טלפון מאמא, בן הדוד שלך ישראל נפטר.

הלם מוחלט. מתקשים לעכל. כל כך סתמי: הולך בן אדם לקנות מצרכים במרכול, מתמוטט ונפטר.

סליחה, זה לא התור שלו, יש לו אחים יותר גדולים, מבוגרים, הוא הכי קטן. מה פתאם הוא?

גיל 56 נראה לילדים שלי זקן.

בגיל 48 מסתכלים אחרת על גיל 56, זה מחר בבוקר. יש עוד הרבה דברים להספיק, ראו את הדוגמא של ליזה אולמן

יש כמה רבדים לאבל, לעצב, למשקולת הזו שמונחת על ליבי ולא נותנת לי מנוח.

בראש זה האובדן. אדם כל כך טוב ונדיב שהסתלק בפתאומיות מהעולם. מותיר אחריו חלל כל כך גדול.

השני זה הדאגה לאלמנה וליתומים. הוא היה העמוד שעליו נשענה כל המשפחה. ולא רק כמפרנס. איך היא תסתדר? במקורותינו הדאגה לאלמנות וליתומים חוזרת ולא פעם אחת. המעשה השפל ביותר הוא עושק יתום ואלמנה. אנשים שעולמם התמוטט עליהם, בדרך כלל בעיקר מבחינה כלכלית, אבל גם מבחינה רגשית וחברתית. מה אני יכולה לעשות כדי לעזור להם?

והאחרון זה המראה הענקית שמוצבת מול הקיום השביר שלנו. ממש מפחיד.

איך אמר לי שותפי לחיים, אסור להשאיר דברים לא סגורים.

וברמה המעשית:

לדאוג לביטוחי החיים. לוודא שאם מחר קורה לנו משהו איום ונורא, השארים שלנו יוכלו להחזיק את עצמם ברמה סבירה. ולא, ביטוח לאומי ממש לא מספיק. כנראה גם לא מה שאנחנו מפרישים מהעבודה. צריך ללכת ליועץ פנסיוני עצמאי ולוודא שהשארים מכוסים. הדבר חשוב במיוחד כאשר יש ילדים קטנים בסיפור.

לדאוג לרשימה מסודרת של כל הענינים הפיננסיים:

כל חשבונות הבנק - לוודא שלשני בני הזוג יש זכות חתימה של ו/או בכל החשבונות, ושהחשבונות מוגדרים כך שעם פטירת האחד השני יכול להמשיך לנהל אותו ללא צו ירושה. (האמת היא שלהבנתי ממש אין שום סיבה להחזיק יותר מחשבון אחד, אבל זה סיפור אחר).

כל תוכניות החסכון, קופות הגמל, קרנות ההשתלמות, ביטוחי המנהלים, וקרנות הפנסיה צריכים להיות מרוכזים ברשימה מסודרת.

צריך לוודא שהמוטבים הם רלוונטיים. לעדכן את בן הזוג כמוטב בקרן פנסיה / ביטוח מנהלים שנפתחו לפני הנישואין.

בדרך כלל אחד מבני הזוג הוא המנהל בפועל של כלכלת המשפחה. יש להקפיד ולשתף: להסביר החלטות. להראות היכן שמורים המכתבים, מה שיטת התיוק.