
לפני כחודשיים הוא חמק מבין אצבעותיי. ידעתי שזה הזמן שלו ללכת, זו לא הפעם הראשונה שהוא עושה לי את זה. זה כבר קרה כל כך הרבה פעמים בעבר. הוא כזה שברירי, בכל פעם שמשהו בחיים משתבש - הוא הולך. כמו ילד קטן שלא התבגר. ידעתי שאני לא יכולה לעשות שום דבר שישאיר אותו אצלי. שהוא צריך זמן. לעכל את הדברים כנראה. הוא הרי יודע שאני לא יכולה לחיות בלעדיו לפעמים לא צריך לומר את מה שכל כך ברור, אבל בכל זאת, הוא הלך והשאיר אותי במצב נפשי רעוע ושביר ובמצב פיזי חלש ופגיע. אבל אני ידעתי שכל מה שצריך זה זמן. הזמן מרפא. הזמן מעביר. הזמן עוזר. ככה אומרים. אז חיכיתי. והאמנתי. ואז הוא חזר! התיאבון שלי, אני מתכוונת, הוא חזר! אפשר להזמין מישהו פה ללאפה? |
המלך שלמה
בתגובה על למה מעולם לא היינו זוג
תגובות (21)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
כתבת כל כך יפה ואמיתי
שאפו
*
שמעון
חחח....
יפה לך
:))
גדול:-) ואני הייתי בטוח כמו בטח אחרים שאת מתכוונת לגבר שבא והולך ובסוף הדברים כלכך פשוטים ומסתכמים באוכל..
מקסים!!!
התאבון לתאוות החיים יכול להשבית את התאבון למנעמי החיכים..
מקסים
אכן קשה לחיות באופן הזה
סטייק..
(ובקבוק יין)
הלוואי היה נעלם לכמה זמן
לא צריך הרבה
ואם אפשר ..
שייקח איתו איזה 5 ק"ג
אח"כ כבר אסתדר !
*
איזה יופי של תפנית
מקסים
וואו עכשיו עשית אותי רעב, מתאים לי סטיק עסיסי
את צריכה לשמוח שהוא הולך לו לעיתים ומשאיר לך "מרחב מחיה" - (במובן הצר של המילה, כמובן)
כי סביר להניח שאם ישאר כל הזמן, את תרגישי חנוקה ולחוצה - (בתוך הג'ינס, ולא רק...)
רק בשר...קצת צ'יפס והרבה שומן...:-)
ברוך שובו...:-)
D
*
יופי הצלחת להפתיע!
חשבתי שזה עוד פוסט סנטימנטלי ובכייני. אבל לא!
גם שלי חזר, הוא חוזר כל ערב לצערי לכן אני ראה כזה :-(
כמה נפלא
בתאבון
מה בלפה?
אם אצל אווזי אז שמרי לי מקום לידך :-)
שאלה במקום,
אבל התשובה היא הברור מאליו: לאוכל...
בהשראת ה-"על עצמי" שלך...
תיאבון ל...מה?
:-})
אצלי הגיע בגיל יום אחד
ומאז לא עזב לרגע.