ראיתי אתמול את הסרט כוח שמיעה על שמביא את סיפורו האישי של פרופ' דניאל לינג מפתח השיטה ללימוד שמיעה לילדים חירשים וכבדי שמיעה - אפשר לראות תקציר של הסרט בקישור:
http://www.talelproductions.com/?page_id=44&lang=il
תקציר הסרט: הסרט מתחיל בפולמוס עם החירשים - לצורך זה הוא מתחיל להביא את עמדת החירשים בקנדה לגבי שימוש בשפת סימנים מול שימוש בשיטת אוראליות ללימוד ילדים כבדי שמיעה - טענת החירשים היא ששפת הסימנים היא השפה הטבעית של האדם החירש/ כבד שמיעה - ומוצג חירש בעל מקצוע שלמד באוניברסיטה שמציג את הטענה שכן ניתן ללמוד בשפת סימנים - השכלה ומקצוע.
מול זה מוצג תוצאות מחקר שרוב החירשים המבוגרים בקנדה הם מובטלים - ומשם זה עובר להצגת הסיפור האישי של ד"ר לינג.
ד"ר לינג התחיל את הקריירה שלו כטכנאי רדאר בחיל האוויר הבריטי - רכש לו השכלה מוסיקלית ובעקבות מגע עם כבדי שמיעה החליט להשתלם בתחום - אחרי גמר השתלמות הוצע לו עבודה בבית ספר לחירשים וכבדי שמיעה: רידינג באנגליה.
שם הוא הנהיג שיטות שנחשבו חדשניות - השיטה שלו אמרה: השמיעה הטבעית של בני אדם היא השמיעה הרגילה - דיבור בשפת סימנים אינה השיטה הטבעית - והיא גם מנתקת את החירשים מהחברה השומעת, בוא נטפל בפיתוח יכולת הדיבור והשמיעה של הכבד שמיעה / החירש דרך שמיעה בלבד.
בסרט מובא קטעים היסטוריים שלי מאוד מזכיר לי נשכחות - מכשירי שמיעה עם חוטים - טייפרקורדר בגודל של מחשב שולחני שהשמיע קולות - שגם אני זכיתי ללמוד קולות באמצעותו - שיעורי מוסיקה לכבדי שמיעה (טוב זה לא היה הקטע שלי).
וגם מסופר סיפורה של ילדה שרצו לשלוח אותה לבית חולים לחולי רוח - והוא אבחן שהיא סובלת מחירשות - ועל ידי הטיפול היא הצליחה ללמוד לדבר בצורה ברורה - אפילו אני הצלחתי לשמוע ולהבין מה שהיא אומרת באנגלית...
אבל משהו היה חסר בסרט הזה שהיה בזיכרונות שלי ? ניחשתם ? טוב אגיד להם - היה חסר בסרט שיעורי קריאת שפתיים - בשיטה שמקבילו של ד"ר לינג פיתח בארץ באותו זמן ותקופה (פרופ' גרי רייכשטיין) היה שימוש חשוב לקריאת שפתיים - העיקרון היה שמכשיר שמיעה לא נותן את כול המידע השמיעתית וצריך להשלימו בקריאת שפתיים.
אבל ד"ר לינג הלך בקיצוניות בדרך אחרת, הוא סבר שקריאת שפתיים זה לא הדרך הטבעית לשמוע, צריך ללכת אחרי השיטה הטבעית - בנוסף לכך: לימוד קריאת השפתיים גם תהווה הסחת דעת מהשמיעה - המוח של כבד שמיעה יתרכז בקריאת שפתיים ופחות בלימוד שמיעה.
השיטה שהוא פיתח בוצעה במכשירי שמיעה של אז - קופסאות עם חוטים שמשתלשלות עד לאוזניות על האוזן, ומי שזוכר וגם אני בכללם - המידע השמיעתי האנלוגי שהקופסאות הללו נתנו היה די חסר - אבל השיטה גרמה לכך שהילדים שעברו ברידינג יכלו ללמוד במוסדות חינוך רגילים וגם זכו לתקשורת טובה עם ההורים והמשפחה שלהם, ולזה הם לא היו יכולים לזכות בתקשורת בשפת סימנים שאז זה מצריך גם ההורים וגם הסבים והאחים צריכים ללמוד שפה זאת כדי לתקשר איתם.
בהמשך סופר על עוד הצלחות של ד"ר לינג ויסוד פלקוטה באוניברסיטה מקנזי בקנדה שחינך מחנכים בשיטה המילולית התקשורתית שעמותת AV בארץ מייצגת את השיטה הזאת. והיא בקישור:
http://www.avisrael.org.il/default.aspx
כן מובא בסיפור סיפורן של שני תאומות שהתחרשו בגיל רך לגמרי כמעט וטופלו בשיטה הזאת, אחרי השתלת השתל - הסיפור נכתב והוא נמצא בקישור הבא על סיפורה של משפחת טל אל:
אחרי שצפיתי בסרט נזכרתי בסיפור שקרה לי לפני שמונה שנים - הייתי בנופש משפחתי בגונן - והייתה שם ילדה כבדת שמיעה שמצאה שפה משותפת רק עם הבת שלי - שהיא איך לא - ידעה לתקשר עם כבדי שמיעה בגלל שיש לה אבא כזה, ושוחחתי עם סבתא שלה - והיא סיפרה לי בין השאר שהיא מקפידה להסתיר את השפתיים שלה כדי שהנכדה שלה תלמד לשמוע.
אז די התקוממתי נגד בגישה שלה שלא הבנתי בכלל מאיפוא היא באה, אמרתי לה הילדה שלך לעולם לא תשמע כמו השומעים - כי מכשיר שמיעה שלה לא ייתן לה את השמיעה שיש לשומעים - קריאת השפתיים היא גם השמיעה שלה - בזה שאת מסתירה את השפתיים את גורמת לה לבידוד רגשי.
היום אחרי שראיתי את הסרט - אני מבין מאיפוא הסבתא לקחה את הגישה הזאת - אז נו האם ללכת על גישה של שמיעה בלבד זה לא קיצוני מידי ? פרופ' לינג הצליח עם השיטה הזאת אז במכשירי שמיעה פרימיטיביים של אז - ועם השתל זה בטח יותר יעיל - אבל אני חושש שאפשר להצליח עם השיטה הזאת בענק או להיכשל בענק.
כמו כן הייתי שואל את עצמי: האם קריאת שפתיים היא באמת מונעת שמיעה או עוזרת לשמיעה ? אולי בזה שלא לימדו את הילד קריאת שפתיים הוא למד להסתמך על האוזניים בלבד - אבל מאידך עם הילד לא מצליח לפתח מספיק את היכולת השמיעתית שלו - אז בעצם הוא הופך להיות מנותק מהסביבה...
שאלה ששאלתי את אחת האימהות לנער מושתל - האם הנער מפסיק להשתמש בשתל בשביל השקט לפעמים ? - אז היא השיבה שהוא לא מפסיק להשתמש בשתל - כי זה השמיעה שלו ובלי זה הוא לא יכול להסתדר - בשבת לפעמים הוא מוריד את השתל לכמה שעות כדי לתת מנוחה לאוזניים שלו. למה שאלתי ? בגלל שמצאתי (וכתבתי על זה בפוסטים הקודמים שלי) שאהבת השקט והדממה היא זאת שמבדילה בין החירשים וכבדי שמיעה לשומעים - אז מסתבר שלמושתלים מלידה יתכן שאין את המאפיין הזה... |
