


הוא הבטיח להתראיין אצלי והזמינני לסעודה הערב כדי שאפגוש כאשתקד את נהג האמבולנס שהצילו. 25 שנה אחרי ביום היארצייט של הרה''צ רבי יצחק אייזיק וויס זצ''ל בן כ''ק מרן האדמו''ר הרה''צ מספינקא זצוק''ל שנהרג בחזרתו מהלווית הצדיק הבבא סאלי הוא ועוד 3 מחבריו, נפגשו משפחתו במפגש נדיר עם נהג האמבולנס שהגיע ראשון לזירת התאונה וסיפר את הסיפור שמאוחרי האמת הכואבת.(גלריה) במהלך הסעודה ערך רב הקהילה הרה"צ רבי מאיר אביש וויס סיום מסכת 'קידושין' שנלמדה בתקופה האחרונה ע"י משתתפי השיעורים אשר מתקיים דבר יום ביומו בהיכל בית המדרש אשר רבים באים בשעריו. ביהמד"ר 'תפארת יצחק' הוקם לזכרו ולעילוי נשמתו של בעל ההילולא הרה"צ רבי יצחק אייזיק וויס זצ"ל שנהרג בתאונת דרכים קשה בעת חזרתו מהלוויה של האדמו"ר רבי ישראל אבוחצירא זי"ע, (הבבא סאלי) יצויין שבבית המדרש מתקיימים תפילות ושיעורי תורה קבועים מפי רבנים חשובים. בדברים שנשא ציין את מעלת דרכו של אביו זצ"ל את החסד והמעלה הגדולה לדאגה לזולת תמיד בכל עת וגדלותו בתורה, וציין עוד שערב זה הוא גם יום הודאה פרטי של שהוא בעצם 'אוד מוצל מאש' יחיד מהתאונה המחרידה והדגיש שוב את הפסוק יודו לה' חסדו ונפלאותיו לבני אדם והמעלה בהכרת הניסים זה להתבונן בחסדיו של הבורא יתברך. אירוע מרגש מיוחד התקיים השנה בהילולה כאשר הופיע לראשונה נהג האמבולנס מר שמעון יפרח שבשעתו הוזעק מתחנת מד"א באשדוד לכיוון התאונה המחרידה בחזרה מההלוויתו של הבבא סאלי זצ"ל לפני 25 שנה שם נהרגו הארבעה: הרב יצחק אייזיק וויס ז"ל, הרב יהושע מרגלית ז"ל, הרב יעקב ברקוביץ ז"ל והרב דוד בלס ז"ל שנסעו ברכב מסוג "מיני-סובארו" שהתנגש חזיתית באוטובוס שהגיע ממול ובין ההרוגים ניצל הילד ר' מאיר אביש וויס. הרה"צ רבי מאיר אביש וויס שהזמינו לכבוד המעמד קיבלו במאור פנים והושיבו בראש השולחן ממולו וכיבדו לשאת דברים קצרים מאותו יום מר ונמהר שהגיע למקום התאונה. נהג האמבולנס מר שמעון יפרח שכולו היה נרגש עמד לצידו של הרה"צ רבי יצחק אייזיק וויס וסיפר את כל ההשתלשלות כשהקהל כולו מביט לעברו ומאזין לכל מילה ומילה בתיאור חי ומזעזע על הרגעים הקשים לפני 25 שנה. וכך החל: במהלך סעודת הילולא לזכרו של האדמו"ר רבי ישראל אבוחצירא זיע"א ה'בבא סאלי' במרכז לצעירים "ילדי שגיא ויעקב" באשדוד. אני מגיע לראשונה לסעודת ההילולה שם ילדי משתתפים בקביעות בשיעורי תורה בימי חול ושבת. בין דרשות הרבנים אני מרגיש התעלות והתרגשות, ונזכר במעשה שאירע באותו ערב ואני קשור אליו מאוד, וכך אני קם ממקומי ופונה למארגן עם בקשה קטנה בפי "אני רוצה לספר חוויה אישית שהשפיע על חיי בהקשר לבעל ההילולה, וחקוקה אצלי מזה זמן רב". את הערב ביום ראשון ד' בשבט שנת התשד"מ אני לא ישכח לעולם משחזר שמעון יפרח. באותו יום היה אבל כבד בעולם היהודי בהסתלקותו לבית עולמו של האדמו"ר רבי ישראל אבוחצירא סידנא בבא סאלי זיע"א לאחר שנסתלק מיד עם צאת השבת לילה לפני כן. במסע ההלוויה הענקית שהתקיימה למחרת, השתתפו רבבות מכל רחבי הארץ בעיירה נתיבות. באותה עת ישבתי במוקד מד"א ברובע ד' באשדוד במשמרת לילה כשבחוץ ירדו גשמי ברכה ללא הפוגה. לפתע, בבהילות, אני שומע קול צעקה ממכשיר הקשר: "צא דחוף לכביש אשקלון, פרטים תקבל בדרך, צא דחוף! אני שואל את המוקדנית, 'מה קורה? מה קורה'? היא הייתה בלחץ וצעקה עלי, 'צא לדרך'. עליתי מיד לאמבולנס עם מתנדב נוסף, ודהרתי למקום במהירות אדירה תוך כדי הפעלת סירנה מייללת. בדרך עדכנו אותי שמדובר בתאונת דרכים בכביש אשקלון". יפרח ממשיך לספר, כשניכר בו שחווית היום ההוא, נמצאת בעומקי נפשו עד עצם היום הזה. "אני נוסע בכביש, ובשונה מהיום, זה היה כביש דו סטרי ללא הפרדה. עמודי תאורה לא היו בצידי הכביש ושרר חושך נורא ואיפול כבד. גשם כבד ירד, וככל שאני מתקרב לצומת, אני רואה אוטובוס שעומד בצד, ומזהה שככל הנראה האוטובוס מעורב בתאונה. הוא עמד בצד הדרך, ועשרות מכוניות עמדו בצד ואנשים רבים, כנראה הנוסעים שירדו מרכביהם עקב התאונה עומדים ומתפללים. אני עוצר בצד הדרך ליד האוטובוס, והמחזה שראיתי היה מחריד. רכב מיני-סובארו, התנגש חזיתית באוטובוס שבא במהירות ממול. האוטובוס בלע אותו כמו תנין הפוער את פיו. כל הרכב היה מעוך מרוסק ומעוות ללא אפשרות זיהוי, בתוך החזית של האוטובוס". מתוקף תפקידי, ולמרות הלחץ והמחזה המזעזע, אני לא מאבד עשתונות ופועל כנדרש. "ניסיתי להסתכל פנימה. ראיתי ארבעה אנשים, שוכבים ללא רוח חיים, אני בודק אותם אחד אחד, מנסה לראות אולי אפשר להציל משהו, אבל לצערי הרב אין דופק, אין כלום. ניסינו להוציא אותם החוצה, אבל הם היו ממש שבורים בתיאור מזעזע שקשה לי לתאר, בתוך כל ההמולה, אני מסתכל למטה, ואז באופן בלתי צפוי בעליל אני רואה מחזה שלא ייאמן". "על רצפת הרכב, מתחת לגופות הנוסעים, שהיו לבושים בחליפות ומגבעות, אני רואה ילד כבן 10, שוכב ברצפת האוטו. כולו מלא בדם. דם זרם לו מכל מקום בגוף. הגופות היו מעליו. הוצאנו אותו החוצה ושמתי אותו על הרצפה. בדקתי אותו והרגשתי דופק. חלש אומנם, אבל קיים. הנחתי אותו על האלונקה והכנסתי אותו לאמבולנס במהירות ככל האפשר, ונסעתי מיד לכיוון בית החולים "ברזילי" באשקלון, תוך כדי ביצוע החייאה על ידי המתנדב. הודעתי בקשר לבית החולים, שמדובר במקרה קשה מאוד ושיחכו לי בכניסה למיון. לטיפול דחוף ביותר מיידי, כשהגעתי לבית החולים אכן הצוות המתין בחוץ והיה כבר בכוננות, רופאים ואחיות, 'חטפו' את האלונקה עם הילד והכניסו אותו לטיפול". התעלומה: מה קרה עם הילד מאז ? מאז התאונה הייתי דואג לשלומו של הילד ומנסה לקבל פרטים האם הילד עדיין נותר בחיים?! ומה מצבו כך שאלתי בבית חולים בברזילי, וכן אצל כונני מד"א אחרים, בחודש חודשיים הראשונים אני עדיין מנסה לברר בין החברים בתחנת מד"א ובבתי החולים השונים, אבל הרופאים לא נתנו לי תשובות ותעלומתו לא נפתרה. המאורע המחריד שנחרט היטב בזכרוני מצטרף לעומס הנפשי הכבד בנוסף לאירועים השוטפים, ואז אני עושה צעד ומחליט לעזוב את העבודה במד"א. "החלטנו אני ואשתי לאחר המאורע הקשה הזה, שאני אעזוב את העבודה במד"א, כי הרגשתי שאני כבר לא מסוגל נפשית יותר להמשיך" אמרתי בשעתו. סגירת מעגל שנה שעברה, אחרי עשרים וארבע שנים, ג' שבט תשס"ח אני עושה את דרכי (לראשונה), למרכז לצעירים "ילדי שגיא ויעקב" באשדוד להילולת הבבא סאלי זיע"א. ילדיי, יניב נ"י ואחיו סתיו נ"י, הם משתתפים קבועים בשיעורי תורה במרכז לצעירים. באותו ערב בהילולה, יושבים מאות משתתפים סביב לשולחנות ערוכים בראשותו האדמו"ר רבי יעקב פינטו רו"מ ''נתיבי חיים ומשה'' מלוס אנג'לס, שהגיעו, להשתתף בהילולה של הצדיק ולשמוע עובדות והנהגות קודש על האדמו"ר רבי ישראל אבוחצירא זיע"א. בתוך כל ההמולה, שמעון יפרח, מרגיש התעלות והתרגשות, ונזכר במעשה שאירע עימו באותו ערב, עשרים וארבע שנים אחורה. אני קם ומבקש את רשות הדיבור מהמארגנים. לאחר זמן, בין דרשות הרבנים אני זוכה לכבוד ומקבל את המיקרופון, וכשכולי נרגש אני מספר לנוכחים את הסיפור שהשפיע על חיי, ונצרב עמוק בתוככי ליבי. האדמו''ר מספינקא נושא דברים בהילולה. תוך כדי שאני מספר ונסער אני מזכיר גם את אותו ילד שנמצא פצוע אנוש ברכב המרוסק לחלוטין והשתדלתי לבצע בו החייאה וטיפול מהיר ועד היום אני לא יודע אם הוא נותר בין החיים. הילדים מקשיבים לסיפור מנהג האמבולנס. לפתע ממולי, קם אחד הנוכחים והפסיק אותי בקול רם ואמר לי: "אני שמח לבשר לך שהילד שדיברת עליו הוא חי וקיים. הוא נשוי עם ילדים אדמו"ר ורב קהילה חשובה בבני ברק" אני הייתי בהלם מוחלט, כמעט התעלפתי ומיד פלטתי את המילים "אני לא מאמין, זה ממש נס משמיים". האדמור מספינקא בשיחה עם הרב מאיר אביש בסעודת ההילולה. במרכז לצעירים "ילדי שגיא ויעקב" דאגו לי להיפגש עם הרב וויס מיד כמה ימים אח"כ, זה היה מרגש במיוחד ומאוחר יותר אף נסעתי איתו למקום התאונה במדוייק והראיתי לו את המקום ושם בירך בהתלהבות ברכת שעשה לי נס במקום הזה. שמעון יפרח מספר את סיפורו. דודו האדמו''ר מספינקא שליט"א– קטן הזכיר את הפסוק 'קדש לי כל בכור' שכל דבר ראשון צריך להיות לי ל-ה'. כשבאים לבית מדרש כאן, ורואים את ההתפתחות א"א לשכוח את ההתחלה וידוע שכל ההתחלות קשות. רבי מאיר אביש כאן עבר הרבה דברים קשים מצעירותו וממש נתקיים בו קריעת ים סוף אבל ואחריתך ונתקיים בו - והיה ראשיתך מצער וב"ה היום מתקיים גם ההמשך ואחריתך ישגה מאוד וכבר צריך להגדיל את בית המדרש. ויקויים בו שיהא מוסיף והולך בשיעורי תורה ובתפילות תמידין כסדרן, כאן יש את המשך הדרך של אביו הק' זצ"ל ושיהא מליץ יושר על הרבי ועל כל המשפחה ועל כל עם ישראל.  הרה''צ ש''צ רוזנפלד מברך את שמעון יפרח נהג האמבולנס. מקור: http://www.actuality.co.il/articles/art.asp?ID=2733&SID=7&CID=14&MID=1 ---------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------- http://www.youtube.com/watch?v=i-o0yh4RX_8 http://www.youtube.com/watch?v=rDg4hJ_IKJ8&feature=related http://www.youtube.com/watch?v=EwdP_LyCg_c&feature=related http://www.youtube.com/watch?v=qMjJZyvYOso&feature=related http://www.youtube.com/watch?v=6L7UH03CjBs&feature=related http://www.youtube.com/watch?v=ze6kX9p_-9c&feature=related http://www.youtube.com/watch?v=LCW4v-NGsmo&feature=related http://www.youtube.com/watch?v=HKIqKKZ_oNk&feature=related http://www.youtube.com/watch?v=OxwEqneYjnI&feature=related http://www.youtube.com/watch?v=U9EgBqpprVY&feature=related |