סיפורי לילה ופיצה
פוסטים אחרונים
טרנד תל אביבי חדש: פיצה וסרטים של אבי ביטר
לאחרונה גיליתי טרנד חדש בקרב תושבי תל אביב: הזמנת פיצה וצפייה בסרטים של אבי ביטר. האמת שמסתבר שהטרנד לא כל כך חדש, אבל כנראה שאני היחידה שכל חייה נעים סביב עבודה ולימודים, כך שאין לי ממש זמן לארגן מפגשים חברתיים על פי נושאים. העניין המוזר הוא שהתופעה רווחת בקרב אנשי רוח, אמנים ואינטלקטואליים. איך זה יכול להיות? איך הם מוכנים לרדת (בגלוי!) לשפל כזה? הגעתי למסקנה שאני חייבת לחקור את התופעה - אנתרופולוגית או לא? לפני כמה ימים ארגנתי שהמשלוח האחרון שלי יהיה לחברה שארגנה מפגש חברים, והזמינה גם אותי. הגעתי עם הפיצות והסתכלתי סביב - בחדר היו אנשים אינטליגנטים ומלומדים, אבל לא יכולתי להתעלם מה-DVD שהונח על השולחן- "חבר ואח" של אבי ביטר. הצילום על העטיפה נראה כמו סרט ערבי משנות השמונים, ובמרכזו הבלורית המקורזלת והמשומנת של ביטר. "למה זה פה?" שאלתי. כולם, ללא יוצא מן הכלל, טענו שמדובר באחד הסרטים המצחיקים שנוצרו אי פעם, למרות שמדובר בסיפור טראגי. מסתבר שהסרט הוכתר כקאלט. אני באמת מנסה לרוב להימנע מג'אנק. חשבתי לעצמי, "כמה זמן אפשר לצפות בערס אנאלפבית שעושה צחוק מעצמו?" אבל בכל זאת - אני פה וזו הזדמנות. הסרט התחיל. כבר מהכתוביות לא יכולתי לעצור את הגיחוך, ואחרי כמה דקות צפייה הגעתי למסקנה שהסרט של אבי ביטר לא מטופש - הוא כל כך מטופש שהוא לא יכול שלא להצחיק עד דמעות. נדמה כי כל סצנה נכתבה, בוימה ושוחקה באופן הגרוע ביותר שרק ניתן להעלות על הדעת - כל כך גרוע שנדמה כי יש תחכום מתחת לפני השטח. אם לא הייתי מכירה את אבי ביטר הייתי בטוחה שמדובר בסאטירה גאונית. הפרטים הקטנים והאוויליים עד כאב לא משאירים אף רגע משעמם או תפל. בזמן שצופים בסרט המוח נמצא כל הזמן במצב של פליאה והפתעה, והאם לא זה תפקידו של יוצר קולנועי חדשני וחתרני? באותו רגע עלתה בי המחשבה שמר ביטר כנראה עובד על כל עם ישראל, כשהוא מציג אותו ואת סרטיו כתת-רמה, אך בעצם הוא מגלגל מיליונים (או אלפים..) מחבורות של תל אביבים מתנשאים. או שאולי בעצם לא. |
תגובות (17)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
קריסטל להרגעה.
לכי על זה!
את לא תאמיני כמה שזה לא מתאים לי ליהנות מסרטים כאלה
את פשוט תצטרכי לסמוך עליי כשאני אומרת- זה ממש ממש מצחיק :)))
עלית בצורה מדוייקת על טרנד אמיתי. כבר תקופה ארוכה שאני שוקלת לעשות את זה עם החבר'ה שלי. רק קצת חוששת מהתגובות שלהם...
יש אנשי רוח בת"א?
ממש ככה..
זה אומר כל כך הרבה על החברה שאנחנו חיים בה וגם עלינו.
כמה שאנחנו שונים מהם- אנחנו פשוט חיים במציאות אחרת לחלוטין.
מזל שאנחנו יכולים להתנתק מהמציאות העגומה ומהפערים העצומים שקיימים בחברה הישראלית ופשוט.. לצחוק.. :)
זו לא רק חוויה אנטרופולוגית. אם מצליחים להתמם לרגע ולהתנתק מהעובדה שאין ליוצרים מושג במה שהם יצרו, אז אפשר למצוא אמירות חזקות מאד על מציאות, על אמנות, ועל חברה. באמת. חוץ מזה שזה פשוט מצחיק בטירוף.מישהו מהנהלת הקפה כבר גילה שהבלוג הזה הוא בעצם פרסומת אחת גדולה לדומינוס?
ברור (:
כתבת פוסט כיפי ומצחיק. אנתרופולוגיה במיטבה.
למען המדע (ורק מטעמי תוקף והכללה) - מעניין מה תהיה החוויה שלך בצפייה חוזרת... אולי תצליחי לענות על השאלות המרתקות שהצבת. או שלא(:
ג'אנק פוד וג'אנק פוד הולכים טוב ביחד:))
פיצה זה טעים ואבי ביטר מצחיק. משחרר קצת מהכבדות של החיים . הוא גרוטקס של כבדות החיים לכן הוא מצחיק.
אני בהחלט מבינה אותך,אבל בארץ כנראה
לא צריך סרטים עם הרבה אפקטים מיוחדים
וטקסטים עם שפה גבוהה אינטלקטואלית.
מכיוון שלפי דעתי אנשים בארץ ישראל הם
לא מי יודע מה מבינים באומנות ובמה, הם
לא צריכים אומנות או בידור יותר מידי טוב
אנשים בארץ אוהבים דברים שקורה להם
בחיים שיהיו בסרטים כבידור . . . ולא כל-
כך אוהבים את הפנטזיות של המדע הבדיוני
רק אם מאחורי הסרט עצמו יש שיווק טוב!
{של תקציב פירסומי של מיליוני דולרים }
והסרט עצמו יכול להיות גרוע ,אבל רק
בגלל שיש לו שיווק טוב אנשים ילכו לראות
את הסרט.זה אותו דבר כמו למשל: כשיש
פיגוע או מסוכן באזור מסוים לדוגמא: הודו
או טורקיה הישראלי יסע דווקא לשם . . .
לדנמרק אתם עושים משלוחים...?
יכול להיות שזה תוכן שיווקי??
כך או כך זה לא רע.
איך זה שאת מנסה להימנע מג'אנק בסרטים אבל בתור שליחה את מפיצה את האמא של כל הג'אנקים (הפיצה)?
יכול להיות שכסף קונה הכל?