סיפור ראשון: שלט הברזל "העבודה משחררת" נגנב מעל מחנה ההשמדה אושוויץ-בירקנאו. אם החלטת לבחור בנושא הזה, היזהר לא ללחוץ מדי. למשל, אל תכתוב ש"בריחת" השלט היא מטאפורה ליהודים שלא הצליחו לברוח משם. או שרוח רפאים של יהודי מורד נכנסה בשלט והוא לקח את רגלי הברזל שלו וברח. היזהר, אם תלחץ מדי, לא יקראו אותך. סיפור שני: סגן שר שולי אחד, נניח סגן שר החוץ, מזמין שגריר אחד, נניח את שגריר טורקיה, ורוצה להנמיך אותו. לשם כך הוא מושיב אותו על כסא נמוך. אני יודעת שההצעה הזאת נשמעת לגמרי לא מהעולם הזה, אולי מעולם גני הילדים כשהגננות בימי ההורים מושיבות את התחת הגדול של האמהות על כסאות ברזל קטנים. אבל תחשוב על זה. העולם שייך לילדים. זה יכול להיות רעיון לא רע. סיפור שלישי: אוליגרך אחד, מנהל קבוצת כדורגל [בלי שם הקבוצה, עשה לי טובה. אני לא הגעתי ל-Dead End, מתחשק לי לחיות], צריך עוד לחשוב על מַדֵי הקבוצה, אבל תחשוב טוב – שחקנים זעירים, זריזים, עמלנים - יכול להיות שהם נראים כמו דבורים, מנהל הקבוצה הזה מחליט להתנפל על הגדר, ולחלץ במבצע "רוץ, גומא, רוץ", את גלעד שליט. אפשר להכניס אותו בסוף לבית חולים לחולי נפש וכו'. האמת? לא הייתי הולכת על זה. מי לא רוצה להמשיך ללכת? מכל מקום, כותב יקר, יש לך עכשיו שלוש עלילות לשלושה סיפורים אפשריים. אמנם כולם מסתיימים במוות, אבל ככה זה בספרות. אם תחליט לקבל אחת מהצעותיי, אנא, שלח לי את הסיפור. |
שמעון רוזנברג
בתגובה על דוד לוין
איל אורגל
בתגובה על הסיפור הופיע במטעם 20
איתן זקצר
בתגובה על 2 שירים של דן דאור זכרונו לברכה
zehoo
בתגובה על חדוה הרכבי, ראנא
תגובות (11)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
סינדרום, סינדרום
התכוונתי לסינדרום.
גם לא הבנתי את הקטע הזה של דם על הידיים,
כל ראשי הממשלה שלא עשו שלום,
להם אין דם על הידיים ?
גומא לא לבד
לפי דעתי כבר צריך לכתוב תסמונת חדשה בספר האבחונים הרפואיים.
"תסמונת גלעד שליט"
חחח,
נכון, צודקת. הנה לנו הסיפור הרביעי
אין נשים, אין מזרחים, אין ערבים, אין דתיים. יפוטר האחראי על השיריון הסקטוריאלי!
מצד שני, אם את מכניסה את הסיפור על סינדרלה פרץ והאם החורגת המרושעת שרהו - סגרת שלושה מתוך ארבעה בלי למצמץ.
חשבתי שהכתיבה כאן היא חברתית
פתאום אני קורא מדע בדיוני
מי ילך כל כך רחוק עם הדמיון !
מה דעתך על נושאים כגון
1) תור בקופת חולים- שנמצא ברחוב מקביל לרחוב קפקא.
2 ) פרש שיצא לקרב וחברו הטוב ניסה לגנוב עוד באותו היום שיצא?
3) איך הייתי חוגג את יום העצמאות ה101 של מדינת ישראל?
אם זה לא היה במחוזותינו..
הייתי פורץ בצחוק פרוע..
אבל.. אוףףף.
זה כאן מעבר לרחוב..
מה יהיה???
גם כשיש דמיון
המציאות , כבר אמרו לפניי , עולה על כל דימיון....