הוא אמר לי בואי, אז התחלתי ללכת הוא ביקש ממני להתקרב, לגעת, אז נצמדתי תתפשטי! צווה עליי, פורפת כפתור אחר כפתור, וגולשת לכפתור הג'ינס [והרוכסן], לכשמסיימת את כפתורי חולצתי. נותרת עומדת, ותחתונים נותרו על גופי
ו... הוא ניגש מתכופף, ובשיניו, מקלף את תחתוניי מעליי ושורט תוך כדי ולשונו, ואצבעו ואיברו חודרים בי, וכל כולי דוממת. אבל, שומעת את קצב זרימת הדם שבי ומתחילה לשמוע את קצב זרימת הזרע שלך והופך לרגע, ונזרע בי
ונותרתי אני, ונותר בי זרע ונותרה קריאה
בואי
|
maximus77
בתגובה על דממה
בי בן
בתגובה על חזרתי הביתה
תגובות (5)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
חזק עם המון עוצמה
את כותבת נהדר
לא יודע מה לומר
בשבילי זה נועז מדי
אני כנראה לא יודע לחוות
לא יודע להנות
אולדפיישן פרמיטיבי וקנאי
חושב שאהבה היא לא תלאי
היא ייחודית מיסתורית וטהורה
וצריך גישה ישנה להשיגה
הפתיחות והדמיון הם, מתערבבים
מה הוא הנכון ומהם השדים
זה הפך לחלק פשוט והמוני
זאת אהבה שלא מתאימה, לי!!!