כותרות TheMarker >
    ';
    0

    לצאת מהשגרה כדרך חיים - סשן1

    1 תגובות   יום שני, 11/1/10, 10:19

      כמה פעמים שמעתם את עצמכם מדברים על נסיעות לחו"ל במושגים של בריחה? רוב בני האדם בעולם המערבי בוחרים - שלא לומר "נאבקים" - להשתלב במסגרות מלחיצות כמשפחה, כלימודים במוסדות אלה ואחרים, כמקומות עבודה תובעניים, ועורגים למנת האסקפיזם היומית (טלוויזיה, הפסקת הקפה/סיגריה וכד'), השבועית (שבת על שלל פעילויותיה), החודשית (חגים, הצגות תיאטרון וכד') והשנתית (חופשה כולל/לא כולל נסיעה, חופש מהעבודה וכד').

      רוב האנשים נוסעים לחו"ל או רחוק מהבית "כדי להתאוורר". לאחר החופשה, הם שבים לאותה מסגרת מלחיצה ושוחקת שבה הם מעוניינים "כדי להתפרנס". 

      רוב האנשים אינם מודעים לתכנות שביצעה בהם החברה מגיל צעיר. מעבר לכרוניקת ה-"גן-בית ספר-צבא-טיול אחרי-אוניברסיטה-קריירה-משפחה(או הפוך)", מדובר בקיבעון אמיתי שנובע מאי רצון בולט לקחת אחריות על חיינו. 

      נטילת אותה האחריות מכתיבה לנו היעדר שיגרה "נוחה" (במירכאות כפולות, משום שלו הייתם מרוצים מחייכם, הפוסט הזה לא היה רלוונטי עבורכם וממילא הייתם עוברים הלאה). רוב הישראלים לא אוהבים לצאת דופן. זו הסיבה שהתחרות כאן קשה, שכולם רוצים להיות מנהלים, ואין כמעט פועלים שמוכנים להודות בזה, ולא להתהדר בתארים מנופחים לעבודות טכניות. אם כל שרת בית ספר הוא "אב בית" וכבר יש תואר בכתיבה יוצרת (!), איך אפשר באמת לטעון למעמד ראוי למוסדות האקדמיים? 

      בעולם שכולו אינסטנט שמחליף עומק, נותר לנו אלא לדרוש מעצמנו רבות, לעבוד הרבה יותר שעות ולהינות פחות מפירות עמלנו. אך כך, מה פלא שאנשי הי-טק (עבדי שנות האלפיים), למשל, נוסעים להודו רבתי או מגלים את עצמם בקבלה חילונית? 

      עצתי המרכזית (ואני מעידה על חיוניותה, משום שכבר פעלתי לפיה ויצאתי נשכרת) היא לאתר את הדברים שמושכים אתכם לברוח לכיוון מקום מסוים דווקא. רוצה לומר: אם אדם חי בעיר תוססת בעלת קצב חיים קדחתני והוא משלה את עצמו שהוא אוהב את סגנון חייו, אך בכל הזדמנות נוסע לנפוש באזור כפרי, יכול מאוד להיות שאיננו צריך לבחור בחיים בכפר, אך בהחלט עליו להאט את הקצב, לקחת יותר הפסקות מתוכננות ואחראיות בחייו וליצור לעצמו תנאי חיות חיוביים יותר. גם דירת חדר במרכז תל אביב יכולה להפוך לגן עדן עלי אדמות בתקציב מינימלי, משום שלא הפלזמה או האיי-פון עושים את ההבדל, אלא דווקא תחושת הנוחות. 

    רוב צעצועי ההי-טק מהווים חידוש ותו לא שימצא את עצמו משודרג או מונח בצד במהרה. כך גם לגבי הטלוויזיה. האם באמת לא נוכל לחיות טוב אם נפסיד את הצפייה הלקונית באקווריום האנשים של "האח הגדול?"

    התלות התרבותית שיוצרות ספקיות הבידור המיידי בסלון הביתי שלכם טובה להם כלכלית, ולכם היא מספקת פתרון קל לכאורה. למה "לכאורה"? משום שבסופו של דבר, אינכם מתאמצים כלל לסדר את חייכם. 

    מדיניות ה-"בדר אותי" היא בעוכריכם, וזה השינוי המהותי העיקרי מחיי הרווקות!הישיבה הפסיבית מול הטלוויזיה או המחשב מביאה אתכם למצבי ייאוש וחוסר מעש אשר מבריחים אתכם, בסופו של דבר, ממבצרכם הבטוח - הבית. 

    אז מה עושים? קודם כל, צריך להסיר את זכוכית המגדלת מהבעיה, כי הכל פתיר. חוץ מדיבורים בססמאות שגורות, כדאי מאוד לצאת לעולם ולפתח אישיות. העבודה לעולם לא תיגמר, וגם אם צריך להתפרנס, לא כדאי לתת לעבודה להחליף את ה-"אני" שלכם, אחרת איך תאהבו את מי שאתם רואים במראה? 

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (1)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        7/10/12 00:07:
      וואלה כמה שאתה צודק

      ארכיון

      פרופיל