"How to..."
פוסטים אחרונים
- capra aegagrus hircus 13/12/12
- ניסוי מחשבתי באהבה עצמית 5/11/12
- אופטימית לשם שינוי 9/6/12
- אוהב דגים, דייג? 4/6/12
- שלושת סתתי האבן 31/5/12
- הזמנה ל"הזמנה לחתונה" של אחותי. 21/5/12
ארכיון
הדרך לדוגמות רצופה בעקרונות טובים – עוד פוסט בעקבות האח הגדול
במסגרת משימת התקציב השבועית שהפעם כללה תרגילי קרקס הוטל על אלין להיות "נערת סכינים" – אותה בלונדינית שקושרים ללוח מטרה וקוסם מוכשר זורק סכינים סביבה. כמובן שההפקה לא לקחה סיכון עם סכינים אמיתיים אלא הסתפקה בבלוני מים. אלין נעלבה מאוד מהתפקיד הסטריאוטיפי שהוטל עליה ואכן הדבר נראה די משפיל. אנשים ניסו לעודד אותה בשתי דרכים שונות. חלק ניסו לומר לה שזו רק משימה ושתיקח את זה בקלות וחלק אחר הצדיק את ההרגשה שלה וטען שיש בתחושה שלה ממש - אמנם יש נשים שעשו קריירה מלהיות "נערת הקוסם" אבל אין אף גבר שעשה את זה. זה לא שהאחרונים לא נראו לי צודקים אבל אהבתי את התגובה של אלירז שאמר שכרגע מה שמעניין אותו זה אלין והרגשות שלה ולא אלין כמייצגת את העולם הנשי בכללותו. לכן, הוא העדיף את העמדה הראשונה שאמרה "תחליקי אותה, זו רק משימה ואין לזה שום משמעות מעבר לזה". היכולת לראות לפעמים מעבר לעקרונות הכללים ולהבין את הסיטואציה הספציפית קסמה לי. זה לא שאין עקרונות צודקים ששווה להלחם עליהם, אבל גם על עקרונות צודקים צריך לפעמים לוותר אם זה לטובת הפרט ולא ממש מזיק לפרטים אחרים. דוגמטיות מסוכנת לדעתי יותר מוויתור על עקרונות צודקים. |
תגובות (21)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
כנראה שגם בזה אסור להיות דוגמטיים. כל אחד ומה שעוזר לו.
הבנתי. את מדברת על סוג של נחמה. נשאלת השאלה האם זה מנחם? האם זה לא שלילת הרגשות שלה ומתן הסבר שהיא לא צריכה להרגיש כך? האם מתן לגיטימציה לרגשות שלה לא ינחם יותר? אני בטוחה שאלירז עשה את זה ממניעים חיוביים וטובים אבל אני לא בטוחה שזה עוזר. אותי זה היה מרגיז.
לא ויתור על עקרונות כדי להסגל לצורת החשיבה של הכלל, אלא כדי להתמודד עם סיטואציה ספציפית. אני בעד בני אדם (וחיות) ולא בעד עקרונות. עקרונות טובים כשהם עוזרים לבני אדם אבל לא כאשר הם סתם מפריעים. במקרה הזה אלין בין כה וכה עשתה את המשימה רק המשיכה להרגיש חרא עם זה בגלל שהיא חשבה שתפקיד שהיא מבצעת "מייצג" תפיסה סטריאוטיפית על נשים. אבל, אם היא יכולה להבין שזה לא מיצג כלום, וזה רק משחק, אז היא תעשה את זה בכיף.
כן, זה הקטע של הגמישות... שההחלטה לא אחידה לכל המקרים ולכל המצבים.
... בספר הזה מחפשים את הגבינה כל הזמן. נכון? אני בעד לחפש (מדי פעם גם למצוא... מדי פעם - לנוח ;-))
מצחיק, את לא רואה את האח הגדול ובכל זאת השתמשת בסלוגן של אחד המתמודדים "ויהי מה".
גם בעניין הזה אני מעדיפה לא למקם את עצמי באופן יותר מדי איתן. לא נראה לי שיש לי נטייה לדבוק במשהו "ויהי מה" וגם לא לזרום באופן מוגזם (זה כבר הקצה האופורטוניסטי) אבל כל מקום באמצע אפשרי, תלוי בנסיבות. ואיפה את על הסקאלה?
להתמקם זמנית, ואז ברגע הצורך לתת קפיצה לצד השני (אוף, זה נשמע כאילו לקוח מהספר "מי הזיז את הגבינה שלי").
כן, האינטלינציה הריגשית שלו מדהימה. אני יכולה להתפעל ממנה אבל לא פשוט ללמוד מזה (אפשר אולי בתיאוריה אבל ליישם את זה, בייחוד במצבים טעונים זה לא פשוט). באלין אני אוהבת את העובדה שאין בה טיפת רוע או מניפולטיביות.
יחי המלך והנסיכה!
את יודעת אני לא רואה את האח הגדול
אבל אני יכולה להתייחס
לנושא הדוגמות
ואני חושבת שאנשים בנושא הזה מתחלקים
ל שני סוגים
עם הרבה דרגות עוצמה בתוכם.
אלה הרואים את היעד ויהי מה ואלה הזורמים על פי הנסיבות
הדוגמה היא חשובה מאוד לאנשים שמחוסרי ביטחון וזקוקים
לתוכנית מדוייקת וברורה עם התחלה אמצע וסוף
ואנשי חרדות לעיתים מרגישים שחרב עולמם כשהחיים לא
פועלים על פי הדוגמות שלהם, וההיפך כמובן.
ככל שמתבגרים ובטוחים יותר בעצמנו להסתדר במצבים מורכבים
כך יהיה לנו מנעד גמישותי גדול יותר.
אנשים דתיים בכלל[לאו דווקא דת במובן הקלאסי] ואידיאולוגיים הם
יהיו מלאי חרדות אם חייהם לא יזרמו על פי הדוגמות שלהם...[יש הרבה דוגמאות]
יש משהו בדבריך...
נלך על- לנוע על הציר. אבל בסוף צריך גם להתמקם... ואם את בצד הלא מקובל שלו, גם לדעת איך להתמודד עם זה...
"דוגמטיות מסוכנת לדעתי יותר מוויתור על עקרונות צודקים. "
את אמרת דוקטורה
ואני בהחלט מסכימה.
במקרה של אלין זה לא ממש מסוכן,אבל בהחלט נורא יפה ורגישה התייחסותו של אלירז
במפגש הזה ועוד בכל ציני מצבים. הבחור יש לו אינטליגציה ריגשית גבוהה
שלהרבה שם חסרה.(סער, למשל.)
נזכרתי בשיחות שלך עם הבת של בעלך , זה לא כ"כ דומה אבל אולי בשיחות עמה אפשר להיזכר באלירז ....
ולהכיל (אחלה מילה) אותה...
אלירז המלך!
ואלין הנסיכה....
תודה, נילי.
תודה, רחל.
גם אני איני צופה בתכנית
אבל מסכימה שצריך מתוך תבונה-לדעת מתי לוותר.
אין לי מושג על מה ועל מי את מדברת
אך התפיסה נכונה.
איך לא?
לא רואה האח הגדול? איך חיים בלי זה? סתם, סתם.
את יודעת מה? אני מעדיפה לחשוב לא במונחים של "להתמקם על הציר" אלא "לקפץ על הציר".
גם אני אוהבת את אלירז
לא רואה האח הגדול, אבל...
אהבתי את הכותרת של הפוסט.
אני מסכימה איתך שיש חוכמה ביכולת לראות ייחודיות של מקרה ולא לדבוק בעקרונות בכל מחיר. ובכלל בגמישות וביכולת להתמקם על הציר בין לבין ...
וגם - נדמה לי שזו דרך התמודדות די הגיונית עם חוסר יכולת לשנות מצב שלא תואם את העקרונות/רגשות שלך- להגיד שבעצם זה לא כל כך חשוב...
"רואה" זו לא הגדרה טובה - "מכורה"- יותר נכון.
יש עוד אנשים שרואים את האח הגדול...
ואוו.