למה אני, הוא שאל בתמימות, ולי לא הייתה תשובה.. הבטתי בעינייו ורציתי לצרוח את כאבו.. כשהחיים מביאים אלייך את המבחנים הקשים אתה מוצא את הכוח להתמודד.. אך, כשהם באים בסדרות,גם החזק הופך חלש... טיולי עולם..חתונות..גירושים..ילדים..רגעים של החיים.. בשתי שורות כתבתי חיים שלמים,.. ובשורה אחת, אכתוב את הנורא מכל.. אשתו, עם סרטן בריאות..שני ילדים קטנים,בני חמש ושנתיים והרופאים אמרו 15% הצלחה להיות בחיים.. הפחד..הכאב.. התקווה מתערבבים להם כבמחול שדים.. אני מכירה את הסנריו הזה..נסיעות יומיומיות לבי"ח הצפייה לטוב.. הפחד מהטיפולים והאיחזות בהם.. אומרים שלכל אחד הוקצב זמן ..הבעייה שלא מודעים מלמעלה מתי . כך באמצע החיים ,הם נגמרים.. החלומות.. הילדים.. הזוגיות.. החיים.. |
תגובות (23)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
לצערינו, זה לרוב בא בצרורות...
ובגלל זה צריך אולי לעצור לעיתים, להביט על היש, להנות ממנו ולחייך
מקווה שיגמר בטוב
רונית
מכות זה דבר כואב עם השנים לומדים שיש תמיד אור בקצה המנהרה ואם לא אז חופרים קשה ומגיעים איליו ...
הקושי זה לחפור כשלא יודעים כמה צריך ומתי האור יגיע...
אני יודע שזה מאוד מיגע לנסות למצוא את אותו אור שחולמים עליו
לפעמים יש משברים באמצע אבל אין ברירה צריך תמיד לקום אחרי המכה ולהמשיך הלאה
אני מאחל לך שתמיד תתקדמי משימחה לשימחה מאושר לאושר למרות שאת יודעת שבאמצע יש גם עצב ושהוא חלק בלתי נפרד מההגעה אל האור והאושר...
תנסי תמיד לראות את החיים שלך כהתקדמות אל מקומות טובים יותר...
למרות העצב שקיים...
*
כוכב מרפא
אנשים טובים באמצע הדרך...
מקווים לטוב..
תודה על כל מילה...
חומר למחשבה או גישה או סוג של תפיסת עולם...
בעיניי אין לתמיד,גם לא החיים.. הכל זמני.. בזמניות הזו צריך לחיות,לאהוב..פשוט להיות..
חומר למחשבה
http://cafe.themarker.com/view.php?t=658760
תודה יקירה על הרגישות וההזדהות שאת מביאה כאן עם החיים
מזדהה עם הכאב ואומר שהחיים נמשכים כל עוד אנחנו ממשיכים
פשוט תעודדי אותם להמשיך
חג חיים שמח שכנה יקרה
חיבוק אהבה מהבוסתן הגלילי
ממני באהבה
אני מכירה את הסיטואציה הקשה והמוטרפת הזו. מה שהוא צריך עכשיו - ובעיקר יצטרך "אחר כך".... זה הרבה תמיכה ונכונות לסייע בכל היבט אפשרי. קשה, קשה מאד.
באמת רע מאד.
הלוואי שיעברו את זה בשלום...
עצוב, שיהיה הרבה בריאות והרבה אמונה שהכול יהיה בסדר
שבת ברוכה יקירה:)*
אני למדתי דבר אחד.
במקום בו יש חיים יש גם תקווה...
כאב גדול.
מי יתן וירפא לכם.
ברי
רינתי יקירתי,
עצוב לקרוא אותך הפעם
שנשמע בשורות טובות
ולליבך האוהב.. חיבוק וחיוך
קשה ועצוב,
אך כמו בחיים של כולנו
נולדנו לאושר ושמחה ובן רגע ליגון ואבלות
נשאר תמיד בתקווה לטוב ביותר שאפשר
לא כתבתי בכדי לקבל פירגון,אלא בכדי לשתף, ולקבל פרופורציות על החיים...
ואכן תמיד צריך קצת תקווה ,אך לצערי אני לא הכתובת לכך..עברתי את הסנריו הזה בחיי..
הסרטן ניצח..
רצית פירגון כאן לא תקבלי אולי רק מעט
א גזרת על החולה את שגזרת בניגוד לאימרה ' אפילו חרב חדה מונחת
על צווארו של אדם אל יתייאש מן הרחמים - מלמעלה -
-ב. ועובדה מבלי לשים לב קראי מה רשמת - '' בריאות''
רפואה שלימה בקרוב !
רק שיהיו חזקים.
ים של בריאות ואושר - וביחד!!!
לא להתייאש.
איו הרבה מה לומר...
אלה הם החיים...
צריך לנצל כל רגע שאפשר...