קשקושי ביצים
פוסטים אחרונים
- אשת חיל מי ימצא 26/11/12
- קצת הרבה כואב. 8/11/12
- אינדי כלב :)- להרגיש בבית 21/10/12
- חברים עם ילדים- גרסאת המציאות 29/4/12
- מעבדות מודרנית לחירות אמיתית 7/4/12
- האנטומיה שלי 25/3/12
ארכיון
enjoy the silence, enjoy the soundtrack
דייט ראשון, מביך, אף אחד לא מבין מה הוא עושה שם, הבחור מביט לתקרה, הבחורה מביטה לתוך המילקשייק, הבחור מחייך, והמבט של הבחורה סורק את המקום, מחפש עוד פרצוף מבועת מאימה, מהמבט האימתני של המבוכה. ברגע, הצליל החורק של הקש המנסה לשאוב דרכו את שארית החלב שנשאר בכוס...חחרררררררר
זו בערך התחושה של הפגישות האלה, זה חורק כזה באוזן, צורם, מחפשים בריחה מהסיטואציה (הבחורה לא באמת הולכת "לפדר" את אפה)... ואותו צליל מלווה את כל אותה תחושת הדייט הזו, זה אחד הצלילים היחידים שנשמעים בהם...
שואלים למה אני מעלה באוב את הסיטואציה החורקת הזו..?, כי זה הפסקול של הרגע... ואני חיה בתחושה שהחיים שלי הם מין קליפ ארוך לכל השירים בעולם, רדיוהד למשל, יש לרב הרגעים המשמעותיים שלי בחיים שיר שלהם שליווה אותם. יש עוד הרבה פסקול החיים של יעל נחום, גם שיריו של עמיר לב הצליחו לחדור לעומק חיי וללות אותי ברגעים קשים, בעיקר בגלל התיאוריות והפירוט בליריקה שלו. אותם צלילים ותחושות התחילו להתערבב לסוג של מציאות,מציאות שללא הצלילים האלה לא הייתה נחווית באותו אופן.
אדם חכם שאל אותי הערב,אם תמיד צריך להיות פס קול רגע לכל רגע בחיים שלי, למה אני לא יכולה להיות בשקט? הוא זרק את השאלה לאויר ככה סתם אך האמת היא שאני שונאת שקט, אני מקפידה להיות תמיד עם משהו ברקע.. אם אני לבד אני תמיד עם אוזניות, טלוויזיה, טלפון, תמיד יהיה משהו ברקע אחרת המחשבות.. זזות. ולכן, אני חושבת שאחד המשפטים הכי יפים אמיתיים ונכונים ששמעתי זה "good friends are persons you can stand to be quiet with, without going crazy" אולי זו רק אני , אבל אני מתחרפנת רב הזמן כשיש שקט , זה מביך אותי, לא רק בסיטואציות מביכו כמו בדייטים אותם אני שונאת גם בלי קשר, חושבת ישר על מליון דרכים לשנות את זה, לשבור את השתיקה, אומרת דברים שאולי לא הייתי אומרת אם לא הייתי מרגישה מוכרחה, אפילו הצליל החורק של הקשית במילקשייק (בן אנד ג'ריס כן?) עדיף על פני השקט הזה.... רק כדי להרגיש חיה... תחושה.... שהנימול יהיה נוח (כפי ששרו הטובים ביותר לפני...).
עכשיו, בלי הקדמת נוספת מיותרת פס קול...... לחיים. מאז שאני זוכרת את עצמי נהנית מסרטים אני חולת פסקולים של סרטים, בין אם אינסטרומנטליים, ואפילו קלאסיים כמו באך או ווגנר (נאצי נאצי אבל שמישהו ינסה להגיד משהו על כל הסיקוונסט עם הוולקירים באפוקליפסיה עכשיו...)ועד למוזיקת פופ עכשווית ובועטת. אני מניחה שזה בגלל שהסרטים הראשונים שאהבתי היו מוזיקליים- הקוסם מארץ עוץ, או שירי נסיכות של דיסני (היפיפיה הנרדמת), אבל פסקול זה אחד הדברים שמבחינתי הכי עושים את הרגע, שירי אהבה, שירי פרידה, שירי בהייה, שירי זיונים שיר לכל רגע ולכן 10 הפסקולים האהובים עליי... לא בהכרח בסדר כרונולוגי.. הם: 1. ג'ונו (אינדי כייפי שהכיר לי את KIMYA DAWSON המהממת). 2. ארמגדון- ולא, לא בגלל שיר הנושא (שכמה שהוא טחון הוא דווקא כן מרגש) אלא בעיקר בגלל אחד השירים האהובים עליי LEAVING ON A JET PLANE והקטע עם הCOOKIE MONSTERS שהוא מרגש באינסופיותו :) 3. השעות- שהולחן על ידי פיליפ גלאס.....פסקול אינסטרומנטלי ומרגש להדהים. 4. כמו שכבר כתבתי בפוסט קודם ONCE סרט מעולה עם פסקול מעולה (שוב זכה במלא פרסים). 5. איך לא... 500 ימים עם סאמר- דגש גדול על הסמית'ס עם דיבור עליהם במהלך הסרט.... וגם רג'ינה ספקטור (אהובתי), בל וסבסטיאן, הפיקסיז.... נו באמת אני לא יכולה לבקש עוד... *אדברא רג'ינה ספקטור.. הפופלריות הגואה שלה הכניסה אותה להמון פסקולים.. בעיקר בשל שומרת אחותי (עם השיר BETTER) ובחלק השני של נרניה (THE CALL). 6. 5 דקות מפריז- כן כן חברים יקרים, סרט ישראלי... שהפסקול הוא חלק בלתי נפרד ממנו ללא ספק..... מוזיקה בצרפתית, רומנטית להחריד שלגמרי מוסיפה לסרט הכה רומנטי הזה.... 7. צלילי המוזיקה, אנני, הקוסם מארץ עוץ-.... אין לי מילים.. זה חלק מכל הקסם.... שירים שאני יכולה לשמוע בכל מצב והם עדיין רלוונטיים ותמימים כפי שהיו כשהייתי בת 5.. 8. הפסקול של סרט שאינו סרט מוזיקלי שאהבתי.... ואחת הסיבות שאני בכלל עושה סרטים.. לא פחות ולא יותר מאשר..קלולס... סרט בנות,קליל ונשי,הרבה נעליים ובחורים.... הסרט שהפסקול שלו הציג לי לראשונה, אז בגיל ,11 את רדיוהד. אהבה שלא נגמרה עד יום כתיבת פוסט זה..... 9.SCREAM 3 אכן מדובר בסרט אימה די דלוח, ועוד בסיקוול לא פחות.. אבל שם מצויים שירים טובים וחזקים מעידן הניו סקול של המטאל... מSTATIC X ל COAL CHAMEBER, CREEDועוד רבים טובים ורועשים :) 10. nick and nora's infinate playlist כפי שניתן להבין משם הסרט.. הוא מתעסק במוזיקה בסצינת האינדי של ניו-יורק.... הוא כייפי חדשני ומעניין והכיר לי הרבה להקות צעירות ומחתרתיות שאולי לא הייתי מכירה אחרת..
11. טריינספוטינג- אין לי מילים...... אחד הפסקולים המעולים שקיימים. CHOOSE LIFE CHOOSE A SONG FOR YOUR LIFE
חייבת לצייין שיש כלכך הרבה פסקולים שעשו לי את זה במלא צורות, לא בהכרח מוזקליים אגב..... אלא כאלה שהצליחו להוסיף נופך נוסף לתחושות.. ממש כמו החריקה של המילקשייק אבל אלא הראשונים שעלו לי לראש... או שפשוט נשארו שם מאז שראיתי את הסרט....מן הסתם לא מדובר רק במוזיקות.. אלא מכלול הצלילים.... כמו תקתוק האצבעות על המקלדת שזה פס קול קבוע ללילות שלי...(לגור עם אימא זה דרעק במובן המוזיקלי....), וטיףטוף הגשם הזועם שגורם לי לכמוה לשיר MY FAVOURITE THINGS מתוך צלילי המוזיקה...
מקווה להקיף את עצמי באנשים שאוכל להיות איתם בשקט ....
ובנתיים, מה הפסקול של החיים שלכם? ... :)
|
תגובות (32)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
וואי סוויני טוד :) כלה!!!!!!!
ושיקגו בכלל עדיין מככב אצלי בפלאפון לא מעט!!!!!!!!!!!!!
הברקת אותי, גם היירספריי היה סבבה.. טוב בכלל במוזיקליים קשה לא להתאהב בשירים
נראה לי שטרם ציינתי את RENT
וגם כל האולד סקול כמו צלילי המוזיקה ואת האהוב עליי כמובן- אנני!
מסכימה איתך על ג'ונו, וחוץ מזה:
1. הפריצה לאלקטרז
2. סוויני טוד
3. היירספריי
4. ושיקגו.
הייתי ממש מרותקת לפוסט האחרון
כרגיל את מדהימה
היי ניקי, תודה על הפרגון דבר ראשון
אכן לכל פסקול שיש בו נגיעה של הנס זימר יש בו טאץ של גאונות גם אם בדיוק כפי שכתבת הוא לא מסטר פיס..
גם בארץ אגב יש לא מעט גאונים בפסקול....לאחרונה הפסקולים של סרטים בישראלים הולכים ומשתבחים.
מקווה שאמצא, אני בנתיים מחזיקה ...... תודה...... ושובי שובי!!!! :)
אוי איזה כיף עשית לי עם השיר הזה :) שהוא כלכך נכון.
גם לאביתר לא חסרים רגעים בפסקול החיים שלי...
כן, אני מאלה שקשה להם בדיוק מהסיבות האלה..... אינני מכחישה שאני מכחישנית :P ושונאת לתת לשקט להרוס לי את כל ההדחקות..
וכן, בשקט בשקט עם בן זוג זה אחד הרגעים הכי חזקים שיש בין בני זוג, לא צריך להגיד כלום חוץ מרק להיות.... ולתת להיות...
חברים טובים באמת נותנים לך להיות עצמך בשקט, בלי להתנצל בלי להתווכח. בלי לפחד לאן המחשבות יובילו אותך כי את פשוט.. שםץ
איזה תענוג של פוסט כתבת על פסקולים של
סרטים.
כן - בהחלט הם זכרון שנשאר (לפחות אצלי)
שאתה חוזר אליו שוב ושוב בעונג גדול
(גם אם הסרט הוא לא ממש מסטרפיס).
ניסיתי לחשוב על כמה בשעת לילה מאוחרת זו..
וגם כי הסקלרוזה כבר תפסה לה מקום באי אילו תאים
במוחי הלא כל כך צעיר...אז הנה מה שהצליח לי:
RUSH - שאותו עשה קלפטון האגדי.
חייה הכפולים של וורוניק (הנפלא)
KING ARTHUR (הנס זימר)
מיליון דולר בייבי
בטח יעלו לי נוספים בהמשך....ואשוב לבקרך (או שלא)
בכל מקרה - נהניתי לקרוא גם את התגובות.
אה - זה נחמד לשתוק ביחד או לבד
מקווה שתמצאי אותו שם....עוד קצת.
חברים טובים זה אלה שאפשר לשתוק יחד איתם ,
לחוות שקט יחד איתם ,
בלי להשתגע או לחשוב מה להגיד .
זה כל כך נכון
ויש שקשה להם גם להיות לבד עם עצמם בשקט
כי אז מתחילות לצוף למודע כל מני מחשבות או שאלות
שלא תמיד יש תשובות לגביהן ולכן לא רוצים לשמוע אותן .
כשזה קורה עם בן זוג , זה אחד מרגעים הכי אינטימיים
מחזקים ומחברים בינהם .
כמו בשיר
http://www.youtube.com/watch?v=bZSc8wD1ga4
וואו רומיאו וג'ולייט יש לו פסקול אדיר... הייתי בכיתה ז שהוא יצא, ובשלב הזה רק עברתי מקלטות לדיסקים כל שהיו היה אחד הדיסקים הראשונים שלי........וואי איך שכחתי אותו....:)
הצחקת אותי עם "פסקוליזציה"....בכל מקרה זה אכו יכול להיות בעייתי קרה לי מלא עם רדיוהד..הם היוהפסקול של מערכת יחסים שלמה
יש שירים שעדיין עושים לי צמרמורת לשמוע אותם...
ואני אשמח לקרוא את כל הפסקול השלם...וואו שאתה אומר את זה ככה אני אכן מרגישה את צעירותי אם השתחררת בזמן הזה מהצבא :P
תודה :::) היה כיף לכתוב את זה.... כנראה שבאמת זה ישב לי על הלב... הייתי באותו יום על 11 אוטובוסים בלא מעט ערים.... כך שליום שכתבתי את זה היו הרבה "פסקולים" משל עצמם..
חחח אולי אכיר לך כמה אנשים שאני לא הצלחתי להשתתק איתם:)
ממש קשה לי להיות בשקט עם מישהו.... אני אולי צריכה לדעת למה אני כלכך מפחדת מהשקט כדי להבין את זה יותר..
מצד שני בזכות זה אני יותר מחוברת למוזיקה...
כן השירים בגו'נו ממש כיפיים ותמימים....... וגם שהמילים קצת... אובדניות זה עדיןי מנקודת מבט תמימה.. כמו בLOOSE LIPS
if you wanna kill yourself remember that i love you....
,
כאמור הייתי מחכניסה עוד המון.. פשוט ניסיתי לעצור ב10
אני גם לא אסיים ב100 :)
אבל כן גם לשל פורסט מגיע כבוד!!!
דבר ראשון תודה...
ואתה צודק לגמרי לגביי התוקף של פסקול.. הוא אכן הרבה יותר מרק המוזיקה.. הוא משקף את התחושות.... אמור לפחות... או בשיטת של הוליווד מנסה לשקף את התחושות אך לפעמים גם מטשטש אותם..... משמש גם כמעברי זמן....
בניגוד אלייך אני לא חושבת שרק התסריט מקורי.... כי גם על זה אפשר להתדיין אבל בעיקרון מוזיקה מיוחדת ומקורית שמצליחה להנכיח תחושה יכולה לעשות דברים מיוחדים שדרך הטקסט הם בנאליים ונאמרו כבר, ודרך השקט או הסאונדים מסביב אפשר להכניס תחושות גם באמצעות שקט מוחלט..
יודעת גם יודעת לגביי סרטי אימה... ואני לא מדברת רק על שירים.... סרטי אימה נשענים על הסאונד.....
וכן אני מכירה היטב את תקופות המיוזקלס שלך.. בגלל זה רציתי שנלך יחד לNINE עד שהבנתי שהסיכויים שנמצא זמן הם כלכך אפסיים..
אני לא זוכרת יותר מידי פעמים שבהן לא דברנו... אולי אצלך כשקראנו בשבת... או בחו"ל... אבל זה היה עם מוזיקה.....:P
אני עדיין מחכה למצוא את מי שיגרום לי הלרגיש בנוח עם שקט......... בלי שאתחיל למרוט את כל השערות שלי החוצה...
הידעת שיש מחלה כזו אפילו?
חחחח ברור שזה בסדר,
זה הרי פסקול נוסטלגי ומצויין ולגמרי מאפיין את התקופה שלו..
מה גם ששיר הנושא היווה מדרגה להתכתבות בכל מיני סרטים אחרי וסדרות ...(כמו בברלי הילס עונה 2 כשברנדון וטרישה רוקדים על הקרח).....
:)
רקוויאם לחלום זו אכן יצירת מופת בכל הנוגע לסאונד, (גם לא נוגע), מצמרר בדיוק כמו התמונה ולפעמים עוד יותר..
השירים של LETTERS TO CLEO שם הם חלק מהצלצולים אצלי בפלאפון... כמובן שהית' לדגר שם זה אחד הקטעים הכי חמודים שלו כשהוא שר את זה...
ובטרטינו.... כלכך צודקת... תמיד הכל מדויק כלכך בבחירת השירים....
האמת שעכשיו נזכרתי ששכחתי גם את CLOSER שבסוף, מנוגן THE BLOWER'S DAUGHTER באחד הקטעים היותר עצובים שהיה לסרט להציג..
צודקת יש עוד מלאאאאאאא
שלום...
מאוד התחברתי לבלוג הזה מאחר שאני גם מרגישה שיש פסקול לחיים ויש שירים או מנגינות ששייכות לי לסיטואציות או זמנים מסוימים בחיים. אני אישית מאוד חובבת מיוזיקלס אבל אני חושבת שכשעוסקים בפסקול זה נושא בפני עצמו אז אני לא אציין אותם...
מלבד לאלו שצוינו רציתי לציין גם את הסרטים הבאים
1. גרדן סטייט (המצויין שלא זכה להפצה בארץ בהחלטה תמוהה) - כמו שנטלי פורטמן אומרת בסרט על השינס " You gotta hear this one song, it'll change your life I swear. פסקול שבמאי, כותב ושחקן הסרט זאק בראף בחר בעצמו כל שיר והתאים אותו לסצנות. פשוט תענוג.
2. רקוויאם לחלום - מוסיקה מצמררת שמעבירה בדיוק את האווירה הנכונה...הפסקול נשאר איתך גם הרבה אחרי שהסרט נגמר
3. כלל הסרטים של טרנטינו. הוא יודע כיצד לבחור את השירים המושלמים לסצנות החזקות וכך להנציח שירים כמו Stuck in the middle with you מכלבי אשמורת, Girl You'll be A Woman Soon מספרות זולה ובנג בנג מקיל ביל.
4. עיר של מלאכים - פיטר גבריאל, אלניס מורסט, גוגו דולס, יו2, ושרה מקלכלן בשירים שנכתבו לסרט ועשו אותו
5. 10 דברים שאני שונא אצלך - שירים כייפיים ובראשם השירים של להקת Letters To Cleo וסצנה הקלאסית של הית' לדג'ר ז"ל שר את Can't Take My Eyes Off Of You.
אני בטוחה שיש עוד אבל לא עולים לי כרגע :)
אכן אפשר לשבת על זה שעות
אתה מאוד אוהב קולנוע איטלקי אני ראה.. מסכימה לגביי כל אחד מהם....
את סיפור הפרברים יוצא לי לשמוע הרבה לאחרונה, בכלל אני חולת מוזיוקלס.. HAIR אנני,
RENT WICKED
ולא ראיתי את קרייזי אבל בהחלט עשית לי חשק'!!!!!
וואחד דייג אתה... אודיסאה בחלל :)
קזבלנקה זה אחד הדברים הכי... וואו שיש המוזיקה שם כאילו...
יש עוד מלא מלא מלא
האמת, שזה יישמע דלוח להפליא אבל אפילו לדמדומים אחד יש פסקול מעולה!
תודה! המון תודה!
כן כתבתי עליו פה http://cafe.themarker.com/view.php?t=1334724
הוא מצויין, הרבה יותר טוב ממה שציפיתי... האמת שאני אתחיל לקרוא את הספר היום...
הפעם במהופך...
:))
מצוין.
ותגידי, איך השומרת אחותי הזה, ממליצה לראות?
בעיקר רעש לבן..
אהבתי!!!
ווווו, טוב, יש הרבה וכמובן שעכשיו הם בורחים לי מהראש, כמו דגיגונים בים. הזכרת את ווגנר, שהוולקירות שלו הן אהבת חיי והביצוע באפוקליפסה פשוט נהדר. הסוף בטרויה, טרגדיה אמיתית, בה נשזר האסון הפרטי עם זה הלאומי והקוסמי. Cast away, אודיסיאה בחלל [כן, יש לי חיבה למלחינים גרמנים פומפוזים], השער התשיעי המסתורי...
כמובן, ה"קונצ'רטו הוורשאי", הרחמנינובי של אדינסייל, מתוך סרט מלחמה מ1942, שכרגע לא זוכר את שמו.
הפצוע האנגלי!!!! רומנטי כ"כ. אוריינטלי וצועני והכל ביחד.
קונאן הברברי. נותן לי חשק למסעות בארצות פנטזיה קדומות, או לפחות בערבות אסיה.
As time goes by בקזבלנקה.
האחים בלוז, סרט הילדות שלי.
בלייד ראנר, בעיקר נעימת הכתוביות, הטורף, הנוסע השמיני 2 [קטע שקט ומצמרר],
Angel בסנאץ'.
פוווו, הצלחתי לדוג כמה. מספיק לבנתיים, לא?
נהנתי מכל מילה כתובה ומכל חיזיון שעלה לי מול העיניים במקביל לה :)
פס הקול שלי הוא של סינמה פרדיסו.
מרגש אותי עד דמעות בכל פעם מחדש ויכול ללות כמעט כל רגע, מטוב ועד רע, בחיי
http://www.youtube.com/watch?v=od1GDiVLv08
איך יכולתי לשכוח את הפסקול של ברנרד הרמן ל"פסיכו" של היצ'קוק. איך? איך?
אינספור פסקולים. קצת קשה להתמקד.
אבל בואי נגיד שאני מאוד אוהב את אניו מוריקונה ב"היו זמנים במערב" וב"סינמה פרדיסו" ואת נינו רוטה ב"8 וחצי" ו"ג'ולייטה של הרוחות".
מישהו ראה את הסרט הקנדי C.R.A.Z.Y? יש שם אחלה פסקול מהסבנטיז עם הרבה דייויד בואי
וכמובן סרטים מוזיקליים כמו "סיפור הפרברים".
בקיצור, אפשר לשבת שעות על העניין הזה....
איןפסקול אחד.. הכל משתנה בהתאם לנסיבות..
עכשיו עולה לי ..שיער..
(-:
ואני אוהב את השירים מ"ריקוד מושחת",
זה בסדר ?
אני תמיד מרגישה בנוח עם שתיקות... לפעמים אני אפילו מחפשת את זה בטירוף.. מי כמוך יודעת... כשיש חברים קרובים אין דבר כזה לא נעים... להיפך איתם זה הכי משמעותי והכי נעים!
תרגישי חופשי איתי זה לא מרגיש לי כאילו כבר אין לנו על מה לדבר... לא תמיד צריך לדבר.P:
אני מאוד בקטע של פסקולים של מיוזיקלס.... אבל הם שייכים לקופה מסויימת בחיים ונגמרים שם.... מידי פעם קופצים ליום..:)
ןרק שתדעי בכללי לסרטי אימה יש פסקולים מעולים... :)
ממש אהבתי את הפוסט הזה שלך,
את הכתיבה הסוחפת, ממש יכולתי לשמוע ברקע את טקטוק המקלדת וחריקת הקשית.
אני מאוד אוהבת את השירים בג'ונו גם, ותמיד עולה לי צלילי המוזיקה ביום סוער במיוחד (מישהו אמר היום?:)).
אני דווקא מאלו שהשתיקה יפה להם. לא תמיד מוצאת פרטנר/ית שמוכן להשתתק איתי.
הבעיה בפסקוליזציה של החיים היא שלפעמים יש זכרונות שמקבלים טעם מר ואז קשה לשמוע את השירים שכרוכים בהם...
לגבי הפסקול האישי שלי אולי אשתף אותך בהזדמנות, אבל רציתי להוסיף המלצה לרשימה:
הפסקול של "רומיאו ויוליה" של באז לורמן - גארבג', גווין פריידיי, Wannadies, קארדיגנס...
לא יודע מה הוא היה עושה לי היום, אבל יחד עם New Adventures in Hi-Fi של REM הוא תמיד יזכיר לי את הימים הראשונים של האזרחות אחרי השחרור...
הייתי מצרף את הפסקול של פורסט גאמפ לרשימה.
בטח יש לי עוד, אבל חמש וחצי בבוקר, וצריך ללכת לישון מתישהו...
את לא באמת רוצה לשמוע את כולן,,,
ובכלזאת:
לכל רצועת חיים פסקול מִשֶּלָּהּ,,,