כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    אני החומר, אני היוצר

    \"לכו אחר אושרכם,והיקום יפתח בפניכם דלתות במקום שהיו בו רק חומות\"

    ארכיון

    להיות שכיר

    11 תגובות   יום שבת, 16/1/10, 17:43

    לאחר התלבטות ממושכת החלטתי לכתוב ע"ג  פוסט את קורות חיי בזמן היותי שכירה במשק.

     

    מאז שחרורי משרות צבאי אני עבדתי כשכירה, כי זה מה שחינכו אותי ואמרו לי בבית,  על פי המסורת הקבוע , תצאי לעבוד , תקבלי קביעות ובסוף תצאי לפנסיה. הרי רובנו חיים על פי אותה מסורת, וכך , אני הילדה הטובה התחילה את חיי ההשרדות. החלפתי מס' עבודות עד שמצאתי עבודה  במוסד חינוכי שם עבדתי 25 שנים בתפקיד מינהלתי בתחום הפדגוגיה. אהבתי את העבודה, את האינטגרציה עם התלמידים והמורים, נשאבתי לתוך העבודה.עשיתי מספר תפקידים בו בזמן: ניהול בית ספרי מול מחשב, ניהול כ"א מורים וכ"א עובדי מינהל וריכוז בגרויות. באה בבוקר ויוצאת בערב, עבודה אינטנסיבית ללא הפסקה. אני בעלת מוסר עבודה גבוה השלמתי עם זה עד כדי כך שגם בזמן שגילו אצלי גידול ממהיר בשד והייתי צריכה לעבור ניתוח דחוף להוצאת הגידול .

    בקשתי דחייה כדי לסיים נושאים דחופים בעבודה. כמובן שהרופא כעס ולא רצה אפילו לשמוע ולוותר לי ואני כל כך דאגתי, מי יעשה את העבודה במקומי.

    בתקופת שהייתי בבית בתקופת המחלה , טופלתי בכימוטרפיה , הביאו לי את  העבודה הביתה וכמובן הייתי צריכה לעבוד מהבית. אין מי שיעשה את העבודה במקומי . 

    כשחזרתי לעבודה, המשכתי לעבוד שעות ע"ג שעות מעבר לשעות המקובלות וכל זה ללא תמורה. נתתי את נשמתי למערכת. גם שרציתי לצאת להשתלמויות נענתי בסרוב." את צריכה לעבוד, מה פתאום שתצאי", זאת הייתה תשובתה של המנהלת.

    לקח לי זמן להבין שאני בעצם שאני מכונת אדם.

     התעוררתי ושאלתי את עצמי האם זה מה שאני רוצה ,להיות מכונה, האם זה בסדר שמנהלת ביה"ס מצליחה על חשבון הזמן שלי , על חשבון החיים שלי. ואני ,איפה אני כאדם,מה הרגשות שלי. איך אני ממשיכה הלאה?!  בתפילותי בקשתי עזרה , לעשות משהו עם עצמי ,להיות במקום אחר...חלמתי חלומות שאני עושה דברים אחרים וזה נתן לי עוד קצת כח להמשיך.

     

    תפילותי נשמעו,התגלגלה לידי  הזדמנות , הזדמנות  שמאפשרת  לי להתפתח,, לנהל את הזמן שלי בדרך שלי, להגשים ולהעצים את עצמי .. יצאתי ממרוץ העכברים. התחדשות והתפתחות הם תוצאה של אומץ לעזוב את המוכר והקיים, ולפגוש את הלא נודע.

     

    היום, בגיל 53 העזתי , קבלתי החלטה ופרשתי מעבודתי. האם חגגו לי את הפרישה, לא ולא. עזבתי לאחר 25 שנה , נתתי את חיי, ומה קבלתי בתמורה . כלום. בעצם כן, פיסת ברכה מצוות מורי ביה"ס ומחברותי לעבודה .

                                                 כך נסגר לו  מעגל.

    אל תתנו לחיים לנהל אותכם, תנהלו אתם את החיים.  , אל תצמיחו מנהלים תיצמחו בשבילכם. את האתמול אין להשיב, את המחר בונים באמצעות ההווה . תעזו

    התחדשות והתפתחות הם תוצאה של אומץ לעזוב את המוכר והקיים, ולפגוש את הלא נודע.

     

     

    "אל תיתנו את כוחכם לאנשים שמתיימרים לדעת מה טוב ונכון בשבילכם, הם ישאבו עוד ועוד מהכוחות שלכם, יחזקו את עצמם ואת מעמדם, וישאירו אתכם חסרי כוח ותלויים בהם להכוונה."

     

     

     

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (11)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        4/2/10 19:44:


      תודה חברה יקרה.. חיוך

        

        3/2/10 18:42:


      המון הצלחה -ביחוד שעכשיו את צריכה

      לתת  דין וחשבון רק  לעצמך!

      לקחת את ההגה של חייך

      וכל אחד יכול להחליט לבחור כמוך,

      בלי לקחת סיכונים, במקביל לעיסוקם

      הרגיל, בלי דרמות...

      ברוכה הבאה.

        31/1/10 23:16:

      תודה חברי היקר, ,

       

      אני יודעת שחלומות מתגשמים עם מעיזים לממש אותם.


      יפה שהעזת לקבל את החיים שלך לידים ולא להיות תלויה בנפש חיה אלא בעצמך ובכוחות שלך , להיות חופשי זה חלום של כל אדם אבל תמיד עומדת מול עיננו ההתחייבות למשפחה וילדים ולקהילה בה אנו חיים אבל כל הכבוד לך חברה יקרה ושיצאת לדרך חדשה שאת מרגישה טוב וקרובה מאוד לעצמך למשפחת ולחברייך ודלת שנפתחה טובה יותר ממעגל שלם שנסגר , תלכי עם מה שאת אוהבת ותהני מכל רגע בחיים בזכות עצמך ולא בזכות אחרים ....
        23/1/10 08:20:

      הרבה בהצלחה בדרכך החדשה
        18/1/10 23:28:

      צטט: AmnonT 2010-01-18 21:55:40

      יפה ניסחת את שכה רבים מרגישים אך לא מעיזים לעשות.

      יישר כוח ולהתראות יקירה.

       

       

      תודה אדם יקרצוחק
        18/1/10 21:55:

      יפה ניסחת את שכה רבים מרגישים אך לא מעיזים לעשות.

      יישר כוח ולהתראות יקירה.

        18/1/10 18:14:

      תודה אפרת, ריגשת אותי מאד. תודה.חיוך

       

      חיזקת אותי יותר להאמין שבחרתי את הדרך והשביל הנכון ללכת עליו. 

        17/1/10 19:25:

      פנינה יקרה

      כתבת מרגש ונוגע.

      החיים אותתו לך שאת חייבת לעשות שינוי. גידול ממאיר הוא לפעמים תמרור! עצרי רגע, החיים יקרים מכדי לבזבז אותם כך... לצערי נתקלתי בכך לא פעם אצלי בקליניקה.

      למזלך הבנת לבסוף את המסר ועשית שינוי מבורך. כל הכבוד על האומץ.

      בטוחה שתדעי ללכת בשביל הנכון לך מתוך מודעות.

      בהצלחה.

      חיבוק גדול!

        17/1/10 16:18:
      אמת הדבר, לכן כתבתי, אולי זה יעורר אנשים שמרגישים כך.
        16/1/10 22:44:

      פנינה יקרה.

      כתבת על החיים שלך.שבעצם הם כמו החיים

      של מליוני אנשים.יודעת אני שבעזרת השם

      תצליחילהגשים את כל חלומותייך.

      אמןןןןןןןןןןן באהבה רותי

      פרופיל

      פנינה עדי
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין

      תגיות