כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    סין, ארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות - הבלוג שעוסק ביצוא לסין, כלכלת סין, עסקים בסין ותרבות עסקית בסין

    0

    מי שלא נהג ברכב בסין לא נהג ברכב מימיו

    49 תגובות   יום שני, 11/1/10, 10:39

     

    כמה שעות של נהיגה בכבישי סין מספיקים בשביל להבין שכמו בטבע גם בכביש רק החזקים שורדים. פוסט על חווית הנהיגה בסין.

      

    כמו בכל בוקר, אני עולה על הרכב ונוסע למשרד הממוקם פחות מחמישה קילומטרים מביתי. ברמזור השני אני ממתין שהאור יתחלף לירוק ואני מתחיל לנסוע. תוך כדי תזוזה אני מבחין בזווית העין במערבל בטון שמגיח לצומת מימין ושועט לתוכה במהירות גבוהה. לא יכול להיות שהוא לא מתכוון לעצור אני חושב ומיד נזכר שבכבישי סין אין דבר כזה "לא יכול להיות".

      

    המשאית הזאת, לא נוסעת באדום, היא פשוט מגיעה מכביש חד סטרי אחרי שנסעה כל הדרך ב"אין כניסה", נכנסת לצומת העמוסה בלי להאט, עוברת כחוט השערה בין המכוניות שלפני הנוסעות ישר באור ירוק וממשיכה שמאלה. שוטר תנועה שממוקם דרך קבע בצומת מסובב את מבטו לצד השני בבחינת "לא ראיתי, לא שמעתי, לא הגבתי" ואני נאלץ לסחוט את דוושת הבלמים כדי לא לנגח את הפגוש של האוטו שעצר לפני.

      

    בשבוע שעבר, לא רחוק משם, הרכב שאחריו נסעתי, נגע קלות בגלגל האחורי של אופניים שהולך רגל אחז בעת שחצה רגלית את הכביש. האחרון פתח את דלת המכונית והפליא בנהג את מכותיו, אח"כ המשיכו כל אחד לדרכו בלי לעשות מזה עניין. בעוד אני נזכר במקרה ההוא עוד מכונית חותכת אותי מימין ומאלצת אותי לפנות בחדות לנתיב השמאלי כדי להימנע ממגע בלי רצוי. עוד חצי שעה אני אגיע למשרד אחרי שאצליח להמנע לפחות פעמיים מתאונת דרכים. עוד בוקר שגרתי בכבישים.

     

    בכבישי סין יש היררכיה ברורה. הולך הרגל נמצא בתחתית הסולם. הוא לא מקבל זכות קדימה בשום מצב, לא במעבר חציה ולא ברמזור. הולכי הרגל, למעט תיירים מוכי הלם, יודעים ונזהרים.

     

    פעם עצרתי את רכבי, מכוחו של הרגל, לפני מעבר החצייה ונתתי להולכי הרגל לחצות. הם תקעו בי מן מבט כזה לא מאמין, כאילו אומרים "אתה בטח מתכנן לדרוס אותנו איך שנתחיל לחצות" ופשוט סרבו לחצות. גם הרכב מאחרי צפר בחוסר סבלנות ועקף מהשוליים. הבנתי את העניין וזו הייתה הפעם האחרונה מטעמי להפגנת האדיבות הישראלית בכבישי סין.

     

    במרומי ההיררכיה נמצאים האוטובוסים והמשאיות. אותם לא מעניין כלום. אם הם רוצים לעבור נתיב, הם לא בודקים במראות ולא מאותתים. הכל קטן עליהם, תרתי משמע, והם יכנסו לך לנתיב בלי שום כוונה לתת לך את זכות הקדימה שלך. הם מלכי הכביש, מלכי הג'ונגל.

     

    כשלא נותנים זכות קדימה נוצרים לעיתים פקקי תנועה בלתי ניתנים לחליצה. מצבים בלתי אפשריים מהם אי אפשר להשתחרר כמו שאפשר לראות בחלק מהתמונות.

     

     ''

     

    אל תטעו, יש שוטרי תנועה בסין, אפילו יש הרבה. אבל לפעמים נדמה שעיקר עיסוקם הוא לייצר נוכחות. הם עומדים ברמזורים ומכוונים את התנועה בהתאם לצבע ברמזור. מעולם לא ראיתי שוטר תנועה בסין עוצר רכב ונותן לו דו"ח על נהיגה פרועה.

      

      ''

     

    מי שמנסה לעבור נתיב בכבישי סין מגלה שזו לעיתים משימה קשה לביצוע אם מצייתים לחוקי התנועה. אני מציית לחוקי התנועה אולם הפעלת איתות שלי גוררת מיד את צמצום הפערים בין המכוניות בנתיב ליד למרחק שלא יאפשר אפילו לזבוב להשתחל בין הפגושים.

     

    יש מקומיים שפתחו דרך יעילה לעבור נתיב בהצלחה. הם מוודאים בזווית העין שאין לצידם רכב הממוקם גבוה יותר בשרשרת המזון (קרי אוטובוס או משאית) ומסובבים באופן חד את ההגה ללא איתות מוקדם.

     

    אני רואה נהגים עוברים נתיבים בלי להסתכל במראות. זה מסוכן וזה לא תמיד עובד, אמנם כל הנהגים בסין מאוד ערניים למה שקורה סביבם 180 מעלות (אף אחד לא בודק מה קורה מאחור). אך למרות הנהיגה דרוכה והערנות גבוהה, ההפתעה יכולה להגיע בכל רגע ומספר התאונות הגבוה יחסית לא משאיר מקום לספק. מה שגורם לך לפתח בעל כורכך קשב של טייס קרב ויכולות חישוב אסטרטגיות למסלולי האוטובוסים האפשריים ולנתיבים המשתלבים.

     

    ויש לכך סיבה טובה, אוטובוסים ציבוריים עלולים לפנות שמאלה בנתיבים שמותר להמשיך בהם רק ישר, משאיות יעשו סיבוב פרסה ברמזורים שבהם לתנועה ממול יש באותה שעה אור ירוק ורכבים מכל הגדלים וכל המינים ייסעו בנתיב הנגדי כי להערכתם הסובייקטיבית הנתיב רחב מספיק בשביל להחיל גם אותם.

     

    אחרונים חביבים הם נתיבי השוליים, אלה המיועדים לרכבי חרום, מופרדים בקו לבן משאר הנתיבים ומסומנים בצבעים ובשלטים האוסרים על רכבים רגילים לנסוע בהם. בסין, מיותר לציין, הנתיבים האלה משמשים נתיבים רגילים לכל דבר. אם ערוגות הפרחים בצידי הדרכים לא היו מוגנות במדרכות אבן, גם הן היו הופכות לנתיבי תנועה.

     

    הממשלה בסין מודעת להרגלי הנהיגה הבעייתיים ולפחות בעיר גואנז'ו היא עושה מאמצי הסברה מלווים בפרסומות בטלוויזיה לצורך שיפור תרבות הנהיגה. אבל בג'ונגל העירוני, לא דובים ולא פנדה, פרסומות לחוד ונהיגה לחוד. כי בכבישי סין, לא ממהרים לאמץ את האמרה "בכביש אל תהיה צודק, תהיה חכם". בכבישי סין "הגדול והחזק הוא הצודק" והקטן צריך לשרוד.

       

    רציתי לסיים באנלוגיה לעולם העסקים. אבל את זה אני משאיר לכם

     

    חוץ מזה, תמונה שווה אלף מילים, אז למה להכביר:

     

     ''''

    ''

    דרג את התוכן:

      תגובות (46)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        16/2/10 00:38:
      תנועה שערורייתית ביותר ..
        22/1/10 08:20:

      הי דני, LOL, גם אני כתבתי פוסט על תחבורה במקסיקו סיטי מבלי לראות את שלך:  http://cafe.themarker.com/view.php?t=1425868 . מר גור טוען שזהו הבון טון החדש בקרב מערך הנספחים. הוא מתכנן רבנג'. אמור לי, איך מכניסים תמונה לאמצע הפוסט? אצלי זה רך מופיע למעלה.

      המשך פורה

      ליאת

        19/1/10 04:15:

      צטט: rajaraj 2010-01-18 19:37:03

      כישראלי שביקר בסין לתקופות ממושכות, ושנוהג כאן בארץ, לתחושתי ההבדל בין הכביש הישראלי לכביש הסיני הוא זה: בכביש הישראלי יש יותר אלימות, בעוד שבכביש הסיני יש יותר אטימות. במילים אחרות, הישראלי ער לנהגים האחרים אך בוחר להיות נבזי, בעוד הסיני מקטין ראש ועיוור.

      אני נוטה להסכים עם הסעיף באחת התגובות הקודמות הגורס שאצלנו בארץ האלימות בכבישים יותר קיצונית. עם זאת, כל פעם שירדתי מכלי רכב בסין רציתי לנשק את האדמה. אבל היא מטונפת ממוּחטות עסיסיות. :)

      הכביש והנייר סופגים הכל חיוך

       

        18/1/10 19:37:

      כישראלי שביקר בסין לתקופות ממושכות, ושנוהג כאן בארץ, לתחושתי ההבדל בין הכביש הישראלי לכביש הסיני הוא זה: בכביש הישראלי יש יותר אלימות, בעוד שבכביש הסיני יש יותר אטימות. במילים אחרות, הישראלי ער לנהגים האחרים אך בוחר להיות נבזי, בעוד הסיני מקטין ראש ועיוור.

      אני נוטה להסכים עם הסעיף באחת התגובות הקודמות הגורס שאצלנו בארץ האלימות בכבישים יותר קיצונית. עם זאת, כל פעם שירדתי מכלי רכב בסין רציתי לנשק את האדמה. אבל היא מטונפת ממוּחטות עסיסיות. :)

        13/1/10 09:31:

      צטט: טל נוגעת בנשמה 2010-01-13 09:05:58


      כל מילה אמת.

      מעריצה אותך על שאתה נוהג בסין.

      לשבת ברכב בלי לנהוג זה פחד אלוהים.

      יותר גרוע מרולר-קוסטר........

      אז גם לנהוג.....

       

      איש אמיץ הינך..

       

      צוחק

       

      והכתיבה מרתקת.

      מחמאה מבלוגרית ותיקה וכשרונית כמוך היא באמת מיוחדת. תודה !

       

        13/1/10 09:05:


      כל מילה אמת.

      מעריצה אותך על שאתה נוהג בסין.

      לשבת ברכב בלי לנהוג זה פחד אלוהים.

      יותר גרוע מרולר-קוסטר........

      אז גם לנהוג.....

       

      איש אמיץ הינך..

       

      צוחק

       

      והכתיבה מרתקת.

        13/1/10 08:28:

      צטט: ophir.gore 2010-01-13 07:27:09


      מר טל, בכנס הנספחים הבא, קורס כתיבת בלוג, בהדרכתך, נראה לי חובה. התמוגגתי מהפוסט שבצדק הגיע לעמוד הבית של הארץ.

       

      הי אופיר,

      רק אם נעשה את הכנס בגואנז'ו. נערוך סדנת נהיגה. תכין את הביטוח חיוך

      חוץ מזה נצטרך להביא את דורון אברהמי כדובר מרכזי ורב בלוגר למתקדמים. בלעדיו הקפה אינו קפה.
        13/1/10 08:19:

      צטט: אריאלה גל 2010-01-13 06:33:14

      אני נשארת כאן-;).

       

      אין כמו הולנד היפה והירוקה :) באליפות העולם בדרום אפריקה בהעדר נציגים כחול לבן, נלבש גם אנחנו את המדים הכתומים

        13/1/10 07:27:

      מר טל, בכנס הנספחים הבא, קורס כתיבת בלוג, בהדרכתך, נראה לי חובה. התמוגגתי מהפוסט שבצדק הגיע לעמוד הבית של הארץ.
        13/1/10 06:33:
      אני נשארת כאן-;).
        13/1/10 04:06:

      צטט: Ari 2010-01-12 21:42:08

      התיאור שלך מפחיד כי הוא מרמז מה הולך להיות אצלנו תוך זמן קצר.

      הסינים האלה חראים גם מחוץ לכביש?

       

       

       

      אני חושב שהמצב בישראל נמצא במגמת שיפור ואין לי ספק שגם בסין ככל שהזמן יעבור גם תרבות הנהיגה תשתפר.
      אני לא מסכים להגדרה שלך. רוב הסינים הם אנשים טובים וישרים. חוסר התחשבות על הכביש אינה מעידה בהכרח על אופיים מחוץ לכביש

        13/1/10 03:54:

      צטט: david casirer 2010-01-12 18:57:15

      נשמע, נראה ומרגיש כמו סיוט תעבורתי אחד גדול.

      אגב, יש לא מעט מקומות בעולם בו הנהג הישראלי הוא ממש אות ומופת לנהיגה תרבותית.

      נסו לנהוג בטיחואנה או בקהיר...

      מתרגלים מהר מאוד לנהוג בסין, הבעיה מתחילה כשחוזרים לארץ ומחפשים איך להפעיל את האיתות חיוך

       

        13/1/10 03:52:

      צטט: sam+ 2010-01-12 18:41:05

      רק כשהגעתי לסין קלטתי עד כמה טובים ואדיבים הנהגים הישראלים.

      בהשוואה לאנרכיה הטוטאלית על כבישי סין-הנהיגה בישראל נראית כמו קורס מתקדם

      לטייסי חלל בסטנדרטים הכי גבוהים.

      סתם הוצאנו שם רע לנהג הישראלי-שחלקתי לו שבחים בלבי בזמן שהותי בסין
      .ואגב-לא זכור לי שראיתי מערביים נוהגים בסין.הם מן הסתם מיעוט בטל במיליארד.

      כל המערביים משתמשים במוניות, גם השוהים לטווח ארוך.

      העם הסיני-חרוץ ואינטליגנטי וגם שרדן גדול. והתנהגות הכביש היא

      פן אחד מאופיים של הסינים.

      谢谢 על הפוסט.

      סין ארץ מדהימה.

      不客气

      סין אכן ארץ מדהימה

       

        13/1/10 03:47:

      צטט: atuk19 2010-01-12 16:46:42

      צטט: דני טל - Danny Tal 2010-01-12 12:42:04

      צטט: atuk19 2010-01-12 11:45:05

      דני שלום
      האם הם מדליקים אורות בלילה? בערב?

      זה המדד שלי לפיתוח המדינה.

       

      מדד מעניין.

      לרוב מדליקים אורות בלילה. בכבישים מוארים המכוניות לא תמיד מדליקות אורות -  אולי הם חוששים שתגמר להם הבטרייה

      בכל העולם השלישי חוששים מביזבוז חשמל וחוסכים באורות.

       

      אודה אם גם אחרים יוסיפו למדד הדלקת האורות. למשל בתורכיה ובדרום הודו ומקומות אחרים.  

       

      אין ספק ספק שתרבות נהיגה היא חלק מהתרבות. גם תרבות עיסקית. לכן יש קשר הדוק בין השתיים.

      ובכל מקרה חשוב לדעת להיזהר כי ברוב המדינות הסיכון הכי גדול הוא בתאונות דרכים. לא טרור, לא אסונות טבע ולא פשיעה.  

      הסטטיסטיקה לא משקרת. בכל העולם יותר אנשים מתים מתאונות דרכים מאשר מטרור ומפשיעה. משום יש נטיה לקבל את זה כגזירת גורל.

        13/1/10 03:43:

      צטט: הטבחמבגדד 2010-01-12 17:17:16

      פוסט מעניין, אם כי מנציג רשמי של ממשלת ישראל מיתן לצפות שידע את ההבדל בין רכב למכונית, בין 'נכנסתי למכונית' ל 'עליתי על הרכב'.  

       

      שמח שהפוסט עניין אותך. לא הבנתי מה זה "מיתן לצפות"


      רגוע
        13/1/10 03:39:

      צטט: pinkason1 2010-01-12 16:21:49

      * תודה על האינפורמציה המעניינת. אפשר לשכור משאית אם מגיעים כתיירים?:) שבוע נפלא

      שמח שגילית עניין. בביקור תיירותי עדיף לא לנהוג לבד. מונית או רכב עם נהג יעשו את העבודה.

       

        12/1/10 21:42:

      התיאור שלך מפחיד כי הוא מרמז מה הולך להיות אצלנו תוך זמן קצר.

      הסינים האלה חראים גם מחוץ לכביש?

       

       

        12/1/10 18:57:

      נשמע, נראה ומרגיש כמו סיוט תעבורתי אחד גדול.

      אגב, יש לא מעט מקומות בעולם בו הנהג הישראלי הוא ממש אות ומופת לנהיגה תרבותית.

      נסו לנהוג בטיחואנה או בקהיר...

        12/1/10 18:41:

      רק כשהגעתי לסין קלטתי עד כמה טובים ואדיבים הנהגים הישראלים.

      בהשוואה לאנרכיה הטוטאלית על כבישי סין-הנהיגה בישראל נראית כמו קורס מתקדם

      לטייסי חלל בסטנדרטים הכי גבוהים.

      סתם הוצאנו שם רע לנהג הישראלי-שחלקתי לו שבחים בלבי בזמן שהותי בסין
      .ואגב-לא זכור לי שראיתי מערביים נוהגים בסין.הם מן הסתם מיעוט בטל במיליארד.

      כל המערביים משתמשים במוניות, גם השוהים לטווח ארוך.

      העם הסיני-חרוץ ואינטליגנטי וגם שרדן גדול. והתנהגות הכביש היא

      פן אחד מאופיים של הסינים.

      谢谢 על הפוסט.

      סין ארץ מדהימה.

        12/1/10 17:17:
      פוסט מעניין, אם כי מנציג רשמי של ממשלת ישראל מיתן לצפות שידע את ההבדל בין רכב למכונית, בין 'נכנסתי למכונית' ל 'עליתי על הרכב'.  
        12/1/10 16:46:

      צטט: דני טל - Danny Tal 2010-01-12 12:42:04

      צטט: atuk19 2010-01-12 11:45:05

      דני שלום
      האם הם מדליקים אורות בלילה? בערב?

      זה המדד שלי לפיתוח המדינה.

       

      מדד מעניין.

      לרוב מדליקים אורות בלילה. בכבישים מוארים המכוניות לא תמיד מדליקות אורות -  אולי הם חוששים שתגמר להם הבטרייה

      בכל העולם השלישי חוששים מביזבוז חשמל וחוסכים באורות.

      אודה אם גם אחרים יוסיפו למדד הדלקת האורות. למשל בתורכיה ובדרום הודו ומקומות אחרים.  

       

      אין ספק ספק שתרבות נהיגה היא חלק מהתרבות. גם תרבות עיסקית. לכן יש קשר הדוק בין השתיים.

      ובכל מקרה חשוב לדעת להיזהר כי ברוב המדינות הסיכון הכי גדול הוא בתאונות דרכים. לא טרור, לא אסונות טבע ולא פשיעה.  

        12/1/10 16:21:
      * תודה על האינפורמציה המעניינת. אפשר לשכור משאית אם מגיעים כתיירים?:) שבוע נפלא
        12/1/10 12:42:

      צטט: atuk19 2010-01-12 11:45:05

      דני שלום
      האם הם מדליקים אורות בלילה? בערב?

      זה המדד שלי לפיתוח המדינה. בסקנדינביה חייבים להדליק אורות 24 שעות 365 יום בשנה - גם בעיר וכולם מצייתים.

      בישראל (ומניח גם באירופה וארה"ב) רק במחצית השנה צריך להדליק אורות ביום מחוץ לעיר. 90% מצייתים. 30% מדליקים גם כשלא חייבים (בעיר ובקיץ). בירדן מדליקים אורות רק בסוף הערב או בלילה כאשר יוצאים מאות כוכבים. במצרים יש שנוהגים באמצע הלילה בלי אור. בהודו רבים נוהגים ללא אורות בלילה. מה המצב בסין?

       

      לנושא הולכי הרגל במעבר חציה: גם בישראל הם לא מאמינים שתעצור. ברחובות צדדיים הם אפילו לא מסתכלים על הכביש לראות אם באה מכונית. הם פשוט שומעים. הם לרוב מחכים לשקט ברחוב המעיד שאין מכוניות ורק אז מסתכלים וחוצים.  

       

       

       

      מדד מעניין.

      לרוב מדליקים אורות בלילה. בכבישים מוארים המכוניות לא תמיד מדליקות אורות -  אולי הם חוששים שתגמר להם הבטרייה

        12/1/10 12:40:

      צטט: Oren Rasooli 2010-01-12 11:43:51

      עוד אנקדוטה קטנה,

       

      תפקידם העיקרי של שוטרי התנועה בסין הוא להפריד במכות שמתחילות מיד אחרי תאונת דרכים.

       

      הדבר הראשון ששוטר יבדוק הוא למי יש ביטוח, ולפי מי שיש לו ביטוח תיקבע האשמה.

       

      דרך צלחה,

       

       

      אני רץ לבטל את הביטוח

       

        12/1/10 12:38:

      צטט: שלייס 2010-01-12 11:03:09

      גם אותי זה הדהים כשהגעתי לסין, אבל אז הבנתי- הם פשוט משחקים FROGGER

       

      הדור שלנו שיחק ב ATARI ואחד המשחקים הראשונים היה CHICKEN- גם שם היה צריך להעביר תרנגולת את הכביש.

      נוסטלגיה.

       


        12/1/10 12:31:

      צטט: ה.גדול 2010-01-12 10:34:26

      צטט: דני טל - Danny Tal 2010-01-12 05:54:45

      צטט: ה.גדול 2010-01-12 01:13:49

      תודה דני על פוסט מעורר השראה. זוהי דוגמה מצויינת לכך שבכל תחום בחיים, על הרגולטור לסגת ולתת לשוק להסדיר את עצמו, החזקים ישרדו ויקבלו כבוד מהחלשים. מי צריך חוקים ומגבלות, צריך לתת לתנועה ולכלכלה לזרום, מי שזריז וחכם יתגומל, ומי שחולם יענש, ממש כמו בעולם העסקים.

      אני שמח לראות שגילית את הרובד החבוי לכתיבת הפוסט.

       

      אנלוגיה מצויינת. כוחות השוק חזקים מכולם ומגיעים לאיזון.

      אבל יש צד שני למשוואה: כשלא מוותרים, כולם נתקעים, כמו בתמונה גם בעסקים.

       

      למשל, הרבה אנשי עסקים ישראליים בסין מחפשים לעשות את "המכה", חושבים לטווח קצר ומנסים לסחוט את הלימון עד הטיפה האחרונה, אח"כ הם לא מבינים למה הצד השני לא מכבד חוזה חתום או הסכם NDA. זה חלק ממנטליות העסקים הישראלית: מנהלי חברות חושבים לטווח קצר במונחי EXIT-רובם רוצים להקים את  ICQ הבא ולא חושבים לגדול להיות "טבע". 

       

      כאיש עסקים וותיק אתה בוודאי תסכים שלפעמים וויתור על שני סנט במרווח יכול לתגמל בקבלת ספק/לקוח נאמן לטווח ארוך. צריך לתת לצד השני קצת מרווח בשביל שתוכל להתקדם. כמו בכביש

       

       

       טוב לא סתם מינו אותי למנכ"ל..

       

      אתה צודק שאנשי עסקים ישראלים הם לעיתים חמדנים מדי ולא חושבים לטווח הארוך. הרבה צעירים נכנסים לעולם ההייטק מתוך תקווה לצאת לפנסיה בגיל 35, ולא מבינים שמדובר במלחמה ארוכה ודורשנית, עבודה קשה שגאונות טכנולוגית לא מספיקה לה. אני גאה לספק עבודה למשפחות עובדי צ'יטיה, ולא מחפש את האקזיט (כמובן שהצעה של כמה מאות מיליוני דולרים יכולה אולי לשנות את דעתי..). בכל מקרה, המודל הפיננסי הבעייתי של קרנות ההון סיכון מוביל ליצירת חברות עם אורך נשימה קצר, וחבל.

       

      בנוגע להסכמים עם הסינים, כפי שציינת בצדק חשוב מאוד להבין את התרבות של הצד השני, וגם לתת לו להנות כשהוא מגיע לכאן, אני דואג שהלקוחות שמגיעים לארץ יבינו בדיוק למה ת"א כ"כ פופולרית ולמה הישראליות נחשבות ליפות ולמגוונות ביותר בעולם, והם חוזרים שוב ושוב. כדי שהצד השני לחוזה ירצה לקיים אותו, צריך להתרחק מהשטויות הלא ברורות שכתבו בו המשפטנים, ולנסות ולהבין מה האינטרסים של הפרטנר. כמובן שאני רוצה להוציא ממנו כמה שיותר כסף, אבל אני גם רוצה שהוא יהיה מרוצה וימשיך לשלם לי. לכן, אני לא פעם מוכן לתת הנחות - אני נותן מראש מחיר גבוה מדי, ואז "בא לקראת הלקוח" - אני מקבל את המחיר שרציתי, והוא מרגיש שסחט אותי, ושני הצדדים מרוצים. 

       

       

      אני רואה שקלעתי לדעת גדולים 

        12/1/10 11:45:

      דני שלום
      האם הם מדליקים אורות בלילה? בערב?

      זה המדד שלי לפיתוח המדינה. בסקנדינביה חייבים להדליק אורות 24 שעות 365 יום בשנה - גם בעיר וכולם מצייתים.

      בישראל (ומניח גם באירופה וארה"ב) רק במחצית השנה צריך להדליק אורות ביום מחוץ לעיר. 90% מצייתים. 30% מדליקים גם כשלא חייבים (בעיר ובקיץ). בירדן מדליקים אורות רק בסוף הערב או בלילה כאשר יוצאים מאות כוכבים. במצרים יש שנוהגים באמצע הלילה בלי אור. בהודו רבים נוהגים ללא אורות בלילה. מה המצב בסין?

       

      לנושא הולכי הרגל במעבר חציה: גם בישראל הם לא מאמינים שתעצור. ברחובות צדדיים הם אפילו לא מסתכלים על הכביש לראות אם באה מכונית. הם פשוט שומעים. הם לרוב מחכים לשקט ברחוב המעיד שאין מכוניות ורק אז מסתכלים וחוצים.  

       

       

        12/1/10 11:43:

      עוד אנקדוטה קטנה,

       

      תפקידם העיקרי של שוטרי התנועה בסין הוא להפריד במכות שמתחילות מיד אחרי תאונת דרכים.

       

      הדבר הראשון ששוטר יבדוק הוא למי יש ביטוח, ולפי מי שיש לו ביטוח תיקבע האשמה.

       

      דרך צלחה,

       

       

        12/1/10 11:03:
      גם אותי זה הדהים כשהגעתי לסין, אבל אז הבנתי- הם פשוט משחקים FROGGER
        12/1/10 10:34:

      צטט: דני טל - Danny Tal 2010-01-12 05:54:45

      צטט: ה.גדול 2010-01-12 01:13:49

      תודה דני על פוסט מעורר השראה. זוהי דוגמה מצויינת לכך שבכל תחום בחיים, על הרגולטור לסגת ולתת לשוק להסדיר את עצמו, החזקים ישרדו ויקבלו כבוד מהחלשים. מי צריך חוקים ומגבלות, צריך לתת לתנועה ולכלכלה לזרום, מי שזריז וחכם יתגומל, ומי שחולם יענש, ממש כמו בעולם העסקים.

      אני שמח לראות שגילית את הרובד החבוי לכתיבת הפוסט.

       

      אנלוגיה מצויינת. כוחות השוק חזקים מכולם ומגיעים לאיזון.

      אבל יש צד שני למשוואה: כשלא מוותרים, כולם נתקעים, כמו בתמונה גם בעסקים.

       

      למשל, הרבה אנשי עסקים ישראליים בסין מחפשים לעשות את "המכה", חושבים לטווח קצר ומנסים לסחוט את הלימון עד הטיפה האחרונה, אח"כ הם לא מבינים למה הצד השני לא מכבד חוזה חתום או הסכם NDA. זה חלק ממנטליות העסקים הישראלית: מנהלי חברות חושבים לטווח קצר במונחי EXIT-רובם רוצים להקים את  ICQ הבא ולא חושבים לגדול להיות "טבע". 

       

      כאיש עסקים וותיק אתה בוודאי תסכים שלפעמים וויתור על שני סנט במרווח יכול לתגמל בקבלת ספק/לקוח נאמן לטווח ארוך. צריך לתת לצד השני קצת מרווח בשביל שתוכל להתקדם. כמו בכביש

       

       

       טוב לא סתם מינו אותי למנכ"ל..

       

      אתה צודק שאנשי עסקים ישראלים הם לעיתים חמדנים מדי ולא חושבים לטווח הארוך. הרבה צעירים נכנסים לעולם ההייטק מתוך תקווה לצאת לפנסיה בגיל 35, ולא מבינים שמדובר במלחמה ארוכה ודורשנית, עבודה קשה שגאונות טכנולוגית לא מספיקה לה. אני גאה לספק עבודה למשפחות עובדי צ'יטיה, ולא מחפש את האקזיט (כמובן שהצעה של כמה מאות מיליוני דולרים יכולה אולי לשנות את דעתי..). בכל מקרה, המודל הפיננסי הבעייתי של קרנות ההון סיכון מוביל ליצירת חברות עם אורך נשימה קצר, וחבל.

       

      בנוגע להסכמים עם הסינים, כפי שציינת בצדק חשוב מאוד להבין את התרבות של הצד השני, וגם לתת לו להנות כשהוא מגיע לכאן, אני דואג שהלקוחות שמגיעים לארץ יבינו בדיוק למה ת"א כ"כ פופולרית ולמה הישראליות נחשבות ליפות ולמגוונות ביותר בעולם, והם חוזרים שוב ושוב. כדי שהצד השני לחוזה ירצה לקיים אותו, צריך להתרחק מהשטויות הלא ברורות שכתבו בו המשפטנים, ולנסות ולהבין מה האינטרסים של הפרטנר. כמובן שאני רוצה להוציא ממנו כמה שיותר כסף, אבל אני גם רוצה שהוא יהיה מרוצה וימשיך לשלם לי. לכן, אני לא פעם מוכן לתת הנחות - אני נותן מראש מחיר גבוה מדי, ואז "בא לקראת הלקוח" - אני מקבל את המחיר שרציתי, והוא מרגיש שסחט אותי, ושני הצדדים מרוצים. 

       

        12/1/10 08:00:

      צטט: לילית בת גרב 2010-01-12 07:04:54


      שיואו איזה בלאגןאטום

       

      אבל זה מחמם את הלב..

      כי אם עד עכשיו חשבתי שהשלטון הסיני נוקשה, מלא חוקים ותקנות, והציבור נתון לחיים לחוצים תחת מעקב ופיקוח וחששות,

      אני קוראת אותך ומגלה פן אנושי בסין.

      טוב, סוג של אנושיות :))

       

      לילית, השלטון אכן נוקשה ומלא בתקנות מגבילות. אבל הקפיטליזם והבלאגן חוגג. הסינים עצורים מאוד בד"כ ולא מחצינים רגשות - לפעמים נדמה שכל זה יוצא ומתפרץ בכביש.

        12/1/10 07:04:


      שיואו איזה בלאגןאטום

       

      אבל זה מחמם את הלב..

      כי אם עד עכשיו חשבתי שהשלטון הסיני נוקשה, מלא חוקים ותקנות, והציבור נתון לחיים לחוצים תחת מעקב ופיקוח וחששות,

      אני קוראת אותך ומגלה פן אנושי בסין.

      טוב, סוג של אנושיות :))

       

        12/1/10 06:04:

      צטט: Lost in China :-) 2010-01-12 01:23:58


      דני, נראה לי שאתה כבר יותר מדיי זמן בסין ... :-)

      "ישראלי אדיב" - בחיי, זה פעם ראשונה שאני שומע על המושג הזה מחוץ לגבולות מדינתנו .....

      "צמצום רווחים" כשאתה מאותת.... זה מוכר לי..... מממממממממממממממ

      חסימת צומתים כשאין רמזור....... זההההההההההה גם נשמע מוכר

      שאמשיך ??? :-)

      ההבדל היחיד ביננו לבינהם הוא:

      1. הם מרביצים לך "בקטנה" וממשיכים הלאה - אצלנו רוצחים

      2. הם "משתלבים" בתנועה בשיטת "פעם תורי לאהוב - ופעם תורך" - אצלנו "אני אכנס באם-אמא שלך" ולא אצא פרייר

      3. הם בתנועת זרימה כל הזמן נוהגים 100%- אצלנו? ..... מתגלחים, מתאפרים, קוראים עיתון, שותים קפה, גומרים את הסיגריה שאחרי..... ואם יש קצת "רוחב סרט" אז גם נוהגים.

      נראה לי שמיציתי- לא ? 

      נכון, אני יותר מדי זמן בסין אבל גם אם בישראל נתקלים לעיתים בחוסר אדיבות, עדיין באופן יחסי אנחנו מאוד אדיבים.

      בישראל, אם תראה הולך רגל במעבר חציה, אתה תעצור את הרכב ותיתן לו לעבור.

      בישראל, אם יש לך רמזור אדום, אתה תעצור גם אם אתה נוהג במשאית.

      בישראל, אם הנהג בנתיב לצידך יפתח חלון ויבקש להכנס לנתיב שלך, אתה תעשה תנועה של "ת'פדל" ותיתן לו להכנס לפניך.

      בישראל, אם אישה בהריון תתקע עם פנצ'ר בצידי הדרך אתה תרד לעזור לה להחליף גלגל.

      בסין לא!

       

        12/1/10 05:54:

      צטט: ה.גדול 2010-01-12 01:13:49

      תודה דני על פוסט מעורר השראה. זוהי דוגמה מצויינת לכך שבכל תחום בחיים, על הרגולטור לסגת ולתת לשוק להסדיר את עצמו, החזקים ישרדו ויקבלו כבוד מהחלשים. מי צריך חוקים ומגבלות, צריך לתת לתנועה ולכלכלה לזרום, מי שזריז וחכם יתגומל, ומי שחולם יענש, ממש כמו בעולם העסקים.

      אני שמח לראות שגילית את הרובד החבוי לכתיבת הפוסט.

       

      אנלוגיה מצויינת. כוחות השוק חזקים מכולם ומגיעים לאיזון.

      אבל יש צד שני למשוואה: כשלא מוותרים, כולם נתקעים, כמו בתמונה גם בעסקים.

        

      למשל, הרבה אנשי עסקים ישראליים בסין מחפשים לעשות את "המכה", חושבים לטווח קצר ומנסים לסחוט את הלימון עד הטיפה האחרונה, אח"כ הם לא מבינים למה הצד השני לא מכבד חוזה חתום או הסכם NDA. זה חלק ממנטליות העסקים הישראלית: מנהלי חברות חושבים לטווח קצר במונחי EXIT-רובם רוצים להקים את  ICQ הבא ולא חושבים לגדול להיות "טבע". 

       

      כאיש עסקים וותיק אתה בוודאי תסכים שלפעמים וויתור על שני סנט במרווח יכול לתגמל בקבלת ספק/לקוח נאמן לטווח ארוך. צריך לתת לצד השני קצת מרווח בשביל שתוכל להתקדם. כמו בכביש

       

       

        12/1/10 05:34:

      צטט: doron abrahami 2010-01-11 21:12:58

      דני, מה מצב רוכבי האופניים? יש להם נתיבים משלהם או שהם פשוט נלחמים על מקומם?

       

      דורון 

       

      בביג'ינג יש נתיבים מיוחדים לאופניים וזה מוסדר כמו שצריך. בגואנז'ו אסור לנהוג באופנועים בשל ריבוי התאונות בעבר. אופניים יש בכל מקום אבל אין להם נתיבים מיוחדים. רק המיומנים שורדים חיוך

        12/1/10 05:31:

      צטט: מירי G 2010-01-11 21:50:03


      דני,

      אחלה פוסט.

      תיאור ריאליסטי עד כדי שהפחיד אותי (מקווה שימנעו ממני סיוטים בלילה) ועל כך יש לי להגיד רק:

      אימאל'ה

      ואחרי שקראתי את זה, אז -  אין מצב, אפילו לא בשביל הקולקציה החדשה של מישמיש

       

       

      אין צורך לדאוג, ישראלים ידועים ביכולת ההטמעה המהירה.

      התלמיד עולה על המורים ודרך שהיתה לוקחת חצי שעה נגמעת היום ברבע שעה.  

        12/1/10 05:26:

      צטט: סימ 2010-01-11 19:25:52


      כל הכבוד על התיאור המליצי וההומוריסטי

       

      סימה יקירתי, מחמאה ממך עושה לי בוקר טוב!

        12/1/10 05:23:

      צטט: eladgoz 2010-01-11 18:40:42


      שלום ידידי אחלה כתבה... אבל אני חייב לציין שאצלנו בהודו המצב מסובך יותר... בנוסף להולכי הרגל, רוכבי אופניים, רוכבי אופנוע, הריקשות (תלת אופן), מכוניות, אוטובוסים ומשאיות יש גם... פרות!!! אני קורה לזה "שרשרת המזון של הכביש"- והתיאור שלך דומה מאוד למצב כאן... אפשר להשתגע לפעמים! תוסיף לזה את העבודות בכביש- תעלת בלאומליך זה "ילד קטן" לעומת מה שהולך כאן... כיוון התנועה בנתיבים נקבע לפי גודל המכונית מולך- אם זו משאית- כנראה שהנתיב שלו!!! אז ידידי- בוא לנהוג בהודו- ואז נחליט :-) ערב נעים אלעד

      ידידי, בהודו העניינים עומדים בפקקים. כל מה שצריך לעשות זה להתמקם מאחרי אוטובוס ולהתקדם. חוץ מזה, שים ראש של פרה על הפגוש הקדמי וכולם יפנו לך את הדרך.

        12/1/10 05:19:

      צטט: אסףףף 2010-01-11 16:58:13

      הי דני

      כל הכבוד על התיאור המליצי וההומוריסטי. אני זוכר באמת את כל מה שאתה מתאר ומחייך לי בכל תיאור כל כך מדוייק שלך.

      מה שכן ההפתעה הגדולה היא שיש פחות תאונות לפחות למראית עין(כמעט ולא יצא לי לראות תאונות). הסיבה היא שבתור נהג אתה פשוט צריך להיות מוכן שכל דבר יכול להתרחש על הכביש.

      בתוך העיר תמיד נסעתי במוניות שלדעתי אם יש מישהו מעל המשאיות והאוטובוסים בהיררכיה אולי זה רק הם.פעם נסעתי במונית באמצע הלילה שלא עצרה באף רמזור אדום ואף תמרור עצור ונסעה במהירות מטורפת למרות שזה היה בתוך העיר. הנהג גם חתך נתיבים ללא סוף . מה שהיה עוד יותר מטורף הוא, שבכל פעם שקיללתי אותו shenjingbing הוא התלהב יותר והגביר מהירות .אני שמח ששרדתי כדי לספר על זה .

       

      בדיוק כך. מי שחווה את זה לא ישכח.

      אגב, תאונות אני רואה כל הזמן אבל פה זה יחסית רגוע. בביג'ינג ראיתי שלוש פעמים נהגים הולכים מכות בגלל נגיעה בפגושים.

        12/1/10 01:23:


      דני, נראה לי שאתה כבר יותר מדיי זמן בסין ... :-)

      "ישראלי אדיב" - בחיי, זה פעם ראשונה שאני שומע על המושג הזה מחוץ לגבולות מדינתנו .....

      "צמצום רווחים" כשאתה מאותת.... זה מוכר לי..... מממממממממממממממ

      חסימת צומתים כשאין רמזור....... זההההההההההה גם נשמע מוכר

      שאמשיך ??? :-)

      ההבדל היחיד ביננו לבינהם הוא:

      1. הם מרביצים לך "בקטנה" וממשיכים הלאה - אצלנו רוצחים

      2. הם "משתלבים" בתנועה בשיטת "פעם תורי לאהוב - ופעם תורך" - אצלנו "אני אכנס באם-אמא שלך" ולא אצא פרייר

      3. הם בתנועת זרימה כל הזמן נוהגים 100%- אצלנו? ..... מתגלחים, מתאפרים, קוראים עיתון, שותים קפה, גומרים את הסיגריה שאחרי..... ואם יש קצת "רוחב סרט" אז גם נוהגים.

      נראה לי שמיציתי- לא ? 

        12/1/10 01:13:
      תודה דני על פוסט מעורר השראה. זוהי דוגמה מצויינת לכך שבכל תחום בחיים, על הרגולטור לסגת ולתת לשוק להסדיר את עצמו, החזקים ישרדו ויקבלו כבוד מהחלשים. מי צריך חוקים ומגבלות, צריך לתת לתנועה ולכלכלה לזרום, מי שזריז וחכם יתגומל, ומי שחולם יענש, ממש כמו בעולם העסקים.
        11/1/10 21:50:


      דני,

      אחלה פוסט.

      תיאור ריאליסטי עד כדי שהפחיד אותי (מקווה שימנעו ממני סיוטים בלילה) ועל כך יש לי להגיד רק:

      אימאל'ה

      ואחרי שקראתי את זה, אז -  אין מצב, אפילו לא בשביל הקולקציה החדשה של מישמיש

       

        11/1/10 21:12:

      דני, מה מצב רוכבי האופניים? יש להם נתיבים משלהם או שהם פשוט נלחמים על מקומם?

       

      דורון 

        11/1/10 19:25:

      כל הכבוד על התיאור המליצי וההומוריסטי
        11/1/10 18:40:

      שלום ידידי אחלה כתבה... אבל אני חייב לציין שאצלנו בהודו המצב מסובך יותר... בנוסף להולכי הרגל, רוכבי אופניים, רוכבי אופנוע, הריקשות (תלת אופן), מכוניות, אוטובוסים ומשאיות יש גם... פרות!!! אני קורה לזה "שרשרת המזון של הכביש"- והתיאור שלך דומה מאוד למצב כאן... אפשר להשתגע לפעמים! תוסיף לזה את העבודות בכביש- תעלת בלאומליך זה "ילד קטן" לעומת מה שהולך כאן... כיוון התנועה בנתיבים נקבע לפי גודל המכונית מולך- אם זו משאית- כנראה שהנתיב שלו!!! אז ידידי- בוא לנהוג בהודו- ואז נחליט :-) ערב נעים אלעד
        11/1/10 15:34:

      הי דני

      כל הכבוד על התיאור המליצי וההומוריסטי. אני זוכר באמת את כל מה שאתה מתאר ומחייך לי בכל תיאור כל כך מדוייק שלך.

      מה שכן ההפתעה הגדולה היא שיש פחות תאונות לפחות למראית עין(כמעט ולא יצא לי לראות תאונות). הסיבה היא שבתור נהג אתה פשוט צריך להיות מוכן שכל דבר יכול להתרחש על הכביש.

      בתוך העיר תמיד נסעתי במוניות שלדעתי אם יש מישהו מעל המשאיות והאוטובוסים בהיררכיה אולי זה רק הם.פעם נסעתי במונית באמצע הלילה שלא עצרה באף רמזור אדום ואף תמרור עצור ונסעה במהירות מטורפת למרות שזה היה בתוך העיר. הנהג גם חתך נתיבים ללא סוף . מה שהיה עוד יותר מטורף הוא, שבכל פעם שקיללתי אותו shenjingbing הוא התלהב יותר והגביר מהירות .אני שמח ששרדתי כדי לספר על זה .

       

      פרופיל

      דני טל - Danny Tal
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין

      ארכיון