הנה רשימה קצרה של קיצוץ בחירויות הפרט, רק לאחרונה. האפקט המצטבר יכה ביום מן הימים בפניו של כל אחד מאתנו, אבל אז יהיה מאוחר להשיב את חירויות הפרט שנלקחו, חלקן בעזרת אדישות הציבור וחלקן ברמייה ובזדון האופייניים לפוליטיקאים שלנו.

ראשית כל ש"ס, החתרנית הבלתי נלאית תחת אשיות הדמוקרטיה וזכויות הפרט בישראל. מטרתה העיקרית של מפלגה זו לינוק כמה שתוכל יותר מהקופה הציבורית. מטרתה השנייה היא להתערב כמה שיותר בחיי הפרט ולהכתיב לכל אחד מאזרחי ישראל מה לאכול, מתי לנסוע במכונית ומתי לצעוד ברגל, עם מי להינשא וכיצד להיקבר וגם איך להפלות את הנשים לרעה בשם רצון האל הידוע לרבובדיה באופן בלעדי. אותה מפלגת ש"ס, לקראת פסח בשנה שעברה, לחצה על כל המרכולים למחוק ממחשבי הקופות את כל סחורות החמץ כך שאף אחד לא יוכל לקנות. היו שנכנעו לה והיו שלא. השנה, כבר מראשית ינואר, החלה לנסח בכנסת תיקון לחוק החמץ (חוק נוגד חירויות פרט שלא היה עובר בשום פרלמנט דמוקרטי) שיחליף את המילה פומבי המופיעה בחוק, בשתי המילים מקום ציבורי. כלומר, עוד הידוק קטן על הקולר ששמו על הציבור החילוני כבר מראשית המדינה. כעת החילונים יוכלו לאכול חמץ בפסח כפי רצונם, רק לא יהיה להם מהיכן לקנות וגם במסעדות יהיה אסור להגיש. חילונים הרוצים לאכול חמץ בפסח יצטרכו לאפות לחם בביתם. בשנה הבאה, תסמכו על ש"ס, הם ימצאו תיקון יצירתי נוסף לחוק החמץ, כך שישראלי יהודי וחילוני, לא יוכל לאכול חמץ גם בביתו. וזה לא מספיק לש"ס כרגע. הם רוצים לשלוט גם בחופש היצירה: אדון אלי ישי דורש משרת התרבות לימור לבנת להקפיא את ההקצבה הממשלתית לתאטרון הבימה כי משהו לא מוצא חן בעיני אדון אלי ישי באחת ההצגות המוצגות שם. רוסיה הסובייטית עשתה דברים דומים לאמניה המדוכאים עד עפר.

אבל לא רק ש"ס. גם בליכוד שבשלטון יש מי שחושב שחירויות הפרט בישראל הן דבר מיותר. שר החינוך גדעון סער רוצה לשפר את מערכת החינוך. והוא מתחיל בכך דווקא מהמקום שלא יוסיף דבר לחינוך הילדים והנוער בישראל. להיפך, הוא רוצה לעשות מילדי ישראל רובוטים: ראשית, הוא מחזיר את התלבושת האחידה בבתי הספר כדי שכל ישראלי ידע משחר נעוריו שצריך ללכת בדרך שסללו לו אחרים ולא ינסה אפילו לבטא את אישיותו. שנית, הוא יחייב את התלמידים לקום כשהמורה נכנס לכיתה. מורים יש לכבד בגלל אישיותם, אבל אם גדעון סער לא מוצא כאלה בגלל השכר המצחיק שהוא משלם להם, אז יחייב את התלמידים לקום על רגליהם בעת כניסת המורים לכיתה. ומעשה שה ייחשב לכבוד בעיני גדעון סער. 

רצונה של ממשלת נתניהו בהחלשת בג"ץ יחד עם חוקים המצמצמים את חירויות הפרט יביאו את ישראל הרחק מדמוקרטיה נאורה. אילו התקשורת בישראל מילאה את תפקידה ככלב השמירה של הדמוקרטיה ולא עוסקת רק בזוטות כגון שרה נתניהו - ייתכן שאפשר היה להמעיט את דריסת הממשלה את חירויות הפרט בישראל.