הפעם אני מביא לכם ציטוט מהפוסט של השחקן סשה דמירוב,אין כמו ללמוד מכאלה שכבר עברו אודישנים וכבר שיחקו בתפקיד או שניים.
צטט: סשה דמידוב 2009-07-31 01:50:13
תכונות חובה לכל שחקן מתחיל מאז שפתחתי את הבלוג פנו אליי הרבה אנשים וביקשו עצות לגבי תחום המשחק. בתקופה האחרונה ראיתי שיש התעניינות גדולה, וחשבתי שהדבר הכי מועיל שאוכל לעשות הוא להתחיל לכתוב על זה בבלוג - אני מבטיח לכתוב על כל מה שתרצו לדעת, רק תשאלו..
נתחיל מהשאלה הבסיסית ביותר - "האם משחק זה בשבילי?". אני מקווה שהפוסט הבא יעזור לכם להחליט.
1. רצון: על הסעיף הזה בעצם הכול קם ונופל. בשביל להיות שחקן צריך לעבור דרך ארוכה שכוללת הרבה עבודה קשה ואינספור רגעי ייאוש. בזמנים כאלו, שבהם אתם לא מצליחים להיכנס לדמות, חלשים, לא מרוכזים ומרגישים כמו כישלון, לא יעזור כלום חוץ מהרצון החזק. התקופות האלו מסננות את האנשים שנמשכים רק לזוהר שנדמה להם שיש במשחק, ומשאירות את אלו שאין להם ברירה פרט מלממש את עצמם בתוך שחקנים, כי זה טבוע בתוכם.
2. תשוקה להיות מישהו אחר: כמה פעמים הסתכלתם על מישהו וחשבתם: "אני רוצה לראות את העולם מהעיניים שלו?" שחקן הוא אדם שהקול הפנימי שלו קורא לו להשתנות בלי הרף, ולחפש בתוך עצמו תכונות ומקומות שהוא עוד לא מכיר. אם יש בכם את היצר הזה, זה סימן שאולי יתאים לכם להיות שחקנים.
3. דמיון: דמיינו שאתם נוגסים בפרי שאף אחד עוד לא טעם. איך זה מרגיש לכם בפה? איך הפרי נראה? מה הטעם שלו? מרבית האנשים יתארו את זה מתוך מה שהם מכירים, כמו תפוח רק יותר מתוק, אבל שחקן צריך לאהוב לדמיין משהו שונה לחלוטין ממה שראה עד היום. אחת התכונות שחשובות לשחקן זה להתפרע עם הדמיון ולתאר את מה שלא נמצא בו. המומחיות בזה נרכשת עם הניסיון, אבל להרחיק עם הדמיון אי אפשר ללמד בשום מקום...
4. יכולת לאלתר: שחקן טוב הוא כמו נגן ג'אז אמיתי - כזה שיכול לחרוג מהתווים ולהמציא אחרים, אבל בלי לצאת מהקצב. שחקן שנמצא בתוך הדמות שלו חושב את מה שהיא חושבת ומרגיש את מה שהיא מרגישה - ויודע מה היא רוצה לומר עכשיו אפילו יותר טוב מהמחזאי שכתב את המילים עבורה. היכולת שלכם לאלתר בהתאם לזרימה, היא שנותנת אינדיקציה עד כמה אתם מצליחים להיכנס לתוך הדמות ולהתחבר איתה.
5. להיות מיוחד: שמעתי על תופעה, שהרבה שחקנים צעירים רוצים להיות בדיוק כמו כל מיני שחקנים מיוחדים, בדרך כלל שחקנים אמריקאים שנחשבים לאיכותיים. השחקנים האלו באמת מיוחדים, אבל אי אפשר להיות מיוחד בכך שמחקים אותם. שחקן צריך למצוא את מה שמיוחד אצלו, ולא אצל אחרים. ובמאים מחפשים דווקא את האנשים המיוחדים האלו. ההצגה - היא אוסף של אנשים שכל אחד מהם מיוחד במשהו, והבמאי מחבר ביניהם כדי ליצור משהו שלם.
6. רצון לתת משהו למישהו: לדעתי, זה הדבר החשוב ביותר. שחקן הוא מי שנותן ולא מי שמקבל, והצופה מקבל את ההרגשה או המסר הפנימי שאתם רוצים להעניק לו. אם אתם רוצים לשחק, תחשבו: מה יש לי לומר להם? מה אני מוסר לאלו שרואים אותי, ואיך הם מקבלים את זה? אחרי כל הטקסטים והתפאורות, זה הדבר האמיתי שהצופים יוצאים איתו.
אם סימנתם וי על כל הסעיפים האלו, כנראה שמשחק יכול מאוד להתאים לכם... וכמו שכתבתי קודם, אם יש שאלות או בקשות שאכתוב על משהו מסוים, אתם מוזמנים לכתוב לי.
באהבה,
ישראל (סשה).
ניתן לקרוא וללמוד עוד במאמר - מפגש מעריצים של מיי פינגולד במשרדי במרום הפקות ובבלוג של במרום הפקות