כותרות TheMarker >
    ';

    אהבו את חייכם

    אהבו את חייכם...
    איננו יכולים להקשיב למה שאחרים רוצים שנעשה
    עלינו להקשיב לעצמנו.
    חברה משפחה חברים אינם יודעים מה שעלינו לעשות.
    רק אנחנו יודעים ורק אנחנו יכולים לעשות מה שנכון בשבילנו
    אז התחילו ברגע זה.
    תצטרכו לעבוד קשה מאוד
    תצטרכו להתגבר על הרבה מכשולים
    תצטרכו ללכת כנגד השיפוט הטוב יותר של הרבה אנשים
    ותצטרכו לעקוף את הדעות הקדומות שלהם.
    אבל תוכלו לזכות בכל מה שתרצו אם תשתדלו בכל הכח.
    אז התחילו ברגע זה ותחיו חיים שתוכננו על-ידכם ובשבילכם
    ואתם תאהבו את החיים שלכם.

    מתוך הספר: \"למצוא אושר בכל דבר\" סוזן פוליס שוץ

    ארכיון

    רוצים חיי נצח ?

    15 תגובות   יום רביעי, 12/9/07, 09:10

    זה מפחיד... המוות, שהוא סופו של כל חי.

     

    עם התקדמות הטכנולוגיה, המדע והרפואה, יש הארכה ניכרת בתוחלת החיים האנושית.

    כמובן שמצד אחד אני שמחה על כך שנותנים לנו הזדמנות לחיות עוד קצת, למה? בדיוק בגלל שזה מפחיד, המוות, שהוא סופו של כל חי.

     

    לפני שנים, כשהייתי סטודנטית לתואר ראשון, היה לי מרצה שטען שהארכת תוחלת החיים מביאה עימה בעיות חדשות, כמו, מחסור במזון, ריבוי זבל וזיהום, מחלות חדשות וכדו', הוא אמר שבמקרה כזה, מלחמות ומגפות הן דבר חיובי, כי הן מדלדלות את האוכלוסיה.

    (כמובן, שזה נאמר ברומו של עולם ולא היתה לא כוונה שהוא חלילה רוצה במותו של מישהו, אבל הבנתם את כוונתו אני מקווה).

     

    אני טוענת ש -

    כל העניין בחיים - שיש את המוות.

    ללא המוות, הכל מאבד חשיבות. הידיעה שנמות יום אחד מדרבנת אותנו לחיות חיי אמת, להגשים מטרות, לאהוב ולחבק את היקרים לנו, כי זמננו קצוב.

    והנה גם אתם יודעים את זה, לא צריך שתחוו מוות של מישהו קרוב (תסמכו עליי בעניין?)...

    יש אנשים שזכו לחיי נצח, הם אינם רבים, אבל רבים ממה שאתם חושבים, הם האנשים שעשו משהו שנזכור לנצח למשך דורות רבים -

     

    הוגי דעות, מדענים, מנהיגים, מחוללי מלחמה ואמיצי השלום וזכויות האדם...

     

    וגם האדם הרגיל שידע להיות הוא והשפיע בכך על סובביו - אצלם הוא חי תמיד הרבה אחרי מותו, ואולי גם אחרי מותם...

     

    מקווה שנדע כולנו לחיות חיים טובים ומאושרים ולראות גם את הדברים הקטנים שיש ולא רק להתלונן על אלה שאין. 

     

     

    בואו נלך על זה (-:

     

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (15)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        8/10/07 20:37:

      הילה, תודה שהגעת אליי (-:

       

      ועל זה נאמר: life is too short, let us make the best out of it

        8/10/07 20:06:

      סיגל את כל כך צודקת

       צריך לחיות את החיים במלואן כל רגע ורגע ולחוות  ולהנות מהן מכל

       הדברים שמגיעם לנו גם הלא קלים כי משם אנחנו צומחים הכי הרבה

      אך המוות הוא פיסי הגוף משנה צורה והנשמה היא נצחית ומלווה אותנו ואת יקירה כל הזמן .

      הילה

        18/9/07 11:10:

       

      צטט: levana feldman 2007-09-12 10:49:55

      סיגל,

      יש מעט מאוד אנשים שזכו לחיי נצח בזכרון של האנושות.

      כל השאר כנראה לא יועדו לחיי נצח, כי אם להיות חלק

      משרשרת....

      וכאן ועכשו החיים שניתנו לנו כמתנה !

      שנה טובה ומבורכת

      לבנה

      בשרשרת הזו יש הרבה אנשים שמושפעים אחד מהשני, גם אלה שזכו להיזכר בתודעה לנצח הושפעו ממישהו בשרשרת... כך שכולנו נצחיים בסופו של דבר, לא?

       

      מתנה מיוחדת וזמנה בלתי ידוע,

      לא פשוט אבל אפשר לנסות... להנות מכל יום, מכל מגוון הרגשות, גם לכעוס וגם לבכות וגם לצחוק וגם לשמוח ועוד ועוד... וכל זה עם הרבה אהבה (-:

        18/9/07 11:06:

       

      צטט: פרח האביב 2007-09-14 17:58:28

      אממממ.. חיי נצח, נשמע מפתה... אבל לא, גם אני לא הייתי רוצה חיי נצח..

      השעון המתקתק הוא זה שמגרה אותנו, לאהוב, להתחתן, להביא ילדים לעולם, לרצות עוד עוד עוד ועוד.... שמא יגמר ושמא לא נספיק...  לא רואה את החיים שלי בלי מרכיב הפיתוי הזה שבעיני יש לו חשיבות גדולה...

       

       

      ממש ככה..

      עם כל אי הודאות והפחד מזה...

        18/9/07 11:05:

       

      צטט: חובב המקרא 2007-09-18 09:10:49

      אכן המות מעניק חיים לחיים.

      במסופוטמיה האמינו, שכשיש ריבוי אוכלוסיה מוגזם, או סתם האנושות עלתה לאלים על העצבים - הרי האלים שולחים מגפות, פגעים ואסונות (כמו המבול המוזכר בעלילות גלגמש) על מנת לדלל קצת את האוכלוסיה.

      זה די עבד שם - יש להודות על האמת קורץ

      אפילו אז, כשהאוכלוסיה היתה מצומצמת יותר, היו להם מחשבות דומות.

       

      לא שאין מקום לעוד אנשים, יש שטחים עצומים לא מיושבים, ויש אדמות שאפשר לעבד אותן לתבואה, הבעיה היא הזבל שאנחנו מייצרים שחונק אותנו לאט אבל בטוח..

        18/9/07 11:03:

       

      צטט: אדם לב ארי 2007-09-14 19:44:19

      אלמוות לא בהכרח גורר אי שינוי...

      אז תקח לעצמך 1000 שנים להתאמן על כפיפות בטן... בסוף אף אחד לא יגבור עליך בזה! (כל עוד הוא זמני...)

      הבעיה העיקרית היא השעמום...

       

      שעמום מוחלט, מה כבר אפשר לחדש ?

      עולם כמנהגו נוהג, בטוחה שגם בעוד 200 שנים... (אם העולם שלנו יהיה קיים עד אז, לאור ההרס שאנחנו עושים לו)

        18/9/07 11:01:

       

      צטט: שי קולר 2007-09-14 19:01:23

      חיי נצח יכולים להיות קללה. האנשים מסביב מתחלפים, אף אחד לא מלווה אותך, הכל משתנה ורק אתה נשאר קבוע.

      כמו חלוק אבן...

      אכן המות מעניק חיים לחיים.

      במסופוטמיה האמינו, שכשיש ריבוי אוכלוסיה מוגזם, או סתם האנושות עלתה לאלים על העצבים - הרי האלים שולחים מגפות, פגעים ואסונות (כמו המבול המוזכר בעלילות גלגמש) על מנת לדלל קצת את האוכלוסיה.

      זה די עבד שם - יש להודות על האמת קורץ

        14/9/07 19:44:

      אלמוות לא בהכרח גורר אי שינוי...

      אז תקח לעצמך 1000 שנים להתאמן על כפיפות בטן... בסוף אף אחד לא יגבור עליך בזה! (כל עוד הוא זמני...)

      הבעיה העיקרית היא השעמום...

       

        14/9/07 19:01:
      חיי נצח יכולים להיות קללה. האנשים מסביב מתחלפים, אף אחד לא מלווה אותך, הכל משתנה ורק אתה נשאר קבוע.

      אממממ.. חיי נצח, נשמע מפתה... אבל לא, גם אני לא הייתי רוצה חיי נצח..

      השעון המתקתק הוא זה שמגרה אותנו, לאהוב, להתחתן, להביא ילדים לעולם, לרצות עוד עוד עוד ועוד.... שמא יגמר ושמא לא נספיק...  לא רואה את החיים שלי בלי מרכיב הפיתוי הזה שבעיני יש לו חשיבות גדולה...

       

       

        12/9/07 10:49:

      סיגל,

      יש מעט מאוד אנשים שזכו לחיי נצח בזכרון של האנושות.

      כל השאר כנראה לא יועדו לחיי נצח, כי אם להיות חלק

      משרשרת....

      וכאן ועכשו החיים שניתנו לנו כמתנה !

      שנה טובה ומבורכת

      לבנה

        12/9/07 10:29:

       

      צטט: סיגל א.ש. 2007-09-12 10:14:48


      Hay, אני זקוקה לך, מי יכתוב לי שאלות כאלה חשובות ואינסופיות אם לא אתה ? (-:

      והילדה מכיתה ה', בטח שיש השפעה של הקשר, בגישה ובדרך.

      וחברים וחברות,

      ועוד יש לך דרך לעשות,

      אבל אם תמשיך להיות אתה

      ואתה צעיר למדי ועושה זאת לא רע לגילך (אני בגילך הייתי דיי מבולבלת, חושבת)

      זה מבטיח לך מקום מכובד בליבותיהם של לפחות כמה אנשים שמכירים...

       

       

      השפעה... כן... אבל לא צורך... לא הזדקקות...

       

        12/9/07 10:14:

       

      צטט: אדם לב ארי 2007-09-12 10:01:44

      בקשר ל"שם" של האדון או הגברת, אני יודע די טוב את סיפור חייו של סביי וסבתותי, ממש קצת על אביהם ואימם ובכלל לא דור נוסף אחורה...

      חלק מרצוני ללמוד מתמטיקה היה לחתום את שמי בספר ההיסטוריה המתמטית העולמית... זה כנראה כבר לא יקרה.

       

      כרגע, אם אלך... זה לא ממש ישנה... אנשים ירגישו בחסרוני, כמובן. אבל אף אחד לא ממש זקוק לי... מדכא משהו. 

      Hay, אני זקוקה לך, מי יכתוב לי שאלות כאלה  חשובות ואינסופיות אם לא אתה ?  (-:

      והילדה מכיתה ה', בטח שיש השפעה של הקשר, בגישה ובדרך.

      וחברים וחברות,

      ועוד יש לך דרך לעשות,

      אבל אם תמשיך להיות אתה

      ואתה צעיר למדי ועושה זאת לא רע לגילך (אני בגילך הייתי דיי מבולבלת, חושבת)

      זה מבטיח לך מקום מכובד בליבותיהם של לפחות כמה אנשים שמכירים...

       

        12/9/07 10:01:

      בקשר ל"שם" של האדון או הגברת, אני יודע די טוב את סיפור חייו של סביי וסבתותי, ממש קצת על אביהם ואימם ובכלל לא דור נוסף אחורה...

      חלק מרצוני ללמוד מתמטיקה היה לחתום את שמי בספר ההיסטוריה המתמטית העולמית... זה כנראה כבר לא יקרה.

       

      כרגע, אם אלך... זה לא ממש ישנה... אנשים ירגישו בחסרוני, כמובן. אבל אף אחד לא ממש זקוק לי... מדכא משהו. 

      פרופיל

      סיגל א.ש.
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין

      The Marker