כותרות TheMarker >
    ';

    בפשטות

    ארכיון

    לילה לבן וסוער

    29 תגובות   יום רביעי, 12/9/07, 16:30
     

     

    אני עומדת בפני הדלת, מתכוננת להיכנס לבית חדש ולא מוכר.

    מפתח מסתובב בדלת והיא נפתחת בחריקה חרישית.

    נכנסת.

    ריח מוכר מעורבב בריח חדש ומשכר.

    העיניים חוקרות בסקרנות כל פרט בדירה הקטנה והביתית. 

     

    מבוכה קטנה.

    פטפטנו על הא ועל דא, למרות שברור למה באתי.

     

    מצאתי את עצמי מסירה ממנו את העטיפה.

    מקלפת, כמעט קורעת ממנו את השכבות - שבהן הוא היה עטוף בצורה כל כך מסודרת
    ומותירה אותן זרוקות בערימה מגובבת על הרצפה.

     

    מנסה להרכיב אותו כמו שצריך,

    ולמרות הניסיון, מסובך להכניס ולא כל כך פשוט כמו שהייתי מצפה.
    ניסינו בכל מיני תנוחות ועדיין, זה לא מסתדר בקלות.

     

    לוקחת נשימה ארוכה ומגייסת עוד קצת סבלנות.

    יש רגעים שזה מרגיש ממש לא נכון, שלא כך זה צריך להיות -
    וצריך לפרק ולהתחיל מחדש או אולי פשוט להפסיק ולוותר.

     

    השעה מאוחרת ואני משתדלת לשמור על שקט,
    למרות שזה כמעט בלתי אפשרי - כשעושים דבר כזה.

    לא רוצה להשפיל את המבט בהתקלות של בוקר בחדר המדרגות עם השכנים הזרים.

     

    כל השרירים המוכרים והפחות מוכרים מתוחים, עובדים קשה, רועדים.

    הנשימה כבדה.

    אגל זיעה מתגלגל במורד עמוד השדרה שלי.

    הרגשה מוזרה.

    פעם אחרונה שעשיתי את זה היה עם בן הזוג הקבוע ועכשיו, זה מרגיש כל כך שונה.

     

    קשה להפסיק, גם כשהעייפות עצומה - תשוקה לא מוסברת מבעבעת בעורקים.

    ואז כשהכל נגמר, יש הרגשה עילאית של סיפוק.

    מסתכלת עליו בחיוך מלא גאווה ובעיניים בורקות.

     

    נכנסת למקלחת הזרה, לשטוף מעצמי את הזיעה וצונחת מייד למיטה לשינה עמוקה.

    בבוקר, פוקחת עיניים כשקרן שמש מוקדמת מלטפת אותי, רגע לפני שהטלפון מצלצל.

     

    לרגע לא זוכרת איפה אני, מה עשיתי ולמה אני כאן.

    העיניים מתרגלות לאפלולית ומגלות בית זר וגם אותו.

    הגוף מתוח, כאוב ותפוס מהמאמץ ומזכיר לי את אירועי הלילה הקודם.

    צל של חרטה מתגנב ללב  - לא כך היה אמור להסתיים הערב.

     

    זהו, החלטנו.

    חסל סדר הרכבה של רהיטים מאיקאה עד אישון לילה.
     

    תודה לשירן ת. שנתנה לי משהו מסעיר לכתוב עליו.

    מזל טוב על הדירה החדשה,
    ומקווה שהמאמץ, היזע והדמעות היו שווים ושתשבעי נחת מהשרפרף, הכוננית ובמיוחד מהשולחן.

    דרג את התוכן:

      תגובות (29)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        12/10/07 11:28:

       

      צטט: הדס מצוי 2007-10-11 23:17:27

      לפחות הוא ויקינג בלונדיני...

       

      אוח, פס הקול (אם לא מחשיבים את פרצי הצחוק) בהחלט הזכיר סרט מהאיזור...

      ואני לפרקים הרגשתי בלונדינית, לגמרי.

       

        11/10/07 23:17:
      לפחות הוא ויקינג בלונדיני...
        11/10/07 19:28:

       

      צטט: יעל גולני 2007-10-10 21:36:45

      אני באופן אישי, מעדיפה כבר לאכול על הריצפה ולישון על מזרון.נבוך

       

      את בחורה אמיצה. (וכנראה נטולת אמא פולניה)

       

        11/10/07 19:24:

       

      צטט: חצוףמאוד 2007-10-10 19:25:59

      חלומות מתגשמים באיקיאה? :)

       

       

       

      אתה רומז שאני צריכה  לשנות את הכותרת של הפוסט?

      אני באמת צריכה לישון על זה (רצוי, בתצוגה של איקאה),
      למרות שהתחרות עם "להפשיט קרטון" מאוד צמודה :)

       

       

        10/10/07 21:36:

      אני באופן אישי, מעדיפה כבר לאכול על הריצפה ולישון על מזרון.נבוך

        10/10/07 19:25:

      חלומות מתגשמים באיקיאה? :)

       

       

        15/9/07 00:44:

       

      צטט: החתולית 2007-09-14 10:26:45

      פעמיים ניסיתי להגיב על הפוסט שלך, והקפה הארור מנע זאת ממני. עכשיו אני נלחמת על זכותי להגיב !

       

      כמה שאני צחקתי כשהגעתי לסוף, את הרי יודעת מה חשבתי כשקראתי את ההתחלה והאמצע, הייתי בטוחה שצעדים נעשו, החלטות נלקחו ושזו התוצאה, ואז... ישבתי על כסא.

       

      יש לך את זה, יקירתי, בהחלט יש לך את זה.

       

      אין מאושרת ממני שעמדת על זכותך להגיב!

      אני חוששת שבמקרה הזה הדמיון עולה על כל מציאות...
      תודה, ושוב תודה.

        14/9/07 10:26:

      פעמיים ניסיתי להגיב על הפוסט שלך, והקפה הארור מנע זאת ממני. עכשיו אני נלחמת על זכותי להגיב !

       

      כמה שאני צחקתי כשהגעתי לסוף, את הרי יודעת מה חשבתי כשקראתי את ההתחלה והאמצע, הייתי בטוחה שצעדים נעשו, החלטות נלקחו ושזו התוצאה, ואז... ישבתי על כסא.

       

      יש לך את זה, יקירתי, בהחלט יש לך את זה.

        14/9/07 00:58:

       

      צטט: netr 2007-09-13 18:48:34

      וואו. איזו כתיבה מענגת וצרופה, החוויה נשמעת מאוד אקזטזית ברגעים מסוימים.

      יקירתי אני כל כך נהנת לקרוא אותך והפוסט הזה יצא משגע, בטח לפחות כמו הארון שהשקעתן בו כל כך :)

      שתהיה לך שנה טובה ואוהבת המון.

       

      לשמוע ממך מחמאות על כתיבה זה עונג כפול.

      אכן בחווית בניית השולחן, היו משולבות אקסטזות לא מעטות של צחוק לצד מהלומות פטיש.

       

      אני מאחלת לך (וגם לי, אם אפשר) שנה עם הרבה אהבה, חיוכים והתפתחות.

       

        14/9/07 00:56:

       

      צטט: netr 2007-09-13 18:48:34

      וואו. איזו כתיבה מענגת וצרופה, החוויה נשמעת מאוד אקזטזית ברגעים מסוימים.

      יקירתי אני כל כך נהנת לקרוא אותך והפוסט הזה יצא משגע, בטח לפחות כמו הארון שהשקעתן בו כל כך :)

      שתהיה לך שנה טובה ואוהבת המון.

       

      לשמוע ממך מחמאות על כתיבה זה עונג כפול.

      אכן בחוויה, היו משולבות אקסטזות של צחוק לצד מהלומות פטיש לצ בניית השולחן.

      גם אני מאחלת לך (וגם לי) שנה עם הרבה אהבה, חיוכים והתפתחות.

       

        13/9/07 18:48:

      וואו. איזו כתיבה מענגת וצרופה, החוויה נשמעת מאוד אקזטזית ברגעים מסוימים.

      יקירתי אני כל כך נהנת לקרוא אותך והפוסט הזה יצא משגע, בטח לפחות כמו הארון שהשקעתן בו כל כך :)

      שתהיה לך שנה טובה ואוהבת המון.

        13/9/07 16:58:

       

      צטט: staph 2007-09-13 14:24:10

      יקירה:)

       

      אין לך מושג כמה אני מבסוטית לקרוא אותך ככה.

      אישה!

       

      מאחלת לך לילות דומים בחברת אובייקטים בעלי דופק..

      וכמובן, רהיטים פשוטים יותר להרכבה:)

       

      טריקי העסק הזה של לחיות לבד, אבל יש בו גם הרבה חופש וכיף.

       

      אוהבת

       

      יעל:)

       

       

      יעל,

       

      אין לך מושג עד כמה ריגשת אותי בתגובה שלך.

      גם אני מקווה שבאופק מחכים לי גם לילות מסעירים עם אובייקטים יותר שגרתיים,

      או לפחות, אובייקטים שיבואו עם תיבת כלים.

       

      אכן, מסובך מעט העסק הזה של לחיות לבד
      ומתוך הנקודה של הביחד, המורכבות הזו לא תמיד ברורה או זכורה היטב.

       

      אוהבת אותך,

      ושמחה שלשם שינוי הגעגוע הוליד משהו ממשי.

       

        13/9/07 16:44:

       

      צטט: סיג 2007-09-13 14:37:49

      כתוב נפלא

       

      כל כך מכירה את ההרגשה

      של לפני

      תוך כדי

      ואחריי

       

       

       

      תודה נבוך

      הרגשה מוכרת ועדיין, זרה ומפתיעה מחדש כל פעם, לפחות אותי.

        13/9/07 16:42:

       

      צטט: עידו הראל 2007-09-13 10:24:27

      אין אירוטי מהרכבת רהיטים שטופת אנדרנלין.

       

      מה שנכון - נכון.

      (ואני לא כ"כ אגזים אם אגיש שזה רק קצה הקרחון)

        13/9/07 14:37:

      כתוב נפלא

       

      כל כך מכירה את ההרגשה

      של לפני

      תוך כדי

      ואחריי

       

       

        13/9/07 14:24:

      יקירה:)

       

      אין לך מושג כמה אני מבסוטית לקרוא אותך ככה.

      אישה!

       

      מאחלת לך לילות דומים בחברת אובייקטים בעלי דופק..

      וכמובן, רהיטים פשוטים יותר להרכבה:)

       

      טריקי העסק הזה של לחיות לבד, אבל יש בו גם הרבה חופש וכיף.

       

      אוהבת

       

      יעל:)

       

        13/9/07 10:24:
      אין אירוטי מהרכבת רהיטים שטופת אנדרנלין.
        13/9/07 09:05:

       

      צטט: maayani 2007-09-13 01:27:55

      להפשיט קרטון :)

       

      זה היה בהחלט  לילה של היכרות מחודשת עם חיי הרווקות וגם עם הריגושים (הביזארים משהו, לא?) המתלווים אליהם.

        13/9/07 09:02:

       

      צטט: tet_a 2007-09-13 01:15:02

      כתבת מקסים על הלגו הוא שמו איקאה.

       

      אהבתי.

       

      שנה טובה!

       

      לגו? הלוואי. לי זה יותר הזכיר את הבניינים מגפרורים שהייתי בונה בכיתה ג'.

       

      תודה יקירה שאהבת - וכמובן, קרדיט על ההשראה.

       

      שנה מקסימה!

        13/9/07 09:00:

       

      צטט: אורית גפני 2007-09-12 23:10:09

      יקירתי - נראה לי שאיקאה לא יאהבו את הפוסט הזה...:)

       

      כתבת יפה - וכל הכבוד על היוזמה !

       

      שנה טובה!

       

      בסדר גמור מצידי, כי זה לגמרי הדדי.

       

      גם אני לא אוהבת את חוברות ההדרכה שלהם שהצליחו לבלבל אותי כך שהייתי  צריכה לבנות (לפרק) את השרפרף לא פחות משלוש פעמים, כל פעם בגלל חור קטנטן (אחר, כמובן) שהורכב (ביישום מושלם של חוק מרפי) בצד הלא נכון.

       

      תודה רבה!

       

      שנה נפלאה ופוריה גם לכם!

        13/9/07 01:27:
      להפשיט קרטון :)
        13/9/07 01:15:

      כתבת מקסים על הלגו הוא שמו איקאה.

       

      אהבתי.

       

      שנה טובה!

        12/9/07 23:10:

      יקירתי - נראה לי שאיקאה לא יאהבו את הפוסט הזה...:)

       

      כתבת יפה - וכל הכבוד על היוזמה !

       

      שנה טובה!

        12/9/07 23:03:

       

      צטט: אביב מצא 2007-09-12 17:37:31

      אהבתי !

      הטקסט נהדר,

      את מתארת מערכת יחסים מאד מסובכת

      העיקר שבסוף יצא שולחן :-)

       

      איזה כיף, מחמאות אני אוהבת!

      הייתי אומרת שליתר דיוק מדובר במערכת יחסים מאוד מורכבת.
      (וצחוק הגורל הוא שאני בכלל מעדיפה שהכל יהיה כמה שיותר פשוט)

        12/9/07 23:02:

       

      צטט: אביב מצא 2007-09-12 17:37:31

      אהבתי !

      הטקסט נהדר,

      את מתארת מערכת יחסים מאד מסובכת

      העיקר שבסוף יצא שולחן :-)

       

      איזה כיף, מחמאות אני אוהבת!

      הייתי אומרת שליתר דיוק מדובר במערכת יחסים מאוד מורכבת.
      (וצחוק הגורל הוא אני בכלל מעדיפה את זה כמה שיותר פשוט)

        12/9/07 22:59:

       

      צטט: אביב מצא 2007-09-12 17:37:31

      אהבתי !

      הטקסט נהדר,

      את מתארת מערכת יחסים מאד מסובכת

      העיקר שבסוף יצא שולחן :-)

       

      איזה כיף, מחמאות אני אוהבת!

      הייתי אומרת שליתר דיוק מדובר במערכת יחסים מאוד מורכבת
      (אני דווקא מעדיפה דברים פשוטים)

        12/9/07 20:11:

       

      צטט: אראל * 2007-09-12 16:37:25

      כתיבה יפה..

      בעוד שבוע אצלי... מחייך

       

      שנה טובה וכוכב, גם לשנה החדשה וגם לפוסט היפה

       

      תודה רבה נבוך.

      מזל טוב! זו בהחלט העונה להתחלות חדשות.
      רק אל תגידי לי "בקרוב אצלך" - פיתחתי אלרגיה למשפט הזה בחודשים האחרונים.

       

      שנה נפלאה גם לך! פוסטים יפים גם לך לא חסר.

        12/9/07 17:37:

      אהבתי !

      הטקסט נהדר,

      את מתארת מערכת יחסים מאד מסובכת

      העיקר שבסוף יצא שולחן :-)

        12/9/07 16:37:

      כתיבה יפה..

      בעוד שבוע אצלי... מחייך

       

      שנה טובה וכוכב, גם לשנה החדשה וגם לפוסט היפה

      פרופיל

      simplicity
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין

      בפשטות - הפוסטים האהובים