"How to..."
פוסטים אחרונים
- capra aegagrus hircus 13/12/12
- ניסוי מחשבתי באהבה עצמית 5/11/12
- אופטימית לשם שינוי 9/6/12
- אוהב דגים, דייג? 4/6/12
- שלושת סתתי האבן 31/5/12
- הזמנה ל"הזמנה לחתונה" של אחותי. 21/5/12
ארכיון
האח הגדול כמדגים את הצל היונגיאני
יונג טוען שבנפש של כל אחד מאתנו יש אספקטים לא-מודעים, מודחקים ומוכחשים. את אלו הוא מכנה ה"צל" שלנו. "הצל" שלנו כולל בדרך כלל את כל התכונות שאנחנו לא מוכנים לקבל בעצמנו. כיוון שאיננו מודעים לצל ואף על פי כן הוא קיים בנו ומשפיע עלינו אנחנו נוטים להשליך אותו על דמויות חיצוניות. לדוגמה, אנשים שלא מוכנים לקבל את החלק הקטנוני והקמצני באישיותם עשויים להשליך את הקמצנות על זולתם ולהשמיץ את החברה שלהם שלא משאירה מספיק טיפ בבית הקפה. בדרך כלל אנחנו אפילו נוטים "לחפש" את תכונות הצל שלנו אצל זולתנו יותר מאשר תכונות אחרות. לא פעם היה נדמה לי שאני מתוודעת לצל של חברי על פי הפגמים שהם מוצאים בזולתם אבל נראה לי שקל יותר לשים לב לתופעה כאשר צופים בה בלי מעורבות אישית. "האח הגדול" הוא זירה טובה לחשיפת דברים מסוג זה. שמתי לב, שבאופן כמעט עקבי, אנשים שם משמיצים את זולתם בדיוק בתכונה שהם עצמם לוקים בה. שרה, למשל, נוטה לומר על אנשים שהם רעים והרי ברור כשמש שהיא עצמה נוטפת רוע ומשליכה את הרוע הזה על אנשים כמו יוסף או עדנה שלא ראיתי אצלם אפילו טיפת רוע. תומר שהוא הבחשן והסכסכן הכי נחשי שם בבית מאשים בכך את גואל שמקסימום גילה קצת תכונות של דודה רכלנית אבל לא הגיע לקרסוליו של תומר. יש לי עוד הרבה דוגמאות אבל אעצור כאן מחמת החשש שאמשוך אליי אש של אוהדי דיירים מסוימים. עוד יותר אני חוששת שאותם אנשים שאני לא מחבבת בבית מייצגים בעצם את תכונות הצל שלי עצמי. מה שאומר שאני בתוך תוך תוכי, באופן לא מודע, כוללת צללית אינטרסנטית אגוצנטרית ושטחית כמו שאני רואה את איילה, יבשה, קרשית ויבבנית כמו התדמית שיש לי על סהר, ומשוגעת כמו ארז. |
תגובות (12)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
מעניין שאפילו שאני לא אחותכן גם הצל שלי נמצא במלים המושחרות האלו. שרל'ה - תיארת אותם בדיוק מרבי.
כל כך אהבתי את כתיבתך.
אולי בגלל שאנחנו אחיות
רואה את צילך
רואה את צילי.
מחזקת בעיקר את אלירז
לא יודעת למה?
יש בו משהו בבחור הזה
משהו מיוחד
אולי כי לוקח יותר מידי ללב!!!!
ואולי מסיבות אחרות.
מחזיקה לו אצבעות.
קטע שמצאתי הקשור לנושא ....
"גישה לתת מודע דורשת עבודת פסיכולוגית עם הצל שלך, כפי שגילה מחדש יונג . עקרונות עבודת הצל קיימים באינספור מקומות בפרשנות המקרא, שימו לב לפירוש שמו של בצלאל כ"בצל אל" או לרעיון מאחורי "ה' צילך" והבריאה שלנו בצלם. באופן פרדוקסאלי, את המפתח לאלוהות שבך אתה מוצא דווקא בתוך הצל שלך, מתוך הבנת הטהחולשות והמשיכות הייחודיות שלך אתה מבין גם את הטבע המקורי והייעוד של נשמתך. יש סיפור חסידי מפורסם על רבי אחד שרואה רבי אחר מגשש מתחת לפנס רחוב ושואל אותו מה הוא עושה. "איבדתי את המפתח", אומר המחפש. "ממש כאן איבדת אותו?", שואל עובר האורח. "לא" עונה המחפש. "אז למה אתה מחפש אותו כאן?", תוהה עובר האורח והמחפש עונה: "כי כאן יש אור". את המפתח לנפשנו איבדנו דווקא בחושך וכדי למצוא אותו לא יעזור אם נלך באופן ריקני לכל מקום שמבטיח לנו את האור. אנו נקראים לחדור מבעד למסך הערפל של אוהל מועד בליווי הבוטח של נר נשמתנו....."
אנסה כאן להתמודד עם צילי דרך שינאתי /אהבתי לאנשים
שחיים איתי עד כיבוי אורות...
סער : אלים , אטום ריגשית , חלש , פחדן , הומו לטנטי (עמוק עמוק ומוכחש)
תומר ושרה: רעים, מחרחרי מדון ,יודעי 'כל'.
איילה: מפונקת, מאנפפת,אובססבית.
ארז: חייזר מוזר.פיגור סביבתי.
אלירז : חתול רחוב שרדן, חכם, רגיש ומרגיש.
פותנה: אשה אחת לשני עמים, מודעת , עיקבית .
אלין: מתוקה, אמיתית,ילדה עם פוטנציאל להתבגרות יפה.
עדנה : חכמה , אמיצה , עיקבית בדרכה.
גואל : ידען , חכם , רגיש , מרחיק.
הילה: פיגור סביבתי , תעשה את השינוי הכי גדול עם עצמה.
כל המילים המושחרות הן צילי , לפי התיאוריה הזו
לפיכך
יש לי הרבה עבודה לעשות....
מעייף.
דוקטורה,
פוסט מעולה ומעורר מחשבות
לא נפסיק לצפות ולחכות...
ואני -מחזיקה אצבעות לאלה שאני אוהבת
המוצלים יותר או פחות....
אני לא מכירה את דיויד בוהם אבל בדיוק בשביל זה יש ויקיפדיה, עכשיו קצת מאוחר אבל מחר אבדוק מה הוא אמר. הפוסל במומו פוסל אכן נשמע משפט קולע למטרה בהקשר הזה.
לדעתי זה קרה לה, כי ככל שהיא התבגרה, מידת הביקורתיות שלה ירדה וזה בהחלט תוצר של הכלה עצמית. כמו שגם אצלי משנה לשנה אני מרגישה פחות את הביקורת שלי על עצמי ויכולת הכלה והרבה יותר טולרנטיות שהיא כנראה מעידה על סוג של קבלת הצל. אני מצליחה לשמוע את עצמי כשאני אומרת משהו שהוא "בעצם אני" שמקומם אותי אצל האחר, זה מתחדד עם השנים. בטח יש עוד הרבה עבודה.
מה שמסקרן אותי זה מה אפשר לעשות עם הניתוח של עצמנו? יונג אומר שכדי להגיע לשלמות גדולה יותר צריך ללמוד להכיל גם את הצל, אבל איך עושים את זה? את חושבת שאמא שלך היתה יכולה להכיר במגבלה שלה כחלק מעצמה?
זה המקרה שאני לא יכולה לקחת חלק בדיון שלכן
שכן אנני רוא את האח הגדול, לכאורה הספיקה לי העונה
הראשונה והרגשתי שזו משאבה רצינית של זמן ועצמיות.
אבל מכיון שאני מאוד יוניגאנית ומאמינה בצל של הוויתינו
המושלך לאחר, הרי שאני תמיד שמה לב, שאנשים גם שואלים
אותי שאלות מתוך מצוקת צילם ,ואכן איננו מודעים באותו רגע
אך הרבה פעמים בדיעבד אנחנו יכולים לנתח את עצמנו איך השלכנו
על האחר מתוך הבעיה שלנו או לפעמים אני שומעת משפט
של אמא שלי היתה נוטה להגיד לי:את מוכרחה תמידלהגיד מה שאת חושבת?
ולמעשה אמא שלי אמרה כל הזמן מה היא חושבת וכנראה שהיתה
מאוד לא שלמה עם תכונה זו, ייתכן והרגישה שהיא מפסידה הרבה בגלל
נטייה זו ולכן ראתה אותה בי בהגדלה ובעצמה.
זאת השאלה
אני מקוה שלא!!!!
בשבילי האח הגדול הפך להיות העולם (טוב, אין לפעמים ברירה אלא לעסוק קצת גם בעולמות אחרים: להכין את השעורים, לבשל, לרדת עם הכלבה). אני מסכימה איתך לגבי אלירז. אנחנו כנראה באותו מחנה. השאלה המדאיגה היא אם המחנה השני מכיל את הצל שלנו.
תיקון נרגעתי
ענת יקרה!!!
מזדהה.
חשבתי שזאת רק הרגשה שלי
אבל עכשיו שאני מוצאת סימוכין אצל יונג ואצלך
נירגאתי.
גם לי תומר ניראה אדם לא ישר
וזאת לא אני מבטיחה ושרה וואלה אישי!!!!
וכשסער אמר לגואל כמה אתה קטן , כזה קטן והדגים
ולאחר כמה ימים אמר על עצמו אני כזה קטן
אז הבנתי הכל.
תודה שחיזקת אותי
בכל אופן מצהירה כאן קבל עם ועדה
שאני התמכרתי
כניראה מן הרדודים.
וטוב שכך.
מה את אומרת על אליר
בעיני הוא קצת מחוספס אך אמיתי לגמרי.
אולי נפתח פה דיון!!!