| דומינו'ס מדרגת את העשורים האחרונים - באיזו תקופה ובאיזו עיר בעולם הכי שווה לחיות? הדירוג שלי הולך עד לשנות החמישים. בואו נודה בזה, קצת לפני כן פרצו שתי מלחמות עולם והמשבר הכלכלי החמור ביותר- עד היום לפחות. בשנות החמישים העולם המערבי קיבל את צורתו המוכרת לנו כיום- פחות או יותר. שנות החמישים, ארה"ב, לוס אנג'לס- קראתי פעם שיר של משורר גרמני-קומוניסטי שתיאר את הפירות הגדולים, הצבעוניים וחסרי הטעם שנמכרו בשווקים בלוס אנג'לס בשנות הארבעים- חמישים. זו המהות של לוס אנג'לס בעיני- יופי מלאכותי, נוצץ, פלסטיק, מזויף, חולני ונפלא! בשנות החמישים העיר נצצה כפי שלא נצצה בעבר. שנות השישים, ארה"ב, סן פרנסיסקו- שנות השישים היו שנים של אהבה חופשית, מוסיקה מהפכנית וסמי הזיות. כבר בשנות החמישים התיישבו בסן פרנסיסקו אמנים שנקראו "ביטניקים" ובראשם סופר מוערך יתר על המידה - ג'ק קרואק, אך בשנות השישים התופעה התעצמה כאשר סן פרנסיסקו הפכה למעוז ההיפים ואליה הגיעו צעירים מכל קצוות ארה"ב. שנות השבעים, ארה"ב, ניו יורק- שנות השבעים שנויות במחלוקת עבורי. מצד אחד, ההיפים פיתחו את המוסיקה הטובה של שנות השישים- הפכו אותה למחוספסת ואפילו לסקסית, מצד שני- דיסקו. בשנות השבעים התחילה תרבות של "גלאם להמונים" והאופנה הפכה לאורבנית. כמו כן, סטודיו 54, המועדון החם ביותר בניו יורק של אותה תקופה, שמר על מעמד המועדון הטוב ביותר אי פעם ואף שימש השראה לספרים, סרטים ובעיקר פרודיות על אנדי וורהול. שנות השמונים, אנגליה, לונדון- האפלה המאפיינת היטב את שנות השמונים פשוט כל כך התאימה ללונדון- עיר אפלה כשלעצמה. באנגליה תמיד היה פער בין המעמדות, אך להקות כמו הסמית'ס וג'וי דיוויז'ן הצליחו לפנות לבני נוער ממעמדות שונים כאשר שרו על נושאים כואבים ועגמומיים- ממש כמו השמיים של אנגליה. שנות התשעים, ארה"ב, סיאטל- תתפלאו, היו גם אירועים תרבותיים חוץ מבוורלי הילס 902010 בשנות התשעים. צעירי סיאטל יצרו משהו חדש לחלוטין- מוסיקת גראנג'. מוביל הזרם הוא כמובן קורט קוביין, סולן להקת נירוונה אשר הוציא את השיר שנבחר להמנון העשור "Smells like teen spirit". אמנם בדיעבד נדמה כי תקופה זו מעט עגומה, אך בסך הכול סיאטל הייתה מרכז של הופעות רוק עצומות ובתי קפה ייחודיים. בשבילי היא זכורה בעיקר מהסדרה "פרייז'ר". אמנם נותר עוד עשור עד שנגיע לעשור הנוכחי, אבל נכון לעכשיו לא ממש ניתן לקבוע היכן הכי שווה לחיות. האופנות חוזרות על עצמן ואפילו לבוורלי הילס 902010 עשו גרסה מחודשת, אבל בכל זאת נדמה כי כל עיר מפספסת את המומנטום ולא נוצר משהו ייחודי באמת. אולי העניין טמון בכך שאנחנו כל כך מרושתים והאופנה זהה בכל מקום. כולנו גם ככה חיים יחד באותו מקום- במרחב הווירטואלי. |