לפני כמה שבועות הופיעו שתי ביצים לבנות וקטנות אצלי באדנית של חדר העבודה הנטוש. המראה עורר בי ריגוש מסוים, זו היתה פעם ראשונה שראיתי ביצים כאלה קטנות. ואכן לאט לאט שמתי לב שיונה מתחילה לדגור עליהן. מהר מאוד היונה ושתי הביצים הפכו לחלק בלתי נפרד מהחיים שלי. כל יום התבוננתי בהתפתחות הביצים ממתין לבקיעתם. זו היתה פעם ראשונה שראיתי דגירה.

לפני כמה ימים בקעו הביצים ומתוכם יצאו שני גוזלים צווחים, שבריריים ועדינים למראה. מסיבה שאני לא באמת מבין היונה המשיכה לדגור עליהם.

אתמול בערב אח שלי ואישתו באו לראות את החברים החדשים שלי. פתחתי גאה את החלון והיונה לא זזה. הסתכלה עלינו באדישות מה, רגילה לנוכחתי כנראה, לא פחדה ולא עפה. מתחתיה ראיתי את הגוזלים נעים וזזים. הסתכלנו עליה די נפעמים. לטבע יש עוצמות.

היום בבוקר פתחתי את החלון והיונה לא היתה. מוזר, חשבתי לעצמי, היא תמיד פה. הסתכלתי על הגוזלים והם היו ללא תנועה.ניסיתי לגעת בהם, לעורר אותם אבל הם לא זזו. במהלך הלילה הם ככל הנראה נפחו את נשמתם. לא יודע מה זה אומר שהשנה החדשה התחילה עם שני גוזלים מתים, אבל די עצוב לי עכשיו.