיכות שאתה מביא

      אלי.

      יום נפלא.

        12/1/10 08:53:

      צטט: anaatti 2010-01-12 08:22:16


      עדיין מתעמקת במשמעויות בשירך,,

       תודה עודד *

      תודה לך, ענתי

       

        12/1/10 08:52:

      צטט: שמים1 2010-01-12 08:21:54


      עודד בוקר טוב

       

      קראתי את השיר הנפלא הזה מספר פעמים

      הספרה שבע המקודשת בדת היהודית חזרה בשיר מספר פעמים

       

       

      שֶׁבַע מַתְנוּ שֶׁבַע קַמְנוּ לִתְחִיָּה. רַעַד לֹא עָבַר בָּאֲדָמָה, חָשַׁבְנוּ, מַבִּיטִים
      בִּקְצֵה הַנַּעַל שָׁעָה אֲרֻכָּה: זַחֲלֵי-דֻּבּוֹן חוּמִים, מַטְבֵּעַ שְׁכוּחָה בֶּעָפָר.
      פְּנֵי הַמִּתְבּוֹנֵן חֲתוּמוֹת, עֵינָיו קָרְחוֹת-בֹּץ בָּעֵשֶׂב בּוֹאֲכָה חָצֵר אֲחוֹרִית
      תַּחַת עֵץ הַפֶּקָאן. עֵירֹם וְעֶרְיָה. זַנְבוֹת עָלִים כְּמִבְרֶשֶׁת-רוּחַ בִּמְהוּמַת
      עֲשָׂבִים, אִירוּסִים סְגֻלִּים וּלְבָנִים.                               שֶׁבַע מַתְנוּ.

       

       

      שבע מתנו , שבע קמנו לתחיה השבע הללו יכולות להיות שבע שנים טובות ושבע שנים רעות

      השבע הללו מהם קמו יכולות להיות קימה מ - 7 ימי שבעה - ימי אבל שאולי הם רק סימבולים אבל הם מסמלים תהליך .

      יש את האבלות מבין המילים השזורה בתהליך רגשי עמוק בתפאורה נפלאה של עץ פקאן ערום ועריה

      ויש תחושה שגם הטבע שותף לנפילה ולקימה .

      עודד

      כתיבתך מרהיבה

      תודה .

       


       

      המון תודה

       

        12/1/10 08:51:

      צטט: יערית 1 2010-01-12 07:07:26


      ניפלאה כתיבתך ועושרך הלשוני.

       

      תודה, זהבית

       

        12/1/10 08:22:


      עדיין מתעמקת במשמעויות בשירך,,

       תודה עודד *

        12/1/10 08:21:


      עודד בוקר טוב

       

      קראתי את השיר הנפלא הזה מספר פעמים

      הספרה שבע המקודשת בדת היהודית חזרה בשיר מספר פעמים

       

       

      שֶׁבַע מַתְנוּ שֶׁבַע קַמְנוּ לִתְחִיָּה. רַעַד לֹא עָבַר בָּאֲדָמָה, חָשַׁבְנוּ, מַבִּיטִים
      בִּקְצֵה הַנַּעַל שָׁעָה אֲרֻכָּה: זַחֲלֵי-דֻּבּוֹן חוּמִים, מַטְבֵּעַ שְׁכוּחָה בֶּעָפָר.
      פְּנֵי הַמִּתְבּוֹנֵן חֲתוּמוֹת, עֵינָיו קָרְחוֹת-בֹּץ בָּעֵשֶׂב בּוֹאֲכָה חָצֵר אֲחוֹרִית
      תַּחַת עֵץ הַפֶּקָאן. עֵירֹם וְעֶרְיָה. זַנְבוֹת עָלִים כְּמִבְרֶשֶׁת-רוּחַ בִּמְהוּמַת
      עֲשָׂבִים, אִירוּסִים סְגֻלִּים וּלְבָנִים.                               שֶׁבַע מַתְנוּ.

       

       

      שבע מתנו , שבע קמנו לתחיה השבע הללו יכולות להיות שבע שנים טובות ושבע שנים רעות

      השבע הללו מהם קמו יכולות להיות קימה מ - 7 ימי שבעה - ימי אבל שאולי הם רק סימבולים אבל הם מסמלים תהליך .

      יש את האבלות מבין המילים השזורה בתהליך רגשי עמוק בתפאורה נפלאה של עץ פקאן ערום ועריה

      ויש תחושה שגם הטבע שותף לנפילה ולקימה .

      עודד

      כתיבתך מרהיבה

      תודה .

       


       

        12/1/10 07:07:


      ניפלאה כתיבתך ועושרך הלשוני.

       

        11/1/10 20:58:

      צטט: מרוה 2010-01-11 20:46:06

      זו תחיית המתים האמיתית, הלא כן עודדי?

      כך לפחות אני חושבת. כעוף החול, מת וקם לתחייה, שבע פעמים, אינספור פעמים. והקימה הזו, תודה לאל...
      נפלא השיר, נפלאים הדימויים. מסוג השירים שלך שכדאי לטעום לאט, לגלגל בפה בזהירות ולעכל במתינות.

      תודה מקרב-לב, מרוונת יקרה

       

        11/1/10 20:57:

      צטט: תמו'ש 2010-01-11 20:38:43


      כמו תמיד כתיהתך משובחת.

      .האנשים  נופלים וקמים

      .כמו נחום תקום .

      ועולם כמנהגו נוהג..

      תודה לך עודד היקר...

      תודה לך, תמי

       

        11/1/10 20:56:

      צטט: debie30 2010-01-11 20:34:33


      עודד,

      תיאורי הטבע שלך נפלאים,

      קמים לתחיה כדי לראותם שוב ושוב

      תודה

      דבי

      תודה לך, דבי

       

        11/1/10 20:55:

      צטט: קראלה 2010-01-11 20:05:29

      חזק ביותר

      כמה פעמים אפשר עוד למות...

      ואחרי כל מיתה מגלים בהפתעה שהעולם כמנהגו נוהג.

      אתה כישרוני ביותר תמיד נהנת לקרא אותך

      המון תודה, קלרה

       

        11/1/10 20:55:

      צטט: א.צ לוין 2010-01-11 20:03:49

      שירתך אמיתי ושורשית.

      פוגעת בבטן.

       

      המון תודה, אדריאנה

       

        11/1/10 20:54:

      צטט: עדית... 2010-01-11 19:59:25


      *

       

      תודה, עדית

        11/1/10 20:46:

      זו תחיית המתים האמיתית, הלא כן עודדי?

      כך לפחות אני חושבת. כעוף החול, מת וקם לתחייה, שבע פעמים, אינספור פעמים. והקימה הזו, תודה לאל...
      נפלא השיר, נפלאים הדימויים. מסוג השירים שלך שכדאי לטעום לאט, לגלגל בפה בזהירות ולעכל במתינות.

        11/1/10 20:38:


      כמו תמיד כתיהתך משובחת.

      .האנשים  נופלים וקמים

      .כמו נחום תקום .

      ועולם כמנהגו נוהג..

      תודה לך עודד היקר...

        11/1/10 20:34:


      עודד,

      תיאורי הטבע שלך נפלאים,

      קמים לתחיה כדי לראותם שוב ושוב

      תודה

      דבי

        11/1/10 20:05:

      חזק ביותר

      כמה פעמים אפשר עוד למות...

      ואחרי כל מיתה מגלים בהפתעה שהעולם כמנהגו נוהג.

      אתה כישרוני ביותר תמיד נהנת לקרא אותך

        11/1/10 20:03:

      שירתך אמיתי ושורשית.

      פוגעת בבטן.

       

        11/1/10 19:59:

      *
        11/1/10 19:57:

      צטט: ~ינואר~ 2010-01-11 19:52:32


      עודד להתמוגג" טיפולוגי " כמו המספר 7:)

      חן-חן, אורית

       

        11/1/10 19:52:

      עודד להתמוגג" טיפולוגי " כמו המספר 7:)
        11/1/10 19:51:

      צטט: 4 לב אדום 2010-01-11 19:27:54


      מזכיר  -את אף על פי נוע תנוע

      יש משהו קשוח ועיקש

      וגם פשטות טהורה

      בטבע שלך..

      יפה.

      חן-חן, חניתה

       

        11/1/10 19:50:

      צטט: נעמה ארז 2010-01-11 19:05:27


      שיר מלא וגדוש. אפשר להתעכב על כל משפט בשיר - שיעור שלם (אילו הייתי באקדמיה עכשיו... אבל אני לא:))

      *

      נעמה

       

      תודה מקרב-לב, נעמה

       

        11/1/10 19:49:

      צטט: ליאורה בן יצחק 2010-01-11 18:55:44


      אני שומעת את הטבע מדבר

      בשיר יפהפה :)

      תודה, ליאורה

       

        11/1/10 19:48:

      צטט: זמנית משקיפה 2010-01-11 18:52:17


      משובח ביותר.

      המון תודה, זמר

       

        11/1/10 19:48:

      צטט: ,תשוקי 2010-01-11 18:51:35

      "שֶׁבַע מַתְנוּ שֶׁבַע קַמְנוּ לִתְחִיָּה."

       

      ר' עוידד

      "777" נרים כוס של ברנדי

      לחיי השובע והפרות שעלו מן היאור.

       

      כתבן טוב אתה

      שוקי

      חן-חן, ר' שוקי

       

        11/1/10 19:27:


      מזכיר  -את אף על פי נוע תנוע

      יש משהו קשוח ועיקש

      וגם פשטות טהורה

      בטבע שלך..

      יפה.

        11/1/10 19:05:


      שיר מלא וגדוש. אפשר להתעכב על כל משפט בשיר - שיעור שלם (אילו הייתי באקדמיה עכשיו... אבל אני לא:))

      *

      נעמה

       

        11/1/10 18:55:


      אני שומעת את הטבע מדבר

      בשיר יפהפה :)

        11/1/10 18:52:

      משובח ביותר.
        11/1/10 18:51:

      "שֶׁבַע מַתְנוּ שֶׁבַע קַמְנוּ לִתְחִיָּה."

       

      ר' עוידד

      "777" נרים כוס של ברנדי

      לחיי השובע והפרות שעלו מן היאור.

       

      כתבן טוב אתה

      שוקי

        11/1/10 18:42:

      צטט: rivka12 2010-01-11 18:31:29

      והיקום כמנהגו נוהג.

      כמה בטחון יש במהות הזו,אך מעטים שואבים בטחונם מן הזרימה הקבועה שבטבע,

      ואנחנו בני האנוש, כבובת נחום תקום.

      פילוסופי...!?

      אכן בובות נחום-תקום. תודה, רבקה. הצחקתיני...

       

        11/1/10 18:41:

      צטט: הלנה היפה 2010-01-11 17:51:38

      לֹא רַעַד אֲדָמָה, לֹא גֶּחָלִים לוֹחֲשׁוֹת בָּעַלְוָה, אֲבָל חֲרִיקַת מַאֲפֵרָה
      מוּסֶטֶת בִּזְרִיזוּת לִקְצֵה שֻׁלְחָן,

      וַעֲדַיִן אֲנָפוֹת בְּמִרְפְּסוֹת הַמַּיִם כְּחֹל-זָקָן מְטַפֵּס בַּתְּרָנִים קֶפְּטֶן
      נֶמוֹ בִּמְעֵי הַדָּג. כִּי שֶׁבַע מַתְנוּ שֶׁבַע קַמְנוּ לִתְחִיָּה: תּוֹדָעָה
      צוֹהֶלֶת בַּאֲפָרֵי רֹגַע, סוּסִים לְמִרְכֶּבֶת אוֹר

      עודד, לא חשוב כמה פעמים ניפול, האדמה לא תרעד. אבל במעשה אירוני המאפרה מוסטת לקצה שלחן ולא חשוב כמה נקום, האנפות תבואנה למקומן המוכר, הצמחים בפריחה שלהם והעולם בשלו אל מול מרכבות האור.

      האירוניה שלך כל כך נוקבת עודד יקירי וכואבת עד אין קץ.

      תודה יקירי על שיר משובח כל כך אותו לבטח אשוב ואקרא למצוא בו עוד עומקים  ו*

      לאה

       

        

      המון תודה, לאה

       

        11/1/10 18:40:

      צטט: אביה אחת 2010-01-11 17:46:27


      עודד השודד -

      ללא מילים

      היום בדיוק צילמי אנפות...

       

      וַעֲדַיִן אֲנָפוֹת בְּמִרְפְּסוֹת הַמַּיִם כְּחֹל-זָקָן מְטַפֵּס בַּתְּרָנִים קֶפְּטֶן
      נֶמוֹ בִּמְעֵי הַדָּג. כִּי שֶׁבַע מַתְנוּ שֶׁבַע קַמְנוּ לִתְחִיָּה: תּוֹדָעָה
      צוֹהֶלֶת בַּאֲפָרֵי רֹגַע, סוּסִים לְמִרְכֶּבֶת אוֹר

      תודה, אביה

       

        11/1/10 18:39:

      צטט: ashorer 2010-01-11 17:37:02


      "כי שבע יפול צדיק וקם" משלי

       

      ואני חש בשירה ציונית של השבים לארץ.

       

      כל הטבע הזה המתואר אשר מביע יותר מכל את התחיה לאחר נפילות חוזרות ותחיות חוזרות.

       

      כמו הטבע, הצמחים, הציפורים, הרמשים והאדמה המתעוררת לאחר מעין מוות כך היא כל תחיה.

       

      ואני בוחר בתחיה לאומית בארצנו...

       

       

      שירתך נפלאה עודד!

      המון תודה, אשר

       

        11/1/10 18:38:

      צטט: ליריקה- 2010-01-11 17:34:05


      תעצומת נפש על רקע חיבור עז לטבע ושפעת נופיו.

      עינו  ואושרו של אמן בפרטים הקטנים.

       

       

      חן-חן

       

        11/1/10 18:31:

      והיקום כמנהגו נוהג.

      כמה בטחון יש במהות הזו,אך מעטים שואבים בטחונם מן הזרימה הקבועה שבטבע,

      ואנחנו בני האנוש, כבובת נחום תקום.

      פילוסופי...!?

        11/1/10 17:51:

      לֹא רַעַד אֲדָמָה, לֹא גֶּחָלִים לוֹחֲשׁוֹת בָּעַלְוָה, אֲבָל חֲרִיקַת מַאֲפֵרָה
      מוּסֶטֶת בִּזְרִיזוּת לִקְצֵה שֻׁלְחָן,

      וַעֲדַיִן אֲנָפוֹת בְּמִרְפְּסוֹת הַמַּיִם כְּחֹל-זָקָן מְטַפֵּס בַּתְּרָנִים קֶפְּטֶן
      נֶמוֹ בִּמְעֵי הַדָּג. כִּי שֶׁבַע מַתְנוּ שֶׁבַע קַמְנוּ לִתְחִיָּה: תּוֹדָעָה
      צוֹהֶלֶת בַּאֲפָרֵי רֹגַע, סוּסִים לְמִרְכֶּבֶת אוֹר

      עודד, לא חשוב כמה פעמים ניפול, האדמה לא תרעד. אבל במעשה אירוני המאפרה מוסטת לקצה שלחן ולא חשוב כמה נקום, האנפות תבואנה למקומן המוכר, הצמחים בפריחה שלהם והעולם בשלו אל מול מרכבות האור.

      האירוניה שלך כל כך נוקבת עודד יקירי וכואבת עד אין קץ.

      תודה יקירי על שיר משובח כל כך אותו לבטח אשוב ואקרא למצוא בו עוד עומקים  ו*

      לאה

       

        

        11/1/10 17:46:


      עודד השודד -

      ללא מילים

      היום בדיוק צילמי אנפות...

       

      וַעֲדַיִן אֲנָפוֹת בְּמִרְפְּסוֹת הַמַּיִם כְּחֹל-זָקָן מְטַפֵּס בַּתְּרָנִים קֶפְּטֶן
      נֶמוֹ בִּמְעֵי הַדָּג. כִּי שֶׁבַע מַתְנוּ שֶׁבַע קַמְנוּ לִתְחִיָּה: תּוֹדָעָה
      צוֹהֶלֶת בַּאֲפָרֵי רֹגַע, סוּסִים לְמִרְכֶּבֶת אוֹר

        11/1/10 17:37:


      "כי שבע יפול צדיק וקם" משלי

       

      ואני חש בשירה ציונית של השבים לארץ.

       

      כל הטבע הזה המתואר אשר מביע יותר מכל את התחיה לאחר נפילות חוזרות ותחיות חוזרות.

       

      כמו הטבע, הצמחים, הציפורים, הרמשים והאדמה המתעוררת לאחר מעין מוות כך היא כל תחיה.

       

      ואני בוחר בתחיה לאומית בארצנו...

       

       

      שירתך נפלאה עודד!

        11/1/10 17:34:


      תעצומת נפש על רקע חיבור עז לטבע ושפעת נופיו.

      עינו  ואושרו של אמן בפרטים הקטנים.

       

       

        11/1/10 17:27:

      צטט: daaaag 2010-01-11 17:18:11

      מילים נישאות במרכבת אור (:

      תודה, אפרת

       

        11/1/10 17:18:
      מילים נישאות במרכבת אור (:
        11/1/10 16:58:

      צטט: בילבית-גינגית 2010-01-11 15:37:39

      מילותייך סוחפות

      לחשיבת מעמקים

      מקסים!

       

      חן-חן, מלכה

        11/1/10 16:00:

      צטט: גרייס ל 2010-01-11 15:19:17

      העולם שלך כל כך פיוטי הייתי רוצה להתעורר, לחזור לתחיה בעולם שכזה,שיר מסוגנן למשעי ,בראבו,

      המון תודה, גרייס

       

        11/1/10 15:37:

      מילותייך סוחפות

      לחשיבת מעמקים

      מקסים!

        11/1/10 15:19:
      העולם שלך כל כך פיוטי הייתי רוצה להתעורר, לחזור לתחיה בעולם שכזה,שיר מסוגנן למשעי ,בראבו,
        11/1/10 15:03:

      צטט: shabat shalom 2010-01-11 14:56:56

      אנחנו קמים לשמע הקולות

      למראה המראות

      לא חשוב איפה ועד לאן.

      קמנו ומתנו וקמנו והעולם נע לאט לאט כפי שהיה תמיד.

      שום דרמה.

      אולי רק יופי.

      אמת ויציב

       

        11/1/10 15:02:

      צטט: נערת בונד 2010-01-11 14:32:15


      מקסים עודדי רגוע

      המון תודה, גלי

       

        11/1/10 15:02:

      צטט: רסיס דימעה 2010-01-11 13:29:44

              *

      תודה, דבי 

       

        11/1/10 15:01:

      צטט: רומפיפיה 2010-01-11 13:10:07

      עודדי,

      מזמן לא הייתי פה,

      אך שבה לקרוא

      ונהנית  משירתך

      כל פעם מחדש..*****

      חן-חן, רומפי

       

        11/1/10 14:56:

      אנחנו קמים לשמע הקולות

      למראה המראות

      לא חשוב איפה ועד לאן.

      קמנו ומתנו וקמנו והעולם נע לאט לאט כפי שהיה תמיד.

      שום דרמה.

      אולי רק יופי.

        11/1/10 14:32:

      מקסים עודדי רגוע
        11/1/10 13:29:
              *
        11/1/10 13:10:

      עודדי,

      מזמן לא הייתי פה,

      אך שבה לקרוא

      ונהנית  משירתך

      כל פעם מחדש..*****

        11/1/10 12:52:

      צטט: זיוה גל 2010-01-11 11:45:52


      כל-כך ציורי

      והתחושות רצות בין התמונות.

      משובח!

      המון תודה, זיוה

       

        11/1/10 12:51:

      צטט: sari di 2010-01-11 11:41:48

      הלוואי רק שבע מתתי ושבע קמתי לתחיה..:)

       

      עוררת בי משהו.. תודה.

      חן-חן

       

        11/1/10 12:51:

      צטט: ישראלית 2010-01-11 11:35:02


      זה שיר לקריאה כמה פעמים ולצלול כל פעם לתמונה אחרת *

      מסכים אתך, עדה. תודה

       

        11/1/10 11:45:


      כל-כך ציורי

      והתחושות רצות בין התמונות.

      משובח!

        11/1/10 11:41:

      הלוואי רק שבע מתתי ושבע קמתי לתחיה..:)

       

      עוררת בי משהו.. תודה.

        11/1/10 11:35:

      זה שיר לקריאה כמה פעמים ולצלול כל פעם לתמונה אחרת *
        11/1/10 11:22:

      צטט: אילנה אדנר 2010-01-11 10:30:52


      עודד,

      אין לי הסבר ראציונאלי, רק אמוציונאלי.

      וגם אין לי מושג מדוע חשבתי על המלחמה הארורה ההיא ב-73

      אם הייתי כותבת שיר עליה, הייתי כותבת אותו כפי שכתבת

      (בכל אופן, אני מקווה שהייתי יכולה לכתוב כך)

      לא לא. אין לשיר שום קשר למלחמה הארורה ההיא. תודה לך

       

        11/1/10 10:30:


      עודד,

      אין לי הסבר ראציונאלי, רק אמוציונאלי.

      וגם אין לי מושג מדוע חשבתי על המלחמה הארורה ההיא ב-73

      אם הייתי כותבת שיר עליה, הייתי כותבת אותו כפי שכתבת

      (בכל אופן, אני מקווה שהייתי יכולה לכתוב כך)

      פרופיל

      עודד השודד
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין
      • Technology by

      לחץ כאן כדי להוסיף דף זה למועדפים

      המועדפים שלי