כותרות TheMarker >
    ';

    נחקרת תרבות

    אלוהים ישר ותם של לאה גולדברג, בארבעים למותה

    10 תגובות   יום רביעי, 13/1/10, 10:11

    נכון, זה חל רק ביום שישי, אבל איך אפשר לא להקדיש לה שיר של עצמה בכל אחד מימות השבוע?

     

     

    וְיֵשׁ גַּם כָּאֵלֶּה

     

    וְיֵשׁ גַּם כָּאֵלֶּה -

              הָאוֹהֲבִים אֶת הַשְׁקִיָעה וְזֶה אֶת זֶה,

    הָרוֹאִים בָּאֹפֶק אֱלֹהִים נִשְׁרָף עַל אַהֲבָתוֹ אוֹתָם,

    וְשׁוֹמְעִים אֶת הַשַׁחַק מְסַפֵּר אַגָּדָה כְּהוֹזֶה:

    הָיֹה הָיָה אֱלֹהִים יָשָׁר וָתָם.

     

    הָיֹה הָיָה אֱלֹהִים שֶׁהוֹלִיד אֶת הָאֲדָמָה,

    וְחָמַד בָּהּ כָּל דֶּשֶׁא וְדֶרֶךְ, כָּל עַקְרָב וְאִילָן מְלַבְלֵב,

    כָּל עֵגֶל מְדַדֶּה, כָּל אָדָם מֻכֵּה מַשְׂטֵמָה,

    וְעַל כֻּלָּם אָהַב אֶת הָאוֹהֵב.

     

    וְהָאוֹהֵב הָיָה קָרוֹב לוֹ וְדוֹמֶה לוֹ,

    וַיֹּאמֶר: "הָבָה, אֶהְיֶה כֵּאֱלֹהִים!"

    וַיֵלֵךְ אֶל מִחוּץ לָעִיר, וַיֵלֵךְ אֶל סַף הַפֶּלֶא

    לְהוֹסִיף מְעַט תְּכֵלֶת לַשְׁחָקִים הַדֵּהִים.

     

    וְיֵשׁ כָּאֵלֶּה הַיוֹדְעִים דָּבָר זֶה עַד הַסּוֹף

    וְשׁוֹתְקִים מְאֹד בְּבִרְכַּת שַׁלְוָתָם,

    וְעֵינֵיהֶם קוֹרְאוֹת בְּכָל שְׁקִיעָה וְנוָף:

    הָיֹה הָיָה אֱלֹהִים יָשָׁר וָתָם.

    דרג את התוכן:

      תגובות (10)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        14/1/10 23:04:

      צטט: צבי סבג 2010-01-14 18:17:00

      צטט: אורה לב-רון 2010-01-14 14:05:53

      צטט: צבי סבג 2010-01-14 09:03:51

      צטט: אורה לב-רון 2010-01-13 11:28:57

      צטט: צבי סבג 2010-01-13 10:52:07

      הָיֹה הָיָה אֱלֹהִים יָשָׁר וָתָם.

       

      לאה גולדברג היא אחד המשוררות האהובות עליי ביותר,

      השיר הזה הוא אחד השירים הלא אהובים עליי ביותר.

      יהיה טוב אם תשלח לכאן שיר מהכן אהובים.

      בשמחה,זה רק אחד מהם...

       

      אני הולכת אלי

      השנים פרכסו את פני
      בזכרון אהבות
      וענדו לראשי חוטי כסף קלים
      עד יפיתי מאוד.

      בעיני נשקפים
      הנופים.
      ודרכים שעברתי
      ישרו צעדי -
      עיפים ויפים.

      אם תראני עכשיו
      לא תכיר את - תמוליך -
      אני הולכת אלי
      בפנים שביקשת לשוא
      כשהלכתי אליך.

       

       

       

      כן, עולם אחר. בשיר שלא אהבת מוצגים בשורת הפתיחה האחרים "ויש גם כאלה", והם אלו שיש להם שיג ושיח עם אלוהים ישר ותם.

      כאן היא הולכת אליה, עולם אחר לגמרי. היה עולם תקוותי, כשהלכה אליו לשוא, ועכשיו היא רואה את היופי בעולם בלעדיו, וודאי בלי אלוהים שדובר בו בשיר הקודם.

      עוצר נשימה (או, בעצם, מפיח נשימה)

      המעניין בשיר הזה שהוא הפגיש אותי בשני צמתים בחיי עם שתי נשים שונות (הקראתי אותו בפניהן בלשון זכר) ובשני הצמתים הוא קיבל משמעות אחרת, השיר התאים את עצמו לסיטואציה הספציפית המשוייכת מבלי להתחשבה בזמן ובסיטואציה הקודמת, זה מוכר לי ממקום אחר, מהתנ"ך. 

       

       

      נראה שגם זה טקסט קדוש

        14/1/10 18:17:

      צטט: אורה לב-רון 2010-01-14 14:05:53

      צטט: צבי סבג 2010-01-14 09:03:51

      צטט: אורה לב-רון 2010-01-13 11:28:57

      צטט: צבי סבג 2010-01-13 10:52:07

      הָיֹה הָיָה אֱלֹהִים יָשָׁר וָתָם.

       

      לאה גולדברג היא אחד המשוררות האהובות עליי ביותר,

      השיר הזה הוא אחד השירים הלא אהובים עליי ביותר.

      יהיה טוב אם תשלח לכאן שיר מהכן אהובים.

      בשמחה,זה רק אחד מהם...

       

      אני הולכת אלי

      השנים פרכסו את פני
      בזכרון אהבות
      וענדו לראשי חוטי כסף קלים
      עד יפיתי מאוד.

      בעיני נשקפים
      הנופים.
      ודרכים שעברתי
      ישרו צעדי -
      עיפים ויפים.

      אם תראני עכשיו
      לא תכיר את - תמוליך -
      אני הולכת אלי
      בפנים שביקשת לשוא
      כשהלכתי אליך.

       

       

       

      כן, עולם אחר. בשיר שלא אהבת מוצגים בשורת הפתיחה האחרים "ויש גם כאלה", והם אלו שיש להם שיג ושיח עם אלוהים ישר ותם.

      כאן היא הולכת אליה, עולם אחר לגמרי. היה עולם תקוותי, כשהלכה אליו לשוא, ועכשיו היא רואה את היופי בעולם בלעדיו, וודאי בלי אלוהים שדובר בו בשיר הקודם.

      עוצר נשימה (או, בעצם, מפיח נשימה)

      המעניין בשיר הזה שהוא הפגיש אותי בשני צמתים בחיי עם שתי נשים שונות (הקראתי אותו בפניהן בלשון זכר) ובשני הצמתים הוא קיבל משמעות אחרת, השיר התאים את עצמו לסיטואציה הספציפית המשוייכת מבלי להתחשבה בזמן ובסיטואציה הקודמת, זה מוכר לי ממקום אחר, מהתנ"ך. 

       

        14/1/10 14:05:

      צטט: צבי סבג 2010-01-14 09:03:51

      צטט: אורה לב-רון 2010-01-13 11:28:57

      צטט: צבי סבג 2010-01-13 10:52:07

      הָיֹה הָיָה אֱלֹהִים יָשָׁר וָתָם.

       

      לאה גולדברג היא אחד המשוררות האהובות עליי ביותר,

      השיר הזה הוא אחד השירים הלא אהובים עליי ביותר.

      יהיה טוב אם תשלח לכאן שיר מהכן אהובים.

      בשמחה,זה רק אחד מהם...

       

      אני הולכת אלי

      השנים פרכסו את פני
      בזכרון אהבות
      וענדו לראשי חוטי כסף קלים
      עד יפיתי מאוד.

      בעיני נשקפים
      הנופים.
      ודרכים שעברתי
      ישרו צעדי -
      עיפים ויפים.

      אם תראני עכשיו
      לא תכיר את - תמוליך -
      אני הולכת אלי
      בפנים שביקשת לשוא
      כשהלכתי אליך.

       

       

       

      כן, עולם אחר. בשיר שלא אהבת מוצגים בשורת הפתיחה האחרים "ויש גם כאלה", והם אלו שיש להם שיג ושיח עם אלוהים ישר ותם.

      כאן היא הולכת אליה, עולם אחר לגמרי. היה עולם תקוותי, כשהלכה אליו לשוא, ועכשיו היא רואה את היופי בעולם בלעדיו, וודאי בלי אלוהים שדובר בו בשיר הקודם.

      עוצר נשימה (או, בעצם, מפיח נשימה)

       

        14/1/10 14:02:

      צטט: shabat shalom 2010-01-14 07:32:02

      לאה גולדברג, לטעמי הבלתי מוסמך לחלוטין, היא משוררת שהמילה הכי מתאימה לאפיין אותה היא: בהירה.

      השירים שלה הם ברורים ומציגים תמונות ברורות ללא שפע סימבולי.

      לכן היא מדברת אלי.

      והשיר הזה (שלא הכרתי, כי אני לא ממעריציה) הוא מעולה, חכם, מציג נושא לא אישי בצורה הכי אישית שרק לאה גולדברג יכולה לעשות, כנראה.

      בקיצור: יופי שהבאת.

       

      היא בהירה, למרות המורכבות, לא במקומה. לכן היא ענקית שכזו.

        14/1/10 14:00:

      צטט: שושי1 2010-01-14 07:22:12

      ואני דווקא מאוד אוהבת (האם הוספתי זה עתה תכלת לשמיים?)

       

      שושי

       

      תכלת וזהב (שלא לומר פז)

        14/1/10 09:03:

      צטט: אורה לב-רון 2010-01-13 11:28:57

      צטט: צבי סבג 2010-01-13 10:52:07

      הָיֹה הָיָה אֱלֹהִים יָשָׁר וָתָם.

       

      לאה גולדברג היא אחד המשוררות האהובות עליי ביותר,

      השיר הזה הוא אחד השירים הלא אהובים עליי ביותר.

      יהיה טוב אם תשלח לכאן שיר מהכן אהובים.

      בשמחה,זה רק אחד מהם...

       

      אני הולכת אלי

      השנים פרכסו את פני
      בזכרון אהבות
      וענדו לראשי חוטי כסף קלים
      עד יפיתי מאוד.

      בעיני נשקפים
      הנופים.
      ודרכים שעברתי
      ישרו צעדי -
      עיפים ויפים.

      אם תראני עכשיו
      לא תכיר את - תמוליך -
      אני הולכת אלי
      בפנים שביקשת לשוא
      כשהלכתי אליך.

       

       

       

        14/1/10 07:32:

      לאה גולדברג, לטעמי הבלתי מוסמך לחלוטין, היא משוררת שהמילה הכי מתאימה לאפיין אותה היא: בהירה.

      השירים שלה הם ברורים ומציגים תמונות ברורות ללא שפע סימבולי.

      לכן היא מדברת אלי.

      והשיר הזה (שלא הכרתי, כי אני לא ממעריציה) הוא מעולה, חכם, מציג נושא לא אישי בצורה הכי אישית שרק לאה גולדברג יכולה לעשות, כנראה.

      בקיצור: יופי שהבאת.

        14/1/10 07:22:

      ואני דווקא מאוד אוהבת (האם הוספתי זה עתה תכלת לשמיים?)

       

      שושי

        13/1/10 11:28:

      צטט: צבי סבג 2010-01-13 10:52:07

      הָיֹה הָיָה אֱלֹהִים יָשָׁר וָתָם.

       

      לאה גולדברג היא אחד המשוררות האהובות עליי ביותר,

      השיר הזה הוא אחד השירים הלא אהובים עליי ביותר.

      יהיה טוב אם תשלח לכאן שיר מהכן אהובים.

       

        13/1/10 10:52:

      הָיֹה הָיָה אֱלֹהִים יָשָׁר וָתָם.

       

      לאה גולדברג היא אחד המשוררות האהובות עליי ביותר,

      השיר הזה הוא אחד השירים הלא אהובים עליי ביותר.

      ארכיון

      פרופיל

      אורה לב-רון
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין