אמא שלי היא הדבר הכי מופלא בעולם הזה. היא החברה הכי טובה שלי, היא הפסיכולוגית החינמית שלי, היא הכותל המערבי בצפון הארץ הקדושה והיא מקצוענית נדירה בכל מה שקשור לתחום החינוך. 35 שנים במשרד החינוך לא הולכות ברגל.

אז כמו כל בת טובה לאמא מהממת, רכשתי לה לפטופ חמדמד ליום הולדתה האחרון.

מאותו רגע, נעלמה לי אמא מהנייד.

המסנג'ר החל להיות מקור השיח שלה, המיילים הפכו להיות שיחותינו היומיות ואתרי אינטרנט הפכו להיות בתי הקפה בהם ישבה עם חברותיה המורות החננות (רק שתדעו- אמא שלי היא הדבר הכי קול בעולם הזה. זן נדיר של מורות).

ביום בהיר במיוחד, כשרוח סערה נשבה לה מעל החלון שלי והעיפה את כל אפר הסיגריות של אהובי, אני מקבלת הודעת מסנגר בזו הלשון: "שרוני, אל תשאלי. גיליתי אתר שלג כתום".

קראתי, לא ממש הבנתי וביקשתי מיולדת חיי- לינק לדבר ההזוי הזה שהיא כתבה.

וזה הלינק ששלחה אליי המאמא שלי: אכן שלג כתום, אבל לא מהזן הרגיל.

אימי היקרה שהחלה לחפש עם בנזוגה מקום נופש בחו"ל, הגיעה לאתר הסקי של למטייל ושמו שלג.

היא זכרה שספרתי לה על אתר הטיולים הנ"ל ובסקרנות מרוקאית חדרה אל מעמקי אתר הסקי של למטייל.

"באנ'ה שרוני, הם נותנים שם טיפים טובים לנסיעה, יש שם כל מיני תגובות חמודות בפורומים, אפילו משחק שמרויחים בו 1000 ש"ח, חידון יומי, מתנות ונקודות. אז זהו!! את חייבת לעזור לי לפתוח שם כרטיס. איפה אני לוחצת??". 

ימים חדשים הגיעו.

אמא שלי פותחת בסיוע ביתה האהובה, כרטיס באתר אינטרנט בפעם הראשונה. אמא שלי הופכת ברגעים אלה להיות מכורה לרשת. אמא שלי חיה בקביעות על חסה, לחם קל ולפטופ וחולמת על עכברים נטולי זנב. אז שאבהל כשהיא אומרת לי שהיא גילתה שלג כתום??!

הו לא!!

הדבר היחיד ממנו אבהל הוא כשאראה אותה במגלשיים, כובע סקי ולפטופ.

מה שבטוח הוא שהשלג יהיה כתום באתר שבו היא תגלוש.

כתום אש.

הו מאמא!!