אזור אסון שעה מתל אביב
לפי חוסר התגובות לפוסטים שלי בנושאים "רגישים" כמו התעללות בפלס' האומללים, ניצול כלכלי ע"י המדינה הכובשת, אני יודעת שגם מאמר חשוב זה של עקיבא אלדר יתקבל בבוז או באדישות. אני כבר קיבלתי מייל נאצה, אך בכל זאת: הפנים המכוערות שלנו בעזה מי אמר שאנחנו מסתגרים בתוך הבועה התל אביבית שלנו? כמה מדינות קטנות ומוקפות אויבים שלחו בתי חולים שדה לקצה השני של הגלובוס? תנו לנו רעידת אדמה בהאיטי, צונאמי בתאילנד, פיגוע בקניה, ודובר צה"ל ינצח. תמיד יימצא במטוס התובלה מקום לכתבים צבאיים שידווחו על בחורינו החרוצים מפיקוד העורף. כולם עושים באמת עבודה מצוינת: המחלצים שמגששים אחרי ניצולים, הרופאים שמצילים חיים וגם העיתונאים שטופחים, בצדק, על שכמם. אחרי שהפכו את סגן שר החוץ דני אילון לפרצוף שלנו, העולם כולו רואה את הפנים היפות של ישראל. ההזדהות המרשימה עם קורבנות האסון הכבד שפקד את האיטי הרחוקה, מדגישה את האדישות לנוכח סבלם המתמשך של תושבי רצועת עזה. במרחק של מעט יותר משעת נסיעה ממערכות העיתונים הגדולים, נצורים 1.5 מיליון בני אדם במשך שנתיים וחצי באי מבודד. למי אכפת ש-80% מהנשים, הילדים והגברים שחיים ממש לידינו התגלגלו אל מתחת לקו העוני? כמה ישראלים יודעים שכל עזתי שני מתקיים מתרומות, שמאז מבצע "עופרת יצוקה" מתהלכים ברחובות עזה מאות קטועי גפיים, שהביוב זורם בשצף קצף מהרחובות אל הים? קורא העיתונים הישראלי מכיר את הסיפור על התינוק שניצל מבין ההריסות בפורט או פרינס. מעטים שמעו על התינוקות שישנים בין חורבות בתיהם בעזה. האיסור שצה"ל הטיל על עיתונאים להיכנס לרצועה הוא תירוץ מצוין לטמון את הראש בחולות של חוף תל אביב; ביום טוב דיווחים חמורים של ארגוני זכויות אדם כמו "גישה", "רופאים לזכויות אדם" ו"בצלם" על המצב בעזה נדחקים לעמודים האחוריים. כדי לקבל מושג על החיים בבית הכלא הגדול ביותר בעולם צריך לוותר על "האח הגדול" ולנדוד לאחת הרשתות הזרות. בקרוב תמלא שנה להתחייבות שהקהילה הבינלאומית נטלה על עצמה בוועידת החירום בשארם א-שייח, לתרום 4.5 מיליארד דולר לשיקומה של רצועת עזה. הכסף הזה מאבד את ערכו בגלל האיסור שישראל הטילה על הכנסת חומרי בניין לאזור. אז מה אם ועדת גולדסטון דרשה מישראל להסיר את המצור מעל הרצועה ולשים קץ לענישה הקולקטיווית של תושביה? רק שונאי ישראל יכולים לעשות בית דין שדה למדינה הראשונה שהקימה בית חולים שדה בהאיטי. הנכון שהמליציות של האיטי אינן משגרות רקטות לעבר ישראל. ואולם, המצור על עזה לא הפסיק את ירי הקסאמים. האיסור על הכנסת כוסברה, חומץ וג'ינג'ר מאז יוני 2007 נועד להחיש את שחרורו של גלעד שליט ולקדם את הפלת שלטון החמאס. כידוע, אף ששתי המשימות הללו לא זכו להצלחה יתרה, ולמרות הביקורת הבינלאומית, ישראל מוסיפה לנעול את שערי הרצועה. גם התמונות של רופאינו המצוינים בהאיטי לא יטשטשו את הפנים המכוערות שלנו בעזה. |