גישת ה "מגיע לי" נשמעת כך: " X חייב לי משהו...." כאשר כל שעליכם לעשות הוא למלא את החסר: "פלוני חייב לי משהו"! "החיים חייבים לי משהו" או "אלוקים חייב לי משהו".
תוכלו לדעת שאימצתם גישה זו אם אתם חיים בהרגשה מתמדת של כעס, טינה או תסכול. אם אתם מאמינים שמישהו חייב לכם משהו ואינו מבצע את חלקו, תרגישו כעס. תרגישו שרימו אתכם וגזלו מכם את מה שמגיע לכם בזכות. אבל גישת ה"מגיע לי" מוטעית לחלוטין; היא סילוף של המציאות. בשום מקום בעולם לא כתוב "לפלוני מגיע לחיות חיים ארוכים, מאושרים ומצליחים!"
תחושת ה "מגיע לי" נובעת ממני בלבד. מבחינה אובייקטיבית, לטענות אלה אין ביסוס.
למרות שלפי היהדות הקב"ה ברא אותנו לשם הנאה והוא רוצה שניהנה, אין פירוש הדבר שמגיע לנו כל מה שמתחשק לנו. כל דבר טוב שאנו מקבלים חייב להיתפס בעינינו כמתנה. הבנה זו יוצרת מודעוּת לכך שמקור כל הטוב בעולם הוא השם.
ההבנה שכל דבר שיש לנו הוא מתנה יוצרת את הבסיס ליחסינו עם הקב"ה. היהדות רואה את הקב"ה כמקור כל הדברים, הטובים והרעים כאחד, כך שגם הרע אמור להיתפס בסופו של דבר כמתנה. עם זאת, הדיון בסוגיה מורכבת זו חורג מגבולות מאמר זה. אלוקים לא חייב לנו דבר, ולמען האמת, גם אף אחד אחר לא חייב לנו דבר. האם אתם מאמינים בכך? רוב האנשים אינם מאמינים בכך...!
אם תוציאו את גישת ה"מגיע לי" מחייכם ותאמצו גישה של הכרת תודה, תזכו לחופש רוחני ופסיכולוגי.
הכרת תודה היא ההכרה בכך שאיש לא חייב לי דבר, ושכל הטוב שיש לי הוא מתנה. העיניים שלי הן מתנה.
גם אשתי... בגדיי... העבודה שלי וכל נשימה שאני נושם.. הם מתנות. זהו שינוי משמעותי בהשוואה לגישת ה"מגיע לי". ההכרה בכך שכל הטוב בחיים הוא למעשה מתנה... היא אמת בסיסית של המציאות. אשמח לשמוע מימכם תגובות על כך..! שיר אליכם באהבה הילד הזה הוא אני..תרגום אליכם! |