לסיכום, פרוייקט Agile מביא עימו מספר יתרונות המקטינים באופן משמעותי ביותר את הסיכונים הטמונים בפיתוח Offshore:

-          הלקוח מקבל Delivery  אחת לחודש במקום לחכות למוצר המוגמר ותחילת פידבק אמיתי כשחלק הארי של התקציב כבר נוצל והגמישות התקציבית היא אפסית.

-          אי ההבנות והקצרים בתקשורת מתגלים בשלבים מוקדמים יותר ולכן התיקונים עולים פחות.

-          עצם ראיית המוצר תוך כדי תהליך הפיתוח עוזרת ללקוח לגבש את הדרישות הסופיות ולכן להקטין את הסיכון של חריגה מעלויות משוערות ולוחות זמנים.

-          הספק מקבל כלי עבודה לבקרת סיכונים.

-           הלקוח מרגיש בשליטה מלאה על התקדמות הפרויקט ולכן מרוצה יותר מן הספק.

-          תהליכי המשוב התכופים יוצרים תקשורת אפקטיבית יותר בין צוותי ה- Offshore לבין הלקוח. דבר זה מגדיל את התפוקה,  ומחבר טוב יותר את צוותי ה-Offshore  להיגיון העסקי של הלקוח מה ששוב מגדיל את קצב התכנסות הדרישות הסופיות.

    -        תהליך פיתוח אג'ילי  יוצר מעורבות גדולה יותר של צוותי ה-Offshore  בפרויקט דבר 

         שמקטין את אחוזי העזיבה הכל כך אופיניים לפיתוח Offshore.  

מי שמכיר Agile על בוריו עלול לטעון  שחלק מן המתודולוגיה האג'ילית מתיחס גם לקשר עין וקרבה פיזית בין הלקוח לבין צוותי הפיתוח. איך Offshore עולה בקנה אחד עם הדרישה הזו? אני אקדיש לכך פוסט נוסף בנושא Distributed Agile