יש אנשים שלשים מילים, הופכים אותן לעיסה דביקה שאפשר לתחוב לתוך חור המנעול ולסובב. אומנם העיסות שלהם מסיסות במים, אך הם שוב ושוב מצליחים להטיח בפני את העובדה שכך או אחרת - הדלתות נפתחות.

.

אני מוצאת שהמכשול היחיד פה, הוא שדלתות צריך גם לסגור, אחרת כל הלהטוטנות הזו מתנדפת כלא הייתה עם רוח של פרצים.

.

וכן, אני יודעת, גם אני לא טובה בלסגור, לרוב הן סתם נטרקות מעצמן ותולשות פיסה מבשרי כשאני ממשיכה הלאה.

.

לחיי שנה טובה יותר.