כותרות TheMarker >
    ';

    חינוך אחר

    "הישגים" - מה זה?

    2 תגובות   יום שני, 18/1/10, 19:14


    "שיפור ההישגים הוא היעד החשוב שלנו", "צריך לשפר את ההישגים", "ההישגים של ישראל 'על הפנים'" וכיו"ב אנחנו שומעים חדשות לבקרים, אבל לא מתעכבים לברר אילו הישגים ומה בדיוק כלול בהם.

    לכאורה – פשוט: ציונים גבוהים במקצועות עברית, אנגלית, מתמטיקה ומדעים – בבגרויות ובמיצ"בים אלה ההישגים; ושיפור מיקומנו במבחנים הבין-לאומיים, שאֶלה המקצועות הנבדקים בהם[1].

    מדוע החליטו כך על ה"הישגים" ולא אחרת? ארגון OECD אינו עוסק בחינוך, אבל הוא הגורם החשוב בניהול המבחנים הבינלאומיים המשווים שמפורטים בהערה. מטרת המבחנים הללו לזהות באמצעות ההישגים הלימודיים הנבדקים כאן את הפוטנציאל הכלכלי של המדינה. כלומר: תחומי הידע שפות, מתמטיקה ומדעים מנבאים לכאורה את עתידה הכלכלי. האמנם? כדאי להכיר דברים שאומר אחד מאנשי החינוך החשובים בארה"ב:

    הטעויות מתחילות כשמבקרי החינוך הממלכתי מקשרים את תוצאות המבחנים עם תפוקת העובדים ועם רמת הכלכלה הלאומית. לדוגמא, ב-1991 טען עוזר מזכיר החינוך בארה"ב ש"הישגים אקדמיים ירודים בשנים 1980-1967 גרמו לאבדן מיליארדי דולרים מן התוצר הלאומי הגולמי של ארה"ב". אך לקשר כזה אין כל אישוש.יש לציין את היעדרן של עדויות משמעותיות בשלושה תחומים: (א) הקשר המשוער שבין תוצאות מבחנים לפרודוקטיביות כלכלית...[2] 

    כלומר, על-פי ההנחות שמוטלות כאן בספק גדול, מדעים, שפות ומתמטיקה הם ההישגים הדרושים למדינה בכדי להבטיח את עתידה. השאר אינו מוגדר כהישגים, או לפחות הישגים בעלי חשיבות גדולה.

    תיאורטית יש אפשרות לחשוב על סוגים אחרים של "הישגים", ואני יודע שרבים רוצים בהם מאד: הפנמת ערכים אנושיים כלליים ויהודיים פרטיקולאריים; אחריות חברתית ותחושת סולידריות; התנהגות אישית תרבותית, מנומסת, שמכבדת את הזולת; יותר הצנע-לכת ופחות ראוותנות; יותר קריאה של ספרות יפה והוקרה לרוח האנושית; טיפוח "לומד עצמאי", שמסוגל לקרוא טקסט ולהבינו, לכתוב טקסט מנוסח היטב, ולהתמודד בצורה מושכלת עם גודש הידע של תקופתנו; יותר תלמידים שממצים את יכולותיהם האינטלקטואליות, החברתיות והיצירתיות בבית-הספר.

    אצלנו לא רק התוצאות הכלליות במבחנים הבינלאומיים הן נמוכות; גם שיעור המצטיינים האישיים הוא נמוך מאד. זה ודאי לא תוצאה של יכולת אינטלקטואלית דלה במיוחד של תלמידי ישראל, אלא משהו בתרבות הלמידה. ואיכשהו, בכל-זאת, אנחנו עדיין מעצמת היי-טק, חרף הכשלונות של תלמידי בית-הספר. התבלבלתם? אתם לא לבד.

    ישנם הישגים שאינם מוטלים בספק לגבי הצרכים הלאומיים:

    1)      הידע האורייני של כלל התלמידים, לקרוא, להבין ולהתנסח בעברית ובאנגלית כאחד. הידע הזה נדרש לעצמו, אבל מהווה גם מַפתח ליכולותיו של "לומד עצמאי" להתמודד בעצמו עם מידע רב, להכין עבודות ולהציגן בפני ציבור;

    2)      עתודה מדעית דרושה – בערך 20% מן התלמידים – עם הישגים גבוהים מאד במתמטיקה;

    3)      יכולת יצירתית הדרושה כל-כך לאדם בתקופתנו, בכל זירה שמתמודדת על הקיום;

    4)      בוגרים חושבים ואקטיביים של מערכת החינוך, בעלי זיקה לאחריות חברתית בעולם רווי סכנות קיומיות.

    את אלה המערכת שלנו אינה מצמיחה, בין-השאר בשל תפיסה צרה של מה זה "הישגים", אבל יותר מכך בשל החד-מימדיות של אופן מדידתם: המבחנים הסטנדרטיים. "איך תדע אם הילד שלך למד אם לא תבחן אותו?" שאל בזמנו הנשיא הקודם בוּש. ובכן: שנשנן, וניבחן ו...ניתבכיין.



    [1] העיקריים הם: מבחן פיז"ה לכיתה י' בו נבדקים מתמטיקה, אוריינות (שפה) ומדעים. מבחן טימ"ס לכיתות ד' ו-ח' בו נבדקים מתמטיקה ומדעים. מבחן פירלס לכיתות ד' בהבנת הנקרא, השגת יעדי קריאה, התנהגויות ועמדות כלפי קריאה.
    [2] קובן, ל. (2006). נקודת מבט בינלאומית והיסטורית על רפורמות חינוך לאומיות. בתוך: ענבר, ד. (ע'). לקראת מהפכה חינוכית. הוצאת מכון ון ליר והקיבוץ המאוחד, עמ' 25.
    דרג את התוכן:

      תגובות (2)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        20/1/10 10:40:
        18/1/10 19:25:

       

      תודה ומומלץ

      ארכיון

      פרופיל

      חינוך אחר
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין