בר מצווה לנכד ילד השואה

הנצחון

.. 

ביום חמישי נאספו כולם בירושלים,

קיבוץ מגוון של גלויות עיקריות,

משפחה אחת ממש, עם שלם, 

בדרכם אל הכותל להתרגש,

בחגיגת בר המצווה,

של הנכד,

..

אחי המאומץ, חוגג 70 בקרוב,

היה מהילדים שנדחפו לרכבת קסטנר,

שסיימה מסלולה במחנה ברגן בלזן לשם הובאו,

הוא ואחיו הגדול יותר, כשהם צמודים לצעירה שאימצה אותם,

ואח'כ התאבדה כשקרעו אותם ממנה, לקחתם לארץ ישראל.

..

שני הילדים, 3 ו-5 בגילם, הושמו בבית יתומים של אגודת ישראל,

אבי ז'ל היה אז פקיד בכיר ובעל השפעה על תקציבי הרווחה,

בא לבקרם בבית היתומים בהיותם בני דודים של אימי ,

ומצאם במצב שהדאיגו, לא נקיים, פארעח וכינים,

והגיע להסכם עם הרב שיוציא אותם והבטיח,

שהמקום ימשיך לקבל כסף בגינם

..

וכך עברו למוסד פנימייתי של הציונות הדתית,

כשבחופשים בחדווה היו באים להיות עמנו,

אכלו קרום מהחלב שאימי אט אט אספה,

ואבוקדו שסופקו לנו במיוחד מדגניה א',

לתגבר את לוח מזונם הדל שבמוסד,

ואבי נרשם כאפוטרופוס להם,

ודאג למחסורם

..

וכך גדלנו. והנה הצעיר ביניהם מוביל את נכדו לכותל לבר מצווה,

ולא התאפק ביקש סליחת הנוכחים ונשא דברים,

דברים מרגשים על ילדות בשואה שחווה,

ועל כך שכאן בבר המצווה,

הוא חוגג נצחונו,

ובא לספר לי,

לאחיו 

..

ושטפו הדמעות את נשמתי