כותרות TheMarker >
    ';

    בית תמחוי לספרות זולה

    רואים את החתול למעלה? מביט עליכם.

    הוא גם שולח מייל להודיע על כל שינוי בשפם שלו, מה שנקרא ספאאאאם שפם!

    וחוץ מזה, כל זכויותיי שמורות ©

    פרופיל

    להטוט
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    ארכיון

    0

    במעלה אורגזמת המחנות

    38 תגובות   יום ראשון, 17/1/10, 20:43

    "שמע" אומר ג'ון ומנסה להרוג את הסיגריה שלו בכוס פלסטיק חד פעמית, "חשבתי על כמה דברים אחרי שנרגעתי מאירועי אתמול בלילה"

    "כולי אוזן", אומרת לו סוזן, למרות שג'ון באמת התכוון לא לכלול אותה בשיחה, אלא הפנה את קולו לחבר החדש שלה, שלא זכר את שמו, ובעצם אף לא הכירו כלל. עוד אחד מתחנותיה סוזן.

    לסוזן יש עיניים כאלו, שאתה רוצה לקחת אותן איתך בקופסה מרופדת בעת יומך.

    "אני בן 44" אומר ג'ון, "ועשיתי חשבון אתמול, בארבע וחצי בבוקר, כשהיא קמה לשירותים ואהבתי לשמוע אותה מטילה מימיה בעודי מעשן את זו שאחרי. הייתי מחוייך לחלוטין. אבל לא יכולתי להבריח את המחשבה שתקפה מהפינה, של כמה חודשים איבדתי מחיי כשרק התרכזתי באיך אני עושה רושם בהתחלה ומתמקד בלטפס בקו ישר עד שאני גומר".

    סוזן מתחילה לחייך וג'ון לא מבין מה מקומו של הומור כאן. מעטות הפעמים שהוא יורד לשם ונותן למישהו לדעת זאת בכלל. אחר כך יבין, כי זה היה חיוך מבין של שחרור, ללא טיפת הומור, אלא כזה של הקלה ואנחת רווחה.

    "ראי, אם אני עושה חשבון של כל זמן האורגזמות שלי,כל כולן יחד, מול זמן הפור פליי והשקיקה להגיע, לא יוצא לי טוב כל כך"

    הוא עוצם עיניים לרגע, "מאוד לא טוב. אולי באמת פספסתי". ג'ון מהורהר עכשיו ומגלגל את ראש הסיגריה ויוצר קונוס קטן מקצההטבק. וסוזן עדיין מחייכת.

    "לו ידעתי לעוף עם המשחק המקדים ולא לחשוב ולכווןל רגע שאני גומר, כמה חודשים טובים מחיי הייתי יכול להחשיב כרווח ענק עכשיו. לעוף,את מבינה?".

    "שומעת" אומרת סוזן. בשקט. וכאשר סוזן שומעת,היא מקשיבה מכל נים. כן, גם מהעיניים האלו. את זה לא תוכל לפספס.

    "ואתמול ראיתי אחרת. היא השתינה שם, היא הבטיחה שאראה אחרת משידעתי עד עכשיו", נזכר ג'ון ומחפש את המצת שלקח החבר של סוזן למטבח, מתרחק כדי שהזנים ידברו, שומר כדי שרק הנושא יעמוד ביניהם. אך סוזן היא זו שמקשיבה עכשיו. ההוא, שאת שמו אנחנו לא יודעים כרגע, יידע אחר כך, דרך כל נים בגופו. סמכו על סוזן, סמכו על עיניה.

    "אתמול בתוך כמה שעות ויותר, היינו כאילו שבוע שלם יחד. ארבע שעות ואולי קצת יותר וכאילו שבוע שלם נדחס שם לפינותיו והכל היה במקומו,כעיצוב פנים אלוהי של גדול הוזי החוויות".

    "מה ראית?", מגישות לו עיניה סוזן את המצת, שהגיע אליה בדרך מסתורין לא חשובה.

    "לא ראיתי. היה חושך. רק הייתי. בכל רגע ורגע. טיפסנו על ההר. ידענו שהפסגה שם ועיתותינו בידינו. בסוף נגמור. או שלא. אבל הסיפוק יהיה שמים. זו הרי רק שאלה של זמן עד שנגיע" עכשיו הוא מחייך קלות

    " ואתמול הבנתי שאני הולך ומטייל למעלה ולא רק מטפס. לא חושב ולו לרגע על הפסגה. עד היום תמיד עסקתי בפסגה. מי בכלל רצה ללכת. אבל הפסגה זו שם למעלה,היא הרי שלי, ושלה, והיא ממתינה לנו. היא מוקנית לנו. לאן היא כבר תלך? כל זכות קיומה הוא בזה שאנו מטפסים לכיוונה. אחרת לא היתה קיימת כלל. מקסימום היו מקימים שם מוזיאון עם מאבטח בכניסה. יש נשק? לא, אין נשק, יש רק כלי זין", ג'ון מחייך בשביעות לנוכח שנינותו

    "סבלנות יש לה לפסגה, המון סבלנות אלינו יש בה. ואתמול פשוט טיילנו מתוך שמחה ובטחון בנקודת האיסוף. מי כלל חשב עליה? היא נועדה לי ולא אני אליה. אני כבר אגמור מתישהו"

    "ו?", שומרת סוזן על נפח השיחה וקיומה בחלל החדר עם הקיר הכתום.

    ג'ון מביט בה, ואומר, כאילו גילה אוצר בגיל שבו המונים המונים מתחילים לבזבז את המעט שאגרו עד כה, "עלינו ועצרנו ונחנו והלכנו לרוחב וחזרנו ושוב ולא רק לגובה ונחנו והתקרבנו ולא התרכזנו בפסגה ונהנינו מהמחנה הקטן שהקמנו בכל פעם בדרך למעלה בדיוק כמו מטפסי ההרים האלו שמתרגלים לגובה ועוצרים במחנה א', מחנה ב', מחנה ג', ד', ה', ו'"

    "אפילו עשינו קפה באמצע ועשינו בשקט סיגריה ליד האוהל שלנו"

    "סופסופ", אומרת סוזן

    "ואז חשבתי עלינו" אומר ג'ון "ועל איך אני דהרתי לפסגה ואיך את חנית במחנות ונהנית מכל ההר, ואני אפילו מנעתי ממך את אתנחת הקפה. ואז ידעתי כמה הפסדתי. את הזמן שלא הייתי בו בעודי דוהר כמו אדיוט למעלה. ואותך".

    "סופסופ", אומרת סוזן

    "כן", אומר ג'ון, "הבנתי אתמול, לגמרי. ועכשיו אני חושב שהרווחתי לי עוד ארכה לתוחלת החיים שלי".

    "וגם לתכלית", היא מסיימת

    עכשיו ג'ון משכיב את הסיגריה שלו לישון בכוס הפלסטיק ועוצם לה את עינה האחת הבוערת. ומבין, כי התשוקה לשבת על גג העולם ולנשום מן המשב של רוח השכינה, היא רק הפתיון שלו לערוך את הטיול לשם. כן, עם מחנות, והווה נטול הישג של פסגה ויופי של קפה. פעם הוא, פעם היא עושה.

    בעצם, חושב ג'ו לעצמו, כל מחנה הוא פסגה קטנה. אז בכל טיפוס אני יכול להרוויח כמה פסגות והמון נוף. יופי של פטנט זה לצאת מהשעבוד. מעכשיו האורגזמה עובדת עבורי. לא ההפך. זהו, רק כך. ואני כבר בן 44. הגיע הזמן. לחיי החופש, ג'ון

    יומן מסע.

    דרג את התוכן:

      תגובות (38)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        26/3/10 22:52:

      צטט: איים אבודים 2010-03-26 22:01:02


      אש!!אש!!איש!אישה!

      מעוללללללללללללה!

       

       גם התגובה הזו שווה פיק

       

        26/3/10 22:01:


      אש!!אש!!איש!אישה!

      מעוללללללללללללה!

        25/1/10 18:08:

      צטט: טארה טנטרה 2010-01-25 14:21:12


      זאת ההבנה העילאית,

      להנות רגע ברגע

      מכל שניה של המסע

      שקוראים לו חיים.

                *

       

       

      קוראים לזה חיים אמיתיים, אכן (-:

       

        25/1/10 14:21:


      זאת ההבנה העילאית,

      להנות רגע ברגע

      מכל שניה של המסע

      שקוראים לו חיים.

                *

        19/1/10 11:12:

      צטט: טסה נמוך 2010-01-19 11:08:51


      מה שמבשלים על אש קטנה, יוצא יותר טעים...

       

      גם סערות?

       

       

        19/1/10 11:08:

      מה שמבשלים על אש קטנה, יוצא יותר טעים...
        19/1/10 10:15:

      צטט: גרייס ל 2010-01-19 04:09:57

      רק התחלת את המסע,גברים מבינים משהו בגיל שמונים,דרך צלחה,

       

       

      אני יובל

      הוא ג'ון

      אוקיי?

       

        19/1/10 04:09:
      רק התחלת את המסע,גברים מבינים משהו בגיל שמונים,דרך צלחה,
        18/1/10 22:24:

      צטט: the punisher 2010-01-18 22:21:01

      אוהב מאוד את הכתיבה שלך*תודה

       

       

      תודה (-:

       

        18/1/10 22:21:
      אוהב מאוד את הכתיבה שלך*תודה
        18/1/10 12:40:

      צטט: ארנון ברק 2010-01-18 12:23:21

      מעניין כאן

       

       

      שם שם (-:

       

        18/1/10 12:23:
      מעניין כאן
        18/1/10 09:00:

      צטט: דיקלה מרי 2010-01-18 08:51:21


      שוב אני מציינת שאתה כותב מקסים.

      והתוכן ממש נגע בי.

      נהנת לקרוא אותך !

      דיקלה

       

       

      תודה (-:

       

        18/1/10 08:51:


      שוב אני מציינת שאתה כותב מקסים.

      והתוכן ממש נגע בי.

      נהנת לקרוא אותך !

      דיקלה

        18/1/10 08:46:

      צטט: טלי מחלב 2010-01-18 01:08:13

      כל כך לגמרי שזה במחשבה שניה לחלוטין.

       

       

      אמר יוסאריאן...
        18/1/10 08:46:

      צטט: לולה lola 2010-01-17 23:48:21


      צריך כנראה להגיע לגיל 44 בשביל להגיע לפסגת התובנות האלה... :)

       

       

      ממש אין הכרח, לא להגיע לשם בכלל וודאי שלאו דווקא בגיל כזה

       

        18/1/10 08:44:

      צטט: או-לי 2010-01-17 23:43:31

      אין כמו התובנות של גיל 44.

      אחת שיודעת..

       

       

      ואלו של 46?

      ושל 16 ושלושת רבעי?

       

       

        18/1/10 01:08:
      כל כך לגמרי שזה במחשבה שניה לחלוטין.
        17/1/10 23:48:

      צריך כנראה להגיע לגיל 44 בשביל להגיע לפסגת התובנות האלה... :)
        17/1/10 23:43:

      אין כמו התובנות של גיל 44.

      אחת שיודעת..

        17/1/10 22:38:

      צטט: חני פ. 2010-01-17 22:32:23


      לחיי הדרך

      יש לך אש?

       

       

       

      הגזיה תידלק מהאש באוויר

      יש אש?

       

       

        17/1/10 22:32:


      לחיי הדרך

      יש לך אש?

       

        17/1/10 22:23:

      צטט: natiag 2010-01-17 22:21:08

      הגיע הזמן ואף פעם לא מאוחר...

       

       

      לא קשור למאוחר, קשור לעצמם ההגעה. או לא

       

        17/1/10 22:22:

      צטט: דפנה.. 2010-01-17 22:20:43


      אמר לי פעם מישהו...שנחשב ל...

          "שעם הגיל בא השכל..."

               כנראה שצדק!!!!

                 ואני אמרתי..

                  שאין עליך...

                      לא??

       

       

      אמרת, אמרת (-:

       

        17/1/10 22:22:

      צטט: 356SHIRSHIR 2010-01-17 22:12:15

      אוחחח אין כמו דרך טובה אל הפסגה...במיוחד המחנות הקטנות האלה

      שבין עליה לעליה

       

      :)

       

       

      כל מחנה זה אחלה לונה פארק

       

        17/1/10 22:21:
      הגיע הזמן ואף פעם לא מאוחר...
        17/1/10 22:20:


      אמר לי פעם מישהו...שנחשב ל...

          "שעם הגיל בא השכל..."

               כנראה שצדק!!!!

                 ואני אמרתי..

                  שאין עליך...

                      לא??

        17/1/10 22:12:

      אוחחח אין כמו דרך טובה אל הפסגה...במיוחד המחנות הקטנות האלה

      שבין עליה לעליה

       

      :)

        17/1/10 21:15:

      צטט: להטוט 2010-01-17 21:09:51

      צטט: Ronnie 2010-01-17 21:06:14


      פעם, כשהעתקתי תשובה במבחן במתמטיקה,
      המורה אמרה שהדרך לא פחות חשובה מהתוצאה
      ונתנה לי רק חצי מהציון.
      גם כאן, אי אפשר להמעיט מערכה של הדרך,
      כי הפסגה היא רק חצי מהזיון.

       

       

      אמרתי כבר:

      גזור ושמור 

       

      אז אמרת, אז מה?

       

        17/1/10 21:12:
      אוהבת לקרוא אותך!
        17/1/10 21:09:

      צטט: Ronnie 2010-01-17 21:06:14


      פעם, כשהעתקתי תשובה במבחן במתמטיקה,
      המורה אמרה שהדרך לא פחות חשובה מהתוצאה
      ונתנה לי רק חצי מהציון.
      גם כאן, אי אפשר להמעיט מערכה של הדרך,
      כי הפסגה היא רק חצי מהזיון.

       

       

      אמרתי כבר:

      גזור ושמור 

        17/1/10 21:06:

      פעם, כשהעתקתי תשובה במבחן במתמטיקה,
      המורה אמרה שהדרך לא פחות חשובה מהתוצאה
      ונתנה לי רק חצי מהציון.
      גם כאן, אי אפשר להמעיט מערכה של הדרך,
      כי הפסגה היא רק חצי מהזיון.

        17/1/10 20:59:

      צטט: מיקלה13 2010-01-17 20:57:19

      לעולם לא מאוחר יקירי.

      וטוב עכשיו מלעולם לא!

      אשרך!

       

       

       צוחק

      מיקלה 

       

      תראי מיקלה

      תודה על התגובה, כמובן

      אבל אין צורך לחבר אותי לכתוב

      תקראי את זה כאילו מצאת איזה דף עלום ברחוב שדרכו עליו המוני אנשים

       

        17/1/10 20:58:

      צטט: Underground 2010-01-17 20:49:09


      ליהנות מהדרך.

      ואז הפסגה יפה פי שבע

       

      "ופי שבעים תכולה התכלת במרום" (-:

       

        17/1/10 20:58:

      צטט: ex libris 2010-01-17 20:46:11

      כן.

      לגמרי.

       

       

      את רואה

      גם התגובה שלך היא עם השרש ג.מ.ר

      זה מכיע בסוף, אין מה לדאוג

       

        17/1/10 20:57:

      לעולם לא מאוחר יקירי.

      וטוב עכשיו מלעולם לא!

      אשרך!

       

       

       צוחק

      מיקלה 

        17/1/10 20:49:


      ליהנות מהדרך.

      ואז הפסגה יפה פי שבע

        17/1/10 20:46:

      כן.

      לגמרי.