שבעה חודשים מאחורינו

אני מנסה להכניס לסדר את המערכות

שלי ושל הגוף הזה שנקרא משפחה, בתוך החיים

יהונתן הגדל, כבר שבוע מלא בפעוטון

עד עכשיו היה יומיים בלבד,

הסדר גם עבורו וגם עבורי

הייתי זקוקה לפנאי הזה שנוצר,

אבל בס"כ 10 ימים עברו, במהלכם הוא נשאר בבית יומיים בגלל חום שהעלה, ושבוע לאחר מכן אני התפרקתי.

ככה זה כשרוצים חופש, נעשים חולים....

הגוף שלי מסתבר חיכה בסבלנות לזמן הזה, והיום אני יושבת פה עם גב תפוס, אחרי טיפול מסור, עם כתף כמעט פרוקה מרוב "על הידיים", כאבי ראש, ועוד היד נטויה.

הסדר בין היתר, הוא על מנת לחזור ולתחזק את גופי.

הגדל, כבר אוכל מזון מוצק בצורה סדירה, ועדיין יונק, לאושרי הרב.

גם בלילה, אני  מנסה להכניס לשגרה, ורצוני לגמול אותו מהנקת הלילה.

זה מתחיל יפה, אבל אני מתעוררת מההרגל ומחכה שהוא יתעורר, והלילה אפילו לא הצלחתי להרדם מחדש.

מה שהחזיר אותי להקליד את הפוסט הזה.

מקווה שבקרוב אחזור לכתוב את הפוסטים בנושא התזונה שהבטחתי לעצמי בעיקר,

שזה נדבך נוסף בשגרה המיוחלת