0

3 תגובות   יום רביעי, 13/1/10, 19:30


השנה הזאת עברה נורא לאט



וכל יום וכל שניה נראו כמו נצח.



וגם היו קצת רגעים



שמחים ומרגשים



אבל הקושי תמיד ריחף



שם מלמעלה.



ואיך הזמן הזה חולף לו



ואיך שנה שלמה עוברת



אבל אני בכל שנה



באותו מקום נשארת.



ומסביבי כולם רצים ולא עוצרים



לנשום דקה.



ומה יהיה איתי חושבת



המחשבה קצת מציקה....



ואז נזכרת שהכל יכול תמיד להיגמר



אולי עכשיו אולי מחר



אולי עדיף כבר לוותר.



בסוף הרי נמות כולנו ואז הכל יהיה פתוח



ואז נחיה-אך באמת



נוכל לצחוק,לעוף ברוח.


 



בשבוע שעבר חגגתי יום הולדת 22 אז כתבתי לעצמי משהו לשנה החדשה והרי הוא  לפניכם.


דרג את התוכן: