יום שני, שבוע ויום לפני הכניסה לכלא, הייתי ביום חופש אחרי שדי אילצו אותי למרות שרציתי לדאוג להתקנה של אחת המערכות עליה אני אחראי. אז נסעתי לבקר בבוקר את כנאצי, השפלתי אותו כל היום בPES עד שאחרי איזה איזה 10 משחקים הוא סוף סוף הצליח לנצח. בזמן שאכלנו צהריים קיבלתי טלפון מרמת גן שתעודת הטכנאי שלי מוכנה. מיד ביקשתי משונצי (חבר מר"ג) שיקח את התעודה כדי שאוכל לקחת אותה מאוחר יותר. בסביבות 19:00 אספתי את התעודה ונסעתי לבסיס שלי...
בבסיס אמרתי לחבר'ה מהמגורים שאני צריך עזרה עם איזה סרט ללימודים. כולם היו נלהבים מאוד, חוץ מאבי שהיה עסוק בלישון\לשמוע מוזיקה\ללחח עשב.
הויכוח היה על הLocation, כאשר אני רציתי שנלך לחדר הרצאות וכל שאר החבר'ה, שהתעצלו לצאת מאיזור המגורים ניסו להציע פתרונות חלופיים כגון: אחד החדרים, מסדרון מרפאת השיניים (שלצערנו היה סגור דווקא באותו ערב), מסדרון המגורים ורחבת המגורים.
עקב אילוצי צילום, המקום האידיאלי היה רחבת המגורים.
החלטנו לקחת את הרכב של טרפש ואת הרכב שלי, להפנות לכיוון הקיר של החדר אוכל ושם לצלם. תוך כדי התארגנות לצילום, אלמו החליף בגדים, ופתאום קלטתי את הפוטנציאל החבוי באלמו מצולם בתחתונים! ואז צריך עוד אחד בלי חולצה וה2 הנוספים לבושים.

רגע! מה לעזאזל צילמתם?

אז המשימה הייתה כזאת: יש אתר באינטרנט שנקרא Eternal Moonwalk בו אנשים מעלים צילום שלהם עושים הליכת ירח בדרך כזו או אחרת. המרצה שלי לפרסום אינטראקטיבי ביקש שנחשוב על רעיון מיוחד, נצלם ונעלה לyoutube. אז הרעיון שלי היה לצלם את האבולוציה, פשוט ברוורס כאשר כולם עושים סוג של הליכת ירח. עכשיו אתם כבר בטח מבינים למה מישהו היה בתחתונים ועוד אחד בלי חולצה...

בקיצור, צילמנו את הסרט, כל הסיפור לקח פחות מדקה כאשר ברקע מתנגן השיר האהוב שלנו Sereo Love

כשעלינו חזרה למגורים, פנה אלינו איזה דרוזי מקומת המגורים התחתונה ושאל "תגידו? לא נראה לכם שהתפזרתם קצת?" - צחקנו איתו כי חשבנו שהוא מתלוצץ ואז הוא הרצין ויצא עלינו "אני לא צוחק. איפה הכבוד שלכם לחיילים, לחיילות ולקצינים פה בבסיס?" - משכנו בכתפיים ועלינו למעלה. לא הבנו ממש מה הוא רוצה מהחיים שלנו.

יום שלישי הייתי בחופש + חולה. הכל עבר רגיל.

יום רביעי, הגעתי חצי יום שני, כדי שביום חמישי אני אוכל לבוא גם חצי יום (כי הייתי חולה מת). חצי יום שלא לקחתי עד היום.

איך שהגעתי ביום רביעי, ווירדי מיד עדכן אותי שהדרוזי, שמו אחמד, סג"מ אפס, הלשין עלינו והמקרה כבר די מנופח. לגמרי לא היה לי כח להתעסק בזה, האחראי מגורים התקשר אלי ואמרתי לו שסתם רקדנו קצת ליד המכוניות ועלינו למעלה.

העניינים טיפה הסתבכו כשהסא"ל של אלמו פנה אליו, בתור חייל מגורים, ושאל אם הוא יודע מה קרה בשני בערב. אל תשאלו אותי למה, אבל אלמו מיד אמר לו שהוא בכלל לא היה שם :| ומשם התחילה להתגבש גירסא שהופצה לכל הנוגעים בדבר שאלמו ישב איתנו קצת ואז עלה למעלה ואז התחלנו לרקוד. אני הורדתי חולצה וווירדי רק פתח את הקפוצ'ון.

לא תאמינו, אבל יום אחרי כבר התייצבנו כולם ב8 בבוקר במשרד של הסא"ל שלי. מונה קבו"ד (קצין בודק) והתחיל לחקור את כולנו אחד-אחד. ברוב טיפשותנו המשכנו לדפוק בגירסא השקרית. אחר כך גם הביאו אותנו לעימות מול אחמד, ועדיין שיקרנו. אחר כך גם הביאו עד נוסף, שהיה ליד אחמד באותו הערב.

בשלב הזה אלמו השתכנע שהוא מוכן לעמוד בעובדה שהסא"ל שלו ידע שהוא שיקר וכמובן בעצם שכולנו שיקרנו. גם ווירדי תמך באמת. אני וטרפש עדיין רצינו לדפוק בגירסא, התקשינו להאמין שזה יגיע עד חקירות של מצ"ח.

בסופו של דבר, אלמו נכנס וסיפר את כל האמת. החל משם מיד נשפטנו אחד-אחד, קיבלנו ריתוקים ומחבוש בפועל. סופ"ש נשארנו בבסיס וביום ראשון הגענו לכאן, כלא 6.

אי אמירת אמת. זה למה אני פה.