שיר קצר לאבא ניפלא בתוך בועה חנוקה מעשן הלבן בדמו מתפתל כנחש בתוך הזייה עטוף בזיעה צולל הוא למעמקי הנשמה לחץ דם גבוה ודופק מהיר על מיטה מיוחמת ,בין סדינים לבנים, הוא מסיק מסקנה ונקרע לגזרים.
את זה כתבתי בהיותי בת 14 בהיותי "חופרת" ומחפשת משמעות לחיים. לא פשוט להיות ילד של נרקומן. ילד שכל יום בורחת לו פעימה, אולי היום תגיע הבשורה המרה. ילד שלא מבין למה אבא לא מעוניין בחיים ,גם "שיש לו אותי"? את הדואליות הכרתי דרכו ,הוא היה אציל נפש ,ואיש חסד מופלא רגיש ועדין,סובלני, הוא לימד אותי מהי אהבה ולידו הייתי מלכה . אך גם פגשתי נשמה עייפה ,מפוחדת ,ללא תחושת שייכות ,עצמיות. שפלות של תבוסה ,כישלון,חוסר הערכתה את עצמה ,וכך חפרה את קיברה. ראיתי אך השנים לא מיטיבות עמה, ממש גסיסה ארוכה. וכל פעם מחדש האמונה התמימה ,הכל אפשרי עוד לא מאוחר ,אוכל לעזור , להיות שם בשבילך. וכך עברו להן 20 שנה של צפייה,אכזבה, של ניסיון לתת יד,לאהוב. עד לפני כמעט 3 שנים ,שהחזיר נשמתו לבורא עולם בהיותו בן 62. מבחינתי גאולה , זהו נגמרו ה"צפיות" "אכזבות" . התחיל סרט חדש , בו אני ,והוא "איי שם". התיקון ניגמר ,רק הגעגוע נישאר. איזו הקלה ..... שתפתי אתכם בתקווה שאוכל לעזור לעוד "ילדים" כמוני, שיזכו לצלוח את החיים בביטחון ואמונה. וגם אם למשהו יש רעיון אך אוכל עוד לתרום אשמח לתגובות.
בשורות טובות.. |
שתי וערב
בתגובה על אומנות המיחזור
ה ש ל ד ג
בתגובה על עפרונותיה של עדי לדין-ציירת בחסד!
תגובות (27)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
נעמושקה
עברת חוויה קשה בגיל מאוד צעיר
ולמרות זאת אבא הוא לכל החיים
ולא משנה מה היה/לא היה
*
יישר כוחך
והרצון לעזור לילדים אחרים
אמיצה את
תודה על השיתוף
אסתר
כל הכבוד על הפתיחות
האומץ
והכוח להפריד בין האבא האוהב לאבא החולה
שיהיו לך חיים טובים ומאושרים
יש בך הרבה כוח לשנות, ולהוביל אחרים
שבת שלום
אוהבת
גליה
אוהבים אותך נעמה בלי להיכנס ליותר מידיי פרטים אני מבטיח לך שאבא רצה אחרת אבל מאוד קשה למכור בעולם הזה גם כנקי וגם כפעיל ,
ההתמכרות היא מחלה סופת שרק יחדי סגולה זוכים לראות את האור ולשמור על יום נקי תודה שחיברת אותי אוהב אותך לילה טוב
"מה שכתבת בגיל 14, נשמע כמו מלים של אשה בת 30."-אז תתארי לך את מצבי היום ,אני זקנה בת 80 ....
"לפעמים הסבל הוא הזדמנות לצמיחה"-תמיד הסבל הוא הזדמנות טובה ,זה תלוי בנו ,אם אנו מבחינים
ושמים לב יצא שכרינו.
מדהים ומרגש.
תודה על השיתוף ואני בטוחה שעוד לפני כל דבר שעוד תוסיפי לעשות - כבר כאן ,בחשיפתך, עזרת לנשמות רבות (: צר לי על אביך וכל הכבוד על האומץ לחשוף ולשתף ולעזור.
אנשים טובים....
תודה.
מה שכתבת בגיל 14 חודר ובוגר,
לפעמים הסבל הוא הזדמנות לצמיחה, ואני מדברת מהמקום הזה.
וואוו ריגשת אותי*
עצם כתיבת הפוסט מעוררת תקווה השראה
וכבר עוזרת...
רק אהבה מביאה אהבה
תחבקי ותחובקי
את מקסימה אמיתית
איזו בת נפלאה את
מזדהה בלבי עם תגובתו של יורם כאן למעלה - עבורך.
ואת בין אלה, שיש להם את הכוח הזה לעזור לילדים שהם כמוך,כי את תביני בדיוק את הקושי
הרצון שלך לעזור - הוא מקסים ומבורך
מאד התרגשתי לקרוא ומאחלת לך שלום פנימי בענין הזה.
מה שכתבת בגיל 14, נשמע כמו מלים של אשה בת 30. בגרות מרגשת.
שולחת לך הרבה שמחה ואהבה :)
יום מקסים לאשה אמיצה ויקרה
תיארת נפלא את הרגשתך כילדה שרוצה למלא את כל עולמו
של האב ודי מתאכזבת שהאור הזה לא ממלא את כל כולו
כן זה כואב
ואשרייך שיצאת גדולה חזקה מכל הסיפור
כי זה בכלל לא פשוט להרגיש ככה בתור ילדה
ואפילו השתמשת במילה שלא הכרתי בגיל 14
סימן שהיית בוגרת מאוד בעל כורחך
נעמה המתוקה - נעמת לי מאוד...................
הצלוחה בהמשך חייך
עכשיו - כשאת אמא - איך את מרגישה עם ילדייך ?
האם בעיותייך האישיות מפריעות ליחסים ?
או שאת כולך מתמלאת ר ק מהילדים ?
את מספרת בקיצור נמרץ
תקופת חיים כל כך ארוכה.
כל הכבוד על האומץ.
בחיי,.. נפגשתי עם שלושה אנשים
שבמשפחתם - אח, אב, והאדם עצמו
היו בתוך התוהו הלא נגמר הזה.
עוגמת הנפש, הכספים המבוזבזים,
הפגיעה בקשרי המשפחה המקיפה
ואוזלת היד...כל אילה כעין ואפס לעומת מי
שחווה על עצמו את הכאב הזה.
כן, מורגש בכתבה שלך רגש ההקלה,
ובמקביל הגעגועים לכל הטוב שהיה בו, ולטוב
שהיה יכול להיות, אליו כל כך קיווית.
אבל נכונה הקלישאה וצריך להזכיר
שאין לך ולמצבו של אביך קשר ישיר,
לא במה שעשית ולא במה שלא עשית!!
ולי ברור לפחות
דבר אחד, שבלעדייך היה לו קשה יותר
חיזקי ואמצי אחות.
מרגשת כתיבתך
כמה מקסים מה שכתבת בגיל 14
כמה עמוק,כמה בוגר
את כבר במקום אחר,וזה הדבר הנפלא,שאת עשית עם חייך,
כל הכבוד
למה התכוון ה"מצטמרר"??.
נעמה, אני לא נותן לך כוכב כי יש דברים שאין כוכב בשבילם, הצלחת לצמרר אותי.
תמיד יש אפשרות להשתנות ,
כשיש רצון לכך
וכשמפחדים יותר מהמוות מאשר מהחיים .
אין דבר העומד בפני הרצון ,
רק שהרצון תמיד בא מבפנים
ואחרים עד כמה שהם יכולים לתמוך ולאהוב
הם יכולים רק לעורר את הרצון
אבל לא לשתול את הרצון פנימה
ולא ניתן לרצות במקום מי שאמור לרצות .
לעתים ילדים של הופכים לבוגרים שכל דבר שהם עושים
הוא לא פחות ממושלם
ומנסים לעזור ולהציל את כולם .
אבל בינו לבין עצמו , גם סופרמן ילד ביישן , פגיע
שזקוק לחום ואהבה באותה מידה כמו כולם .
יקרה,
זכית לחוות אמת שלהרבה אנשים אין,
לגעת בקושי, לגעת בצד האפל שלא כולם מכירים.
מכירה את החיים האלו מקרוב,
גם אני הייתי ילדה עם קרבה שכזו.
לשמחתי אני היום לצד אנשים ששיקמו את חייהם
אך שרפו שנים שלמות של ריק לצד ילדים שציפו כמוך לרגע המיוחל..
להגיד שהם פחות מוצלחים מאחרים? לא!
להגיד שפושע מגדל ילדים פושעים? לא!
אך לאנשים שכאלו יש אפשרות לחיות את שני צידי המטבע, ולבחור.
לבחור בחיים.
כתבת פשוט נפלא.
*
נפלאה את.
מאחלת לך דרך צלחה.