אריק רומר ■ החבר של החברה שלי ■ ריקרדו בופיל ■ לאורה פאוזיני ■ שרה וגריסום מ-CSI ■ דוגמניות–על מלאות ב-GLAMOUR ■ ים המלח ■ גיל הזהב ■ אמבטיית זכוכיות  השבוע הלך לעולמו אהוב ותיק שלי, הבמאי הצרפתי אריק רומר. אחרי יותר מ–50 שנות קריירה, המון סרטים ותסריטים ותוכניות טלוויזיה, עטור פרסים וגם מועמדות אחת לאוסקר, הוא ייזכר בעיקר בזכות הסיפור הקטן שטווה בין בני העשרים-ומשהו בלאנש, לאה, פביאן, אלכסנדר ואדריאן, בסרט החבר של החברה שלי, מ-1987, שקסם הוא שמו הנרדף.
 אריק רומר
בלאנש אוהבת את פביאן, החבר של החברה שלה לאה. מה יהיה? רומר מתיר את הסבך הזה בדרמה קומית מתוקה–מרירה של טעויות, שבחר לצלם על רקע לה קולון סן כריסטוף, הפרויקט הפוסטמודרניסטי הגרנדיוזי מתחילת שנות השמונים של האדריכל הקטלאני הגאון ריקרדו בופיל בפרבר של פאריז, סֶרז'י-פּפונטווּאָז. שם, בשיכון המונומנטלי בסגנון הניאו–קלאסי, מלבלבת האהבה, ועמודי הענק הם ניגוד משעשע לעלילה הקטנה של הסרט ולקצבו המעודן.
 בלאנש ולאה ב'חבר של החברה שלי'
הסרט הזה היה אחת מתחנות התרבות בחיי. בגיל 24, כשראיתי אותו, הייתי בגילם של גיבוריו ובשיאם של חיי האהבה הסוערים שלי. הוא סיפר לי על העינוי שבהשתוקקות ועל המתיקות שבמימוש וגם חזר ואושש את החוק הבלתי כתוב, שתמיד הקפדתי לנהוג לפיו: לא נוגעים בחבר של חברה. וגם לא בחבר של חבר. הוא גם הזכיר לי שאין תחליף לסגנון הקלאסי באדריכלות...  Les Colonnes Saint-Christophe בפרבר Cergy-Pontoise
למרות שמת בגיל 89, רומר מעולם לא עזב את הנעורים. בסרטיו, בהם 'סיפורי ארבע העונות', הביא תמיד את הסיפורים הקטנים שמרכיבים את החיים של כולנו: של התאהבות, ההיתקעות באקס המיתולוגי (אגדת חורף, ירח מלא בפאריז) יחסים בין חברות (רנט ומירבל) חוסר היציבות של מערכות יחסים, אהבה ראשונה (פאולין על החוף) והחיפוש אחר 'האחת' (אגדת קיץ). הוא היה אדם סופר-צנוע, סירב לקדם את סרטיו, לא התראיין, והסרטים שלו היו בבואה של אופיו: בלי פעלולים, בלי פיצוצים, בלי מכוניות שעפות באוויר, בלי רציחות ובלי חייזרים. מינימליסטיים, מינוריים, נטולי עלילה כמעט ומלאי עוצמה בזכות האוניברסליות שלהם, בעיסוקם ברגש, ביחסי נשים וגברים, באהבה. מבחינת התפישה שלי מהו קולנוע טוב, נוגע, בעל משמעות - רומר היה אחד הגדולים. בלב שלי ושל עוד מיליונים ברחבי העולם הוא יישאר לתמיד.
פאולין על החוף
ועכשיו לחצו על play בסרטון שלמעלה והמתינו בסבלנות כמה שניות. זה ישתלם לכם. מילה שלי. כן, אתם לא טועים. LEI כלומר היא, שרה סיידל (השחקנית ג'ורג'יה פוקס), והוא גיל גריסום (וויליאם פטרסון), החוקרים המסורים של CSI לאס וגאס. כמו בסדרות מתח אחרות, שגם בהן במקביל לעלילה המותחת, נבנה מתח מיני מותח לא פחות בין השחקנים (כמו ברוס וויליס וסיביל שפארד ב'בלשים בלילה' שמימשו וסקאלי ומאלדר ב'תיקים באפלה' שלא מימשו, למרות מחאות הצופים), בעונה העשירית של זירת הפשע לאס וגאס, שעוד לא הגיעה לארץ, שרה וגריסום כבר נשואים וגרים בפאריז - אבל כמה קש אכלו הצופים עד שהגיעו לרגע הזה!
 זירת הפשע. עד שהמוות יפריד ביניהם
ואת המתח הנפלא ביניהם, שנרקם במשך חמש עונות ועלה לצופים על כל העצבים, שזר צופה אחד בקליפ המרגש, שהגעתי אליו במקרה כשחיפשתי שירים של לאורה פאוזיני, הזמרת האיטלקייה האהובה עליי (ששיר שלה תמללנו השבוע בשיעור איטלקית), בגרסה שלה ל-SHE. היום, כשכולם נחים על זרי הדפנה, יש אפילו חנות וירטואלית, שמוקדשת למתנות שקשורות לרומן בין שרה וגריסום! עד כדי כך! למקרה שתרצו להלביש את כלבכם המפונק בחולצה החוגגת את אהבתם של השניים!
 ג'ורג'יה פוקס. יופי שאין כמותו
ותראו כמה היא יפה, שרה. יפה יותר ויותר ככל שמסתכלים עליה, כמו שאמרה לי מירב אתמול, כשצפתה בסרט הזה. ואיך החיוך החם שלה מתמקד בכלל בעיניים ולא בפה. עליו אני בכלל לא מדברת. הרבה פעמים שואלים מיהו גבר סקסי בעיניי - הנה! אבל בואו נחזור ליופי שלה. הרי היא לא דוגמנית, ואין לה יופי שבלוני. וזה היופי הכי יפה, שמתאהבים בו לאט, שזה לוקח זמן. ובכלל, חלק מהבגרות שלנו בעיניי, גם בחיים האמיתיים וגם כצרכני מדיה ואופנה הוא לצאת מהתפישות הבנליות של יופי. אנשים עם אופי וחום מקרינים גם יופי. לעומת זאת, יש אנשים שמחוקים מבחינת מראה, שאתה לא זוכר את הפנים שלהם. וכמובן, יש אנשים שאתה לא רוצה לזכור...
דוגמניות-על שמנות. מימין לשמאל: אנאנסה סימס, ג'ני ראנק, קריסטל רן, ליזי מילר, איימי למונס, אשלי גרהם, קייט דילון
הנה, קם הירחון האמריקני GLAMOUR ועשה מעשה. כינס שבע מדוגמניות-העל המלאות שעובדות כרגע בתעשייה לתצלום משותף - כי מסקרים שנעשו התברר: א. שהמידה הפופולרית של שמלות בארה"ב היא 14 (כלומר 44 אצלנו), כאשר ברוב סוכנויות הדוגמניות בארה"ב לא מעסיקים דוגמניות שמידתן גדולה מ-4 (34), וב. הציבור רוצה לראות דוגמניות בכל הגדלים, כך שכל אשה תוכל להזדהות איתן. את זה דיווח הגלמור עוד בנובמבר, אבל כמו שלאנשים אחרים מונחות ליד המיטה ביוגרפיות שאין להם זמן לקרוא, כך מונחים ליד מיטתי מגזיני כרומו מאירי עיניים, ואיתכם הסליחה על האיחור. בסוף זו גם לא אני שקראתי, אלא חברתי אלומית. קיצר, הגלמור התחייב: לייצג נשים בכל גודל; לתת גם לדוגמניות 'נורמליות' ו'שמנות' את חבילת הטיפול שמקבלות דוגמניות העל, קרי עיצוב שיער, איפור, מיטב צלמי האופנה, וכו'; וגם לקדם מעצבים שייצרו בגדים במידות גדולות (44...) כי כרגע מי שעושים את זה הם רק מייקל קורס ואייזק מזרחי (למותג ליז קלייבורן). הפרט הפיקנטי היה שבסטודיו שבו צילמו את היפות האלה - טוב, הן באמת יפות מאוד - הוגשה גם ארוחת צהריים, וכולן אכלו.
ואפרופו נשים לא רזות, ולעומת זאת גם לא דוגמניות... אני מופיעה השבוע ב'את' בצילום שאלומית גם ביימה, בחברת בני גיל הזהב בבריכת המלון בים המלח, לשם ירדנו להתרגעות ולעבודה. כבר בדרך, שאל אותנו נהג האוטובוס איך זה שאנחנו נוסעות לים המלח לבד, ואלומית זרמה איתו והודיעה לנו שקיבלנו פאס מהבעלים ל-48 שעות בלבד. במקום הכי נמוך בעולם פגשנו מלון בתפוסה מלאה של גמלאי עיריית תל אביב, חבורה עליזה וסקסית, שכללה למגינת לבנו זוגות ונשים בלבד. גם אילו היינו חפצות לנכס לעצמנו קשיש חביב, כאלה לא היו פנויים בנמצא.
 אני ומשודכים פוטנציאליים. צילום ובימוי: אלומית ישי
את עלילותינו המצחיקות עד דמעות (שלי) תוכלו לקרוא בגיליון, רק אומר שאלומית, בהשראת הנהג, המציאה מדי רבע שעה סיפור אחר: פעם שבעלי עזב אותי ושהיא, חברתי האלמנה, לקחה אותי לים המוות כדי לנחם אותי... פעם אחרת שאף גבר לא מעוניין בנו... ובאמתלה זו או אחרת קשרה שיחות עם כל קשיש וקשישה בענייני זיכרון, כולסטרול, לחץ דם ויחסים - עד שמישהו שרבץ על כיסא נוח בבריכה אפילו צרח עליה: תני לישון בשקט! (בבריכה!), בעוד אני מנסה לשווא להתחרות בה בעצות בענייני תזונה וספורט.
מחבורה מגניבה של זקנות מרוקאיות שנחרדו לשמוע את האמת המרה על מצבי האישי הגלמוד, קיבלתי הרבה ברכות לזיווג מוצלח וגם עצות מעשיות - כמו לארוב לזוגות מסכנים אחרי החופה, לקחת את הכוס שהחתן שבר ולהיכנס איתה לאמבטיה, אבל הלו! עוד מעט המים לאמבטיה יעלו יותר משמפניה! וזה גם קצת מסוכן, לא? אבל אלומית לא נבהלה. היא ישר הודיעה לי שאפשר לשים את הכוס בניילון. אהה. אם ככה, אז באמת אין לי בעיה לעשות אמבטיית זכוכיות! ■
|
תגובות (336)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
בכל מקרה, אני מעדיפה אותך בשמלה נוצצת. ביד אחת אוחזת משקה מבעבע ובשנייה אוחזת צעיר תורן. זו אני - לא את. עד אז, תרשי לי לדחוף את גיל 80 ומעלה לתת מודע.
אני אומר שצריך להיות גבר אדיוט לסרב להצעות מאוד מפתות של נשים מאוד מפתות. וכן, אני גאה להיות "מטורף" או "אדיוט". להפך, כשמישהו קורא לי כך אני יודע שהשגתי מטרה והיא לערער את המוסכמות שאותו אדם כלוא בהם - ואפשר רק לשאול מה עדיף - להיות אדיוט או להיות כלוא בכלא?
את מזכירה לי מישהי מאתר ההכרויות שלי שסדרת האי-מיילים הקצרה-אך-אינטנסיוית שלנו היתה סביב העובדה שאני הייתי מעוניין במערכת יחסים והיא בפרוש לא חפשה שום מערכת יחסים אלא רק מערכת יחסים מינית. מכיון שסירבתי להצעותיה המאוד נדיבות אני לא יודע אם היא השתמשה בזה ככלי לנסות לפתור בעיות שהיא אפילו לא מודעת עליהן, כי לא נשארתי לבדוק.
או אולי זה יותר מעיד עליי, שחבריי בעבודה אוהבים לקרוא לי "אידיוט" כשהם שומעים את הסיפורים שלי.
אחרי כל התגובות כאן,טוב,רובן, נזכרתי שהיה לי פעם חבר שאמר משפט מזעזע,
"לא מעריך נשים ,הן עושות בסוף מה שאני מבקש..."
עצוב...מפחיד....
בקיצור, אחרי חשיבה מעמיקה ..הגעתי להחלטה גורפת !!
את הגבר הבא שלי,אני הולכת לחפש ולמצוא, מחוץ לכותלי האינטרנט המשחית (כל חלקה טובה !!)
מקווה שנשארו עוד כמה כאלה..:)
אין עליך.
הבית מוזנח,הכביסה רטובה,הכלים מטונפים בכיור
ילדי זבי חוטם(סתם םםםםםםםם)
על הרצפה צומח דשא במקום בלטות.
ואני?
יושבת וקוראת את הפוסט שלך...
ככה?ככה כבר כמה זמן..
את כותבת מדהים
מעשירה את האינטלגנציה שלי בסרטים.
מחזקת לי את נשיותי...
רוצה לבוא איתך לטייל .
זהו החלטתי.
חחחחח תמי - איזה כיף שבאת! אבל לא יותר עדיף קשיש מנחוס אחד ביד משני אימפוטנטים צעירים על העץ?
או כמו שענת חברתי אומרת - עד שאין לך לפחות זין אחד בצלחת אני מבקשת ממך לשתוק! (כאילו שאני יכולה לשתוק)
(ענת חברתי טובה מאוד בהמצאת פתגמים מפגרים. על שמה נקרא הז'אנר. מזל גם שהיא לא נכנסת בכלל לקפה דה מרקר, אז אני יכולה לטנף אותה חופשי!)
צחוקים אצלך, מיא.
"לנכס קשיש" זה אומר שיהיה לך בסוף קשיש מנכוס?
לא נראה לי שכדאי לך ממי....
ברור, ברור שגם הלקוחות לא משהו...
נעשו על כך מחקרים וראיונות, ונמצא שגברים פשוט אוהבים את האנונימיות של המין, את העובדה שאין רגש ואין מחויבות ואין פנים ואין שם ואין אשה אלא רק כלי קיבול ליצרים... ומתברר שזו גם אחת הפנטזיות הרווחות אצל גברים (הכתבה הבאה שלי לעיתון היא על פנטזיות של גברים) - אשה בלי פנים, זרה, בובת מין, בלי זהות ובלי מחויבות.
אני עוד אכתוב פוסט על זה, בנפרד, אבל רק אומר שהתחקיר לכתבה הזאת והשיחות עם גברים, בניגוד לשיחות עם נשים בכתבה דומה וקודמת שעשיתי - ולה הצטלמתי בתחתונים וחזייה - עוררו בי כזה גועל עד שהקאתי ממש והיו לי סיוטים - כן, עד כדי כך. ואלה היו גברים רגילים, לא 'סוטים'. והפנטזיות שלהם גם כן לא היו סוטות בכלל. אני עצמי עשיתי דברים יותר סוטים ממה שהם פינטזו עליהם. הם פשוט דמיינו את האשה כחפץ וזה מה שהגעיל אותי וחזר לבעת אותי בסיוטים.
והנה - שוברת שוב לנושא הקודם - נכון שאני כותבת בכרטיס שלי שאני רוצה להכיר גברים לא שקרנים? simple as that - כי האנשים שהתיימרו להיות אמיתיים ביותר שיקרו לי שקרים כאלה נאלחים, שזה התנאי הראשון. ואתה יודע כמה גברים נלחצים מזה? כמה מיילים אני מקבלת: אבל את לא משקרת? אבל צריך לשקר לפעמים... אנשים פשוט התחילו לשקר כשיטה בחיים, ובעיקר לשקר לנשים. כי זה עושה אתהחיים הרבה יותר נוחים, כשכל דבר לא נעים אתה פשוט מסתיר או משקר לגביו ולא מתעמת איתו. פיכס, זה דוחה אותי ברמות.
גם נשים משקרות, המון, מניפולטיביות, מעלות 'חולשות אנוש' על דגל. יאללה, תתבגרו, נסו להתגבר על החולשות, תהיו בני אדם, תפצו אנשים שפגעתם בהם, אני ממש אלרגית לכל הבכיינים המתחפרים בחולשותיהם. אפשר לנסות לצאת משם. לפחות להשתדל.
ואני חושב שצריך להשתחרר לך איזה בורג במוח ומשהו צריך להיות דפוק בתחושת הערך העצמי של גבר כדי ללכת לזונה.
אבל כנראה שמשהו לא בסדר אצלי, כי עובדה שזה אחד ה"מקצועות" העתיקים בעולם, וגם כיום, במאה העשרים ואחת, יש ביקוש ויש היצע ו"המלאכה מרובה"....
פיכס....
אבל תחשבי, היא לא בוחרת... אז מה אם הם עשירים? יכולים להיות דוחים פיזית, מגעילים באופי, משפילים.... ברררר.... אני לא יכולה לשכב עם גבר שאני לא נמשכת אליו. אני לא חיבת לאאוב אותו, אבל אני חייבת להימשך אליו. אחרת זה פשוט דוחה... אני אומרת לך, חייבים סוג של עמידות, איזשהו עור פיל, וזה לא דבר שיש בנורמל לבנאדם שהחושים שלו בסדר ופועלים.
לפני כמה עשורים עבדתי בניו יורק
בחברת תעופה. פגשתי את האחראית
עלי לאחר שעזבה את העבודה.
אמריקאית יפיפיה והיא סיפרה לי:
נמאס לי לפגוש גברים בבר ובמסיבות
ואני נרשמתי כזונה. מגיעים רק עשירים
נהנית מכל רגע מקבלת כספים
ומתנות מה אני צריכה לבזות את
עצמי בפגישות עם גברים שלא
רוצים להתחייב, לא רוצים קשר.
לטענתה הגברים שהיא פוגשת לצרכי
העבודה מהנים אותה במיוחד.
נותרתי ללא מילים.
סוף העולם!
"מלאכה מרובה" כי זו תופעה נפוצה!
אהבתי את המלאכה מרובה....
לא, אני באמת חושבת שמשהו, איזה בורג, צריך להשתחרר לך במוח כדי שתהפכי לזונה. אפילו שאת סטודנטית והכל. סטודנטית זה לא אומר כלום. את עדיין יכולה להיות דפוקה נפשית ובעלת ילדות איומה. אני יודעת שגברים שאהבתי והייתי איתם במילא, שניים, הציעו לי בצעירותי להחזיק אותי שלא אעבוד ולא יכולתי. זו הרגשה איומה. משהו צריך להיות דפוק מהיסוד בביוגרפיה של אשה ובתחושת הערך העצמי שלה אם היא מוכנה להיות זונה. יש עוד דרכים להתפרנס.
את יכולה לפרק את התיאוריות שלי חופשי. אני תמיד מדברת על הכלל, על המגמה, ולא על מקרים ספציפיים. ואני - תני לי שמש כמו שעכשיו בחוץ, וטכנאי בזק שלא מסוגל לחבר לי קו נורמלי לאינטרנט (אני מחוברת מהשכנים), וחתולים מאממים ובוקר חדש - ואני מאושרת. שהשאר באמת ימשיכו להתווכח עד שיעלה עשן.
סטים זה דוחה! דוחה! זאת ברירת המחדל של אנשים שאין להם טעם ומפחדים שלא יידעו להתאים. לי בחיים לא היו סטים.
כן, זה תמיד שיחת בנות... מה גם שבקפה דה מרקר הרוחות סערו בימים האחרונים בגלל ש'התגלה' שהיה גבר ששכב עם כמה נשים במקביל ושיקר להן, ואז מלא נשים אמרו: גמני, גמני שכבתי איתו! ואז התברר שהיו שלושה גברים כאלה... וזה רק לבינתיים כי אני בטוחה ומשוכנעת שהיו יותר. כי כשיש רצון משני הצדדים - אלה רוצים לזיין כמה שיותר ללא מחויבות, ואלה רוצות שיעבדו עליהן וימכרו להן סיפורים והן מעדיפות לא לשמוע ולא לדעת את האמת כי הן פוחדות פחד מוות שלא יהיה להן גבר בכלל, אז עדיף לחלוק אותו עם 200 נשים - השוק יפרח וישגשג.
חברה שלי דבורית עברה דירה ואין לה ארון ומדפים, אז היום אנחנו הולכות לקנות בשוק הפשפשים, ואני גומרת היום לערוך את ספר ירדן, וגם יש לי שיעור איטלקית ובערב ספורט - כאילו, החיים שלי באמת מלאים בלי גבר. מצטערת. וזה עוד בלי אף מילה על הילדים וארוחת צהריים שצריך להכין ולדבר עם המאמן של הבכור ולהגיד מזל טוב לבעלי לשעבר כי היום יום הולדתו...אז אפשר לדבר עד מחרתיים על גברים, אבל בשבילי אלה יותר שיחות באמת, כי החיים שלי אחרים.
קראתי כתבה באחד העיתונים היומיים.
על כך שהרבה צעירות סטודנטיות
ונשים חד הוריות משכירות דירות
והופכות לזונות. הקליינטים הם
מהחבר'ה. זו תופעה ישנה אולם
בשנה האחרונה היא מאוד התרחבה
הכסף קל והמלאכה מרובה.
צויין שישראליות רבות עוסקות בכך.
כאמור אני המון שנים ברשת וכבר ראיתי הכל
זה התחיל בצ'ט וואללה המפורסם שלווה באתר שעת השין האגדי
ששם התחלנו לכתוב בפורומים ובאתר שירה ופוזה
רוב גרפומני הרשת התחילו שם
ובצ'ט וואללה המפורסם התפרקו מלאן נישואים
וכולם הזדיינו שם עם כולם
ונשים וגברים מכל רחבי הארץ הגיעו למפגשים ומסיבות
וניהלו רומנים והזניחו את המשפחות שלהם ואת הילדים
ישבו כל הלילה בצ'ט
יש כמה שהתחרפנו על אמת כולל אישפוזים
ובניגוד למה שאת כותבת כאן מיא על גברים שלא מוכנים
להשתרלל עם נשים בנות גילם
הכרתי צמוד אישית לפחות 2 נשים נשואות שנטשו את הבית שלהם
ועברו לגור עם גברים שלפחות צעירים מהם ב-15 שנה
והכרתי גם נשים נשואות שלא עזבו את הבית
אבל נסעו להשתרלל עם גברברים צעירים שיכלו להיות הבנים שלהן
כך שאני מפרקת לך קצת את התיאוריה.
.
אז ברור שהרשת הקצינה את מצב היחסים בין המינים
בגלל הזמינות שבה
אבל אלה בהחלט עניינים שהיו קיימים גם לפני
כמאמר החכם באדם אין חדש תחת השמש
~
אותי יותר מטרידה העובדה המצערת שלהיות אישה עצמאית ודעתנית
במדינה הקרתנית שלנו במאה ה-21 זה עניין שמצריך המון
תעצומות נפש והמון התמודדויות
ונתפס כמצב מאיים ע"י גברים ונשים כאחד
מניסיון אני מדברת.
~
טוב השעה מאוחרת או שמא מוקדמת
ויש לי הרבה מה לומר אבל הדּובִּי_שּובִּי שלי מחכה לי במיטה
קר לו למסכן-:)
לילה טופ
שטוטי
זהו, שאני לא נסעתי הרבה מאז שנולדו לי הילדים. ערכתי מדריכי נסיעות אבל כמעט לא נסעתי בעצמי, רק קצת, ועכשיו אני רוצה לנסוע יותר, ואולי גם לכתוב על זה ולצלם. תשמעי, בבית החדש והמפואר שלי אין טלוויזיה בסלון וגם לא בחדר השינה. רק בחדרי הילדים. אז איזה גבר ירצה לבוא לכאן? זה בהמשך לנסיכה הקסומה שמחכה לנסיך. אז אני לא פאקינג נסיכה. אולי דרקון (את זוכרת את הדרקונית שהתאהבה בחמור בשרק?)
אני דרקונית הלבבות
"קפצתי " לבקר, אני מתחילה להרגיש כאן בנוח
ושמחתי נורא למצוא את תמונת הדוגמניות המלאות,שהיא משגעת ביופייה בעיני.(יותר נכון,הן יפיפיות )
במיוחד אחרי ששמעתי,השבוע נדמה לי,שיחה עם גדעון אוברזון
שהודיע חגיגית,שהעשור הזה החדש,יגמר זמן הרזון המכאיב בעיניים
ודבר נוסף,אין יותר סטים בלבוש.
2 בשורות שעינגו אותי מיידית.
א. המשקל,שבשנה האחרונה,התאהבתי בשינויי הצורה של הגוף שלי,(כשבצעירותי בכיתי מכל גר' שנוסף,
ועל זה אמר לי פעם חבר אוהב, שהוא לא אוהב לשכב על גל עצמות...:)
ב.אף פעם לא אהבתי סטים,לא בלבוש ולא בריהוט.משעמם .
לא הספקתי לקרוא את כל התגובות,(את הבלוג שלך צריך לקרוא כמו את מוספי השבת,,שישי אחה"צ .במיטה :)
רק את חלקן ,ויש לי כל כך הרבה מה להגיב...שאין לי כוח
מה שכן, מדהים ,שמתוך הבלוג על הסרטים, והדוגמניות,והחופשה...איכשהו זה תמיד מגיע לנושא העיקרי..
הגברים.מזכיר לי את שיחות הבנות עם החברות שלי ,לא חשוב מה יריית הפתיחה
אנחנו תמיד מגיעות/חוזרות לתלונות על התנהגות הגברים...
אגב סרטים, ראיתי לא מזמן את ג'ולי וג'וליה (חביב,לא יותר.אבל מריל סטריפ,גדולה כתמיד),מזכיר את "הסלון הספרותי"
שכאן:)
אילו הייתי כתבת בעיתון נשים הייתי כותבת מלה במלה את מה שכתבת לי למעלה וכותבת על זה כתבה.
אבל אני כתבת מדעית... (אני לא רק בלוגרית כידוע, אני גם מפרסמת כתבות מדעיות).
פעם כתבתי משהו על סטורי טלינג (אגדות עם). אני אמצא את זה ואביא, אבל אפשר לעשות חיפוש בגוגל תחת השם שלי.
היו כמה מחקרים שבאגדות עם, למשל, הנסיכה היא תמיד בעלת גוון עור לבן. לא תמצאי באגדות עם נסיכה כושית למשל.
למה? למה שלא תהיה נסיכה בעלת גוון עור כהה? למה שלגיה וסינדרלה הן לבנות?
או למשל, קחי את סרטי דיסני שמבוססים על אגדות העם. כאשר מתוארת סצנת אהבה איך היא מתוארת בסרט? כקסומה, מעיפים בלונים, ישנה מוזיקה קסומה, מתועפפים כוכבים וישנו נסיך ונסיכה שמתנשקים.
מצאו במחקר שבכל סרטי דיסני (שמקורם באגדות עם כמו סינדרלה, שלגיה ושאר אגדות העם של אנדרסן והאחים גרים ואחרים) מציגים רק אהבה הטרוסקסואלית. ותמיד כאשר האהבה ההטרוסקסואלית מוצגת, היא מוצגת כאהבה קסומה: מעיפים בלונים, ישנה מוזיקה קסומה, כוכבים מנצנצים והאווירה כולה היא של קסם. וזה מעביר לילדים את המסר הסמוי שאהבה בין גבר לאשה היא משהו קסום. (ואז קמו ההומוסקסואלים ואמרו: למה לא מראים לילדים משהו אחר גם כן וכול'י. אבל לא נכנס כאן לויכוח הזה).
הילדה שקראה אגדות עם גדלה... היא נהפכת לאשה. היא מתחתנת ונשאר לה מילדות התחושה התת-הכרתית הזו שאהבה בין גבר לאשה היא משהו קסום. היא קראה את סינדרלה, שלגיה, בת הים הקטנה וכולי, היא ראתה איזה סרט אחד או שניים של דיסני.
ואז היא מגלה שהנישואים הם לא מי יודע מה... הבעל מתלונן, יושב כמו בטטה... בקיצור הנישואים רחוקים ממה שקרוי lived happily ever after ויום אחד היא מתגרשת. רבים פה ושם, לא מסתדרים והתמונה הורודה מתנפצת. ואז היא אומרת לעצמה את מה שאת כתבת בדיוק למעלה... ואחר כך לאט לאט מגלים שהחיים הם לא אגדה. הגבר הוא, איך לומר... גבר. מעטים יודעים להתנהג כמו ריצ'רד גיר בסרטים ולהביא לך שושנה. וגם ריצ'רד גיר עצמו בחיים כנראה מתעלק על אשתו וממש לא רומנטי בחיים.
וממש שכחתי, הנסיעות. כן הנסיעות. "לנסוע לכל המקומות בעולם שלא הייתי בהם". יום אחד בתחילת 2005 ארזתי מזוודה ועליתי על מטוס אל על. הבן הקטן שלי היה בן 3 והגדול בן 9. אמא שלי שמרה עליהם ואני נסעתי לחו"ל כל חודש בערך. ב-2005 העולם ציין 100 שנה לתורת היחסות ולתורות של אינשטיין והוזמנתי לאיזה 30 כנסים בחו"ל. נסעתי לסין, לארה"ב - לחוף המזרחי, המערבי, המרכזי..., לטנריף, ללונדון, לריביירה הצרפתית, לגרמניה, לציריך, לפריס וכולי.... אחרי שנה של נסיעות חזרתי לארץ ופשוט קבלתי בחילה. מאז לא הייתי בחו"ל. אני לא מסוגלת לעלות על מטוס מאז סוף 2005 מרוב נסיעות לחו"ל. חמש שנים הייתי עכשיו בארץ בלי לעזוב אותה. עכשיו אני מוכנה לנסוע לחו"ל שוב בקיץ.
החתולים אבל לא נורא מעניינים... הם רק ישנים!
הלוואי שהיה יורד... הוא אוכל אוכל דיאטתי כל כך יקר!
זו רק זווית הצילום.
תגידי מה את מבינה בכלל?
אני מתפלאה עליך, הפוסט הבא על חתולים בלבד.
הפוסט הבאה שלי - סופק על ידי ילד מהכיתה של אסף.
הולכת לבריכה.
הוא דומה לאריה!
הוא ירד במשקל או שזה רק נדמה לי?
סופסופ יש לנו משו משותף, גם הידידים הוותיקים שלי נפרדים ממני בלי הודעה מראש. אני לא יודעת מה אתך, אבל עלי זה לא מקובל.
קצת מטריד אותי העניין שלך בסטנדאפ, מכל מקום אני ממליצה על כמה שיעורים אצל יורם לוינשטיין בתור התחלה. ובתמונה שלך בבריכה אני מודה שהבטתי בעונג. את נראית קורנת ומרוצה. אני בטוחה שזה לא רק בגלל הפוטנציאל שבטש במים סביבך.המקום, הזמן, החברה, השקט, הערך העצמי, החיזוקים מהסביבה, היכולת לסלוח ולמשיך הלאה, גם אם לפעמים לנפילה הבאה ובעיקר להתרוממות - עושים את החיים יפים יותר מאי- פעם. וכך נראה לי שאני יכולה לסכם בקטנה את ההיכרות הוירטואלית אתך עד כה.
יאללה, אני את שלי אמרתי.
אני באמת לתומי חשבתי, שאחרי שמיצינו את עניין המשפחתיות וגידול הילדים הקטנים, נצא לחופשי ונוכל ליהנות מהאהבה, מהמין, מנסיעות, מבילויים, מזוגיות של זוג ולא של משפחה, משהו סוער וכיפי... ומאוד ציפיתי למערכות היחסים שלי אחרי הגירושים.
מה רבה היתה הפתעתי, שהגברים הגרושים שבהם נתקלתי מחפשים כמעט כולם פרק ב' - דהיינו אותה זוועה בשידור חוזר: ילדים, משפחתיות, רביצה בערב מול הטלוויזיה (מה שאף פעם לא עשיתי, גם לא בנישואיי), סידורים, מטלות, שגרה...
זה לא בשבילי, סורי. אני לא מוצאת בזה עניין. היו לי חיי נישואים סופר-טובים, שהשגרה השתלטה עליהם והרומנטיקה גזה מהם, ואם אני הולכת לקבל אותו דבר רק פחות טוב, זה לא מתאים לי. מבחינת סידורים ומטלות משותפות אין כמו בעלי לשעבר, אני לא צריכה איזה פרזיט שיישב לי על הראש.
בשנים הקרובות אני רוצה לנסוע לכל המקומות בעולם שלא הייתי בהם, אני רוצה לכתוב יותר, אני רוצה להיות יותר פעילה באינטרנט, אולי להקים אתר משלי - אני רוצה לחיות! אז אם יהיה לי מתאים להיות עם מישהו שיסעיר אותי ויהיה לי טוב איתו, סבבה. ואם לא, אז לא. אני אומרת חברות, כי אני לא בנאדם שיכול לחיות לבד, ואני כן צריכה אנשים, והחברות שלי הן המשענת.
סליחה התכוונתי לחביתה. חביטה זה חביטה לגבר (זבנג ובמכה...).
זאת הבעיה: ליפול למשכב ולטיפול זה הכובסת, עוזרת, מבשלת ומשרתת (כלומר הפחד שלך לההפך לפיליפנית של הגבר). פעם הייתה לי חברה מצחיקה כזו שיום אחד באתי אליה והיא הייתה כבר גרושה והיה לה חבר. ואז היא פתאום פלטה צווחה: "הוא מתנהג כמו בעל": יושב אצלי בסלון כמו בטטה ומביט טלוויזיה.
אבל לי אין את הבעיה הזו!
אני לא יודעת לבשל (רק יודעת לעשות פיר'ה וחביטה ועוד כמה דברים אלמנטריים כאלה), אני לא יודעת לעשות ספונג'ה ורק לכבס אני יודעת וגם זה בקושי יוצא טוב. ושכחתי, גם לגהץ אני בקושי יודעת.
זהו ככה זה כאשר אמא באה ועושה את הכל.
כלומר, באה לפעמים רק, והכלב עושה את הכל....
גם לשרה נתניהו יש עוזרת (שמענו בחדשות שיש לה). אז למה שלגלי העמך לא תהיה?...
אז אם הקשר עם האשה לא מספיק להם, שייקחו מאהבת.
למה 13, למען השם?
למה 3 במקביל?
(ההתייחסות, שוב, לקלינטון וטייגר כמשל)
.
לא, יש הבדל!
שני הגברים שאת מתארת היו תקועים במערכות יחסים ממושכות - ואז אתה נמצא עם אשה אחרת כי פשוט יש שחיקה במערכת ממושכת ואתה לא ממש נמשך לאשתך ואתה נתון לפיתויים.
אבל בקפה, באמת, מדובר בגברים פנויים. למה אתה צריך לשכב עם שלוש ביחד ולבגוד ולספר סיפורים? אתה יכול לשכב עם כמה שמתחשק לך בלי סיפורים. גם עם 20, להגיד שזה רק מין ולא קשר - כמובן לקחת את הסיכון שיש נשים שלא יהיו מוכנות לסקס בלי שתבטיח להן מערכת יחסים - בייחוד אם אתה חטיאר מצוי ולא אפולו - לכן הרי גברים מזיינים את השכל, כי רובם לא יקבלו חסדי סקס בלי הממבו-ג'מבו של הבטחות יחסים.
מיא זה נכון, אבל אני תוהה אם זה ההסבר היחידי.
קשה לי להחיל את התאוריה של החולשה וחוסר הבטחון על ביל קלינטון או טייגר וודס.
כנראה המסתורין של נפש האדם גדול יותר, ויש גם המון מניעים נוספים.
והפחד להיות לבד הוא כל כך אוניברסלי וחוצה מגדר שלא יכול להצדיק שום התנהגות.
אם יש לך "סקס בטירוף" עם גבר אין לך קשר איתו. את רק נכנסת איתו למיטה וזה סיפוק צרכים וזהו.
אם את "לקוחת מהגבר ומשתמשת בו" זה כמו נער ליווי ללילה.
לא נוצר ככה קשר.
אני מחפשת ליצור קשר עם גבר כדי להשאר איתו.
לדעתי לעשות סקס עם גבר שאין לך קשר עמוק איתו זה בכלל לא מהנה. זה מכני ומשעמם.
עם חברות זה נחמד להפגש מידי פעם אבל זה לא בא במקום קשר זוגי.
קשר זוגי זה משהו אחד וקשר עם חברות זה משהו אחר לגמרי.
היה כזה קטע Big Lebowski
[the Dude asks the Auto Circus Cop if there are any leads on who stole his beater car]
Auto Circus Cop: Leads, yeah, sure. I'll just check with the boys down at the crime lab, they've got four more detectives working on the case. They got us working in shifts!
[laughs]
Auto Circus Cop: Leads!
[laughs as he walks away]
Auto Circus Cop: Leads...
יפהפיה..
סליחה שאני נדחפת בין סבתא מניה ל-csi אבל אמרתי שגמני רוצה לשים כאן תמונת עירום שלי
שלא אשים בבלוג שלי:) אזזזזז זה צילום off the record של צלם מהעיתון שלך - שצילמנו אחרי
סידרת צילומי כובעי צמר לחורף של ילדות טובות של פעם:) הייתי כאן דומני בת 20 אולי כמעט 21
מה היה פעם גיל כזה?:)
צ'טערת שאין לי ציצי כמו של ליזו או שלך מיא - למרות שטיפ טיפונת הם גדלו מאז
נא להכין זכוכית מגדלת:))
שטוטית כמובן:)
כתבתי לך כבר הרבה פעמים - אין סימטריה בין נשים לגברים. יש גברים (לא כולם, ברוך השם) שקרנים, בוגדניים, מתעללים, אטומים - ונשים הן מספיק סתומות בשביל לקבל את כל אלה. על כל גבר דפוק יש אשה עוד יותר דפוקה ממנו ש'מכילה' את ההתנהגויות שלו. יותר מזה - לכל גבר אטום-רגשית ואהבל יש שמונה נשים מפגרות שרבות עליו! דורכות על גוויות, ממש CSI!
וממה הכל נובע? גם אצל גברים וגם אצל נשים? מאושר גדול? מביטחון עצמי בשמיים? הכל נובע מחולשה ומעליבות ומכך שבעבר לא הצליחו עם בני המין השני ומפחד תהומי להיות לבד. מה, אני צריכה לשכב עם 3 גברים ביחד כדי להרגיש שווה? צריכה שיגידו לי בוקר, תהריים וערב שצמררתי? צריכה להתעלל במישהו כדי להרגיש על הגובה? רק אנשים מתוסבכים ועלובים מגיעים למצבים האלה.
אבל יש דפוסים שחוזרים על עצמם - כלומר למשל כל הפינוקים האלה שגברים כותבים באתרי היכרויות וזה מאוס - כי כמו ששקדייה אמרה הם לא מתכוונים לפנק אפחת, אלא רק להתפנק, ובכלל זה ביטוי דוחה אחרי גיל שלוש... אז מותר לנו לצחוק עליהם. תן לשחרר קיטור... לנו זה עלה יותר...באמת שאכלנו חרא מכאלה... גם אני נכוויתי עד שלמדתי. שילמתי שכר לימוד יפה.
וסבתא מניה תמיד צודקת, עוד עם שם כזה שאני מתחברת אליו בכיף...
חזרתי לעיין בתגובות. לרגע היה נדמה לי ש"כאן אוחדו שידורינו" עם הפוסט של פראSHOOT ...
ולעניין הכוכבים - סבתא שלי לימדה אותי שלא הולכים לבקר בלי "להביא משו קטן"
(ואת בטח לא רוצה שאני אסתבך עם סבתא)
לפחות השוטרים שלנו אולי למדו משו מהסדרות האלה.
פעם שגנבו לי רדיו יקר מהאוטו (יקר יותר מהאוטו עצמו!) נסעתי למשטרה ביפו להגיש תלונה, אז אמרו לי לחכות למז"פ שיקחו טביעות אצבעות מהאוטו. הרגשתי ממש כמו ב-CSI!
אמה מה, המז"פניק היה עסוק - בארוחת צהריים או משו, אז שחררו אותי...
וכך פספסתי הזדמנות לככב בפענוח של פשע בינלאומי.
זה בסדר ארז, שמור את כוכביך למי שממש זקוקים להם, מבחינה נפשית-שפיותית, אני מתכוונת. אני מעדיפה תגובות חכמות.
באמת התגובות כבר דיברנו על דיוויד קארוזו, שהוא בערך הגבר הדוחה ביותר בעולם (אחרי ההוא מאיראן? ההוא מטורקיה? הקצב מקריית מלאכי? השוואה לא הוגנת? לא הוגנת כלפי מי?)
ובו'נה, קרל לגרפלד, שייטול קורה מבין עיניו כי כבר שנים שהוא נראה פשוט כפוחלץ שאבריו הפנימיים עומדים לבקע בכל רגע את עור פניו המתוח יתר על המידה, וכל מתח הפנים שלו תלוי על בלימה (אם זה אפשרי. אני מאוד אוהבת את המושג הזה, מתח פנים).
מעניין אם השלב הבא, אחרי הדרישה לדוגמניות בעלות ממדים 'נורמליים' (מידה 40) תהיה גם דוגמניות עם צלוליטיס - כי אני רואה עצמי מועמדת ראויה! ואם זקנות, אז בכלל!
ואל תחמיר עם שרה... העבודה במחיצת גופות ומרעין בישין הקשיחה אותה...
עאלק מיובשת - כל הנשים בגילאים האלה שאני מכירה, ולא נשואות, רוצות סקס בטירוף. אלה הנישואים שגומרים את החשק. והאם לתת או לא לתת? זו בכלל לא שאלה. אני לוקחת מהגבר ומשתמשת בו אם הוא מאוד מוצא חן בעיניי ומושך - וכאלה אין הרבה - ולא כדי להשאיר אותו. אין לי עניין להיות עם מישהו שבועות ארוכים בלי סקס. סקס זה בעיקר מה שאני רוצה ממנו. לדברים האחרים באמת יש לי החברות שלי.
הוא לגמרי גארפילד. פשוט מדהים כמה שהוא ישן. הוא מתחיל את הלילה במיטה של הצעיר שלי, מתישהו הוא שורט את הדלת ומבקש לצאת... אז הצעיר קם כל לילה ופותח לו. אז הוא עובר אליי וישן לצדי עד הבוקר. כשאני קמה הוא עובר למרפסת, לישון על השז-לונג בשמש. לקראת הצהריים הוא יורד מהשמש, אוכל משהו ומשתרך למיטה של הצעיר, לחכות לו שיחזור מבית הספר... כשהוא חוזר הם ישנים ביחד או משחקים סוני פלייסטיישן ביחד או רואים משחקי פוקר בטלוויזיה ביחד. לעת ערב הוא לפעמים נע לישון לצדי, עד הלילה - וחוזר חלילה.
אמה החתולה שלי קשורה יותר לבכור ולספה בסלון.
זירת הפשע, מיאמי וניו יורק
קרי שלושתן
הן טקסי היטהרות פוריטאנים
שמרניים
בהפקה סטייל Suicide Girls
אם אני רוצה לראות כוסיות אני גולש ל Suicide Girls
אם אני רוצה לראות טלויזיה אני רואה The Wire
(שוב מסתבר לי שבזבזתי את הכוכבים שברשותי בנדיבות רבה מידי, יכול להיות שהקפה גונב ממני?)
גריסום הוא מבחינת "אינכמוהו", את שרה אני פחות מחבב. יש בה משהו קפוץ ונוקשה מידי ואיזה סוג של פולניות מרירה. בכל אופן - הם מנצנצים ככובים במרום לעומת הזוג המתחרה מסי.אס.איי מיאמי - הבלונדינית מפלסטיק (שהיא לבטח, השחקנית הגרועה בתבל) עם הלטינו משורבב השפתיים בעל המבע הכה-מטומטם . אבל בסידרה שאותה מוביל הרובוט המג'ונג'ן דיויד קארוזו - למה כבר אפשר לצפות.
ובעניין הדוגמניות השמנות - בעקבות ההחלטה של "גלאמור' לפרסם נשים בעלות מימדים ריאליסטיים יותר, הויז'ה הבלתי מתכלת, הנודעת גם בשמה - קארל לגרפלד, קצף ורגז. הוא טוען שאנשים לא מעוניינים לראות נשים עם עודף משקל (לשיטתו = מעל 25 קילו) , בודאי לא על מסלולי התצוגה.
מושג היופי הנשי מתעתע. לכאורה הוא מתרחב ומאפשר הכלה של ייצוגים שאינם קיית מוס. ובעצם מנציח את שלטון הרזון. מערכות ירחוני האופנה מתלוננים שהבגדים לצילום ששולחים אליהם בתי האופנה (מידה 34) לא עולים אפילו על הדוגמניות. באותה נשימה (רדודה, שלא תתפוצץ השמלה) הם לא מותירים אפילו דוגמנית אחת לרפואה על דפי הכרומו שלהם, שלא עוברת פוטו שופ רצחני.
מאז שהתגרשתי לא יצאתי עם הרבה גברים. אבל המעט שיצאתי איתם הפתיעו אותי כל פעם מחדש.
יש גברים שפשוט מתקשרים ואומרים לך: "אפשר לבוא אליך לכוס קפה?" "אני אשמח אם תזמיני אותי אליך".
להזמין אותי לצאת לאנשהו: "תצאי עם חברות, בשביל מה יש לך חברות". יום אחד בחור אחד אומר לי: "אפשר לבלות נהדר בבית, תלוי איך עושים זאת".
אחד כותב לי את הדבר הבא:
הוא דומה לגארפילד.
המלאות הורסות -
וגם הצילום הפוטנציאלי בבריכה !
חלאות זו כבר לא תופעה פסיכולוגית של הפרט, זו כבר תופעה סוציולוגית - הם הולכים ומתרבים. פראשוט כתבה פוסט על אחד, והנה צצו שלושה... וזה יגבר, כי נשים במקביל לזיון הצורה מאוד אוהבות שמזיינים להן ת'שכל. אז יש פעם ראשונה, שנייה להאמין, אבל חלאס. מתישהו לומדים. יש גם נשים כאלה - כמהונית, מתוקית ומדהימונית - שכל הפוסטים שלהן פרחים ופרפרים וגברים מריירים. אותו כנ"ל. אם גבר חושב שמיס שדיים תהיה רק איתו, הוא טועה. זה כל כך ברור שזה ברור...כל הנודניקים שצריכים תשומת לב תמידית, ושכולם יאהבו אותם, ובחיים אין להם דעה בשום נושא, פן בעיני מישו היא לא תמצא חן, ואז - אבוי - תהיה פרסונה אחת בעולם שלא תשתגע עליהם... חליק. כל הקסומים, יו נואו.
אבל את יודעת מה עושה לי רוגע? היום רתמתי את הנוירוזות שלי והעפתי כמה צמחים שנבלו לי, ושקלו טונה, עם כל האדמה, ושטפתי את עציצי הטרה-קוטה, כדי שכשיהיה לי כסף בימי המשיח אוכל לקנות צמחים חדשים, והסתערתי באקונומיקה על המרפסת, כי שאר הבית פרקט אז זה קצת מגביל לי את תאוות האקונומיקה, ושאבתי את כל הבית למרות שזו המטלה של בכורי אבל לא היתה לי סבלנות לחכות לבואו, ושטפתי בחומר שמתאים לעץ, ועשיתי קניות - ואני מרגישה כה טהורה בבית הנקי!
כיף לשמוע ממך. כתבי משהו.
חלאות לא חסרים באופן כללי. אבל אישה צריכה לשאול את עצמה איך היא הגיעה למצב הזה שהיא משתפת פעולה עם חרא ממוצע ששולח מיליון פניות למיליון נשים. איך היא מגיבה למישהו שמאה אלף נשים מריירות עליו בלי לדעת שום דבר אמיתי עליו גם אם הם נפגשו...ולא רק פה, בכל מקום אחר וירטואלי או לא. ולא שאני איזה חכמה גדולה, נכוויתי לא פעם... אדם יותר מהכל צריך בדק בית פנימי כי על מה שקורה בחוץ אין לנו שליטה ואם שלטנו בעצמנו אז המפגע החיצוני לא יידבק בנו.
ועכשיו לפוסט:) לא יודעת מה קורה בזמן האחרון לי עם הפוסטים שלך הם משרים עלי רוגע. וזה טוב לי.
הנה כאן להשכלה כללית
כתבה על "תופעה"
חלק מהתגובות מגניבות
מה יותר מכך ש-32 נשים מחכות
כל אחת לתורה לנשיקה חיבוק ולהכנס
למיטה עם גועל, שינים מגעילות וכו'
הם לא רצו ללמוד מהניסיון של אף
אחת/ד הם רצו להיות שם בפירוש.
תודה - ואני שואבת מכן, ולמשל מהטראקבק המצחיק שהוספת לפוסט הקודם שלי. שמוכיח שאני לא המטורפת היחידה, שאני באמת כותבת על חוויות שמשותפות לנשים רבות. שזו לא הקריזה הפרטית שלי.
והמטרה שלי היא באמת להתנקות מהכאב (שהיה לי בטונות) ומהכעס ומהזעם ולהוביל את הכל לכיוון מצחיק וכיפי, כי גברים בני חמישים שגילו את חדוות המין (עם 30 נשים ביחד, שהם לא יכולים לספק) זה מצחיק, מה לעשות. ולכתוב על דברים מצחיקים ובונים, וכמו שאומרים היום מעצימים, שקורים לי. שחלק מהם קשורים בגברים - אבל הרבה מהם לא, כמו שפה חדשה שאני לומדת, האוברדראפט המשעשע שלי (בחיים לא היה לי, רק עכשיו בעקבות השיפוצים, אבל למזלי הפקידה בבנק קוראת 'את'), הצמחים במרפסת שלי שמתים בזה אחר זה מות נשיקה... ועוד ועוד.
טופי הדביל עדיין לא קולט שהמשטח גירוד נועד לגירוד. נו, אז זה מפריע לו להיות מדאים ומאמם ולרגש? לא.
המון כוחות אני שואבת מכאן,
המון.
את חושבת שאני עליתי על זה ישר? לקח לי שנים. כמה שנים הייתי בהלם. אבל די. הבנתי. הפנמתי. כמה זמן אפשר להיתקע באותו מקום? היום נשים זורקות את עצמן לרגלי גברים, כותבות להם שירי אהבה מפגרים בלי שבכלל יש ביניהם משו, מעלות תכנים פורנוגרפיים בשקל, מנהלות רומנים וירטואליים ומספרות לעצמן שאלה רומנים אמיתיים, כל דרדר במדבר עכבר, כל דביל ועילג מקסים ומרגש, אז הגברים האידיוטים - כל המסכנים למיניהם שבצעירותם בחיים לא זיינו, ובנישואיהם התייבשו, סופסוף בגילאי החמישים היתה להם עדנה והם מעמיסים כל מה שזז. סבבה, כאילו, היום זה מצחיק אותי אפילו. האמת, זה מצחיק מאוד, תחשבי על זה. יש לי גם המון סיפורים מאחורי הקלעים - הרי בסך הכל נשים וגם גברים מספרים הכל - האורולוגיה, הגינקולוגיה - אבל זה לא אומר שאני צריכה להיות שם.
זהו מיא
שחזרתי לכאן כדי לכתוב שגם הנשים אשמות במצבן
משתפות פעולה בלי חשבון
רק בגלל שכל כך רוצות שיאהבו אותן
אבל כבר כתבת את זה
לא מבינה אין להן שכל?
~
מה זה נשים הן עם אחר
לא יכולות לעבוד קצת עם הראש?
כאילו כזה עם אינפנטילי שלא מבין עניין?
(טוב הכל בהכללה כמובן)
~
ואני תמיד אומרת בני אנוש גם גברים וגם נשים
בסך הכל מחפשים חום ואהבה
שבהחלט אפשר למצוא את זה גם במעגל המשפחתי
וגם במעגלים רחבים יותר של חברים וחברות
ומימוש עצמי של אדם אסור לו להיות תלוי אהבה לבן/בת זוג
בשום פנים ואופן
כל אדם לעצמו ראשית לכל
~
וחוץ מזה מי שבא לו סתם להזדרגג עם מישהו אפילו תפוס
אזזז שיקח אחריות על עצמו ועל שיקרה לו אם יקרה
אנחנו אנשים בוגרים יש לשער:)
(מכוון לשני המינים:)
~
וחוץ מזה יופי טופי חתיך עולמי
שבוע טופ
שטוטי
וואללה גם לי בא לפרסם אצלך תמונת עירום שלי:)
יופי ליזו
}{
אוהו - כמה קל!
ולרי כתבה תגובה בפוסט ההוא - כמובן שכולם ישר ירדו עליה.
בנאדם שכל החברים הווירטואליים שלו הן חברות.
שמגיב כמוכה אמוק בפוסטים של נשים וכל אחת מרגשת ומצמררת אותו.
שמסתתר בכרטיס ללא תמונה ושם וזהות.
שכותב שירי כימהון ונשים מתחנפות בתגובות אצלו בטירוף.
כל החשודים העיקריים - מתברר עכשיו שיש שלושה - זה הפרופיל שלהם.
אחד מהם דיבר עם מישהי שאני מכירה בטלפון, אפילו לא הסכים לדבר איתה: בואי תיכנסי איתי למיטה, הוא אמר לה. משם התקשורת בינינו תזרום...
או, יה... נורא, נורא קשה לזהות.
אני אומרת - גברים רמאים לא חסר, אבל גם הטמטום הנשי הוא כאן לפי הקילו.
אני זוכרת שפעם קראתי פוסט של גבר, שבתגובות קבע עם שלוש נשים שונות לאותו תאריך... באמת... וכרגיל: אתה מלך, אין כמוך, יש לך עין נהדרת, השירים שלך מדאימים, אמת צרופה בלה בלה בלה... קבל נשיבוק... אתה כל כך רגיש שזה מרטיב לי את התחתונים ומנפח לי את הדגדגן, הומניסט, אוהב אדם, דואג לחלכאים, אב למופת, סב השנה, מבין נשים.... יאללה יאללה....
את יודעת מה מדהים? אני גרושה מספר שנים ועד לפני כחצי שנה לא הכרתי את ההתנהלויות האלו.
לכן אולי ה"שוק" שלי והתגובות שלי חזקות כל כך, משום שחוותי את הקשרים שהיו לי, אחרת.
זו גם הסיבה שלמרות הכל אני אופטימית, יש אומנם הרבה גברים מבזים אך יש (מעט) גם מכבדים.
בכל מקרה, כן לוקחת את ההמלצה שלך להתחיל ולהתכוונן לחיים בלי בן זוג.
שבוע טוב
את מכירה את האנשים שחושבים
"לי זה לא יקרה" - יש הרבה נשים
וגברים שרואים אתגר לצאת עם
מישהו מהרשימה הנ"ל.
כמו שכתבת קל מאוד לעלות על
הבעייתיים...
הנה הגבר בחיי:
חחחח - גם לי היה מאמן שמרפק היה אצלו משום מה נקבה!
ולגבי טקסטים כתובים - זה פשוט מביש. חוסכים בכסף, לא לוקחים עורכי לשון ומגיהים.
ואת יודעת מה? אפילו כרטיסים באתר היכרויות. כל כך עילגים ומלאי שגיאות כתיב - אילו הייתי עילגת - למשל אילו הייתי כותבת באנגלית, הייתי נותנת לחברה שיודעת טוב אנגלית, או לאמא שלי או למתרגמת לעבור עליי. אבל לא עולה על דעתם/ן. כזה אני וקחי אותי כמו שאני. אני מקבלת את זה שלא כל אחד יודע עברית או לכתוב, אבל כמו שאני לא אגיש לאורחים עוגה גרועה, אלא אעדיף לקנות (זו לא דוגמה טובה כי אני דווקא אופה היטב וחזרתי קצת לבשל... מירב תעיד), כך כרטיס ביקור שמייצג אותך... נו, אבל אני ארכאית כנראה
כן, השיכון שהם גרו בו - זה זה. מונומנטלי, עם המון אבן ובלי צמחייה כדי שלא תאפיל על הקווים הנקיים, זה ריקרדו בופיל יליד ברצלונה שהיה המוביל בארכיטקטורה הפוסט-מודרנית שחזרה לסגנון הניאו-קלאסי ומשלה בכיפה בכל שנות השמונים. אני ממש נגנבתי עליו בסרט.
אני אוהבת את גרוסום. הוא די גברי, לא? גם רציתי להגיד על גבר אחד לפחות שאני אוהבת, כי אי אפשר עם כל האנטי הזה כל הזמן. אבל הנה, טופי קופץ לי על השולחן ובאמת אין לו מתחרים. הוא יפה כאל.
ברור שחשבתי על זה, אבל אני מעדיפה להתבטא בכנות ולשחרר ושנשים יוכלו להתבטא אצלי בכנות ולא פוליטיקלי קורקט ו'עור ועעווה', גם אם יש סיכון שגברים לא יאהבו לקרוא את הבלוג הזה. מה לעשות, נשים רבות פגועות מגברים. אני רק חושבת שצריך לקחת את זה צעד הלאה ולא לשבת וליילל, אלא להגיד באמת מה עושים? ויש כללים נורא פשוטים: ההתנהגות המזלזלת הראשונה, ההיעלמות הראשונה, חוסר קשב לצרכייך, אטימות - הולכים. העניין הוא שנשים רבות מבליגות, ושוב מבליגות, ומכילות... ואחר כך כבר נפגעות ברמה קשה.
יש עכשיו סיפור בקפה של גבר שיצא עם כמה נשים בלי שידעו זו על זו. העניין הוא, שאתה נכנס לבלוג שלו, וכולו מלא שירי כימהון מפגרים ותגובות מתחנפות של נשים... וגם אם את חברה שלו - למה שלא יהיה כתוב אצלו, שהוא במערכת יחסים עם זו וזו? כמו בפייסבוק, שזה ישר מקשר אותך לכרטיס. ברור שגבר שמבקש לשמור ממך על דיסקרטיות, זה פישי.
או למשל אתמול התחיל מישהו - גרוש - עם חברה שלי ואמר לה שהוא יכול להיפגש רק בבקרים של אמצע השבוע... היא ענתה לו: אני חושבת שאתה תפוס! אז אמנם אין לו אשה, אבל יש לו חברה. לא צריך השכלה גבוהה כדי לעלות על זה.
או יש גבר שלישי, שכל התמונות שלו מטושטשות, כי יש לו בעיית מראה רצינית, והוא פשוט מרייר על כל פוסט שכל אשה כותבת. מה, לא תיכנסי ל'תכנים שהגבתי עליהם' ותעקבי אחריו לפני שתצאי איתו? הרי כל כך פשוט לגלות את הסדרתיים, התחמנים, הכמהוניים, אלה שכל רשימת החברות שלהם נשים, שנשים מתחנפות אליהם בטירוף, והם עונים להם באותה מטבע... אני בחיים לא אצא עם גבר כזה.
וכן, יש גברים רמאים לא מעטים, אבל מי שמאפשרות את הרמאות הזאת הן הנשים בחולשתן, בכמהונן, בעובדה שהן לא רוצות לדעת את האמת. אילו היו רוצות, היו בודקות ומבררות ולא היו 'דיסקרטיות' כל כך. רק המילה הזאת עושה לי חררה. גבר דיסקרטי=גבר שקרן.
גם מותניים ואשכים הם זכרים.
לפני שנים כשעוד הייתי תל אביבית ובהיריון עשיתי התעמלות של היריון. המורה הייתה מדברת על כל האיברים בלשון נקבה. "עכשיו הסנטר מתקרבת למרפק והמרפק מתרוממת..." וכו'. אין לי מושג אם היא הייתה מודעת לטעות, או אם זה קשור לעובדה שכל המתעמלות היו הרות, אבל אותי זה שעשע מאוד.
אני חושבת שאחת הסיבות שכל כך מעט אנשים מדברים וכותבים עברית שאפילו טיפה מתקרבת לתקנית, חוץ מרמת מערכת החינוך, היא שעברית באמת שפה נורא-נורא קשה. ולכן, למרות שאני באה מהשפה וחיה בשפה, אני נמנעת מלשפוט אנשים לפי רמת העברית שלהם. ובכל זאת, כשמדובר בטקסטים כתובים שמתפרסמים לציבור, אני חושבת שמן הראוי שהכותב יעשה איזושהי הגהה מינימלית וינכש שגיאות צורמות במיוחד כמו ש- במקום כש- וזכר/נקבה וכו'. אני חושבת שיש בכך משום כבוד לשפה ולקוראים שלך. יש פה בקפה פוסטים שאפילו סימני פיסוק אין בהם.
החבר של החברה שלי - בהחלט סרט מכונן בחיי. הזכרת את השיכון שהם גרו בו ונזכרתי שבזמנו חשבתי שזו צורת מגורים די מדכאת. זה נראה לי כמו אשקוביות-אשקוביות זהות וצפופות בלי צמחייה. רומר עשה סרטים נהדרים וחכמים.
אני מכורה לסדרות CSI, למיניהן. ברור לי שזו לא טלוויזיה גדולה ושיש שם האדרה מסוימת של אלימות ודם, אבל יש בהן משהו שמדביק אותי למסך. כל הממבו-ג'מבו המדעי גורם לי להרגיש מה-זה חכמה. שרה אכן מקסימה ואינטליגנטית למראה, אבל גרוסם גריסם? מיא, את ואני כבר לא נריב על גברים
.
כמו שאני לא אוהָב משהו רק בגלל שכולם אוהבים אותו, כך לא אפסול משהו רק בגלל שכולם אוהבים אותו. זה מזכיר לי שבתקופה שלאחר יציאת The Wall, רק היית אומר פינק פלויד כולם היו קופצים ואומרים, "בטח, ווי דונט ניד נו אדוקשן". זה הגיע לזה שכל מיני "מבינים" במוסיקה התחילו לזלזל במוסיקה של פינק פלויד רק בגלל שפתאום כולם "אהבו" אותם.
זהו בעניין הזה. כנראה נצטרך להסכים שאנחנו לא מסכימים.
אני חייב לציין שקראתי (שוב) בתענוג את התגובות (גמרת לי חצי בוקר של עבודה - על המצפון שלך). זה ממש כמו להיות זבוב על קיר בחדר של שיחת נשים. חלומו של כל גבר :-)
...............
אם כי, חלק מהתגובות כאן עוד עלולות לגרום לי לחרדת ביצועים... :-((
חיבוק, שטותי.
כואב לי הלב על נשים, כמה שהן נופלות שוב ושוב (על גברים פחות, אני מודה).
שיהיה שבוע נפלא ופורה. יש לי המון עבודה.
ליזי מקסימה, אני באמת מתה על התמונות שלך. לכבוד הוא לי ששמת כאן תמונה. אני זוכרת שמההתחלה התחברתי אלייך דרך התמונות, ואני זוכרת שגם הגנת עלי כשירדו עליי וכתבו שאני מצטלמת חצי-עירומה. אני שונאת את ההתחסדות הזאת של גברים (ושל לא מעט נשים). עירום הוא נפלא.אלף נשיקות. ריגשת אותי עכשיו, באמת.
מיא
~
אבל את הרי מתארת לעצמך מהצילומים שלי שהייתי כבר מספיק אדם ציבורי מאוד
וגם על השער של העיתון שאת כותבת בו עכשיו -
ולכן עכשיו אני אדם פרטי מאוד
ונכון מי שטרי ברשת יכול ליפול בגדול
ומי שותיק ברשת כמוני למשל
מבין בדיוק את משמעותם של החיבוקים הוירטואליים ולא מתרגש מזה
אזזזזזזזזזזזזזזז
חיבוק לשבוע חדש
שטוטי
את כזאת מתוקה, במיוחד בשבילך - בלעדי לבלוג שלך כי אני יודעת כמה את אוהבת את התמונות שלי :-)
}{
אני אדם ציבורי
, הייתי עיתונאית מגיל 18, אבל באמת למדתי לא לסמוך על הציבור.
יש משהו מאוד מטעה בחיבוקים הווירטואליים האלה. האינטרנט יוצר אינטימיות במהירות, וזו אינטימיות שקרית.
מי שטרי בתחום, נופל. צריך להיזהר. אלה דיני נפשות ממש.
תודה שרון - השבוע שלך ודאי יהיה מרתק כרגיל. שתפי אותנו בתמונות.
מיא
אם לא שמת לב אז כתבתי בפירוש שלמעט מאוד אנשים מהוירטואלייה הרשיתי להיכנס לתוך חיי
אבל בפירוש ישנם כמה שנכנסו לחיי הריאליים גם מהקפה
אני אדם מאוד אבל מאוד פרטי
~
שבוע טופ
רקחת כאן כמה דברים נהדרים:
במאי אהוב, דוגמניות מלאות
ושתי חברות בים המלח.
שבוע ביראותי ומקסים במיוחד.
שרון
כן, ראיתי שיש, אלך לצפות.
אבל אני לא מסכימה איתך דליה. דווקא אני יכולה להעיד על עצמי שאני אלופה בלמידה מניסיון של אחרים.
כשאומרים לי דברים חכמים ונכוחים, אני תמיד מקבלת וממש לא צריכה ללמוד על בשרי. כך באשר לגברים מסוימים שמזהירים והזהירו אותי מפניהם. אני מתרחקת וממש לא חייבת לעבור כל שיט על בשרי.
תודה רבה לך!
זה כיף להניק (ממה שאני זוכרת)!
אין דבר כזה ללמד מישהו מהנסיון שלך
גם לא את הילדים שלנו. כל אחד לומד
בדרך שלו.
יש עכשיו בבתי הקולנוע סרט חדש עם
בולדון וסטיב מרטין התותחים.
לא אפַתֵח כאן את ההיבט האישי שלי, כי הייתי בשני הצדדים (יותר בצד שלך, שחסר לו, פחות בצד שאת מתארת, שיש יותר מידי).
נגעת בנקודה אחת מתוך מה שכתבתי, וכהרגלי אצטט אחרים, המיטיבים ממני לכתוב:
"שליטה על הדעת וההרגשה היתה יסוד חיוני לשם שמירה על הפריבילגיות של המיעוט. תוך כדי תהליך זה עוות מוחם של המעטים כשם שנתעוותה דעת הרבים. השומר המשגיח על האסיר הופך להיות אסיר כמעט כמו האסיר עצמו .... כך מוסטת הרוח האנושית, של שליטים ונשלטים כאחד, מתכליתה האנושית המהותית – דהיינו להרגיש ולחשוב באופן אנושי ולהשתמש בכוחות התבונה והאהבה הטבועים באדם ולפתחם...
תהליך זה של סטייה ועיוות, מסלף את טבע האדם. מטרות הסותרות את האינטרסים האמיתיים שלו ההופכות לבעלות חשיבות עליונה. כוחות האהבה שבו מדלדלים והוא נדחף לרצות בשררה על אחרים. בטחונו העצמי פוחת והוא נדחף לבקש פיצוי בתשוקה עזה לתהילה וליוקרה. הוא מאבד חוש כבוד ויושר ונאלץ להפוך עצמו למיצרך שימושי בגזרו את כבודו העצמי מסגולת היותו מָכִיר (salability) מהצלחתו..." ("השפה שנשכחה" / אריך פרום תרגום: יורם רוזלר, ע' 34)
מבחינתי, הדבר העיקרי, שנראה שלא שמת לב אליו:
"אני מגלה תכופות עולמות חדשים."
מה שאת כותבת מעניין. מאוד. תודה!
פוסט יפה ומעניין .
.
תודה לך מיא על ביקורך אצלי.
בוקר טוב
מיא
אני זוכרת את המריבות ובמיוחד את האחרונה ואני לעומתך למדתי שלעולם לא לסמוך על חברים
מהרשת שיעמדו בשבילי
תמיד ידעתי שהם יעופו ברגע שתתגלענה מחלוקות
~
ולכן על כל מה שכתבתי בתגובה הקודמת נמתח קו ארוך של וירטואליה
ובסוף בסוף מה שחשוב לי באמת זה החברים והחברות מהריאלייה
ובדרך כלל אני לא מערבבת ביניהם
~
למעט מאוד אנשים מהוירטואליה הרשיתי להיכנס לחיי !
~
שבת שלום
משטוטי
טוב שאתה מודיע שזו בדיחה, אחרת תועף מפה כמו שהפמיניסטיות העיפו אותך...
סקס זה דבר מאוד חשוב. ובנישואין, כפי שידוע לך או לא, ובעיקר כשיש ילדים, זה לא בדיוק מלא להט. סקס הזוג הנשוי, אני קוראת לזה. ששניהם מצחצחים שיניים ונכנסים כל אחד בפיג'מה למיטה בצד שלו, ואז, אם מתאים...
אז כשהילדים גדולים, ואחרי גירושים, נשים וגברים הרבה פעמים מרגישים שזהו, הגיע הזמן באמת לחיות את חיי המין שהם היו רוצים. אני יודעת את זה מהרבה נשים, חברות שלי וחברות שלהן. ונשים בגיל 40, כאלה שאין להן ילדים מאוד קטנים, הן בשיא פריחתן המינית, וזה עניין חשוב אצלן במיוחד. ולי היו כבר כמה היתקלויות עם גברים מבוגרים ממני, וגם בגילי, שזה היה אישיו - שזה איים עליהם, שהם קצבו לי, שהצרכים שלהם היו מעטים הרבה יותר. שהם בכלל לא ראו בעיה להתחיל איתי למרות שפירושו של דבר היה לדון אותי לחיות בתסכול. כתבתי קודם. שגבר שלא מוכן להיות עם נשים בגילו פסול בעיניי. אני קצת רדיקלית בעניין הזה. אני חושבת שאנחנו צריכות להחזיר באותה מטבע ופשוט להיות רק עם גברים צעירים, שהצרכים המיניים שלהם דומים.
זה לא מצחיק. אנשים ובעיקר נשים, שכל כך צמאות לאהבה ולחום, נופלות חזק בהתאהבויות הווירטואליות האלה. אני ממש נגד. תמיד הייתי. בנאדם מוצא חן? לקבוע איתו בחוץ, בחיים. אם הוא לא מסכים - לנתק איתו את הקשר. זה מה שאני עושה.
היו לי כמה קשרים מאוד הדוקים באינטרנט, לא רומנטיים, עם אנשים שחשבתי שהם ידידים טובים שלי, וכשהגיעה שעת המבחן, כשהייתי זקוקה לעזרתם בכל מיני מריבות טפשיות שהיו לי כאן (ושאני מצטערת עליהן), הם גזו. אז באמת, יחסים וירטואליים מבחינתי זה כלום, זה אוויר. למדתי את זה על בשרי.
חשבתי על זה עוד קצת בלילה, למה חשוב לי להתעסק עם 'נשים' ו'גברים' ועם הקטע הזה שגברים מבוגרים רוצים צעירות, ולא להתרכז רק בעצמי. ואני חושבת שהמצב שלפיו נשים בנות 50-60 לא יכולות לצאת עם בני גילן הוא מזעזע. וגבר בן 50-60 שמוכן להיות רק עם נשים בנות 40 ומטה,
כמה שהוא ימצא חן בעיניי (הסיכוי קלוש), אפסול אותו מיד. זה דוחה אותי. אני בגיל 50 פלוס לא מתכוונת להיות גרוטאה ואני מהמרת על כך שאמשיך לשכב עם צעירים ולא עם זקנים.
המדענים שלכם טרם הסבירו איך שתי תמונות דו מימדיות מתורגמות לתמונה תלת מימדית במח בני האדם ואת תופעת התפיסה בכללותה והנה את מתיימרת לדבר על "מציאות" ?
בדיחה !
זה הציטוט האהוב עלי מתיקים באפלה :)
אני קורא, ונדמה שאני לא מכיר את העולם.
הגברים הם "סחירים", במרכז החיים עומד מה שעומד ומה שרטוב (ואם נובל או יבש אל דאגה: הטכנולוגיה תבוא לעזרה), ומה לעשות כדי שהשליטה תהיה בידיים של הנשים ועוד.
כנראה שאני באמת לא מכיר את העולם, ומגלה תכופות עולמות חדשים.
"אנו חייבים לרצות לעזוב את החיים אותם תיכננו כך שאלו יהיו החיים המחכים לנו." (א.מ. פורסטר)
ועוד משהו:
".....
לֹא הִשְׁתּוֹקַקְתִּי אֶלָּא לִהְיוֹת בַּשֶּׁמֶשׁ וּבַגֶּשֶׁם –
בַּשֶּׁמֶש כַּאֲשֶׁר זָרְחָה שֶׁמֶש
בַּגֶּשֶׁם כַּאֲשֶׁר יָרַד גֶּשֶׁם
(וּמְעוֹלָם לֹא לְהֵפֶךְ)
לָחוּשׁ בַּחֹם וּבַקוֹר וּבַרוּחַ
וְלֹא לְהַרְחִיק לֶכֶת מִזֶּה.
פַּעַם אַחַת אָהֲבְתִּי, הֶאֱמַנְתִּי שֶׁאֲנִי גַּם נֶאֱהָב,
אֶלָא שֶׁלֹא הָיִיתִי נֶאֱהָב.
לֹא הָיִיתִי נֶאֱהָב מִסִּבָּה אַחַת גְּדוֹלָה –
מִשׁוּם שֶׁכָּךְ הָיָה צָרִיךְ לִהְיוֹת.
.....
(בית מתוך: פֶרְנַנְדוּ פֶּסוֹאָה, מִתּוֹךְ מֵהָחַלוֹן הַגָּבוֹהַ בְּיוֹתֵר, שִׁירִים פְּזוּרִים, 6)
קראתי עכשיו את המאמר וגם דיברו עליו ברדיו בימים האחרונים אז
מה שאני אומרת
החשפות באינטרנט בפני אדם או אנשים אחרים
זה כמו לשוחח בנסיעה ברכבת על הדברים הכי אישיים עם אדם זר
שאתה יודע שלעולם לא תפגוש בו שוב
~
וחוץ מזה ברור שישיבה שעות ארוכות ברשת קצת מבלבלת לך
בין הריאליה לוירטואליה
וכולנו חווינו את זה מי יותר ומי פחות
והרבה מאיתנו...אני בכל אופן חווינו התאהבויות וירטואליות
התחרמנויות וירטואליות
שלא נופלות בעוצמתן ואפילו לעתים עולות בעוצמתן
על התאהבויות והתחרמנויות מציאותיות
.~
מכיוון שאני כל כך הרבה שנים ברשת
ועברתי כבר כמה וכמה זמני התמכרויות
יש להניח שאני לא מועמדת לשלוותה:)
בכל אופן לא בעקבות הישיבה ברשת
:))
דווקא נתתי את הלינק הזה בתגובות לפוסט הקודם שלי.
שונאת חיבוקים וירטואליים, וגם קשרים וירטואליים ארוכים. אני מוצאת בהם צביעות. אם באמת איכפת לך ממישהו, אתה מעביר אותו לעולם המציאות.
או שעקב המיתון ומבצעי האכיפה נגד תרופות מזויפות חיבוק זה התירוץ החדש ?חיבוקים וירטואלים גורמים לפסיכוזה.
את לא קוראת הארץ ?
נראה לי שאתן ממש לא בסינק.
חיבוק זה הזיון החדש.
אם לי מישהו היה מעז לומר שאני קרובה להתייבשות - וואו וואו... בעצם, לא הייתי אומרת או עושה כלום. פשוט הייתי - פוף! - נעלמת.
אני כל הזמן נתקלת בנשים בנות 40 בשיא החשק והמיניות שלהן, שרוצות סקס כל הזמן, וגברים בגילן ממש אבל ממש לא ערוכים לזה. בגלל זה נולדה תופעת ה'קוגריות', של נשים בגילאי 40 עם גברים צעירים בהרבה. גברים, גם עם עזרים, זה לא הדבר המוביל בראש שלהם בגיל 40.
אני לא אשכח שבצעירותי, בגיל 20 ומשהו, היתה לי חברה בת 50 ומשהו, מקסימה, ששידכה לי את הבן שלה. ולא עמד לו. הוא לא היה אימפוטנט, אבל הוא נורא נלחץ מזה שאמא שלו שידכה לו, או משהו. ואני, כבר בעלת ניסיון עשיר ורשימת מאהבים נאה, ניסיתי להקליל את זה ולחבק אותו וסתם לישון - אבל הוא נכנס ללחץ אטומי וברח מהדירה שלי ולא ראיתי אותו יותר. זה היה ממש זוועה.
נורא חשוב בנוסף לכל הגורמים שמניתן גם החשק - פשוט הרצון. יש כאלה (רבים הרבה יותר ממה שחושבים) שכל התחום לא כל כך מעניין אותם.
את אחלא גבר.
אבל דיווחתי על מה שאחד שיצאתי איתו אמר לי ועל מה שעניתי לו.
ולא על הבעיות המיניות שישנן ועליהן ניתן למצוא ולשמוע אצל סקסולוגים.
ברגע שגבר אומר לך את מה שאותו גבר אמר לי, פירושו שעוד 100 לפחות חושבים כמוהו.
ולכן עניתי לו את מה שעניתי לו.
אני לגמרי לגמרי מבינה אותך, וכתבת בכנות על כמה עניינים חשובים, שהאמת שכל אחד מהם שווה פוסט בפני עצמו.
קודם באשר לזוגות: נכון שהרוב המכריע הם זוגות עם הפרש לטובת הגבר, אבל יש גם שלא - למשל ההורים של בעלי שיש ביניהם תשע שנים הפוך. אני, באמת, לא רואה את עצמי בגילי עם גבר ברוך-מחלות. כשהייתי בת 20 הסתובבתי רק עם גברים בני 40. היום לא מתאים לי אותו הפרש, שתוקע אותי עם גברים בני 60 - והאמת, גם לא עם בני 50. הם זקנים וכבדים לי. סורי. כמובן שיכול להיות שההעדפה שלי תשאיר אותי לבד. סבבה. אין לי בעיה עם זה. פה ושם יש איזה נס-טבע מגניב ובעל אנרגיה יוצאת דופן, אבל הם נדירים. אני מכירה אחד כזה בן 65 שאין לי שום בעיה להיות איתו. אבל זה כאמור נס טבע.
אנשים חרדים מזקנה כי הם חרדים מהמוות. קודם כל זה. לפני הפחד להיזרק ולא למצוא חן יש הפחד שגופנו שלנו לא יעבוד, יתקלקל, שאנחנו מתקרבים לתאריך הסופי... כדי שזקנה לא תהיה ההיפך מבריאות, אני חושבת שצריך לטפח את הגוף ולשמור עליו. כתבת בתגובתך הקודמת על עודף כולסטרול, על עישון. אי אפשר לעשן ולשתות ולקחת סמים ולאכול כמו חזירים ולהיות בריאים בזקנה. זה לא הולך הפטנט הזה.
אני, בניגוד לך, כן רואה את עצמי מייצגת נשים אחרות. ולמה? כי כשהתגרשתי ויצאתי ל'שוק', וגבר א', ב' וג' התנהגו אליי זוועה, חשבתי שזה בגללי, וגם שזה אופייני לאותם א', ב' וג' השרוטים שבמקרה נתקלתי בהם. לקח לי אולי שנתיים להתוודע לנורמות שהשתרשו במשך 13 השנים שבהן הייתי נשואה, ולהבין שזה בכלל לא קשור אליי, וגם שהם, הגברים,אימצו התנהגות עדרית ולא ייחודית. את הכלים ואת התובנות שרכשתי חשוב לי לחלוק עם נשים אחרות, כדי שלא יעברו את מה שאני עברתי - שיחשבו: אני לא מספיק טובה/יפה/רזה. אני התייסרתי בגלל מחשבות כאלה. כן.
ואני מתעסקת עם השוני בין נשים לגברים, הפער, הייתי אומרת, ואם ניתן לגשר עליו (בטוח שכן, על ידי חינוך. יש לי שני בנים), ומה לעשות כדי שהשליטה תהיה בידיים שלנו ולא נצטרך לחכות באמת שהצד השני ישתנה. היום אני יודעת שמה שצריך זה להיות מוכנות לחיות לבד. כאשר גבר הוא תוספת נאה (אם הוא באמת גורם לשמחה ולא לעצב) אבל לא הכרחית. ומין תמיד יש, גם לזקנות מטופחות ומנותחות בנות 60. אני מכירה כאלה.
תודה על כל תגובותייך המפורטות והכנות. באמת זה נהדר שאת עוזרת ככה לאנשים. הייתי רוצה להיות מטופלת שלך.
תשלחי אלי את הסבא בן 70 (בלי מקל הליכה) כדי שאני לא אתבלבל בין שני המקלות ועוד אחשוב שהמקל הזה הוא הזה...
ממש ככה.
גברים תמיד אמרו לי שנשים אמיתיות הן נשים שיש מה לתפוש אצלן. ומה זה אישה שמנה: אישה שמנה במקומות הנכונים. כלומר das euter einer kuh.
גלי
פעם ראשונה בחיי שפגשתי אימפטונציה
היתה של גבר בין 32
ולשמחתי אחרונה.
אך חברותי לאורך השנים
דיווחו על אימפוטנטים בני 40-50
לעומת זאת גברים מתפקדים בגיל 70
זה מבנה,נטיות,חיוניות,גנטיקה
הורמונים מצב נפשי ובריאות פיזית
על זה נכתב בכתובים: ברוך שעשני אישה.
כי אינני צריכה לקחת ויאגרה כדי שמשהו יעמוד לי.
תארי לך שהייתי לוקחת ויאגרה. מעניין מה היה עומד לי?...
היה אחד שיצאתי איתו והוא היה אומר לי כל הזמן: תראי יש לי בעיה לצאת עם בחורה מעל לגיל 40. עוד מעט היא תגיע למונופאוזה, היא תתייבש למטה ואז היא תצטרך משחות. ממש נעלבתי. מה זה תתייבש? המוח שלו יתייבש.
ולכן עניתי לו חזרה: תראה אדוני, לגברים מעל גיל 60 כבר לא עומד. אז לא כדאי לי לצאת עם חטייאר מעל גיל 52. כי ישארו לי איזה חמש שנות הנאה (בקושי)...
את רואה הדייטינג היום כבר נהפך ממש לעסק חישובי. כל צד מחשב מתי הצד השני יתייבש או יפול.
מה זה?
העסק נהפך ממש לכלכלת דייטינג.
היא מקסימה. גם כאן הצלוליטיס התאדה. אבל סחתיין. זו תמונה במעמד של אייקון תרבות.
ונכון. רומר לא היה מתלהב מ-CSI. הרבה מהומה על לא מאומה, הוא היה אומר אולי...
למה?
אין לי תשובה מלומדת או חכמה.
אני רואה סביבי כמעט תמיד זוגות שבהם הגבר מבוגר מהאישה .
זוגות עכשוויים וזוגות עתיקים.
התשובה נעוצה בשוני שבין גברים ונשים.
ואין לי כח להתעמק בו.
אני פשוט מקבלת אותו כעובדה וזהו.
בלי להתעמק מידי בלי להתמרמר ובלי להתעצבן.
לא מעניינים אותי קשישים "סחירים" נוטלי ויאגרות כמו גם פצצות סקס בנות שישים.ובכלל לא מעניינים אותי "גברים" וגם לא "נשים".
גם אני בעולם הסינגלים, גם אני אכלתי חרה מכל מיני סוגים וגם אני דוגלת ב"חיים", כלומר לעבוד, לבלות, לצאת, להתרועע, להיות שמח בחלקך ולא עצבני, כי עצבים ממש מקפיצים עלינו את הזקנה. רק שזיקנה בעיני היא לעיתים חיננית. אין לי בעיה איתה.
עולם הסינגלים והפחד לעיתים "להזרק" אליו הפך אותנו חרדים מזיקנה וסימניה החיצוניים - שער שיבה, קמטים ועגלוליות קלה של הגוף. זיקנה אינה ההפך מבריאות.
אני,בעולם הזה, כמהה בדיוק לגבר אחד ולא ל"גברים"(שכאמור ממש לא מעניינים אותי לחלוטין ככלל). מעולם גם לא ראיתי את עצמי כמייצגת "נשים" אלא את עצמי בלבד. לכן אני גם לא מתעסקת מידי עם השוני האין סופי הזה בין גברים לנשים ואי השוויון שהוא יוצר.
וזה לא כי אני "יפת נפש" מתחכמת. ככה אני שורדת הרבה יותר טוב .
מה היה אומר אריק רומר על אוסף הסדרות זירת הפשע ?
ֿ
הניחוש שלי הוא:
"מדובר טקסי היטהרות שמרניים ופוריטאנים בהפקת Suicide Girls.
אם הוא היה יודע עברית ז"א.
נו, אז למה? הותרת אותנו בפה פעור.
ואגב נכון שאצל זוגות זה אחרת. אני חזק בעולם הסינגלים, וגברים מבוגרים, גם עם ויאגרה, לא עושים לי את זה. לגמרי. זה גיל שבו יש לחברות שלי חברים שפורשים לתנומת צהריים... שהם תלותיים יותר, שיש להם 1001 בעיות בריאותיות... גיל הזהב לא בשבילי. אגב, כמובן שלפני ניתוחים פלסטיים יש גם ספורט ותזונה, והכי חשוב - וצר לי על הניו אייג'יות המסוימת - לעבוד, לבלות, לצאת, להתרועע, להיות שמח בחלקך ולא עצבני, כי עצבים ממש מקפיצים עלינו את הזקנה. זה מאוד לא חינני.
לא. אני חייבת לעבוד. קבענו למחר בצהריים.
הי...
לא מסכימה עם שתיכן.
בעיות זיקפה לא מתרחשות רק אחרי גיל 55 או 60 אלא גם בגילאים הרבה יותר צעירים.
לא כל הגברים בעולם מחפשים נשים צעירות או "סחירים" (כפי שכתבתי אני בעצמי), אלא חיים עם בנות זוג, מגדלים ילדים ומסיבות שונות, בד"כ בריאותיות (ובד"כ סתם עישון או עודף כולסטרול), לא עומד להם. הם אומללים עד מאוד בעצמם ומאמללים בעקיפין גם את נשותיהם הלא מסופקות.
אני מרגישה שיש לי הכבוד להיות רופאה של אוכלוסיה "רגילה" , שיש במרפאה שלה רמת פתיחות כזאת שמאפשרת למטופלים רבים לספר שיש להם בעיית זיקפה ולבקש ויאגרה.
אני אוהבת את הסוכנת של פייזר (החברה שמייצרת ויאגרה).
זו הסוכנת הכמעט יחידה שמתקבלת אצלי בשמחה רבה במרפאה .
היא נותנת לי דוגמיות ומאפשרת לי לתת דוגמיות ויאגרה לגברים, בעלי משפחות, שפרנסתם דחוקה לעיתים, ולשמח אותם.
כל כדור עולה 45 שקלים. לא כולם יכולים.
חלק מתביישים לקנות.
וכל מה שהם רוצים זה לשכב עם האישה שלהם. לחוות סקס נורמלי. וכן - לפעמים אפילו לענג אותה.
הגיל גורם לירידה ביכולת הזיקפה אצל הגבר כמו גם לירידה בליבידו של האישה (המלווה ביובש בנרתיק ועוד תופעות שמפחיתות את החשק). נשים מקבלים את הירידה הזו בד"כ בשלווה (כך אני מתרשמת) ולגברים קשה . המח שלהם עובד אחרת. הם רוצים כמעט בכל גיל.
לכל גבר שחושק באישה צעירה יש אישה צעירה שמסכימה להיות איתו על אף גילו. כך היה מאז ומעולם.
לפני הויאגרה היו תותבות . ומערכות יחסים לא מושתתות רק על זקפה אלא על דברים נוספים אחרים.
חוסר איזון היה מאז ומעולם והויאגרה הוסיפה אולי עוד פן לחוסר האיזון הזה.
גבר מבוגר שלוקח ויאגרה ועומד לו יהיה בודאי הרבה יותר אטרקטבי לאישה צעירה ביחס לאישה בת אותו גיל שנראית פצצה אחרי ניתוחים פלסטיים -שתהיה פחות אטרקטיבית אפילו לגברים בני גילה.
אתן יודעות למה? זה לא קשור לא לויאגרה ולא לניתוחים.
מהלב.
אחרי הדיווח על החתולות על המגרדת...
תגידי ממוש, לא יוצאת עם החברות היום?
תודה לך דרור. אז הנה הפרטים המלאים על משטח הגירוד: החתולים התחילו להשמיד גם את הספה החדשה בדירה החדשה, והחלטתי שלא עוד! באמת שנגמר לי הכסף ואין לי שום כוונה לרפד אותה שוב מחדש! לכן הצטיידתי בסנטר בתרסיס לספה שיבריח אותם ובמקביל במשטח גירוד מקרטון, שיש לו ריח שהם כן אוהבים. אז טופי האהבל לא הבין מה זה ונשאר איתי במיטה... שם הכי טוב... אבל אמה הגאונה ישר עלתה על הפטנט והתחילה לגרד במרץ ורובצת על המשטח ואפילו ישנה עליו ומאוד נקשרה אליו. אז אולי הם יניחו סופסוף לספה.
לאחרונה, אחרי שהתמרמרתי לא מעט, החלטתי בצד המרמור גם להיות קונסטרוקטיבית. אוקיי. הם פונים. מה אנחנו עושות?
אני היום כבר לא נותנת צ'אנס לגיל הזהב. פעם נתתי.
שנית, נמצאת עם צעירים בידיעה שאלה יהיו יחסים קצרים. וזה סבבה.
המצב הקיים קיים. אני באמת לא חושבת שאנחנו ממש צריכות גברים כבני זוג לחיים, אלא רק מדי פעם. ומי שמוכנה לחיות ככה, תמיד יהיה לה טוב והיא בחיים לא תהיה נואשת.
חותמת על התגובה שלך.
ומוסיפה - שיש גברים, שנמצאים כבר בזוג, שרואים בוויאגרה קלף מיקוח ולא מוכנים לקחת אותה כדי לעשות טוב לאשה.
וגם שאת הצרכים המיניים שלי כאשה בת 44 בואכה 45, אני לא רואה שמספק גבר זקן עם ויאגרה או אפילו גבר בגילי,כי זה לא רק העניין מתפקד. צריך להיות החשק והדחף והרצון לעשות את זה. וזכור לכם כי כתבתי - כיצד הגיב הקשיש האחרון (59) שסיפרתי לו כמה אני אוהבת סקס - פשוט לקח את הרגליים וברח. אז הנשים הצעירות שאת מספרת עליהן גם מתפשרות על הצרכים המיניים שלהן, או שאולי מראש אלה נשים עם פחות יצר, וגם כאלה לא חסרות, שהמין לא מעניין אותן כל כך.
והלוואי שגברים היו עושים יותר ניתוחים פלסטיים.
כן, העניין הוא שהיום באמת לצילומים 'רגילים', לא לחברות כמו 'עונות', דוגמנית שמנה נחשבת דוגמנית במידה 38. אז עניין האיזון מאיתנו והלאה. אני לא אומרת מידה 48 כסטנדרט - באמת אולי מזיעים וקשה להתנייד - אבל נשים במידה 40-42 הן הרוב, ולא 34. וצלוליטיס עוד לא הרגו אף אחת. יש גברים שמאוד אוהבים נשים שרוטטות במיטה ולא קרש דומם.
את זעירה, אבל!
והאמת שלי היה רגע של נחת, כשגיליתי שאני מידה 2 בקוקאי, ויש להם 1-2-3, ולא גדולות.
אני זוכרת רק את אלה שהטביעו בי חותם. יש לי זיכרון מאוד חזק אבל גם מאוד סלקטיבי, לשמחתי הרבה...
האמונה העממית גורסת שאת צריכה לערבב במשקה שלו כמה טיפות מדם הווסת שלך. האם לזה התכוונת?
(את לא צריכה לענות)
תשמעי, הן נתנו לי מלא עצות לזיווג וקמעות ושיטות מטורפות, וישר התחלתי לצחוק, ואז הן זעפו ואמרו שאם אין אמונה, זה לא עובד. יה רייט.
אני לא מאמינה בשטויות האלה. נקודה. אפילו שהתרברבתי כאם בקפה שהילדים שלי יפים והעליתי תמונות שלהם, ושבוע אחר כך החבר הכי טוב של בכורי שבר לו בטעות בכדורסל את האף - אני עדיין לא מאמינה בעין רעה (לאף שלום).
היה לי מאהב שהלך למכשפה והיא טמטמה אותו - נתנה לו עצות מפגרות וניבויים פסיכיים שפשוט גרמו לו לרדת מהפסים טוטאל. מי שחושבים שאם לא יועיל גם לא יזיק, טועים בגדול - זה ועוד איך מזיק וראיתי מלאן אנשים שנפגעו ממכשפות שרלטניות שפשוט הרסו להם את החיים והבטיחו להם דברים שלא התקיימו.
בקשר ללא-רזות, כשגבר תופס לי בהתלהבות את התחת ואת הירכיים, אני יודעת שהוא בעניין.
יא אללה, פריחת.
שלחתי את ההודעה בדיוק איתך והנה הגבת על אותו נושא.. great minds
ואותך אני הכי האוהבת
מדאים. פוסט מבריק ושנון לעונג שבת. מה שכן, עכשיו משאני קורא את התגובות, למדתי מניסיונם של הכוזרים שעדיף קודם לקרוא את התגובות ורק אחר כך להגיב (כי זה ממש מביך להגיב על נושא ופתאום למצוא בדיוק את אותה התגובה כמה שורות לפני תגובתי).מיד כששמעתי על מותו של רומר, ואני כבר יודע שמאז למדת בחוג איטלקית שיר של לאורה פאוזיני בטח כשחיפשת שירים שלה ונתקלת בשיר הזה, שקעת לתחקיר על הרומן המהולל (כי ראית את הסדרה רק בעבר הרחוק), סופסוף התפנית לדוגמניות השמנות שאני אוהב..., והתפרסמה הכתבה שלך עליך ואלומית בים המלח עם גמלאי עירית תל אביב. זהו. היו עוד כמה דברים, כמו למשל שקנית משטח גירוד לחתולים ו... החלטת לחסוך ממני...J)שומר על מקוריות ומת עלך
אחת הבעיות של ויאגרה היא שהיא מחזקת את התופעה האיומה והנפוצה של גברים שפונים בלי בושה לנשים שצעירות מהם ב- 15-20 שנה.
ואין לי בעיה עם הפרשי גיל, ואני לא חייבת צעיר, ולא במומי אני פוסלת.
אלא שברור שהם פונים אליך כי את צעירה.
והם פונים רק לצעירות. ובסיטונות.
"הן מאפשרות לגברים להיות סחירים." אהבתי את המונח סחירים. זאת בדיוק הבעיה, שנפשית ורוחנית אין להם את היכולות למערכות יחסים, אבל הויאגרה נתנה להם עדנה פיזית. אלו גברים נכים רגשית שלא מוכנים לנתינה וקבלה אבל הם סחירים, ומתייחסים לכן אל נשים כאל חפצים מהלכים.
אני שונאת את הויאגרה. הטבע ברא אותנו כך שהיכולת למימוש פיזיולוגי באמצעות סקס הולכת ויורדת אצל גברים. אני מתארת לעצמי שיש תואם בין ירידה ביכולת זאת לבין ירידה ביכולת המנטאלית לאהבה ולמימוש שלה באמצעות הסקס. הכדור הזה טרף את כל המערכות, ולראיה, התחושה של גברים שהשמיים הם הגבול מבחינתם, שהם יכולים להשיג כל אישה בכל גיל, וככל שהם עולים עם הגיל, ומרגישים את הזמן העובר נושף להם בעורפם, כך הם בוחרים בציניות נוראה בנשים צעירות שמחוסר ברירה מסכימות לכל קומבינה שהם משיתים.
כמובן שהטכנולוגיה שיפרה והאריכה לנו את החיים, ומאפשרת לנו לחיות אותם בצורה עמוקה ומספקת יותר מאי פעם, אבל הדבר העדין הזה, של יחסים בין המינים, משיכה מינית, יכולת לאהוב - עדיין מושתתת על פרמטרים ביולוגיים, ושום ויאגרה לא תוכל לגרום לאישה צעירה לראות בגבר קשיש, שמתפקד כמו עיר צעיר, את מושא חלומותיה והזיותיה המיניות. הויאגרה יצרה חוסר איזון חברתי בו נשים, כמו תמיד, משלמות את המחיר הגבוה ביותר. יש לי אפילו תחושה שתעשיית הניתוחים הפלסטיים, שזמינה עבור יותר ויותר נשים, מקבלת פחות לגיטימציה מאשר תעשיית הויאגרה.
עבדתי כמה פעמים עם אחת מהדוגמניות האמריקאיות המדהימות האלה , לקטלוגים ל"עונות"
וחייבת לציין שיש כאן עבודת פוטושופ מסיבית.
אף דוגמנית למידות גדולות לא נראת כך באמת
קודם כל המון צלוליטיס ,שנית קרסוליים נפוחים (כמו אלה שחוזרות מהשוק עם סלים) מאוד ועוד כל מיני אזורים נפוחים (פנים..)
בנוסף -היה מאוד מסובך לעבוד איתה - למרות המקצועיות הרבה בגלל מימדיה היה לה חם מאוד ואיבדה בקלות את הסבלנות
בזבזנו הרבה זמן על זה.
להיות רזה זה קודם כל בריאות ,אחר כך עניין של טעם.
אמנם גם לרזון קיצוני יש בעיות בריאות - למשל להרבה דוגמניות רזות נושר שיער או עור פנים בעייתי.
צריך איזון
ואני כידוע מעדיפה רזון!
ללא כל ספק.
עכשיו הבנתי למה קניתי את הסריג במידה הכי קטנה (S) של ליז קלייבורן ולבשתי אותו רק בחודש תשיעי :-)
משתגעת איך את זוכרת את כל הפרטים האלה מהסרטים! שאפו.
אז ככה .....למרות מצב הרוח העגמומי שלי הכתיבה שלך העלתה חיוך על פני
...למרות רמת הריכוז הנמוכה שלי עקב מצב הרוח השפוף ורמת הגלוקוז הנמוכה במוח ...כי לאף אחד , וזה כולל אותי ואת בתי אין ממש חשק להכין אוכל , אבל רעב בכל זאת יש ...קראתי ושוב התרשמתי משפע הידע הרחב שלך ....אני כל העת מגיעה בעקבותייך למחוזות חדשים ...
הנושא של הדוגמניות הלא אנורקטיות מדבר אלי מאד, הקץ לדיכוי ! כמה נשים באמת נראות ככה באופן טבעי ? זו מזימה שנועדה לשמור אותנו הנשים באופן מתמיד בחווית נחיתות וכניעות ...
והכי אהבתי את הסיום ....אני מתביישת לספר לך איזה עצות קבלתי פעם מאיזה קורא בקפה או בהזיות אחרות ...לצורך אחיזה נואשת באיזה פסבדו מאהב ....מילא העצה ....מה שעצוב הוא שמילאתי אחרי ההנחיות כהלכתן , ואם תשמעי את הספור המלא אני לא יודעת אם תצחקי או תבכי , אז אני לשם שינוי אשמור על צנעת הפרט של עצמי בנושא ההזוי הזה ....
אבל יש גברים שמענים נשים בגלל שהם לא מוכנים לקחת, שזה לא לכבוד שלהם עאלק. שהם טוענים שין להם בעיה. וזה גם אפשר לגברים מבוגרים מאוד להצדיק את רצונם בנשים צעירות מאוד. זה עוד תחום שהפך למאבק כוחות, לא?
הסרטים של רוהמר הם ספרות במיטבה !
אני חושבת שכן. שהן שינו.
הן הורידו מהגברים עול אדיר של חרדות ותיסכולים
הן משפרות זוגיות קיימת
הן מאפשרות לגברים להיות "סחירים" בשוק כמעט בכל גיל
הן גורמות לנשים לפחד פחות מהפרשי גיל או מאימפוטנציה בכלל כשהן כבר נתקלות בגבר ראוי
הן מאפשרות לרופאים לטפל יותר טוב בתרופות אנטי דכאוניות בגברים
ובסה"כ - כמו שאני אומרת תמיד לגבי ריטלין (להבדיל כמובן אלפי הבדלות) -
הן טכנולוגיה מצויינת שאפשר וטוב וקל להשתמש בה.
מי שמתעקש על "חיפושיות" שימשיך לנהוג בהן. אני כבר מזמן השתדרגתי לB4 .
תיקון: לא חסה, אוויר וקפה. דיאט קולה, סיגריות ומסטיקים (בשביל הריח הרע שעולה מהקיבה)
תודה אילנה שבאת. אני רתוקה בימים אלה לבית, עובדת כמו מטורפת. מכירה מה זה שאין זמן. אין מה לעשות, אני עובדת קשה בשביל הגוף שלי, אבל האמת שיום שלא עשיתי בו ספורט, אני מרגישה מג'נונית. ויום שנפתח באימון של מיה הוא יום שהכל בו נהדר. אבל עם כל זה ראית אותי ואני לא רזה. אוכלת בריא עד כמה שאפשר אבל ממש לא מה שאני רוצה (עוגת גבינה בכל יום).
ותגידי, זה נכון שהתרופות האלה שינו את כל היחסים בין נשים גברים?
הקשר הוא שזה היה השבוע שלי - רומר מת, ואז למדנו בחוג איטלקית שיר של לאורה פאוזיני וכשחיפשתי שירים שלה נתקלתי בשיר הזה וכבר שקעתי לתחקיר על הרומן המהולל (כי ראיתי את הסדרה רק בעבר הרחוק), וסופסוף התפניתי לדוגמניות השמנות, והכתבה שלי עם ים המלח התפרסמה. זהו. היו עוד כמה דברים, כמו למשל שקניתי משטח גירוד לחתולים ואמה ממש משתגעת עליו, אבל את זה החלטתי לחסוך מכם...
בעלי לשעבר היה מכנה אותי (בחיבה, בחיבה) לוויתן שנסחף אל החוף, בשל חיבתי לרבוץ עירומה בחופים, על גבול המים
תEרגעי. לא רק לך יש סיפורים כאלו..(וכשאני חויתי חוויות מוזרות עם המוצר המצויין הזה ובני דודיו המשודרגים - אני גם הייתי זו שסיפקה אותו וגם הרופאה הצמודה. והיה בלאגן..)
חוץ מזה - עוד פוסט משובח. תודה. באמת. אני קוראת מעט בזמן האחרון. בעצם רק אותך.
סוף סוף מין יום שישי כזה רגוע שיכולתי לקרוא בו את הפוסט שלך בבת אחת ולא בהמשכים (וגם להגיב).
הייתי ממושמעת וגם ראיתי את הקליפ (כמעט) עד סופו.
הסרטים שהזכרת אהובים עלי כולם והתמונה של הדוגמניות (העאלק שמנות) - מופלאה.
בחורות רזות מידי עושות לי חשק לבכות. תמיד. ולא תמיד אני יודעת למה. פשוט חשק לבכות. לפעמים במקום לבכות בא לי להפליק להן פליק רווי קנאה. בעיקר אלו שרזונן טבעי ויפה והן אוכלות מה שבא להן, בריאות בנפשן ולא עסוקות ברזונן.
אבל שתינו יודעות שאין כמעט כאלו.
הרוב ניזונות מחסה, אויר וקפה.
לא פעם ולא פעמיים סקרתי עם מטופלות בוגרות רזות שלי את מה שהן אוכלות במשך יום, והגענו במאמצים רבים ל-500 קלוריות.
הן תמיד משלמות על הרזון הזה מחיר כבד. תמיד.
לי טוב עם 2000. וגם לי קצת כבד. אז מה..זה מין כובד שבריא לעצמות.
אז שבת שלום מיא. ושוב תודה.
מיא, איזה פוסט
בלבלת אותי, האמת אני לא כ"כ הבנתי את ההקשרים בין הסיפורים השונים
אני אוהבת סרטים קומדיה רומנטית ואת CSI אני רואה כבר המון שנים- גם את העונה החדשה שגיראם בכלל לא נמצא אלא רק שרה.
וים המלח תמיד אהוד ואהוב עלי
אבל לא הבנתי את הקשר בינהם.........
אבל את יודעת מה הכי יפה בבלוגים, שלא תמיד צריך להיות קשר.
באתי לפגוש דובי וקבלתי היפופוטם
וברשימת מכולת כמובן אין הדברים הכי חשובים - החום, שמחת החיים, הוותרנות מול עקשנות, פדנטיות מול בלגניזם, אנשים שקמים עם חיוך בבוקר מול הממורמרים תמידית.
וכמובן, נאה דרשת, אלה שרוצים אותך אבל ששונאים את עצמם על כך שהם רוצים אותך כי יש בך משהו שהם לא סובלים ומאיים עליהם, והם תמיד ירצו שתהיי אחרת.
תהיה חזק. נחכה לך.
ותודה לנפשות הפועלות :-)
תרשי לי לעודד את המגמה.תמיד נראה לי תמוה העניין הזה של הרשימות מכולת. הרי הבנאדם שמולנו הוא הרבה יותר מסך התכונות שלו.
הכי גרועים אלה האנשים שחושבים שיצליחו לשנות אצל השני את מה שלא בדיוק (או לגמרי לא) מסתדר עם הצ'ק-ליסט שלהם.
טוב, אני נוסע לסוף שבוע להורים, יש לנו פיגוע משפחתי. אז נתראה בצד הפחות נחמד של השבת....
יעקב, נשמה, לא היית פעם ברשימת חבריי? המצומצמת?
האם העובדה שאתה פושט ולובש צורה מחשש זעמה של ליאת תגרום לכך שכל פעם אאבד אותך מחדש כחבר?
אני רוצה לצחוק כל ערב כמו בערב ההוא.
מיא, הלוויתנית.
זה בגלל ששתינו יודעות גם לפנק וגם להתפנק... גם לתת וגם לקבל...ושיש לנו גדול (לב)
עברו שנתיים? וואלה. עברנו הרבה מאז.
סתם, התבדחתי. באמת לאחרונה שחררנו פה קיטור. זה בלוג לאמיצים בלבד. כמו אמריקה. ארץ האמיצים.
כאילו שזה משנה... הם במילא שופטים רק לפי התמונה.יש לי חברות שיש להן כרטיסים הכי מגניבים וזה לא עוזר.
אתמול היתה אצלי חברה שלא ראיתי שנים. קראה בעיתן שעברתי דירה ובאה לראות. מקסימה. צעירה ממני. רזה. בלונדינית טבעית. בעלת קריירה סופר-מצליחה. חכמה. מצחיקה. אנחנו מכירות מילדות. סיפרה לי כמה קש היא אוכלת באתרי ההיכרויות.
מי זו ההיא שמחייכת בתמונה האחרונה בבריכה ?
יעקב
מה שמדאיג אותי הוא שאי אפשר להשתמש יותר בביטויים שהזכרת למרות ההם באים מהלב.
ולעניין העדפת הנשים בחיי, תמיד גיליתי חיבה לנשים מרובעות כחסיד של התקופה הקוביסטית,
מה שעושה לי את החיים קלים בציור
נו, אז אחרי שקראת הכל, מה עם איזו תגובה מקורית? מה, אזלו לך כל ה- "תודה שהבאת", "תודה שאת כאן", "תודה ששיתפת", "קסם שאת" וכו'? לפחות תודה שכמו אילן ודויד גם אתה אוהב נשים עגלגלות
Happy Anniversary, Honey
אני יודעת שבמוחך הקטן והחמוד אין מקום לזוטות כמו תאריכים משמעותיים, אבל את מעכלת את זה שחלפו בדיוק שנתיים מאותו בליינד דייט גורלי ב"אורנה ואלה"? וכנגד כל הסיכויים לא רק שהתאהבנו, אנחנו גם במערכת יחסים...
איפה אפשר כזה טוב לב נשי - אם לא אצלך? ושלא תעיזי לגעת בחן הקוקייה זה שם שהוא מוניטין שלא הולך ברגל.
כן.
מידי פעם אני חוטפת ג'ננה ומשנה את הכרטיס שלי לבוטה יותר.
לא כתבתי ז' גדול, כתבתי בין שאר התיאורים, בעל מידות נאות (18 ומעלה).
היום אני בקטע של נגד אור והאהבה. וכתבתי :
עלי - נוחה למי שמכבד, בוטה למי שמזלזל.לא מחוברת לאדמה, לאור ולאהבה. המודעות היחידה שיש שלי היא לעצמי ולילדי.
על בן הזוג - מפנק ולא מתפנק. חכם (אקדמאי), סקרן ובשלן מעולה.
לא מוצאת עניין בממוצעי גוף ומעלה ובעלי שיער ארוך (עדיפות לקרחים).
בדר"כ יש לי כרטיס הרבה יותר נחמד ואמיתי....
באמת???
כתבת שאת מחפשת גבר עם זין גדול ואפחד לא פנה?
שפנים.
(ככה זה שמחפצנים, אה? לנו זה בסדר להיות רזות ועם חזה גדול והכל, אבל הם לא אוהבים שמתייחסים אליהם כאל חפצים, אה? מעניין למה)
כשהאהבה למישהו לא ממומשת, ורק גוברת וגוברת ונבנית עם הזמן - בסוף זה - וואו! ובכלל, לא כל פנטזיה צריך לממש. את זה לא אני אמרתי. אני דווקא אוהבת לממש ולסגור עניינים. את זה אמר ד"ר צחי בן ציון שהתראיין לכתבתי הבאה. יש ייסורי אהבה כאלה למישהו בלתי מושג - שהם איכשהו נעימים בכך שהם מענים. ואני מעדיפה שיהיה טוב וחזק מאשר פושר וסתם. ולרי כתבה על זה פוסט מרגש. ואם אין חזק וטוב, שלא יהיה. שיהיו זיונים מדי פעם וזהו. אבל אני לא אקרא למישהו בנזוג אם זה יהיה פושר.
חחחחח, כבר כתבתי!
נחשי מה? אף אחד לא פנה אלי ......
גם כשכתבתי שלא יפנו אלי המפנקים והמתפנקים אף אחד לא פנה אלי.
היוםוז' גדול - זה לפחות אביזר שימושי. מה הם יעשו עם אשה פקחית ודעתנית ושנונה, למען השם?
אולי באמת אפתח כרטיס ואכתוב את זה. זה יכול להיות שוס. רעיון לכתבה.
מתחילה דווקא מהמטריקס, בבית הוא, קיל ביל והארי פוטר הם סרטי הקאלט שלנו.צפינו בהם (כל הסדרות) מאות פעמים.
לגבי המשקל, אני מאלו שכל חיי טחנתי ללא היכר ולא נדרשתי לדיאטות. הגנטיקה הזו פועלת היום לרעתי משום שהשנה העלתי ואין לי טיפת משמעת עצמית.
מבחינתי מידות לא אומרות כלום, הפרופורציות הן שקובעות, ב 38 שלי אני מרגישה הרבה יותר שמנה ממך וזאת משום שאני פטיט.
מה שאהבתי בסיפורי האהבה שהבאת הוא את "זמן הבישול" שלהן, זו מבחינתי העדפה ראשונה שכנראה לא תבוא על סיפוקה ותישאר בגדר פנטזיה.
פוסט מבריק ושנון (גם הקודם היה כזה)
עונג שבת.
מה שכן עכשיו אני קורא את התגובות
למדתי מנסיוני שעדיף קודם לקרוא את התגובות ורק אחר כך להגיב
זה ממש מביך להגיב על נושא ופתאום למצוא בדיוק את אותה התגובה
כמה שורות לפני תגובתי...
עזבי את המפנקת מתפנקת, אוהבת לקבל אבל יודעת גם לתת... (שלוש נקודות...)
אבל הריח, הריח.... לאנשים יש תסביך ריח לא נורמלי. שימו דיאודורנט, זה מגיע עד לכאן!
נכון - שכחתי את זה. ומה עם המפנקת-מתפנקת?
אני רוצה לראות את הראשונה שכותבת - אני רוצה אחד עם ז גדול. לפחות זה.
פנה אליי מישהו כזה לא מכבר, מטר שבעים, מכוער, נראה מבוגר מגילו (או שהוא משקר באשר לגילו). הוא רוצה אשה יפה וסקסית וחכמה ומוכשרת והכל. בלי טיפה הומור. ומנג'ז ומנג'ז למה אני לא עונה לו. ושאענה לו בכנות למה אני לא מעוניינת להיפגש איתו.
בסוף עניתי לו בכנות.
ואת יודעת כמה באתרי היכרויות כותבים "מריחה טוב"?
אני לא יודעת אם זה בגלל שהם נתקלו בנשים מצחינות (לא כל כך מכירה כאלה), או שהם בעצמם מסריחים ופשוט מנסים למצע את הריח.
1.
ללא מצבורי שומן מיותרים, מוכשרת , בעלת תחומי עניין מגוונים , כנה ואמיתית , נאה , מטופחת, יודעת לשתף אבל לא שוכחת להקשיב, שיכולה לקבל כשאתה מחמיא לאחרת ולהחמיא לאחר באזניך בלי שתרגישו שחרב עולמכם, אסרטיבית אך לא אגרסיבית , אשת קריירה, פיקחית (אבל לא יותר מדי כדי שלא תברח ממך
)
2.
שתהיה חכמה ויפה וטובה וסקסית ובשלנית ומשקיענית ומעניינת וקריירה וילדים ותוותר ותאלתר ותעזור ותתמוך ולא תלחץ ותבין ותסלח ותוביל ותיזום ותפרגן ותאהב את החברים ותשתה כמו גבר ותמיד תרצה ותהייה ספונטנית ותאהב ספורט ו......
בבקשה טרי מהקפה. איזה אישה אתה רוצה?
תשמע - אני תמיד אהבתי את הגוף שלי ותמיד נהניתי ממנו וטיפחתי אותו, שמנה יותר או פחות. אבל כשאת שומעת בכל מקום את הביטוי המחליא הזה 'כ---ת' וזה תמיד מתקשר לרזה, ולי חשוב להיות נחשקת, אני חושבת שלכל אשה, זה מטמטם אותך ואי אפשר להיתמם ולומר שאין לזה השפעה. לי יש קטע אחר, שאני מאוד רוצה להיות ספורטיבית וחזקה ולא מתאים לי להיות עבה. והאמת שאני באמת עושה את כל ענייני הספורט והתזונה שלי רק למען עצמי. אבל בהחלט, בתקופה החלשה שלי - ולא עם הביטחון העצמי הגדול שיש לי ברגיל (ולרוב הנשים אין אותו), הצלחתי יופי להיעלב מגברים שהעירו - האמת, גבר אחד - הערות על הממדים שלי. ומהפצע הזה נשארה צלקת. אני לא יכולה להגיד שלא. וזו הרגשה של הרבה נשים. שהן נמדדות לפי הקילו. כמו בשוק. והיום אני אומרת - קיבינימט - שיעופו ממני כל הלא מעוניינים. לא חובה! אני עצמי אבל ההוא דווקא רצה להיות איתי. להיות איתי ולענות אותי. זה שהסכמתי לתקופה מסוימת זה היה רק בגלל שלקיתי בנפשי בתקופה הזאת.
צלפים.
נורה אפרון כתבה ב-heartburn שאצלנו היה צרבת, שהצלפים זו הכבשה השחורה של המטבח. בכל מקום שתוקעים אותם,אפשר להוציא אותם.
אני מאוד אוהבת זייתים
לכן לאמר זייתים בהקשר הזה זה לעשות זילות לכבודם של הזייתים
בוטן כבר תלוי בעניין אחר
דובדבנים
לא בא בחשבון
מה קטן ומקושר לשימצה ?
שתי ביצים אללי איך לא תקנת אותי
טוב נו נגיד שזו היתה השעה..
אני לא אומרת שלא - אבל מה זה אומר על העולם שלנו, שכל הבחורים/גברים נוקבים בו כסרט האהוב עליהם ביותר? עדר או לא? זה לפחות אומר שהיריעה הקולנועית שלהם לא ממש רחבה, לא ככה? ברור שאם הוא מתחרה עם סרטי מת לחיות הוא לוקח. השאלה עם מה הוא מתחרה.
מיא , את כנראה לא ראית את מועדון קרב
זה לא סרט של בנים, זה סרט של כולם
הוא פשוט עשוי גאוני, דיויד פינצ'ר במאי מבריק
יצר עלילה שיש בה הרבה אלמנטים פסיכולוגיים ופילוסופיים
על משמעות החיים, ועל מי שאנחנו
והוא בנה עלילה מדהימה עם אדוארד נורטון בתפקיד
ענק , ובראד פיט שיחק שם ,כמו שלא ראית מעולם
והעלילה פשוט טובה, מה קורה לאנשים
בחיים, מנגנון ההרס העצמי ועל חוסר המשמעות שיש בחיים.
ולעיתים עלילה לוקחת סיפור מוקצן כדי לתת עומק
ולהצליח להתדפק לתוך הפנימיות שלנו להבין
את משמעות החיים. והחלק של האלימות הוא שולי וסימפטומטי
הוא לא העיקר. העיקר זה אנחנו בני האדם
והמשמעות שלנו בחיים ומה אנחנו עושים עם משמעות החיים,
לכן זה סרט פילוסופי. אם יש גברים שאוהבים את זה יותר
כמו סרטי אהבה שהם נותנים לנו גוד טיים לשעתיים ואנחנו חוזרים
למציאות שאין בה אהבה כזאת, אז מה? אני ממליצה לך לראות את הסרט עד סופו
ונדסקס עליו שוב.
יש דברים שמשותפים. למשל, אתה יודע כמה גברים שאתה שואל מהו הספר האהוב עליהם יגידו הבושם? ועוד יחשבו שהם שיא המיוחדג'ים? פחחחח. מועדון קרב = פילוסופיה, סבבה. אבל יש עוד מיליון סרטים בלי מכות ששופעים פילוסופיה. אני את העדריות לא אוהבת. את העמישראל שבעמישראל. את הגבריות הנודניקית שבגברים. למשל, אמנם צפיתי בסקס והעיר, אבל ממש לא אהבתי את קארי. היתה לה דמות נורא חלשה ועלובה שם לעומת הגברים. הדמויות הנורמליות היחידות היו של שרלוט ושל סמנתה. כל מה שעדר אוהב, אני ישר חושדת. עדר הנשים. עדר הגברים.
להקיא: א. מזה שלכולם - אבל לכולם - יש אותו טעם ואפחד לא מיוחד. את רוצה להגיד לי שמכל הקולנוע העולמי כל הבחורים אהבו בדיוק אבל ב-ד-י-ו-ק את שני אלה? למה לא את קיץ-חורף-סתיו-אביב כמו מישהו שאהבתי פעם? למה לא את אושר?
ושנית מפני שזה באמת כל כך רחוק מהטעם שלי. זה מדכא אותי כל פעם להיווכח שוב שאין לי איתם שפה משותפת.
זהו מצאתי...
הפעם ממש איכזבת אותי (צו צו צו). מה זאת אומרת "אם גברים יקומו ויגידו"? שוב הישות הזו שנקראת "גברים"? חוץ מזה, ממתי את, או כל אחת אחרת, צריכה אישור ממישהו מה וכמה לאכול, או איך להיראות? תיכף גם תשאלי את ה"גברים" גם מה ללבוש ואיך להתאפר...
ברצינות, זה באמת תירוץ עלוב ביותר. שטיפת המוח לא באה מה"גברים", אלא מתעשיית ה"יופי" והאופנה שכל עניינה שאנשים בכלל ונשים בפרט יקנו עוד ועוד דברים שלא דרושים להם ולהן באמת. בשביל זה מציבים מודל לחיקוי שבאופן מעשי לא ניתן להגיע אליו, וככל שאנשים מצליחים איכשהו להתקרב אליו (בדרכים מטורפות לגמרי), התעשייה שוב מרחיקה את האידיאל באמצעים משוכללים יותר ויותר.
מיא אני מסכימה עם יוסי ועם עוד רבים אחרים
מועדון קרב זה סרט רפראנטי מהטובים והמעולים
שהיו. והוא ממש סרט מעורר מחשבות
הוא פילוסופי והוא מרתק. ולא צריך
כדי לפאר מישהו ואת סרטיו לדחוק ולזלזל בסרטים אחרים.
את פשוט חייבת לראות אותו, ואני בטוחה
שבעיניים אוביקטיביות את ממש תיהני
ותביני כמה הוא חשוב על מסריו.
מורכב קשה אבל שווה.
מיא מיא מיא... בדיוק אתמול הקרינו את מועדון קרב, וראיתי אותו בפעם האלף ומשהו...
זה סרט פשוט מעולה, והעניין שם הוא בכלל לא הקרבות. זה באמת סרט פילוסופי, להבדיל אלף אלפי הבדלות ממטריקס עם הפסאודו-יענו-כאילו-עלאק פילוסופיה (בגרוש וחצי) שלו.
ודי כבר עם עניין ה"גברים" הזה, זה מזכיר לי את "עמישראל". עמישראל רוצה, עמישראל חושב, עמישראל ככה ועמישראל אחרת.
תמיד תהיתי מי זו הישות הזו שנקראת "גברים" או "נשים" או "עמישראל" שחושבת, מתנהגת, רוצה וכו' כמו גוש אחד מונוליטי (המשפט האהוב עליי, "כשעמישראל יחזור בתשובה, המשיח יגיע...").
רציתי להוסיף עוד משהו בנושא זה, אז רק רגע....
אה, תגידי זיתים... לכינים יש קונוטציה לא נעימה...
למה להקיא?
פספוס, לטעמי.
כתבת קודם (בהקשר אחר) - למה לבחור? אי אפשר את שניהם?
המטריקס היה סרט מופת (צפיתי 3 פעמים), מועדון קרב - כנ"ל (פעמיים)
מדע בדיוני זו הנאה צרופה, וגם:
וודי אלן (כולם, סורי, פריקית שלו), האחים כהן, סרטים צרפתיים מהז'אנר של "תכניות משתנות"...
..ולפעמים מתחשק קומדיה רומנטית.
התכוונתי לגודל
אי אפשר שניהם? חייבים לבחור? אני באמת מאמינה בנפש בריאה בגוף בריא. אי אפשר שבנאדם לא יזניח את עצמו חיצונית, וכן יעשה ספורט? אני בחיים לא אהיה עם נבלות, אבל אני גם לא אוהבת את המוזנחים. זה אומר משהו עליך, אני חושבת. שוויתרת.
את צודקת ואני איתך. זאת זילות נוראה בשפה ולאף אחד לא ממש אכפת.
אני אביא עוד שלה. יש לה קול מאוד מאוד עמוק וחזק, עם נוכחות. היא כוכבת על, גם באיטליה, גם בספרד ובדרום אמריקה, כי מלא מהשירים שלה היא הקליטה בספרדית במיוחד, על דיסקים לשוק הלטיני, ויש הרבה ארגנטינאים בארץ שאוהבים אותה.
מי צילם? סוד.
וזה מדהים כמה הסרטים האלה לא סליזיים אלא באמת עמוקים ומעודנים. הסרט יכול לעסור במים מתחילתו ועד סופו, ועדיין לא להיות 'גס'. זה בגלל אהבת הפילוסופיה של הצרפתים והעובדה שהם מנתחים כל סיטואציה או רגש לפרטיהם. חופרים, מה שנקרא. ואף קודחים.
יאללה, קחי בספריית הווידאו הקרובה לביתך.
גם הבכור שלי מנסה לשכנע אותי לראות איתו סרטים של טרנטולה, כמו הקומדיה האחרונה על השואה. נראה לך? אני לא זונה של זמן איכות.
ולרי יקרה עוד יותר :)
ראי תגובותיי למיא.
אני חושבת שמי שנדהמת הכי הרבה זאת מיא. אני מעולם לא נתקלתי בקפה וגם לא ברשת, באנשים כל כך חסרי תודעה שפתית כמו שמיא מתארת. אני גם לעולם, לעולם לא - מתקנת, לא בכתב ולא בעל פה.
גם אני מעדיפה אנשים עם לב רחב ונדיבות ועושר לשוני שגם שגיאות וסלנג הן חלק ממנו. אני בטוח עושה שגיאות גם כן, חלק מהן מודעות, חלק לא.
יש גברים שאין להם שום שגיאה חיצונית [קרחת, כרס] אבל הם נבלות ברמת על. ויש כאלו שהכל מבולגן אצלם חיצונית, אבל הם בני אדם טובים, נעימים ונדיבים כל כך. את מי נראה לך שאעדיף?
מה הבעיה??? זה עולה כסף! ומה הבעיה בהוצאות הספרים להעסיק מתרגמים טובים שיודעים עברית ולא כאלה שעושים טעויות מבישות? ומה הבעיה בעיתונים להחזיק כתבים ועורכים שיודעים לכתוב? ואת רוצה להגיד לי שלגאונים שמנחים למשל את תוכניות הבוקר בטלוויזיה יש עברית עשירה? נאלצתי שלא בטובתי לעשות בדיקות שנתיות ונחשפתי במעבדת הדמים של קופ"ח לעדן הראל בפאקינג תוכנית בוקר. כאילו, זאת עברית? די די, אני מתחילה להתמרמר וזה לא טוב לי בבוקר שישי מופז זה.
פוסט מקסים מקסים, מיא
כמה יפה לאורה פאוזיני שרה (לא שמעתי אותה קודם)
ואיזו שפה מרגשת היא האיטלקית.
מי צילם את תמונתך הראשונה?
כמו מסרט איטלקי
וצילומה של אלומית יפה מאוד.
סליחה, דבורית מתקנת: עמודי הטווח. בכלל תענוג.
אהבתי את הסרט יחסים פורנוגרפיים על זוג שעונה למודעה בעתון להכרות לצורך פגישות למין בלבד
ומנסה לבדוק אם זה אפשרי בצורה מתמשכת בלי לפתח איזשהו רגש.
(התשובה היא לא כמובן)
http://www.third-ear.com/p_prod.aspx?id=21498
אם ככה כולכן מתלהבות - אולי אתן לו צ'אנס נוסף.
גברים מתים על אקשן ופיצוצים בעיקר. החבר שלי מלמד את הבת שלי לאהוב פיצוצים. כמו שני פסיכים הם צופים בזה כאילו שזה היה דוסטוייבסקי לפחות.
בזה את צודקת אבל אני כבר לא מצפה לכלום מהמדיה הכתובה. וחוץ מזה מסתובבים מספיק עורכי לשון בארץ, מה הבעיה להעסיק אחד?
אני חושבת שמי שהמומה משגיאות זאת דווקא מיא. ואני המצאתי את התחת הגדולה לפנייך:)
אם להיות רציניים לרגע אז אני מעידה על עצמי שאני לעולם לא אתקן מישהו. לא בכתב ולא בעל פה. כתבתי בפורומים בו כתבו אנשים מבריקים, לא פחות - שהיו להם מאיזושהיא סיבה [דיסלקציה, הורים מלחיצים] שגיאות איומות. כולנו עשינו צחוק מהשגיאות כולל בעליהן, וכולנו קראנו אותו בשקיקה.
מיא אני חושבת שאת מחמירה מדי עם כותבי הקפה. אני מעולם לא נתקלתי כאן בשגיאות בחומרה שאת הצגת. בגלל זה אמרתי או מיי גוד. אני בניגוד אלייך, עם גברים למשל - מסתכלת קודם כל בבפנוכו, ורק אחר כך, על השגיאות החיצוניות שעשה לו אלוהים.
הו זהו בדיוק ההגדרה משהו מהחיים
ולא משהו בדיוני עלק לא סובלת את זה
הרבה תובנות וחוכמת חיים קיבלתי מסרטים על החיים
ובטח לא מסרטים בדיוניים אולי מטריקס היה היחידי.
אקח באוזן.
אבל גם היום הסרטים הצרפתיים מינוריים וטובים. אני למשל אהבתי את הסרט ג'יגולו צרפתי של הבמאית קולין סרו - על אשה בת 50 שמחפשת אהבה, ואם לא אהבה, אז סקס, ובחור בן 30, ואם יכולים להיות יחסים בין שניהם... זה גם היה מהחיים.
בהצלחה. את יודעת שאני לא נדהמת משגיאות (נכנסת לדיכאון - זה כן), אבל אני בהחלט חושבת שיש כאן כישלון קולוסאלי של מערכת החינוך.
תתפלאי, זה סרט רציני, אחד הטובים שלו, אם כי ארוך ולעיתים מייגע. רוצי לראות!
פאולין על החוף היה גם סרט משובח שלו
את האמת שידידי שואלים אותי למה אני לא הולכת
לסרטים, אחד הסיבות שסרטים כמו של אריק
היו ה-סרטים המשובחים. היום הכל בדיוני
ותלת מיימד בסרטים של רומר היתה סוג
של תמימות ונאיביות :)
יאאלה הולכת לעשות ספורט כדי שהתחת שלי ימשיך להיות מוצקה..קה קה.
{הטעות מכוונת כדי לגרום לעוד כמה אנשים להיות המומים - אוי מי גוד}
שקדייה יקרה.
תארי לעצמך כמה אנשים לא יודעים את זה ואת יודעת מה הם לא פחות חכמים, הכאילו התנשאות הזו או התדהמה הזו, כלכך מיותרת.
רוב האנשים מדברים בעברית לא תקנית, אפילו אני לא חשבתי שזה מאוד חשוב, היו לי דברים יותר חשובים בחיים לשים עליהם דגש.
ואני אגיד לך מה, אני מעדיפה בני אדם עם לב רחב ונשמות נדיבות מאשר דוברי עברית תקנית מתנשאים וקופצי לב.
ואת יודעת כמה כאלה יש? ממש כאן באתר, בכל מקום מסביב? מלא.
וזה הרבה יותר עצוב מלקרוא למכנסיים - הן.
אז קצת פורפורציה בעניין, הנדהמות החוזרת על עצמה כבר ממש מוצתה.
חחח - אבל לענת שלי יש כנראה חילוף חומרים מופלא, וגם העובדה שהיא לא עשתה אפילו דיאטה אחת בימי חייה ודאי תרמה לו.
לא הייתי מתקטננת על תחת גדול או גדולה, אם באמת כל הגברים שאוהבים אותם היו יוצאים מהארון.
הצילום הזה מאוד מאוד מעובד...
מצד שני גם צילומים של דוגמניות 'רגילות' (רזות) מאוד מאוד מעובדים.
הבאז התחיל אחרי שבגיליון ספטמבר של הגלמור, שקדם לגיליון הזה. הופיע תמונה של הדוגמנית ליזי מילר:
אז פוטושופ והכל, אבל יש לה בטן. היא לא 'שמנה' (תראי את הזרועות), אבל היא רגילה, ולנשים רגילות יש בטן (זה שוק! זה שוק גדול לכל מי שפומפם עד עכשיו שנשים רגילות באות עם בטן שטוחה או קעורה).
אז בואי נהיה אופטימיות. אולי דברים בכל זאת מתחילים לזוז.
ובקשר לקשישים - תשמעי, אני צוחקת על זה, אבל זה עצוב. כל קשיש כעכבר יוקרתי במדבר... כבר סיפרתי שבתקופת היורה כשהייתי בג'יידייט פנו אליי רבים בני שישים-ומשהו. זה מבאס.
אני גם מכירה ענת כזאתרק שזה לא השאיר אותה במידה 40...
אני ובובתי הולכות לשבת בשקט בחושך (עד יעבור זעם הזעמנית)
שמעתי על שדיים גדולות. זה דווקא חמוד, לא? ותחת גדולה? - תודי שזה נשמע יפה יותר מסתם תחת גדול.
את תיקשרי לעמוד הקלון של הפוסט הזה! מזלך שיש לך בובה אפורה כל כך חמודה ומשודרגת, אז אי אפשר לכעוס עלייך.
כל קפה דה מרקר לא יודע, נשמה. אני לא מדברת על כל המדינה... שדיים גדולות, לא שמעת? (היו לי פעם)
כן, אבל זה בדיוק הקטע, שהגענו לאבסורד שמידה 40 זה שמנה! ודאי וודאי בתעשיית היופי, אבל גם בחיים. הנה, ענת חברה שלי מידה 40 (אני לא שואלת אותה, מגלה כאן) והיא כל הזמן בוכה לי שהיא צריכה לרדת והיא ענקית! אבל אם אמשיך את הסטנד אפ של ענת, היא לא מסוגלת לעשות דיאטה, כי היא לא מוכנה להיות רעבה (כך במקור). ענת זה בנאדם שבאמת אוהב את עצמו יותר ממה שאני אוהבת את עצמי - וזה מאוד קשה - אי לכך היא לא מוכנה להרעיב את עצמה, להצמיא את עצמה, למנוע מעצמה שעות שינה (בצהריים!), לייסר את גופה בהתעמלות מרובה... בעיה.
קשה לעבור דירה. מי כמוני יודע.
לא קורה בהם כלום: אנשים קמים בבוקר, הולכים לעבודה, מתאהבים, רבים, נפרדים, מתאכזבים, מתגעגעים... פוגשים אהוב אחרי 20 שנה...
זה ויכוח גדול שאני מנהלת עם אנשים כבר שנים, ואת כמי שלמדה קולנוע ומבקרת קולנוע, ודאי מכירה אותו: מה תפקידו של הקולנוע ושל החוויה הקולנועית? בידור נטו? או גם משהו לחשוב עליו, משהו שאפשר לקחת ממנו, איזושהי תובנה על החיים שלנו. וכשהילדים שלי רואים סרטי מתח ופיצוצים, אני באמת אומרת להם: אבל מה זה קשור אליכם? איזו הזדהות יש לכם עם הגיבורים? איך זה נוגע לחיים שלכם?
הסרטים של רומר, בגלל פשטותם, בגלל שהציגו סיטואציות יומיומיות ומוכרות כביכול, כל כך עוררו הזדהות, עד שהם כאילו נכתבו על כל צופה וצופה, ובעיקר נשים. הוא עסק המון בחברות בין נשים, במושג 'החברות הכי טובות', בעידון, ברגישות. וזה עניין שאני מתלבטת בו כידוע לך עד היום, היחסים עם החברות שלי. והסרטים שלו היו כמו טיפול פסיכולוגי המוני, כי באמת עברנו בכל סרט וסרט תהליך וזכינו לתובנה. הוא, לכן, הגיע למדרגה הגבוהה ביותר של אמנות, כזו שבאמת מחוללת שינוי בחיים של אנשים, ככה אני חושבת.
השיר הזה, גם אם שמים אותו ברקע, הוא ממש מתאים לפוסט.
כמו סיכום של משהו טוב עם דרך טובה שסלולה לעתיד:)
אל תקחי שום כוס מחתונה גם לא בשקית, את לא באמת רוצה....יו נוו.
לגבי הבנות המלאות והיפות, אין להן צלוליט? את רואה איזה עולם אכזר? למה לא להראות הכל? התמונה נורא יפה ומחושבת, מה שאומר שגם אם הן אכלו בצילומים עדיין קומבינת הפוזיציה היתה חשובה. זה לא צילום מפרגן באמת. עוד גירסת cover לליגיטמציה...
היו לך כל כך הרבה גברים קשישים סביבך, לא..רצית איזה נסיון חד פעמי?
אני השתעממתי מאוד, וברחתי באמצע. :(
תודה!
תודה רבה!
בדיוק חשבתי על זה שעולים לי מלא נושאים במהלך השבוע, ואז אני רוצה לדחות אותם לפוסט נפרד, ואז צצים עוד נושאים - וכך דחיתי ודחיתי למשל איזה שיר של ביאליק שרציתי לכתוב עליו ושכחתי ממנו - אז בסוף עדיף לשלב הכל יחד.
יש אנשים פה שלא יודעים דברים כאלו? או מי גוד.
אוי, איילת - איזו הפתעה נעימה!
כן, הוא מת האמת בזקנה טובה - ואיזה טוקבקיסט חוצפן ב-ynet כתב על המספידים: מה אתם רוצים? הבנאדם היה בן 90... (כמעט), אבל רק בשנה שעברה הוא עשה סרט חדש (שעוד לא הגיע לארץ), כך שזו באמת אבידה. הוא היה יכול להמשיך ליצור.
הסרט הזה... והאסתטיקה שלו, ואיך הוא נפתח בבריכה... זה ממש סיפור מהחיים. אני מאוד הסתקרנתי לגבי המבנים שהם גרו בהם בסרט, ואחר כך הלכתי לחפש עוד עבודות של האדריכל ריקרדו בופיל, ויש לו שיכון שהוא בנה ברובע מונפארנאס בפאריז, מעל תחנת הרכבת. האמת לא שיכון, מעין שכונה סגורה לעשירים, באותו סטייל. הסרט הזה באמת פנינה.
וזה באמת יפה שיוצרים זוכים ככה לחיי נצח. וגם שהם נגעו בלב של כל כך הרבה אנשים. כשהכרתי את בעלי היה לי חשוב לראות איתו את הסרט הזה, וגם הוא אהב אותו. זה היה מין מבחן בעיניי...
אשכרה חוויה בלונה פארק. עוד לא גמרתי לחשור על רומר ולאן זה לוקח אותי ופתאום קפצנו ל csi. הייתי בטוחה בשניה הראשונה שאת מגלה ששני השחקנים שיחקו אצל רומר...
ודרך אגב, מיא, הן באמת שמנות בעיניך? בעיני הן יפות. פשוט יפות. לא מרופדות ולא שמנות. הן לא נראות במידה 44. ממש לא. אולי 40.
לא הבנתי את עניין הכינים (אבל התחלתי להתגרד למפרע). עכשיו גברים באים גם עם כינים? אלה גרושים שנדבקו מהילדים שלהם שבגן?
זה כלל שדווקא קל לזכור - כל האברים הזוגיים של הגוף הם בנקבה: ידיים, רגליים, עיניים, אוזניים - פרט לשדיים - שדווקא הם - בזכר!
אילו כל מורה ללשון בתיכון או אפילו ביסודי היתה מלמדת את הכלל הפשוט הזה - לא היה בלבול בכלל. אבל למה שהן ילמדו (מה הן עושות, רבאק? מה הן עושות במקום זה?)
ואחר כך גם אברי הרבייה והמין הם זכרים: רחם, נרתיק, דגדגן - פרט לחצוצרות ושחלות שהן כמובן נקבות.
הן מאוד יפות - אבל תראי כמה עניין עשו מזה שצילמו אותן. זה בכל זאת קטע. היום מצלמים רק שלדים. אגב בדיוק גמרתי לערוך את מדריך לונלי-פלנט למדריד, ומתברר שמהתצוגות במדריד דווקא יצאה הבשורה, שפסלו שם דוגמניות מעלייה על מסלול, כיוון שמדד ה-BMI שלהן היה נמוך מדי והעיד על תת תת משקל.
כל הכבוד אורית. את היחידה מבינינו שעוד קורעת את העיר. למי יש כוח?
זו שרשרת של פנינים ורודות ולבנות. את מכירה אותה?
טוב שלא מהארון שלי. יש לי יותר מדי שמלות כדי לאחסן גם אתכם.
לא. אבל זה נשמע כמו מערכון של הגשש...
היתה עוד נציגות גברית מצומצמת כאן...
זה הצילום שהתפרסם בעיתון.
כדי לקבל את הפריים הזה כמעט חתכתי חוט חשמל, כי הוא עמד ביני לבין הסצינה.
בסוף סתם חירפתי את נפשי על הסלעים ועקפתי את חוט החשמל.
אני יודעת שנמאס לשמוע על אבא שלי - אבל הוא לימד אותי לצלם (ולאהוב צלמים). אולי באמת פעם אקדיש פוסט לצילום ולעצות הזהב שאבא שלי נתן לי. וכשהילדים שלי בטיול עם אביהם וחברתו בניו יורק, הם חזרו עם המון צילומים, שחלקם היו מזהירים מבחינת הפריימים וחלקם היו איומים. אז התברר שהבכור שלי צילם את הנפלאים, ובאמת עלה במיוחד לקומות עליונות של בניינים כדי לתפוס תמונות, והלשעבר צילם את האיומים... שמחתי שהצלחתי להעביר לו את זה.
30 ס"מ שלג?
בנית איש שלג?
הכל נכון, אבל זה מדהים איך שאנשים לא רואים את זה... גם אותי בחיים לא היו משכנעים לשלם הרבה כסף עבור אוטו 'יוקרתי' או יהלום, גם אם היה לי הכסף הזה.
אבל שקדייה צודקת - כנראה הטרנד הרזה שהתחילו באמת מעצבי האופנה ההומואים, מצא אצל גברים סטרייטים אוזן קשבת בזכות העובדה שגם להם התאים 'להקטין' את הנשים. שפיזית הן ייהלכו לידם קטנות ומצומצמות יותר, וכמו שאנחנו הפמיניסטיות אומרות - יתפסו פחות מקום בעולם. כי אני מכירה אשכרה גברים שאוהבים רזות, או לפחות מצהירים על כך. אבל ממש רזות. לעומת זאת, אני באמת מכירה מהחיים המון גברים שאוהבים נשים בממדי גוף 'נורמליים', כיוון שהם אלה שנמשכים אליי בין השאר. בחיים לא הייתי ממש רזה. אולי בגיל שלוש. ותמיד תפסתי הרבה מקום בעולם.
הכל יש כאן בפוסט הזה,
מכל הצבעוניות והעושר שבך!!
מקסימה אחת.
את ממש חוויה בלונה פארק.
כיף לקרוא
מה? אריק רומר אהובי מת? אני בשוק.
גם אצלי, כמו אצלך הסרט "החבר של החברה שלי" היה אבן דרך.
בייחוד הסוף שלו, משהו עם הזוהר הירוק שמופיע בשמים פעם במאה שנה.
אין על הבמאי הזה. זוכרים אותך, אריק.
האם הדבר הבא הוא שעשת השנה תראיין אותי לכתבה על
"אישה עם נוכחות לגבר עם ביצים ולא של כינים " ?
מינימונית???
אני יודעת אבל זה נוגד לי את חוקי ההגיון
גם שמול היה מקפיד מאוד בנושא וניסה לחנך אותי בנושא
אבל כידוע אילוף הסוררת זה רחוב אחד שמאלה :) או שמא בעצם ימינה אין לי מושג אפעם לא הייתי שם
היית מצפה שאיברים נקביים יהיו נקבה :)
מצד שני ביצים זה נקבה ואין לנו :)
ביציות דווקא כן אבל זה כבר מסיפור אחר
למישהי פה יש את עליסה בארץ הפלאות? פתאום בא לי לקרוא אותו נורא
תמיד כיף אצלך
ושמנות הן לא, יפות כן, לאללה
אני יודעת בייב, אבל את יודעת מה יקדם את העניין, לשלוח לי הודעות לנייד החדש ולא הישן... כי ההוא מתפקד רק כשעון מעורר
ועושה אגב חרא עבודה, אבל הוא לא מעביר לי הודעות בזמן ...
יצאתי וחזרתי כשזנבי בין רגלי
זה כבר לא כייף לצאת בעיר הזאת
אם אתה לא יוצא ב9 וחצי אז בחצות הכל כבר מלא עד אפס מקום ..
ואני בכלל אוהבת לישון ב9 וחצי (כמו כמעט בכל שעה)
אז חזרתי לסדין החשמלי שאפעם לא מאכזב, המכנסים הזהובים הונחו בנונשאלנט על הכיסא ובטח ישארו שם
עד שלואל ישבר והיא תקח מפתח ותסדר... או תעיף אותם לפח כי בסוד מיא לא נראה לי שגמהיא מתה עליהם.
מסיימת שידורים להיום לל"ט
אז בסוף אנחנו יצאנו מהארון???
עכשיו שאני במינוס שלוש (מעלות) ופלוס שלושים (ס"מ שלג), החופשה בים המלח היא זיכרון רחוק...
אז כן, לא הפסקנו לצחוק, וכדי לא להשבית שמחה לא אספר לכולם שלחלוק עם מיא חדר במלון מפואר זו חוויה מפוקפקת (ולדאבוני יש לי נתונים אמפיריים ממלונות בארץ ובחו"ל) :-)
ואגב, לא רק אני ביימתי וצילמתי. מסתבר שלעשת השנה, שבד"כ כותבת רק על ומצלמת רק את האישיות האהובה עליה, יש תפיסה צילומית לא רעה:
לא תפס מותק!!! את פשוט בג'אנר הלא נכון של הסרטים בשביל להוכיח את זה
האמת שאני לא כל כך מבין בהתהדרויות בראש חוצות, זה באמת תחום תמוה בעיני... גם אנשים מתהדרים באבנים בגודל של גרגר מלח ששוות אלפי דולרים ומתהדרים בג'יפים זוללי דלק ומגיעים לעבודה בפי 10 זמן מטוסטוס.... זה שטויות זה טווסים מנוונים
מותק סוחר עזים צודק
גברים מונחים ביולוגית להשתוקק לנשים שנראות בריא
במיוחד אגן ירכיים רחב שמעיד על יכולת פריון יעילה
הא
לילה טופ
אגב גם אצל העזים והעזות זה כך:)
חחחחח - אהבתי את ההגדרה הלא פוליטיקלי-קורקט שלך - לא גברים במלוא מובן המילה... אז איך זה תפס ככה? ההומואים הכתיבו את האופנה, אבל תראה איך הגברים אימצו, ואיך מי שלא מידה 38 גג במכנסיים נחשבת לדבה ופסולת חיתון... והרי מה שטוב במיטה לאו דווקא קביל למערכת יחסים או להתהדר בחוצות. אני פשוט לא מבינה את זה.
באמת? טוב, מדינה קטנה.
כן, אני מסכימה איתך שהן שוות באופן מיוחד.
אני שמחה על כל גבר שאומר את זה (ממצאים נדירים אצלי בבלוג
) שחר, אילן, אתה - כן תרבו.
גדול...
מעניין אם באמת יהיה טרנד כזה שיוציא מהארון את כל חובבי הנשים בעלות הנוכחות הגופנית הבולטת, כי אני יודעת שיש כאלה ולא מעט.
תסמכי עלינו. תחקרנו כל גברבר וגברבר.... לא התביישנו, תאמיני לי. תחקרנו במרץ. אך העלינו חרס.
מממ... עוד לא הבנתי את הקשר בין אדריכלות קלאסית לתשוקה, אבל שיהיה....
מה קרה לך מיא? אין על הדוגמיות המלאות שהבאת, הן נערצות בעיני הגברים מימים ימימה. תסתכלי על אלות הפריון, קפלי השומן שלהם וירכיהן המלאות. השומן מיצר את הורמוני המין הנשיים ואחראי לפוריות. הגברים מונחים ביולוגית להשתוקק אליו!!!
לצערי לא גברים במלוא מובן המילה אחראים על עולם הדוגמנות והסטנדרטים הנגזרים ממנו. גברים ממש לא משתוקקים לנשים שדופות ונעריות, אבל ממש, ממש לא!!!
נראה לי שהגימלאי ההוא, העומד מאחורייך בבריכה,
גרר לי פעם את האוטו.
דוגמניות מלאות?! פצצה אחת אחת.
פעם כשהייתי מנויה באתרי היכרויות רשמתי בתיאור על עצמי "מבנהגוף רובנסי"
זה היה סוג של מבחן אינטיליגנציה
כל אלו ששאלו מה זה - נפסלו ראש,
אלו שהגיבו ב- אה, שמנה.... נשלחו אחר כבוד למקום ממנו באו (א בדקתי כמה רחוק בחזרה הם הגיעו)
אלו שהגיבו ברייור (שניים) זכו לתקופת כלולות
היום אני פיאונה (זאתי משרק)
מאין את יודעת שהם לא היו פנויים?
אף אחד מהם לא היה פנוי?
לאיכוליות
היית צריכה להעמיד אותם במפקד בבריכה
ולשאול אותם חד חד חד אתה פנוי
אני בכלל הייתי עושה להם מפקד בלי בגד-ים
לבדוק מהמצב בגילם המוזהב:)
.
וחוץ מזה נמאס לי לשמוע על האגו של הגברים למה מה
כולם יפהפיים הורסים בטח ולאף חד מהם אין טאיירים, קרחות
כרסים מזדקרים ובואי נאמר את האמת שלפעמים זה הדבר היחיד שמזדקר להם:)
מראה לא מטופח בעליל
ורק באינטרנטנטמט הם משחקים אותה יענו חרמנים מיוחמים
מחפשים יפהפהיות כל הזמןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןן
.
וחוץ מזה אני קוראת כאן שמסדרים בלגנים ובגדים
מי אלי לארונות לניירת ולבלגנים הכלליים?
זאת וואלרייה דארלינג?
נצ'יקה וואלרייה אפשר להתחנף קצת?
את הורסת, גלי.
את יודעת, בתגובות לפוסט קודם שלי עלתה השאלה אם זה הגבר שצריך לקחת ויאגרה, או את אמורה להציע לו, בהיותך הנפגעת העיקרית... אני טענתי שזה חסר טקט להציע לגבר ליטול ויאגרה וזה צריך לבוא ממנו. ודאי יש כאלה שלא מודים בבעיה, ואת נתקעת עם קשיש מאותגר... אגב זה לא רק עניין של קשישים. גם תרופות נגד דיכאון גורמות לבעיה. ומה, לא לוקח לי שעה להתקלח - להתיפיף? יותר ממה שאני?
את מתכוונת להתפשט? ואז יושבים ומחכים שעה ומסתכלים בשעון בעצבנות עד שזה מתחיל להשפיע? האמת פעם אחת הייתי עם גבר שלקח ויאגרה. רופא מטורף בן 40, שרצה לקחת בשביל הקטע, והקטע היה שזה כמעט נגמר בחדר מיון כי זה לא ירד. שעות. לא שעשינו דברים שעות. נסענו באוטו לטיול והכל - והדגל נשאר בראש התורן. זה היה מצחיק אך מפחיד. כן, אני יודעת שרק לי יש סיפורים כאלה. לי ולאנטומיה של גריי.
תראי, לדעתי היית צריכה לנסוע לים המלח לבד ולשוב עם גבר קשיש.
גבר כזה הוא בטח עמיד, לא בוגד וגם לא גר בחושה וזרוק בדירה מסריחה.
הבעיה היחידה היא שהוא צריך לקחת ויאגרה שעה לפני.
אבל תראי גם את מתקלחת ומתייפיפת שעה לפני. אז זה לא נורא.
ולגבי שמנות. פעם ברנסנס הנשים היו שמנות והגברים לא התלוננו.
תראי את מונה ליזה. היא גרפה מיליונים ואפילו הלובר'ה מסגר בזכוכית משוריינת מסביב לתמונה וקבע לפי חוק שאסור להוציאה מהמוזיאון לתערוכות. והכל בגלל שמנה אחת שחייה לפני איזה 500 שנה ולאונרדו צייר אותה.
והיו עוד שמנות כאלה.
אני רזה וגבוהה מאז שאני ילדה קטנה ועד היום. אבל להיות רזה זה לא אומר כלום. למשל עשו לי בדיקת דם ואמרו לי שיש לי טריגליצרידים: כלומר, להפסיק לאכול מתוקים. לכן אפשר להיות רזה ושמן מבפנים.... ואפשר להיות שמן ורזה מבפנים.
מנומר אני אוהבת!
אני רואה שהבלוג שלי הפך לבאסטה לילית. באיזו מידה הסווטשירט? אבל אפור זה לא כל כך מחמיא לעור...
אכן סיפור קורע. גם אני אוהבת לנזוף בה. אבל אנחנו לא ממש מסוגלות לריב. אלה נזיפות הדדיות. כשעל אחת נחה הרוח הדידקטית, השנייה בדרך כלל לא משתפת איתה פעולה. אני בכלל אוהבת אנשים שיודעים לצחוק על עצמם. מי שלא יודע, אני מרחמת עליו. ובעניין העבודה - כל אחת מאיתנו, כשהיא שקועה בעבודה שלה, היא באמת לא שומעת כלום.
דווקא ישלי באוטו סווט מדליק בצבע אפור בהיר עם כתמי נימור קלים באזור הכתפיים בצבע כהה יותר.
וצווארון ארוך עם רוכסן.
גם המחיר מדליק.
כל מי שאוהב סווטס כאלה, יאאלה יש לי עוד 10 אחרונים.
מיא
קרעתן אותי מצחוק מהסיפור על המריבה והפיוס בינך לבין אלומית שבכלל לא היית מודעת להם.
את שקועה בעבודה כשהיא נוזפת בך על משהו ואז את (שלא שמעת מילה!) מרימה ראש ומציעה לה ללכת לאכול ביחד.
והיא משתוממת על הפיוס המהיר.
(מקווה שלא קלקלתי את הסיפור)
* אריק רוהמר עשה ניסים.
אני זורקת כל הזמן. היום מיה המאמנת באה בסווטשירט בצבע אפרסק נורא יפה וכשהחמאתי לה היא אמרה לי ישר - קחי (היא מאוד נדיבה. נו, כמו כל החברות שלי) - ישר זעקתי: לאאאאאאאאא!!!!!!!!!!!! יש לי איזה 18 סווטשירטים חדשים שבקושי לבשתי.
חחחחח - זה נקרא ריבוי זוגי וזה ביחיד מגפיים ומשקפיים ואופניים ותחתונים - ולא מגף, משקף, אופן ותחתון, וברבים זה - זוגות מגפיים, זוגות אופניים... אבל אין, זה קרב אבוד. הערסים ניצחו. בעצם, לא הערסים. הצפוניות ניצחו. זאת סנדרה רינגלר שאמרה בטלוויזיה בפעם הראשונה משקף (יש דבר כזה. משקף סקי, משקף של קסדה, אבל לא לזה היא התכוונה), ועוף לא עופף, זבוב לא צפצף...
את יוצאת לבלות?
רציתי ללכת לסרט, היה לי ערב חופשי, זה לא קורה הרבה, את יודעת.
זה לא אני!!!
וזה רק בגלל שמאז שפגשתי את מיא - אני כלכך מקפידה על זה, ועל כש.. ועל להכיל ועוד כל מיני.
נכנס בי עמוק.
לחברה שעוזרת לי לעשות סדר באין בגדים שלי:)
מינימונית, מכנסיים זה כמו מגפיים ומשקפיים.
אני יודעת שזה היה אמור להיות היא - כמו השדיים. אבל משום מה הם הוא.
אנחנו לובשות הרבה הוא. אפילו הכ' הוא הוא ולא היא. חוצפה.
אותם שמרתי- אחרי מלחמה עקובה מדם
של בכי ותחנונים:)
מזל כי בדיוק מתכננת ללבוש אותן עכשיו:)
הכסף הן של דינה גלאס...
זו היתה קניה מוצלחת אז:)
הרגת אותי מצחוק עכשיו :-))))))))))))))))))))
אוי זה טוב זה.
חחחחחחחח
יש בהחלט משהו דומה - השיער הארוך, הרכות... דומה, דומה.
כן אילן, אנחנו רק תוהות אם זו תחילתה של מגמה, או סתם גימיק.
כן, ראיתי שהזרועות רזות. טוב, את המומחית.
עירית קפלן - היא גם הופיעה בעיתון את בעירום - והגיליונות האלה נחטפו מהמדפים. היא סיפרה לי בעצמה (פגשתי אותה באודישן לטלוויזיה שעשינו יחד ואני לא התקבלתי ואני לא יודעת מה איתה). היא גם נורא חמודה בחיים, ובהריון.
אני יודעת שאני לא שמנה, אבל קודם כל אני לא מכירה הרבה אנשים שעושים ספורט כל יום, ושנית יש או יותר נכון היו אנשים (בחיים, לא בווירטואליה) שטרחו להזכיר לי שאני לא רזה. וזה פצע שאני לא רואה שאפילו מתחיל להגליד.
בכיף ניסע יחד לים המלח.
הם לא כסף, הם זהב.
גם את מכנסי הכסף ממנגו?
הלואי, אני לא ככה מדהימה כמותן :)
כן, יש באמצע.
ואפרופו לשבור. אני, עם כל השומן המגן שלי, מישהו פעם באמצע סקס פרוע התיישב עליי ושבר לי צלע, אז החיים הם באמת לא חברת ביטוח...
אני חושבת שגבר, יפה שהוא לא מלוקק עם שרירים מהמכון, אבל חזק, ואשה - רכה. בפועל אני רואה המון גברים רכים ונשים קשות ומגוידות, כי נשים נשטפו בפרסומות ומרעיבות את עצמן, והגברים כרגיל שמים ז' ומגדלים את כרסיהם באושר כמו טופי המתוק שלי.
למה ספוילר? אנחנו כבר אחרי העונה החמישית...
כן, אני יודעת שאת לא לוקה במחלה, ואני יודעת שאת אוכלת.
יש לי עוד חברה כזאת, מיכל מאילת, שהיא תמיד היתה מאוד רזה, ממש שדופה, ואנחנו חברות מגיל 22, והיא תמיד אהבה נשים מלאות. והיא באמת כזאת בגוף. היא לא מרעיבה את עצמה.
ולגבי איך אתה מתייחס לגוף שלך... אני לא ממש מסכימה, כי את יכולה מאוד לאהוב את עצמך, אבל אם כל המדיה מפמפמת לך שנים שאת פרה, ובחורים לא רוצים לצאת איתך כי את לא נופלת להגדרה של כ---ת, אז כבחורה צעירה, מה תעשי? תאהבי את עצמך לבד?
סופסוף פוסט על נשים אמיתיות.
את צודקת, זה יקר נורא,היית חייבת להוריד את ה- 200 גרם.
זה כמו ששאלו אותי כשהייתי אנורקסית, לאן אני רוצה להגיע, הייתי עונה שלמשקל המקורי שלי, אז שאלו מהו?
ואני אמרתי, 3.400 בדיוק.
תודה אביחי. אני, לשם שינוי, לבושה הפעם. עוד אתפשט.
אה, אז אתם שהפרעתם לכל השורה
חחחח - הבנים שלי, יש להם לפעמים הערות מעצימות, ולפעמים לא.
הערה מעצימה זה כמו שאמר לי הבכור פעם: כמה כפיפות בטן את עושה? את לא יודעת שגברים לא אוהבים נשים עם קוביות בבטן?
(האמת, אני רחוקה מזה)
או באמת כמו זו של הצעיר.
הערה לא מעצימה: עם המחשוף הזה את מתכוונת ללכת לאספת הורים??? יש מצב שתלבשי שמלה פחות נועזת???
(אני: אבל אין לי שמלה בלי מחשוף...)
אני, שאני אשה גדולה, מטר שבעים, מידה 42, עם כתפיים רחבות, של משנה כמה רזה אהיה תמיד אהיה רחבה, ממש אכלתי את השיט הזה שאת מתארת - של גברים שרצו אשה קטנה לידם וזה בכלל לא משנה אם הם היו גדולים או קטנים. דווקא חשבתי שבאמת גבר גדול ירצה אשה כמוני, והתברר לי שגם גבר גדול רוצה מקסימונת פעוטונת ולא מאיימת, ולפעמים דווקא גברים קטנים או רזים מאוד, בכלל לא איכפת להם שהם נכנסים בך פעמיים.
יש שני סוגים מאוד חזקים של טרור: טרור הרזון וטרור הנעורים. ושני הסוגים האלה מופעלים במידה הרבה יותר חזקה על נשים מאשר על גברים, כי גבר נמדד גם בהצלחתו, בהישגיו, בקריירה שלו, וכמובן - בעובדה שהוא הולך בלי מקל ומשתין עצמונית ולא בחיתול.
אבל מי שלא רזה וכבר לא צעירה, הלך עליה. זה מטומטם כמובן מכל בחינה. אין לי כוח להרחיב. מחר.
התקף לב? אני מאלה שאומרים התקפת לב...
כשמסתכלים על אישה - זה לא רק אם היא מלאה או לא, זה ההיקף של הגוף שלה, והן כולן קטנות בהיקפים.
במיוחד שתי הנשים בחזית מימין ומשמאל - בין האישה השוכבת שהיא בהיקפים הכי רחבה.
אני יודעת את זה בוודאות, כי אני מתעסקת בזה כל היום.
{וגם תסתכלי על הזרועות של רובן, רזות}
זה כמו שאני בחיים לא אהיה פטיט, כי הכתפיים שלי רחבות ויש לי גב של מרימת משקולות ושחיינית לשעבר.
זה רק הגובה שמבלבל את מי שרואה אותי.
וירשתי את התחת של אבא שלי, קטן, למזלי, כי אם זה היה מאמא שלי , אז היה לי תחת מפואר.
ואת לא שמנה, נכון גם לא רזה. אבל שמנה בעיניי זה השחקנית היפה הזו ששיחקה בסרט הישראלי, סיפור גדול או משהו כזה. {והיא באמת מהממת, אגב}
רק מי שאוהב אנורקטיות יראה בך שמנה, אבל זו לא חוכמה, כי גם אני אראה בעיניו שמנה.
בשמחה אראה את הסרטים האלה איתך.
ובפעם הבאה בים המלח, אני באה. נעשה שלישיה עליזה.
אבל אש זה לא פיר, המכנסיים לא עלו, את יודעת כמה עולה להחליף קולקציה שלמה של מכנסיים?
:))
לא אומרת טנקים מרכבה סימן 3.
אבל גם לא שלד.
וגם אני,
גברים רזים מדי,
לא עושים לי את זה.
(אני תמיד מפחדת לשבור אותם
)
את רואה..את רואה!!!
תאמת כל מה שרציתי לומר
שמה שבאמת חשוב הוא איך אתה מתייחס לגוף שלך
תכבד אותו ותנהג בו באהבה ואז תרגיש נוח בתוך עורך וזה כבר ממש לא משנה
מה המשקל שלך,
יש לי חברות שלדעתן הן מלאות מדי ואילו אני חושבת שהן הכי סקסיות בעולם
ויש כאלו שדופות שכשרואה אותן ליבי נכמר ממחשבה מה הן עוברות על מנת לשמר כך את מצבן!
והקטע עם CSI היה ספוילר אמיתי שתדעי :))
יום שבת.
מזכירות קצת את התמונות שלך, לא?
אם גברים יקומו ויגידו - לא זה מה שאנחנו רוצים, אנחנו קוצים תחת ולא צימוק, וייצאו עם בחורות במידות סבירות, ויתעקשו שהן גם יאכלו משהו כשהם אוכלים... אז אולי תהיה תזוזה בעניין הזה. אני זוכרת שהיה לי רומן עם בחור צעיר, מזמן, והוא היה רזה כמקל אבל הוא ממש היה חולה על הגוף שלי, וזה היה כל כך כיף לאכול על ידו...זה הרי ידוע שנשים ממש מתביישות לאכול על יד גברים. אני לא מתה על שומן רב, אצל בני שני המינים, כי זה לא בריא ומגביל את התנועה, אבל מצד שני גם רזון שלדי תמיד נראה לי משהו לא חינני. גם לא לגברים, אגב.
גם אני ראיתי אותו הרבה פעמים!
תודה יעל. כיף לראות אותך כאן.
תתתתתתתתתתשמעי
את המנוי עשיתי לאמא שלי
שאחרי הפעם החמישית שהיא קוראת את הכותרת היא שוב מביעה, פליאה, צער, סלידה וכו... בהתאם לתוכן
אבל
כל זמן שהיא קוראת ואפשר לדבר על זה 30 שניות אני מברכת שעוד יש עם מי
ולפעמים משהו נשאר לכעבור כמה ימים- נס שהרפואה לא יודעת הסביר
אז העיתון הוא שלה
לא יפה לקחת ביום שהוא הגיע
חוצמזה מוסף שסבת זו הכי מחמאה- יחד עם הפוך בסיאסטה- זוכים לכך איתי רק אלפיוני סגולה
קודם כל - מירב ואני דיברנו על זה - הן חלקות בצורה מחשידה, והיא כמומחית לפוטושופ ציינה שנעשתה כאן עבודת טיוח והחלקה מרשימה, כי לכולן עור אפרסק חלק וזוהר. אבל אני לא חושבת שהן 38-40. נשים שמנות אמיתיות, כמוני, צריכות, וכבר כתבתי את זה קודם, להיות רק עם גברים שממש חולים על הגוף שלהן ולא עם גברים שעושים איזושהי פשרה ובעצם מתים על אנורקטיות. זו פשוט קללה.
הסרטים שלו עולים מדי פעם בסינמטק, אבל הכי בטוח לקחת באוזן השלישית. יש שם לפחות שבעה-שמונה. ניקח ונראה.
אלומית היא סטנד-אפ מהלך. בים המלח צחקתי עד דמעות ונכנס לי מלח לעין ולפה מרוב צחוק ומרוב שלא שלטתי בעצמי.
לגבי הסדרה, פתחתי בתחקיר מקיף, מרגע שגיליתי את הקליפ, לגבי הרומן המתוקשר - שהתחיל בענת (שצחקה עליי ובישרה לי שהמומחית לנושא היא דווקא ליה, אחותי, המכורה לסדרה, ואני לא ידעתי אך ענת ידעה...) יש עליהם המון באינטרנט. המון. זה ממש מצחיק כמה הצופים נכנסו לעובי הקורה בין השניים. בעונה הנוכחית היא משאירה אותו בפאריז וחוזרת למחלקה בלאס וגאס. במקביל יש גם CSI מיאמי וניו יורק, אך הן סדרות הרבה יותר חלשות - וכפי שענת אומרת, במיאמי משחק השחקן הג'ינגי דייויד קאריזו
שענת התחילה להשמיע לי קולות הקאה בטלפון ואמרה לי - מיא, את מכל האנשים, עם העצבנות שלך והקריזה שאת חוטפת מכל מניירה, היית מתה ממנו, כי הוא עמוס במניירות...ולגבי הלינקים וההשקעה - את זה למדתי מדבורית. את יודעת שדבורית אמרה לי שהיא בשום אופן לא תחזור לכתוב בעיתון? כי אי אפשר להביא לינקים וזה מדיום הרבה יותר נכה? ובאמת אני מרגישה לפעמים כשאני כותבת כתבה, בניגוד לפוסט, שהייתי רוצה להביא מוסיקה, או קישור, ואני לא יכולה. יש בזה משהו. זה מוגבל קצת.
מבין כל הפריימים והזרועות והבטנים והירכיים, הכי יפה זו התמונה הראשונה.
אוי.... את הסרטים של רוהמר לא אהבתי. אני ובעלי ברחנו באמצע הסרט...
הדוגמניות שהבאת מדהימות. זה נקרא שמנות? נו שויין. פעם נתקלתי בתיאוריה פמיניסטית שמתארת למה הגבר חייב אישה דקיקה וקטנה ובלונדינית ומלאכית וכחולת וכל השדה הסמנטי הזה... כן? למה? כי בתוך אישה קטנה הוא לא הולך לאיבוד. הוא יותר גדול ממנה וחזק וגיבור וגבר, וכל השטויות השובניסטיות האלו. אבל בתוך אישה גדולה הוא כן הולך לאיבוד, הוא נעלם, היא בולעת אותו, בלי מלח. משהו כזה. מין תיאוריה מטומטמת שכזאת שאני בטוחה שהגברים חותמים עליה בשתי ידיים. הטרנד האנורקטי בכלל מגיע ממעצבים הומואים שמפנטזים על נערים במיטה, ואנחנו אוכלות את הבולשיט הזה ומסכימות איתו, ואנחנו נדונות לחיות עם חסה ביד אחת ועם רגשי אשמה ביד השניה מגיל 12 ועד גיל 80. ואף אחד לא קם להגן עלינו.
ומי ששמע כמוני שיחת בנות בגיל 16 על כך שהן חייבות אבל ממש חייבות לעשות סיליקון, ומי שקרא איך עושים את הניתוחים האלו, ולא מת מהזוועה, כבר יחיה לנצח.
הבן שלך צודק . מה את עושה עם החתיירים האלו מהעיריה בבריכה אחת? את רוצה שהם יקבלו התקף לב בגללך?
סבבה. הפכתי מוסף שבת. מתאים לי!
את צודקת, אחרי שהשמנת "משו משו" ועשית לעצמך צום גדליהו, את באמת צריכה לחשוש, מינימונית אחת.
וואו איזה תמונה יפיופות הדוגמניות בתמונה !!!!
לא מבינה איך כל היפות והנשיות האלה,
יכולות להיקרא שמנות.
יפות אחת אחת.
וסופר נשיות.
והסטנדרטים של הרזון,
זה מה שלא הגיוני.
לא הן.
החבר של החברה שלי זה אחד הסרטים הכי טובים שאי פעם ראיתי
וראיתי אותו הרבה פעמים
וחבל באמת על אריק רומר גם אני אהבתי אותו
ואחלה תמונות הבאת פה. *
קודם כל אני מוחה -
הדוגמניות שהבאת כאן הן לא שמנות, אם הן שמנות אני טנק שרמן.
הן נורמליות, חלקן אפילו מידה 38/40.
אני חושבת שלא ראיתי אף סרט של רומר. אבל מבטיחה לראות. לפחות חלק מהסרטים, עשית לי חשק.
אלומית מצחיקה, אחרי אכילת - נו מה זה היה שהיא הביאה לנו מירושלים? ריבת אתרוגים?
אני מאמינה עליה הכל. היא באמת מופע של איש אחד.
את הסדרה אני אומנם מכירה אבל לא ממש עקבתי אחרי הסיפור ולא יודעת מי נגד מי, אפילו תיקים באפילה ראיתי אולי פעמיים.
האינרומן שלי עם הטלויזיה הוא כלכך ארוך, שאת הרוב אני ממש לא מכירה.
אהבה זה לכל גיל מנעורים ועד זיקנה.
ומי שאוהב אותך, יהיה לו יותר מה לאהוב, כמו שדיוויד היה אומר לי כשעליתי 13 קילו או משהו בקנדה, מרוב קור.{מהאוכל שאכלתי בגלל הקור}
וכל הזמן התלוננתי שאני יותר דוב מאישה והוא טען שיש לו יותר לאהוב. זו אהבה, לא מודל מדפי כרומו או איזה פנטזיה על איך אישה צריכה להראות. אלא על מה שהיא, במיוחד אם היא נשית, סקסית, מלאת הומור, שנונה, אוהבת סקס, חכמה, כמוך. את כל השאר, לדפדף רחוק מאיתנו.
כיף של פוסט. התחלת להשקיע עם הלינקים והתמונות.
מצחיקולות הולכך טוב עם הקולולולולולולויייייייי
אני אקרא את הכתבה בשבת
היופי בא בכל מידה. רק עיוור לא רואה את זה. יש לי חברות - לא כולן - שאני רבה איתן לפעמים על הנושא הזה. הראייה השבלונית עד כדי כך חלחלה אליהן שהן לא יכולות לדמיין בעיני רוחן אשה שמנה ויפה.
אני כבר בגיל שלא איכפת לי להיחשב סתומה - רק שיגידו לי שאני נראית צעירה
עדיף טמבלית צעירה על הוגת דעות מקשישה.
תודה שחר.
קראתי. באמת היכרתי ואהבתי את התמונות שלה, ולא ידעתי שהיא אולצה לפרוש - בשיא הקריירה שלה בגיל 22 - טוב שציינת לרמה של אשה סטנדרטית - כי פרה היא לא. אבל אסור להיות אשה סטנדרטית. את הרי צריכה לצמצם את עצמך למימדי זבוב. יש נשים שהרגליים שלהן יותר דקות מהידיים שלי. ובכלל עדיף שלא תתפסי מקום במרחב. ואת יודעת מה הכי לא נעים לי לראות? גם אצל גברים וגם אצל נשים? פרקי ידיים דקים. זה נראה כאילו הידיים שלהם עלולות להישבר בכל רגע. אני לא אומרת לרדוף את הרזות מטבען (כמו אורית חברתי שהגיבה ראשונה) אבל טרור הרזון, מעבר לכך שהוא טרור, הוא גם נורא מטופש.
כתבתי אבל, שטותי - הם לא היו פנויים! היו או זוגות או נשים שבאו עם חברות. לא היה קשיש אחד פנוי לרפואה בכל המלון! במקרה אלה שהצטלמו איתי בתמונה באו ליום כיף ולא ישנו שם (ככה שאי אפשר היה גם להתנפל עליהם בלילה. בעיה, בעיה...) אבל הם היו מזווגים כבר.
הדוגמניות יפהפיות - אבל יש באמת עניין של אגו של גברים. אני? עם שמנה? ומה יגידו החבר'ה? היא לא כ---ת? ובכלל תיתכן כ----ת (אני מסרבת בתוקף לכתוב או להגות את המילה הזאת) שמנה? עם טאיירים? עם חזה לא ממש עומד?
מעניין, גם בידיעות אחרונות, לפני יום יומיים, היתה כתבה על דוגמניות מליאות. מה אגיד לך, התמוגגתי מאושר.
יש לי גם מה להגיד על הבריכות במלונות עין בוקק, אבל תני לי לחשוב על זה עוד קצת....
את מצחיקולה אינטליגנטית
תודי שאף אחד לא הדביק לך
כזה תואר תודי!!!!
הן כל כך יפות
זה קצת מזכיר את הסיפור של ג'מה וורד, אחת מדוגמניות העל הכי מצליחות של העשור האחרון
אוסטרלית מהממת עם פנים עגולות קצת חייזריות ועיני תינוק ענקיות
שהעלתה במשקלה, לרמה של אישה סטנדרטית ופרשה/הופרשה מהמסלול
http://www.news.com.au/entertainment/fashion/gemma-ward-quits-modelling/story-e6frfn7i-1225795381434
הנה תמונות שלה "לפני"
http://www.supermodels.nl/gemmaward/pictures/4
מיא
נראה לי שהגברים הללו מגיל הזהב בבריכת השחיה במלון בממהמלח:)
דווקא היו מתנהגים בצורה מקסימה בלי שום נוירוטיקה וכאלה :))
~
הצילום של הדוגמניות המלאות מופלא פשוט מופלא
שלא לדבר על הקליפ
יפה
~
שטוטי
הן יפהפיות. טוב, הן בנות 12 בערך...
החלום שלי, האמת, שיתחילו טרנד של נשים גם בריאות בשר וגם קשישות - אז באמת תהיה לי עדנה.
בכלל, אם הצלוליטיס יהיה שיא האופנה, אני אהיה מלכה.
ושערות באף - בכלל... (אבל אני כמובן אצטרף להפסיק לתלוש אותן. אז רק כדאי שיודיעו לי על הטרנד הזה בעוד מועד)
אני אגיב, פשוט יוצאת.
אבל יש לי מה להגיד!!!
:-))
יוווווווווו את לא מאמינה... דה-זה-וו!
איך שראיתי ת'תמונה הזו
הייתי סגורה על זה שהיא תכנס באיזה פוסט שלך.
לא עבר שבוע....
פיייייייי אני קוראת אותך כמו ספר פתוח.
--- תמונה מהממת ---
מישהי גם אמרה לאלומית להשתין על דג מת מהים או משהו כזה...כבר לא זוכרת... הדחקתי את זה... את ההארד קור של העצות " מפי רב גדול" לא הכנסתי לעיתון. זה היה טו מאץ'.
ובקשר לגברים - כל כך הרבה רוצים היום רזה, טאייר בבטן לא מתאים להם, נו שוין. בברכת המוציא חסה מהארץ ננוחם. אני לא משלה את עצמי לשנייה שזה יהיה סטנדרט היופי, אבל אולי עניינים מתחילים לזוז. אני רואה במיטה מי אוהב את הגוף שלי, ממש נגנב עליו, ומי פחות. חוט אני כבר לא אהיה בגיגול הזה.
אלומית עושה חברים בכל מקום. אני פחות, עקב הנוירוזות...
מי, בני גיל הזהב? אלה שבבריכה? בני הצעיר ראה את התמונה ונחרד. הוא ממש נזעק! זה לא מתאים לך! מה את עושה איתם??? אמרתי לו: זו תמונה הומוריסטית, עושים צחוקים... הוא לא נרגע. רגיל לראות את אמו בחברת נערים.
תודה. אהבת את השיר? ראית את הקליפ?
למה? כי את שוקלת 30 קילו?
איזה פוסט מגניב, להגיד לךרק מילה,גם אהבתי את אריק רוהמר
שהיה חכם בסרטיו,שהיה ישיר ועמוק ונושא היחסים
הכי העסיק אותו ולכן לא פיספסתיו.
וכל כך אהבתי את הדוגמניות היפיפיות האלה. שמנות? סליחה, נראות נהדר
איזה עור יפה וכמה אור יוצא מפניהן , שהוא לא תוצר דיאטת חסה. והן לא נראות
מסוממות ,פשוט תענוג וסקסיות בטירוף,הגברים יעידו על זה בטוח.
והעיקר מותק,את ואלומית סטנדאפיסטיות בשליחות חיה בים המוות,הרגתם
אותי עם הפיילוט שעשיתם לעת זיקנה, וסגולה לנישואין? לא איזה
ערלה של נימול+ גללי ציפור+ום ממחזור של בתולה? תודה לאל.
עכשיו אני בטוחה שאם תרצו ?תתחתנו.
נהנתי מכל רגע.
תאמת אני קצת חוששת להגיב פה:)