0

הלבנה

45 תגובות   יום שישי , 15/1/10, 11:44

כשאת נושאת את ראשך לעבר השמים זה מוזר

כשאת מפנה מבט עינייך גבוה לעבר המלאכים

את מאמינה תמיד

שתוכלי למצוא כוכב נופל

בשמלה מבריקה ורותחת

 

כשאת מפנה מבט עינייך לרגע

גופך כמו נע מעצמו

ידייך רועדות והלב המסכן העזוב לנפשו 

מאמין שיוכל למצוא עמוק בתוך עינייך

עקבות של נתיב השמלה הנוצצת שעדיין מבריקה

אבל בשמיים האפלים

מטוס חומק

מותיר.. שמיים אפלים

 

והלבנה מתפקעת מצחוק 

מחייכת אל מול פנייך המופתעות

ועוזבת

 

כשברכייך נוגעות באדמה

ספוגה ממי שלולית

את נרכנת מרימה אבן

ומעיפה אותה גבוה

לעבר פרצופה של הלבנה

בכל כוח גופך

 

מתנשאת לה ולועגת

מביטה בך בחיוך צדדי

אבל על האדמה השחורה והמחוררת

האבן לא מכה גלים

הלבנה והאינסוף לא מפלרטטים

 

והלבנה מתפקעת מצחוק 

מחייכת אל מול פנייך המופתעות

ועוזבת

 

 

 

 

דרג את התוכן: