כותרות TheMarker >
    ';

    חברות הענק יפסיקו להרכיב את שוק העבודה העתידי ובמקומם נראה פלטפורמות ומיקרו עסקים

    7 תגובות   יום שבת, 16/1/10, 22:41

    שוק העבודה משתנה. אנחנו לא מרגישים בזה כמעט אבל הוא משתנה ובעקביות. כל שנה ישנם פחות אנשים עם פנסיה תקציבית, פחות אנשים עם קביעות, ופחות אנשים במשרה מלאה. עוד מכה שנים כשנביט לאחור זה יראה כאילו שוק העבודה השתנה בבת אחת אבל האמת היא שהוא משתנה לאט.

     

    פעם כל פועלי הניקיון היו חלק מהארגון. הם היו עובדים מן המניין עם ועד ועם תנאים סוציאליים. כל זה חלף. פועלי הניקיון היום הם עובדים זמניים, רבים מהם במשרה חלקית, רובם נמצאים בעבודה הזו לפרק זמן קצר וממשיכים לדבר הבא.

     

    השינוי הזה לא התרחש ביום אחד, גם לא בעשר שנים.

     

    דוגמא נוספת. רוקחים. פעם מי שלמד רוקחות ידע בדיוק איזו פנסיה הוא יקבל בעוד ארבעים שנה. מי שלמד רוקחות יכל לחשב בדיוק מה תהיה התשואה על ארבע שנות לימודיו. היום רוקח לא יודע שום דבר. הוא יודע שהוא יעבוד במקצוע מבוקש, אבל אין לו מושג היכן הוא יעבוד, או כמה הוא ירוויח, ובטח שלא איפה הוא יהיה בעוד ארבעים שנה.

     

    אני בעד עבודה מאורגנת ואני בעד כוח לעובדים אבל לא זו הנקודה. הנקודה היא ששוק העבודה משתנה, והוא משתנה בכיוון מאוד מסוים: הקשר בין עובד לארגון נפרם.

     

    והסיבה היא לא רק כלכלית. נכון, חברות כוח אדם מעסיקות פועלי ניקיון במשרה חלקית כדי להוזיל עלויות. בשיטה הזו החברות מצליחות להתחמק מתשלום תנאים סוציאליים ועוד כל מיני הפרשות קבועות בחוק, אבל שכר הרוקחים לעומת זאת – רק צומח. רוקח צעיר בסופר פארם מרוויח יותר מרוקח ותיק בקופת חולים כללית.

     

    ארגונים משתנים במהירות

     

    הסיבה השנייה שהיא בסופו של דבר יותר חשובה, היא שארגונים צריכים להשתנות במהירות. מוצרים מתחלפים כל שלוש שנים. חברה שמעסיקה מהנדסים מסוג אחד תזדקק בעוד עשר שנים למהנדסים מסוג חדש. גם סניפי הסופר פארם לא יראו אותו הדבר חמש שנים מעכשיו.

     

    התוצאה מבחינה חברתית היא ששוק העבודה מפסיק להיות מורכב מחברות מאורגנות והופך לשדה של עובדים בתנועה. במקום חברות ענק ישנם קבוצות ובודדים שמושכים את ציבור העובדים לכיוונים שונים.

     

    זה בדיוק מה שקורה עכשיו: אתם קוראים את הפוסט הזה בקפה דה-מרקר. שוקן, הבעלים, אינו משלם לי על התוכן פרוטה. במקום הוא נותן לי במה חופשית לקדם אג'נדה ולהביע את דעותיי. יחסי גומלין שמקובלים על אלפי כותבים. קפה דה-מרקר הוא קבוצה של כמה עובדים בשכר ואלפי אנשים שבאים והולכים כרצונם.

     

    עוד דוגמה: פייסבוק. גדולים בהרבה מדה-מרקר אבל היחס נשמר. אלפי עובדים בשכר ומאות מיליונים שתורמים מכישרונם בחינם. כמעט. הפלטפורמה של פייסבוק היא כר נרחב למיקרו עסקים שקיומם לא היה מתאפשר אחרת.

     

    שוק העבודה העתידי יהיה מורכב מקבוצות קטנות שמייצרות את הפלטפורמה (כמו קפה דה-מרקר וגוגל) ומאלה שיבנו על גביה עסקים קטנים ופלטפורמות נוספות. זו הדרך שבה העולם צועד והסיבה שהוא הולך לשם היא שרק כך ארגונים יהיו מסוגלים לשרוד את קצב השינויים.

    דרג את התוכן:

      תגובות (7)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        19/1/10 21:32:

      משה,

       

      קלעת בול.

       

      התהליך נמצא בעיצומו. ישנה תנועה של ממש להקמת משקים אוטרקיים מודרניים.

       

      תחשוב על זה: למה אנחנו שואפים? להיות עצמאים כלכלית, כלומר להגיע למצב שבו הריבית על החסכונות מספיקה לכלכלתנו.

       

      דרך אחת לעשות את זה היא להגדיל את החסכונות, ודרך שנייה היא להקטין את ההוצאות.

       

      אני חושב שזו תופעה חשובה שעוד יהיו לה השלכות על הצורה שבה תתפתח הציוויליזציה המודרנית.

        19/1/10 17:38:

      צטט: עזרא אוחיון 2010-01-18 08:37:46

       

      לא נראה לי שנעבוד ללא תשלום אבל נצטרך לתת הרבה יותר כדי לשכנע מישהו לשלם. כריס אנדרסון בספרו Free קורא לזה יצירת אקוסיסטם סביב המוצר.

       

       

       


      נראה לי שאם רמת החיים תמשיך לעלות ועלות המחיה תמשיך לגדול אז לדורות שיבואו אחרינו יהיה יותר ויותר קשה.

      עד כדי כך שמשקים אוטרקיים שמגדלים מוצרי בסיס כדי להתקיים יקומו בתדירות גבוהה יותר מהיום. איזושהי רגרסיה. זה כבר גובל במדע בדיוני אבל ככל שיעמיקו הפערים בין העשירים לעניים (בעיקר המעמד הנמוך הלא אקדמאי או לא מקצועי שאינו משתכר מספיק כדי לקיים משפחה ולהיות מסוגל לכלכל את משפחתו בכבוד (נגיד כמו בתוכנית שחקרה את האושר הכנסה של 14K ש"ח למשפחה לפחות כדי שיוכלו להיות מאושרים)) יש יותר סיכוי שנראה תופעות כאלו. אותם אנשים שלא יהיה להם מה להציע לארגונים הגדולים יצטרכו לדאוג לעצמם (או לחילופין להסתפק במעט ולהיות תלויים בתמיכה הסוציאלית שמעניקה להם המדינה).

        18/1/10 08:37:

      לוי,

       

      לא נראה לי שנעבוד ללא תשלום אבל נצטרך לתת הרבה יותר כדי לשכנע מישהו לשלם. כריס אנדרסון בספרו Free קורא לזה יצירת אקוסיסטם סביב המוצר.

       

      היסטוריה,

       

      חברה בשינוי תמידי היא הזדמנות תמידית - להצליח ולהכשל. מרתק.

       

      בטי,

       

      כולם ילמדו בסוף, לא תהיה לנו הרבה ברירה, אבל מי שיקדים ללמוד יהיה לו יותר קל.

       

        18/1/10 02:31:

      צדקת ששוק העבודה משתנה וזה תהליך איטי שנמשך מזה שנים

      כמו שארגונים ילמדו לשרוד את קצב השינויים גם על העובד מוטלת החובה להיות מודע לשינויים שעשויים לקרות במהלך הקריירה שלו

       

        17/1/10 09:33:

      היסטורי, אני חושב שמשבר הסאב פריים רק מעשיר אנשים כמו קיוסאקי

      בהנחה שהוא אכן בודק לעומק את יכולת הנדל"ן לחזור לריווחיות אז יש לו

      הזדמנויות של פעם בכמה עשורים

      לדוגמא נדל"ן במדינות המערב התיכון שנמכרו במחיר מצחיק של 10-20K

      אני לא בטוח שנגזר עליהם להיות ריקות לנצח.. 

      מה שאני בא להגיד זה שמפולות - אם מנוצלות נכון - רק נותנות הזדמנויות

      שאין בימים רגילים ומעשירות את המקצוענים

        17/1/10 01:56:

      קורסאקי טען שהכסף צריך לעבוד בשבילך- והמליץ להשקיע בנדל"ן וסחורות- ואופס- משבר עולמי וההשקעות ירדו לטמיון..

      מה שכתוב במאמר נכון- אנחנו בעיצומה של מהפכה שמי שיפנים את משמעותה ואת המגמה בהקדם- יוכל להרוויח בגדול- מי שלא- דינו לנפול..

        17/1/10 00:03:

      מה שרשמת כאן לגבי דה מרקר ופייסבוק קצת מזכיר לי את דברי קיוסאקי -

      הוא טוען שאנשים לא צריכים לעבוד למען כסף, למעשה הם צריכים לעבוד ללא כל רווח

      והוא נתן את הדוגמא שבא לארץ לתת הרצאות ב 2007 ללא כל תשלום (כך טען)

      לעומת זאת מהמצאה שלו - משחק הקאש פלואו - ומהספרים שהוציא הוא גורף בוחטות

      בלי לנקוף אצבע

      ארכיון