נכתב ב 1 לאוגוסט 2009 

 

בוקר טוב לכולם. השעה 6:30. עכשיו זה רשמי. אני יושב עם קפה במרפסת של הבית החדש שלי וטוב לי. כן כן. עזבתי את הבית. עברתי לגור עם עדי, האח המקסים שלי, ביחידה נפרדת מתחת להורים שלי ברחוב שורק 16 בשכונת גבעת טל בראש העין. 10 דקות הליכה מהדירה בה' באייר. יש פה 2 חדרים, חצר מקסימה, מטבח, פינת אוכל וחדר אמבטיה ענק. 

אתמול סיימתי להעביר את כל הדברים, סידרתי את החדר ואת המטבח. בערב חזרתי לה' באייר, הכנתי ארוחת ערב לילדים, סיפרתי לשלושתם שהלילה אישן אצל עדי והרדמתי את רותם עם הסיפור האהוב עליו "העץ העירום" שמלמד אותנו לקבל את עצמנו כפי שאנו.

בתחילת אפריל הרגשתי שאני מאוד רוצה לעזוב. אבל אומץ לא היה לי. עברתי לישון על הספה. סיפרתי ללילך שאני רוצה לעזוב אבל עדייך מפחד ולא בשל. ללילך היה קשה. מאז, ארבעה חודשים בדיוק, ישנתי על הספה והקשר עם לילך היה של שותפים/הורים. לפני 3 שבועות כבר הייתי מגובש. סיפרתי ללילך שאני עוזב והיה נראה שהוקל עליה. בדקתי עם ההורים ועם עדי. הם היו עצובים אבל הסכימו למעבר לעדי. סיפרתי לנעם ולשיר. נעם קיבלה את הבשורה בקלות. שיר היתה בשוק, העיניים שלה התמלאו דמעות. חיבקתי ונישקתי אותה המון וישנתי איתה במיטה כפי שהיא כ"כ אוהבת. למחרת בבוקר שתיהן היו כבר עסוקות במשחקים. 

אתמול, כשסיפרתי שאישן אצל עדי, שיר אמרה שאני יכול לישון איתה. חמודה. אמרתי לה שאני רוצה להתרגל ושאבוא בבוקר.

הבוקר הייתי אמור לצאת לרכיבה אבל הבריזו לי, אז נשארתי וזכיתי בבוקר מדהים ובאווירה של שבת בבוקר בקיבוץ. 

כרגע אנחנו לא מתגרשים, לא מפרידים חשבונות ומעדיפים כמה שפחות שינויים. לילך ביקשה שאבוא כל ערב ושמחתי על ההצעה החכמה. לילך ביוזמתה, הכינה לי סטים יפים של מצעים ומגבות ונראה שהקשר ביננו יהיה מצוין. מתישהו נצטרך להתגבר על קשר עם בן זוג אחר אבל זה לא על הפרק כרגע.

טוב לי, אני מאושר ומרגיש הקלה.

שלכם, רונרון