כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    עוולות ומעברים

    ריכוז סיפורי עוולות ומעברים בפינה מדודה כהגנה מפני מצומצמים מדוכאים

    ארכיון

    תגובות (43)

    נא להתחבר כדי להגיב

    התחברות או הרשמה   

    סדר התגובות :
    ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
    /null/cdate#

    /null/text_64k_1#

    RSS
      8/3/10 08:57:

    וואו, סיפור מדהים ומרגש.

    לא ידעתי שיש לך חלק בדבר המפחיד הזה, שנקרא שואה.

    מאחלת לך רק טוב ואושר.

      22/1/10 04:56:
    אומנם מאוד מרגש ..מזלטוב!
      18/1/10 14:33:

    סיפור מרגש
      18/1/10 10:06:

    צטט: אלונהב71 2010-01-18 06:52:18

    צטט: ניומן 2010-01-17 11:36:23

    צטט: אלונהב71 2010-01-17 08:41:02

     

    רק הבוקר, בשיחה עם בני הבכור ביררנו את מועד הבר-מצווה שלו הקרב ובא עלינו להתרגשות ולשמחה...

    וכעת קראתי את סיפור הנצחון--

    הצטמררתי.

    סיפורך, ניומן יקירי, יסופר לתלמידיי המתכוננים למסע לפולין.

    סיפורי הוא חיי, ומחוותך זו, עבורי זו השלמה עם כאבים רבים ובלתי פוסקים על האובדן,

    וחלוקת קשב יותר צודקת בין הזמנים ובעיקר עם העתיד---תודה גדולה

     

    האם תרצה להיפגש עם התלמידים ולספר להם את סיפורך? בבב-ררר-ווו-ררר

    אשמח להיות שליחת מצווה

     

     

     

     

     

      18/1/10 06:52:

    צטט: ניומן 2010-01-17 11:36:23

    צטט: אלונהב71 2010-01-17 08:41:02

     

    רק הבוקר, בשיחה עם בני הבכור ביררנו את מועד הבר-מצווה שלו הקרב ובא עלינו להתרגשות ולשמחה...

    וכעת קראתי את סיפור הנצחון--

    הצטמררתי.

    סיפורך, ניומן יקירי, יסופר לתלמידיי המתכוננים למסע לפולין.

    סיפורי הוא חיי, ומחוותך זו, עבורי זו השלמה עם כאבים רבים ובלתי פוסקים על האובדן,

    וחלוקת קשב יותר צודקת בין הזמנים ובעיקר עם העתיד---תודה גדולה

     

    האם תרצה להיפגש עם התלמידים ולספר להם את סיפורך?

    אשמח להיות שליחת מצווה

     

     

     

      18/1/10 05:47:


    כל כך נוגע !

    מכאיב לחשוב שהדור הזה, שחווה את השואה על בשרו, הולך ומתמעט

    בדרך הטבע ושאולי, חלילה, לא יוותרו רבים שעוד ישאו את דבריו

    במעמדים שכאלה... בבר מצווה שהוא אחד מסמלי היהדות ולמול הכותל. 

    ,

    (אשוב).

      17/1/10 21:15:

    קראתי והתרגשתי.

    הרבה מזל טוב. 


    מזל טוב ושפע ברכות

    סיפור מרגש .

      17/1/10 16:41:

    מתארת לעצמי את המעמד המרגש ודמעות בעיני.

    איזה סיפור - WOW

    *

      17/1/10 11:36:

    צטט: אלונהב71 2010-01-17 08:41:02

     

    רק הבוקר, בשיחה עם בני הבכור ביררנו את מועד הבר-מצווה שלו הקרב ובא עלינו להתרגשות ולשמחה...

    וכעת קראתי את סיפור הנצחון--

    הצטמררתי.

    סיפורך, ניומן יקירי, יסופר לתלמידיי המתכוננים למסע לפולין.

    סיפורי הוא חיי, ומחוותך זו, עבורי זו השלמה עם כאבים רבים ובלתי פוסקים על האובדן,

    וחלוקת קשב יותר צודקת בין הזמנים ובעיקר עם העתיד---תודה גדולה

     

     

      17/1/10 11:17:
    אהבתי את הפוסט ובמיוחד לקרוא את התגובות
      17/1/10 10:50:

    מרגש ביותר
      17/1/10 08:41:

     

    רק הבוקר, בשיחה עם בני הבכור ביררנו את מועד הבר-מצווה שלו הקרב ובא עלינו להתרגשות ולשמחה...

    וכעת קראתי את סיפור הנצחון--

    הצטמררתי.

    סיפורך, ניומן יקירי, יסופר לתלמידיי המתכוננים למסע לפולין.

      17/1/10 00:48:

    סיפור מרגש!
      16/1/10 22:45:

    מרגש לקרוא!

    פשוט סיפור מדהים *

      16/1/10 22:35:
    סיפור מרגש ושמחה גדולה!!!
      16/1/10 21:44:

    מרגש מאד לקרוא את הכתובים

    כאשר יש משפחה אשר יכולה

    להתאסף כך בחגיגה כל כך 

    חשובה והנאות מכל הדברים

    הקטנים והגדולים גם אחרי

    כל כך הרבה שנים .......

      16/1/10 19:30:

    מאוד מרגש לשמוע, על קצה המזלג.

    המון המון מזל טוב 

    ורק דברים טובים :) 

      16/1/10 18:37:

    צטט: יוסי בר-אל 2010-01-16 11:01:57

    זה סיפור אשר חובה לספרו ברבים .

    להזכיר מהם ערכים עליהם בונים עם ,

    באמצעותם יוצקים יסודות לבניית עתיד ...

     

     נוגע ללב.

    ברכות

    רעיה 

     

      16/1/10 18:25:

    יפה ומרגש
      16/1/10 17:35:

    ושטפו הדמעות את נשמתי

    לגמרי מובן. פוסט מיוחד.

      16/1/10 16:49:
    מאותם רגעים בחיים שיש בהם הכל ומהם מתחברת ההסטוריה הפרטית, ומהם גם נובע הכוח להמשיך לצעוד.
      16/1/10 16:25:
    סיפור מצמרר,
    מזל טוב!!!
      16/1/10 15:52:

    * ברכות
      16/1/10 15:47:

    נכון

    סיפור שעושה לבכות.

    יפה. יפה. סוף טוב.

      16/1/10 15:23:
    מרגש, מזל טוב!
      16/1/10 12:44:

    כואב ומרגש ביחד ,

    אבי זכרונו  היה שם .. בחסד אמו ניצל והועבר לבית יתומים ,

    אני  בחיפוש שמענה את נפשי .

    ו מודה לאמו  שאני בחיים .

     אכן נצחון ..לך ומשפחתו .


     

      16/1/10 12:25:


    איך העברת חיים שלמים של אדם אחד בכמה שורות מרגשות ומצמררות..

    זהו ניצחון גדול, ל, ולכל המשפחה שלך ניומן....

    וכמובן מזל טוב לבר המצווה:)

      16/1/10 12:17:
    נצחון מרגש
      16/1/10 12:06:

    מרגש ומרתק.

    אך טעם הניצחון מתוק.

      16/1/10 11:47:

    ניצחון מדהים וענק! !!
      16/1/10 11:35:

    מרתק ומדהים!

    תודה. 

      16/1/10 11:33:


    ושטפו הדמעות את נשמתי

    מרגש..

      16/1/10 11:13:

    יישר כוח

    אכן ניצחון

    נצחון הרוח על ניצחון הכוח

    ניצחון חשוב ומשמעותי

    מזל טוב

    והמון נחת

      16/1/10 11:01:

    זה סיפור אשר חובה לספרו ברבים .

    להזכיר מהם ערכים עליהם בונים עם ,

    באמצעותם יוצקים יסודות לבניית עתיד ...

     

      16/1/10 11:01:

     

    ניצחון החמלה,

    ניצחון האופטימיות,

    ניצחון הטוב,

    ניצחון החיים!

     

    מרגש באופן יוצא דופן,

    הרבה מזל טוב!!!

      16/1/10 10:59:


    מרגש, מאד.

     

    ושיהיה במזל טוב

     

      16/1/10 10:56:


    גם עיני הוצפו בדמעות מסיפורך.

    אותי מרגשת הרגשת הנצחון של אחיך עשרת מונים.

    כבת להורים ניצולי שואה.

    אמי נחלצה בחיים מתא גזים באושוויץ,

    היא עלתה לארץ ובנתה חיים חדשים ומשפחה ביחד עם אבי.

    את הנצחון שתארת, חשתי בעצמי כשנולדה נכדתי הראשונה

    לפני ארבע ועשרה שנים וחצי.

    כשהוציאו את הפעוטה מחדר הלידה, הסתכלתי לתוך עריסת בית החולים

    והמשפט שיצא מפי היה:"הנה הנצחון של אמא שלי על הנאצים".

    אמנם אמא לא זכתה לפגוש את נינתה, אך היא זכתה

    להקים דורות חדשים שהם המשך למשפחה הגדולה שנכחדה כולה (מלבדה).

    נסחפתי בסיפור שלי, אך כל כולי עם שמחת אחיך והתרגשותו....

      

     

      16/1/10 10:51:
    מזל טוב לנכד החמוד
      16/1/10 10:48:

    מרגש מאוד.
      16/1/10 10:44:

     

     

     

    אנושי, מרגש

    תודה על השיתוף

     

     

     

      16/1/10 10:42:

    סיפור מרגש!!

    שרי

      16/1/10 08:53:

    וואו איזה ספור!

    כמה מרגש וחודר,על הרקע הזה שום דבר לא מובן מאליו, שיזכו לעוד הרבה נחת ונינים!

    נגמרו לי שני הכוכבים היומיים שלי, אחזור לככב.

    גליה

     

    אחי המאומץ, חג בכותל בר מצווה לנכדו, דור שואה מנצח

    43 תגובות   יום שבת, 16/1/10, 02:10

    בר מצווה לנכד ילד השואה

    הנצחון

    .. 

    ביום חמישי נאספו כולם בירושלים,

    קיבוץ מגוון של גלויות עיקריות,

    משפחה אחת ממש, עם שלם, 

    בדרכם אל הכותל להתרגש,

    בחגיגת בר המצווה,

    של הנכד,

    ..

    אחי המאומץ, חוגג 70 בקרוב,

    היה מהילדים שנדחפו לרכבת קסטנר,

    שסיימה מסלולה במחנה ברגן בלזן לשם הובאו,

    הוא ואחיו הגדול יותר, כשהם צמודים לצעירה שאימצה אותם,

    ואח'כ התאבדה כשקרעו אותם ממנה, לקחתם לארץ ישראל.

    ..

    שני הילדים, 3 ו-5 בגילם, הושמו בבית יתומים של אגודת ישראל,

    אבי ז'ל היה אז פקיד בכיר ובעל השפעה על תקציבי הרווחה,

    בא לבקרם בבית היתומים בהיותם בני דודים של אימי ,

    ומצאם במצב שהדאיגו, לא נקיים, פארעח וכינים,

    והגיע להסכם עם הרב שיוציא אותם והבטיח,

    שהמקום ימשיך לקבל כסף בגינם

    ..

    וכך עברו למוסד פנימייתי של הציונות הדתית,

    כשבחופשים בחדווה היו באים להיות עמנו,

    אכלו קרום מהחלב שאימי אט אט אספה,

    ואבוקדו שסופקו לנו במיוחד מדגניה א',

    לתגבר את לוח מזונם הדל שבמוסד,

    ואבי נרשם כאפוטרופוס להם,

    ודאג למחסורם

    ..

    וכך גדלנו. והנה הצעיר ביניהם מוביל את נכדו לכותל לבר מצווה,

    ולא התאפק ביקש סליחת הנוכחים ונשא דברים,

    דברים מרגשים על ילדות בשואה שחווה,

    ועל כך שכאן בבר המצווה,

    הוא חוגג נצחונו,

    ובא לספר לי,

    לאחיו 

    ..

    ושטפו הדמעות את נשמתי

    דרג את התוכן:

      פרופיל

      ניומן
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין

      תגיות