קשקושי ביצים
פוסטים אחרונים
- אשת חיל מי ימצא 26/11/12
- קצת הרבה כואב. 8/11/12
- אינדי כלב :)- להרגיש בבית 21/10/12
- חברים עם ילדים- גרסאת המציאות 29/4/12
- מעבדות מודרנית לחירות אמיתית 7/4/12
- האנטומיה שלי 25/3/12
ארכיון
על תבונה ורגישות
הרגישות הזו, אומרים שהיא מה שהופך אותי למי שהנני, התבונה, לראות את הרגישות, לחוש אותה לדעת אותה, הניואנסים הקטנים שבקשת הרגשות הרחבה של אנשים..... המבט, החיוך, הרגע הנכון לומר דברים, הצורה הנכונה לשטוח באנשים את האמת.
הרגישות הזו, שלפעמים היא הדבר הכי יפה שיש. היא אליה וקוץ בה. קשה לווסת אותה,קשה לפעמים לשים אותה בצד, להסתכל על הדברים בקור,לפעמים אני גם לא רוצה להביט בהם ככה. בצורה מנוכרת, תעשייתית. כמו מפעל לייצור רגשות.
אומרים לי תסתכלי על המציאות אולי אני קצת פוסט מודרניסטית מידי, אבל איזו מציאות? זו המציאות שלי. ואם זו המציאות שלך, שבה צריך לפחד מכל דבר ומכל אדם, זו מציאות שאני לא רוצה לחיות בה מציאות שבה צריך לבקש מכל אדם חדש תעודת זהות, כי אולי הוא ערבי, או נשוי. איזה מזל שלא כתוב על נטייה מינית. מצד שני חכו עד שיתחילו עם המאגר הביומטרי אולי זה עוד ייכנס לשם.
ואם זו המציאות שלך, שבה צריך לבנות מליון קירות, אני לא הולכת לנפץ אותם,אין לי גרזן מספיק חזק. ואילו של אחר היא כזו שהיא כלכך פרוצה, לא אוכל לבנות לו את הגדרות כדי לשמור על עצמו. עוד לא למדתי איך להגן על עצמי.
הרגישות הזו, לפעמים היא על הילוך גבוה מידי, אני לא רוצה להיות בניוטראל, אבל אני אהיה סבבה גם בהילוך שני, ההילוך החמישי הזה מכביד עליי. מצד שני אני גם לא רוצה להיות על אוטומט ולהפסיד את כל הכיף.
אם זה דבר כלכך יפה, למה כלכך קשה לאכול את זה? אם זה כלכך מיוחד, למה זה מרגיש כמו עונש?.....
באמת שהייתי רוצה קצת חופש מכל המיוחד ויפה הזה אבל מכל התבונה והרגישות הזו, כבר שכחתי איך.....
|
תגובות (11)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
מחכה בקוצר רוח, צודקת זה לא אמור להיות עונש, ואל תתייחסי למתנה שיש לך כעל עונש.
מקסימה.
חחחח נפש של אומן...
סוג של סיפור חיי,
לפעמים כשמתחשק לי להיות סופר כלבה לעצמי אני נוהגת להציק לעצמי שאוכל אני סתם מתעסקת באמנות כתירוץ...
כי אז זה מתקבל על הבריות יותר בקלות.... זה קורה בעיקר שאני לא רוצה להאמין שאני כישורנית.
עכשיו דווקא בלחץ של הסרט גמר אני מכריחה את עצמי להאמין שדווקא בשביל ימים שכאלה טוב שאני מי שאני...
אבל את זה אוכל לשפוט על שולחן העריכה כנראה.... אם זה רק תירוץ או אמת....
אבל כן אני מבינה למה שתצחקי...:)
לתבונה והרגישות האלה יש הרבה שמות. למשל - כנות וישירות, אמת פנימית (המקבילה למציאות שלך) ועוד ועוד. כמו כל דבר טוב, והם דבר טוב ללא ספק, צריך לנהוג בהם בתבונה ורגישות. כמעט מגונה לכתוב את זה.
האם חשדנות היתר היא תוצר של מתן אמון באופן מוגזם? הקצוות והפיצולים מסתתרים בין השורות ולפעמים הם השורות. כבעלת פיצולים בעצמי, אני יכולה לומר שאיזון הוא כמעט בלתי אפשרי. לנוח אפשר תמיד לרצות, אבל אז, כשמאוזן לכאורה, מחפשים שוב את מה שהפך פתאום לאפור. אולי אי כותבת את עצמי כי זה מה שהטקסט שלך הלה אצלי, אולי זה נכון גם לגביך.
מישהו אמר לי, וצחקתי אגב, שקוראים לזה - "נפש של אמן" :)
אולי יש דיל טוב ורחוק..
אבל, אל תשכחי לקחת את עצמך איתך..
כי זה נפלא..
(-:
כנ"ל כאן.
השיחה שלנו הייתה הפתח לזה...:) אז תודה לך
אני חושבת שהפוסט המשך לזה יהיה.. "ולפעמים זה בכלל לא עונש " :)
את כל מה שכתבת, בחיי שאני יודעת.
אבל בכל זאת, משתתקת ברגעי האמת.
חמודה אמיתית שאת.
מכירה את הרגישות הזו... הכרות קרובה מאוד.
יש בה את הרע שבה אבל יש בה יותר טוב.
מקסימה שכמותך!
כמה רגישות בך יש,
עם הגיל והזמן תלמדי לשלוט בעודף הרגישות ותגלי עולמות חדשים נפרשים ונפתחים לפנייך.
חכי בסבלנות, ותגלי שאת עדיין תוותרי מיוחדת בדרכך, ואחרים יעריכו אותך בשל כך.
אנשים לא מאבדים את הזהות האישית שלהם אלה כמו ששוחחנו ביננו לומדים לווסת
בסיטואציה נכונה מה אפשרי ומה לא אפשרי באותו הרגע.
אבל תזכרי שהאישיות שלך תוביל אותך רחוק גם שתלמדי לשלוט בתחושות שלך.
יקדמו אותך וילמדו להעריך אותך בהיותך אדם מלא תובנה ורגישות
ועל כך אין עוררין.
מאחלת לך שתהיה מוקפת באנשים הדומים לך שיגרמו לך להפגין בהפגנתיות את הרגישות שבך
ולא באנשים שידכאו וישפילו את אישיותך המלא רגישות ו אהבה.
כתבת יפה ואפילו הצלחת לרגש אותי בגלל ההתחברות שלך לשיחה שלנו.
אם זה דבר כלכך יפה, למה כלכך קשה לאכול את זה?
אם זה כלכך מיוחד, למה זה מרגיש כמו עונש?.....
כל דבר בחיינו הופך לטוב או רע
בהתאם לצורת השימוש שלנו בו .
אין שום דבר טוב או רע , אנחנו הופכים אותו לכזה .
כשמשתמשים בזה נכון , בהתאם למטרה עבורו הוא מיועד
ולתועלת הכלל - אז לא מרגישים שום קושי .
כשמשתמשים בזה כנגד המטרה שעבורו הוא מיועד
רק לתועלת האישית
או כנגד החוקים שמפעילים את כל המציאות ,
אז מרגישים קשיים , בעצם גורמים בעצמנו קשיים לעצמנו
כי בעצם לא ניתן לעשות דבר שהוא לא מתואם עם החוקים האלה .