כותרות TheMarker >
    ';

    יום המחנך -משנתו החינוכית של יאנוש קורצ'אק-

    13 תגובות   יום רביעי, 20/1/10, 13:58

     http://images.google.co.il/images?hl=iw&sa=1&q=%D7%99%D7%90%D7%A0%D7%95%D7%A9+%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%A6%27%D7%A7&aq=3&oq=%D7%99%D7%90%D7%A0&start=0

     

    http://images.google.co.il/images?hl=iw&sa=1&q=%D7%9E%D7%A9%D7%A0%D7%AA%D7%95+%D7%94%D7%97%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%9B%D7%99%D7%AA+%D7%A9%D7%9C+%D7%99%D7%90%D7%A0%D7%95%D7%A9+%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%A6%27%D7%90%D7%A7&aq=f&oq=&start=0

     

     

    http://www.daat.ac.il/daat/chinuch/korchak-2.htm

     

     

    http://www.daat.ac.il/daat/chinuch/tsuk-2.htm

     

     http://www.bazz.co.il/cat.phtml?leaf=2253

     

     

        

    יאנוש קורצ'אק

    הציורים המלווים כתבה זו הן פרי עבודתו של האומן יצחק בלפר. יצחק בלפר היה אחד מחניכי בית היתומים של יאנוש קוצ'אק ניתן לקרוא על האומן יצחק בלפר ולראות מפרי יצירותיו באתר:

    http://ibelfer.com/index_hebrew.html

     

    1878 -1942

     

    רופא, סופר ומחנך דגול

     

    השנה 1942 היום יום קיץ של חודש אוגוסט - עוברים ושבים ברחוב, עומדים ומשתאים למראה התהלוכה - יאנוש קורצ'ק צועד בראש חניכיו כשבזרועותיו צעיר החניכים, במאסף התהלוכה - סטפאניה וילצ'נסקה. הם צועדים שורות שורות, לבושים בבגדי שבת וחג. הנה הם בתחנת הרכבת - הקצינים הנאציים מנסים לשכנע את יאנוש קורצ'ק שלא יעלה עם הילדים לרכבת - יאנוש קורצ'ק דוחה את בקשתם בבוז, והרכבת יוצאת לדרך ממנה לא חוזרים עוד.... כזה היה האיש..... "מאה ילדים, מאה אנשים, אשר לא "אי פעם, לא "עדיין לא", לא "מחר" אלא כבר עכשיו, היום - אנשים הם" יאנוש קורצ'אק (הנרי גולדשמידט - בהוולדו) נולד בוורשה בשנת 1873 להורים אמידים ומהמעד הסוציאליסטי האינטליגנטי. השכלתו הייתה רחבה - את מקצוע הרפואה למד בברלין ובפריס. הוא גדל בתקופה של התעוררות ההכרה המהפכנית ברוסיה ובזמן שפולין שאפה להשתחרר משעבוד השלטון הרוסי. יאנוש נהג ללכת אל משכנות העוני, אל רובעי הפועלים, שם העמיק את קשריו עם חוגי האינטליגנציה העובדת. בכול מקום בו הייתה דלות וניצול גדולים - היית מוצא את קורצ'אק שניתק את קשריו עם סביבת הולדתו. בשנת 1908 הגיע יאנוש אל בית היתומים היהודי שבו נשאר עד היום בו הלך עם חניכיו למחנה ההשמדה בטרבלינקה. בבית היתומים שוכנו 50 יתומים יהודים. איגוד העזרה ליתומים חיפש מתנדבים לעבודה חינוכית. ראשונה להתנדב הייתה הסטודנטית סטפאניה וילצ'ינסקה, ומיד אחריה הגיע יאנוש קורצ'אק.

    הוא נטש את הפעילות הציבורית והשקיע את כל כישרונו כרופא בבית החולים ובבית היתומים. התעניינותו בנרדפים ונדכאים הביאה אותו אל עולם הילדים. אל הילד החולה, העזוב והיתום. בזכותו וביוזמתו הוקם בית החולים הציבורי הראשון עבור ילדי העוני היהודים בוורשה.

    בעודו עובד כרופא, החל להתעניין בחנוך. לא די היה לו בהשגחה על הילד החולה ובטיפולו, הוא התעניין גם בעולמו הרוחני של הילד הבריא ובתהליכי התפתחותו.

    אט אט, זנח גם את הרפואה ובשנת 1912 נפרד ממנה והיה למנהל בית היתומים שנבנה לפי תוכניותיו בווארשה. הוא התמסר כולו ורובו לילד העני, לילד היהודי העזוב. הוא פנה לספרי הרפואה רק כשהתעוררה בעיה רפואית והיה עליו למצוא פתרון כדי לסייע לילד החולה הנמצא בטיפולו.

     

    קורצ'ק התמסר כולו ורובו לבית היתומים. הוא רחש אהבה וכבוד לילדים שבטיפולו. ימיו ולילותיו היו קודש לילדים.

    בית היתומים היה בן ארבע קומות, ובו שני אולמות שינה גדולים ומאווררים. שכנו בו 56 בנות ו - 51 בנים. האולם הגדול בקומה א' שימש חדר אוכל ומקום למסיבות תרבות וחברה. בחלקים אחרים של הבית ניצבו פינות בובות, חדרי מלאכה, תפירה, עיון ושירותים.

     

    בית היתומים התפרסם בזכות שיטות החינוך המיוחדות שבהן נקט קורצ'אק. גישתו החינוכית הייתה מבוססת על יחס של כבוד לילד, לצרכיו ולרצונותיו. בשנת 1914 גוייס קורצ'אק לצבא כקצין רפואה. בין חפציו המועטים לקח עמו דפים של כתב היד "כיצד לאהוב ילד". בהעדרו ניהלה את בית היתומים סטפאניה וילצ'ינסקה, שהקפידה לקיים את כל משנתו החינוכית. הוא שוחרר מהצבא בשנת 1918 וחזר אל בית היתומים, אל חדרו בעליית-הגג שהשקיף אל החצר הקדמית., שם שחקו הילדים.

    קורצ'ק הקדיש את חייו למלחמה לזכויות הילד. הוא האמין שהילדים הם היצורים הכי מקופחים, כי אין המבוגר מבין את שאיפותיהם ולפעמים אפילו נוהג בהם בזלזול. בהתעמקותו בנפש הילד לא ידע קורצ'ק גבול ולא חסך מאמץ - הוא רצה לדעת מה חושב הילד ומה הוא מרגיש. הוא האמין שיש לנהוג בילד כשווה בשווה - דוגמא לכך שמש קורצ'ק בעצמו שחי עם הילד, ולא מעליו. וכשהתעורר הצורך אפילו היה משרתו. הילדים היו שותפים בניהול בית היתומים לפי הכללים שהם היו שותפים בניסוחם, ובראשם - הכבוד לילד. שנים רבות, לפני שנכתבה אמנת זכויות הילד של האו"ם - חיבר קוצ'אק אמנה המאגדת זכויות יסוד שיש לכל ילד בעולם: הזכות לאהבה, לכבוד, תנאים טובים לגדול ולהתפתח. הזכות לחיות את ההווה, להיות נאמן לעצמו, לעשות שגיאות, להיכשל, לזכות ליחס רציני ולהערכה, לשאוף ולבקש ולשאול. כל הילדים בבית היתומים היו שווים - גם תלבושתם הייתה אחידה, על מנת לא לקפח את אלו שמשפחותיהם אינן שולחות להם בגדים- אלא: "מתחת לתלבושת אחידה דופקים מאה לבבות שונים וכל אחד מהם - קושי אחר, עבודה אחרת, דאגה וחשש אחרים"

     קורצ'אק גם דאג לכך שקשריו של הילד עם משפחתו הטבעית - הורה שנותר בחיים, או כל קרוב אחר - לא ינותקו. אחת לשבוע, ביום השבת היו מבקרים החניכים אצל משפחותיהם. לאלו שלא נותרו להם קרובים, היה קורצ'אק דואג במיוחד - לוקח אותם לגן החיות, לקולנוע ולהצגות שונות.

    כדי להקנות לילדים הרגשת ביטחון - דלק האור כל הלילה בחדרי השירותים וגם אחד המחנכים ישן אתם בחדר השינה. לילדים דלי משקל דאג קורצ'אק והאכילם באוכל מיוחד, והיה משדלם לאכול יותר על ידי משחקים ותחרויות.

    משך 30 שנה נתן לחניכיו הרגשת בטחון ואושר שרק בית משפחה יכול להעניק. ילדי בית היתומים למודי הסבל - משנאספו על ידי קורצ'אק - למדו על רוך ואהבה וכי ישנם בעולם גם אנשים ישרים, שמותר להגיד את האמת, ואין צורך כבר לשקר כדי להתקיים. גם ממורי בית היתומים דרש כבוד כלפי הילד- הוא הביע התנגדות להוצאת ילד מפריע מן הכתה בטענה "הוצאת הילד המפריע מן הכתה מצילה אך ורק את המשך השיעור - צריך לשוחח עם הילד בגמר השעור כדי לבדוק את הסיבות שדחפוהו להפרעה, ולמצוא דרך למנוע הפרעות להבא" . לדבריו:

    "בכל ילד יש ניצוץ משלו שיכול להדליק מדורות אושר ואמת"

    בשנת 1934 ביקר לראשונה בארץ ישראל . בשנת 1936 חזר וביקר בה שנית. כשחזר כתב קורצ'אק:

    "בארץ ישראל יש לראות את כל הניסיון להשיב לתחייה את הארץ, את השפה, את האדם, את גורלו ואמונתו"

    בשנת 1939 פרצה מלחמת העולם השנייה. הנאצים כבר בווארשה.

    בית היתומים ניצל בנס.

    קורצ'אק מארגן את הגנת בית היתומים - שומר בלילות יחד עם שאר עובדי הבית.

    חיי החברה נמשכו כתמול שלשום: לומדים, עובדים ומשחקים, כאילו לא קרה דבר.......

    למרות כל המאמצים בקרב "בעלי ההשפעה", הגרמנים מעבירים בסוף שנת 1940את כל דיירי בית היתומים לגטו וארשה. שטח הגטו מצומצם, הצפיפות גדולה והתנאים בו קשים. ילדי בית היתומים משתדלים להיות תמיד יחד.

     

     

    עגלות רתומות נושאות חפצים מבית היתומים של יאנוש קורצ'אק לגטו

     

    בגטו נדרש קורצ'אק לנצל את כישוריו כרופא. הוא גם חייב לדאוג לאספקת מזון לילדים, ומספר הילדים עולה מיום ליום. קורצ'אק מנסה לתת להם הרגשה ש"כלום לא קרה" - מארגנים פינת בובות, ספריה וגם פינת עיון - ממש כמו בבית. גם חיי התרבות היו מאורגנים. הילדים מעלים הצגה - ילד חולה השוכב במיטתו וחולם על השמש, הפרחים, הציפורים, והוא מאמין שיבוא הגואל. שנת 1941 הייתה שנה קשה מאוד בחיי הגטו. אלפי יהודים נעקרו ממקום מגוריהם והובלו לגטו, ללא תנאים סניטריים, בלי יכולת הפרדה בין חולים ובריאים והחיים בו הפכו לבלתי נסבלים. הגירוש

     

    יום ה- 5 באוגוסט 1942, שעה 8 בבוקר.

    משמרות אס-אס ניצבו לאורך רחובות הגטו. נשמעו שריקות חדות וצריחות מבעיתות: "כל היהודים החוצה". ליהודים ניתנה שהות של 15 דקות.

     סטפאניה שכבר ניחשה את העלול להתרחש - הכינה מבעוד מועד את הכל. היא ידעה שלכאן הם כבר לא יחזרו.

    היא אמרה לילדים ללבוש במהירות  את מיטב בגדיהם, וכל דבר בעל ערך נארז בתרמילים.  

    192 הילדים ירדו בצייתנות למטה והסתדרו בחמישיות - יאנוש קורצ'ק וסטפאניה - ירדו אתם.

    הייתה זו הפעם היחידה שבה שיקר קורצ'אק לחניכיו - כשהסתיר מהם לאן מועדות פניהם.

    ברחובות וארשה צעדו הילדים ובראשם יאנוש קורצ'אק.
    במאסף, צעדה עצובה, סטפאניה וילצנסקה.
    המוות שבחר קורצ'ק לעצמו היה כעין המשך חייו של לוחם, מנחם ודואג נאמן לילדים חסרי המגן, והוא רצה לפצותם על אכזריות העולם. הוא עשה זאת באהבה מרובה. הוא מת על משמרתו - הוא מסר נפשו על אמונתו. הידיעה על רציחתו במחנה ההשמדה טרבלינקה זעזעה את כולם - חניכים, קוראי ספריו וידידיו. לזכרו אנדרטה סימלית בבית הקברות היהודי בוורשה. הוא שאף תמיד להגיע לארץ ישראל, שם יעזור בבניית הארץ - מקום מבטחים לילדים. תוכניתו הייתה לגור שנה אחת בירושלים, ללמוד את השפה העברית, ולאחר מכן להצטרף לאחד הקיבוצים - הדבר לא התממש. במוזיאון לוחמי הגטאות אפשר לקרוא על מורשתו החינוכית יאנוש קורצ'אק. בית הספר הבין לאומי על שם יאנוש קורצ'אק

     

     

     

     

     

     

    לא רק יום האם ויום המשפחה: היום (ד') מציינים לראשונה במערכת החינוך את "יום המחנך", שנועד להעלות את המודעות הציבורית של תפקיד המורים והמחנכים - במטרה לקדם את מעמדם.

    לקראת יום המחנך נוסחו מגוון הצעות לציון יום זה מטעם משרד החינוך, שנשלחו לראשי הרשויות המקומיות, למנהלי בתי הספר ולמפקחות הגנים, שמטרתן לעסוק במהות העשייה החינוכית באופן משמעותי.

    האיש שברוחו מתקיים היום הזה הוא יאנוש קורצ'אק - רופא, סופר ובעיקר מחנך יהודי, שפעל החל מ-1904 בתחום החינוך - הקים וניהל שני בתי יתומים בפולין, כתב מסות, הכשיר מחנכים ומיסד גישה חינוכית דיאלוגית והומניסטית.

    כל מוסד חינוכי בוחר לעצמו את הפעילויות המתאימות לו ביותר. בתי ספר שמעוניינים בהכוונה נוספת מקבלים סיוע בהתאם לדגשים הרלוונטיים להם - בחינת סוגיות עומק בעבודת המחנך, ניסוח תפיסת החינוך על פי צוות המורים, שילוב התלמידים וההורים בהוקרה לצוות המורים, לימוד היבטים שונים מתוך העקרונות הפדגוגיים של קורצ'אק וכדומה.

    ההורים יחליפו את המורים
    בבית הספר היסודי "הרצל" בבת-ים מצאו רעיון מקורי להבעת תודה למורים במסגרת היום הזה. הבוקר מתכננים ההורים למורים הפתעה - חמושים בפשטידות, ביצים, גבינות, לחמים וסלטים "יתגנבו" ההורים לבית הספר והחל מהפסקת 10:00, למשך שעה, הם יחליפו את המורים בכיתות ובתורנויות ההפסקה בזמן שאלה ינוחו.

    אחת האמהות המארגנות, רותי משיח, סיפרה: "קישטנו את חדר המורים והכנו מאפים. אנחנו רוצים לתת למורים יום פינוק אחד בשנה על כל העבודה הקשה שלהם.

    לכן התנדבנו להכין להם ארוחת בוקר. הם משקיעים בילדים שלנו, נשארים בשעות לא שגרתיות. אנחנו בהחלט מוכנים למשימה של החלפת המורים".

    מנהלת בית הספר, סימה פרמון, אמרה: "זו מחווה מאוד יפה. למורים חשובה מאוד הכרת תודה על העבודה הקשה שהם משקיעים". לגבי משמעות היום הזה לשיפור מעמד המורים, פרמון נשמעת פחות אופטימית: "יש עוד דרך ארוכה מאוד עד לשיפור מעמד המורים. צריך לכפר על העבר. אנחנו בבית הספר מנסים לשפר את הדיאלוג בין ההורים למורים, באמצעות פעילויות שונות ועל ידי כך אולי לשפר במעט את המצב".

    מקור: YNET

    משרד החינוך: היום(ד’), בכל בתי הספר, "יום המחנך", יהא בסימן: יאנוש קורצ’אק

    יום זה נועד להעלות למודעות ציבורית את תפקיד המחנך, המשמעות שהוא נושא בעולם הילד, ותפקידיו בעידן זה ◄ מכתבים נשלחו לכל מנהלי בתי הספר ובהם הצעות לפעילויות במסגרת יום זה, יום רביעי, 20.1.2010


          משרד החינוך: היוםד’), בכל בתי הספר, "יום המחנך", יהא בסימן: יאנוש קורצ’אק        

     

    "יום המחנך/ת" אשר יתקיים היום יום ד’, במערכת החינוך יהא בסימן הגישה החינוכית של; יאנוש קורצ’אק, והוא יקיף את כלל בתי הספר. יום המחנך מהווה חלק מתהליך להטמעת הגישה החינוכית של קורצ’אק במערכת החינוך – "רגעים חינוכיים". בשנת הלימודים תשע"א יגובה תהליך זה בהכשרת מורים ובאמצעים להיכרות עם רעיונותיו הפדגוגיים (לקסיקון חינוכי, ערכת כרזות ועוד).

    יום זה, נועד להעלאת המודעות הציבורית את תפקיד המחנכים, המשמעות שהם נושאים בעולם הילד, וכן, תפקידיהם בעידן הנוכחי, במטרה לקדם את מעמדם בתודעה הציבורית ומתוך תפיסה שכל מורה הוא מחנך.

    לקראת "יום המחנך" נוסחו מגוון הצעות לציון יום זה מטעם המינהל הפדגוגי, אשר נשלחו לראשי הרשויות, למנהלי בתי הספר ולמפקחות הגנים, שמטרתן לעסוק במהות העשייה החינוכית באופן משמעותי.

    כל מוסד חינוכי, בוחר לעצמו את הפעילויות המתאימות לו ביותר. בתי ספר שמעוניינים בהכוונה נוספת מקבלים סיוע מהמינהל הפדגוגי בהתאם לדגשים הרלוונטיים להם (בחינת סוגיות עומק בעבודת המחנך, ניסוח תפיסת החינוך על פי צוות המורים, שילוב התלמידים וההורים בהוקרה לצוות המורים, לימוד היבטים שונים מתוך העקרונות הפדגוגיים של קורצ’אק וכן הלאה).

    ההצעות המתבססות על הגישה החינוכית של קורצ’אק, מעמידות את מקום המחנך במרכז העשייה החינוכית ומייחסות משקל רב לדוגמא האישית שהוא מהווה עבור התלמידים.

    יאנוש קורצ’אק היה רופא, סופר ובעיקר מחנך יהודי, אשר פעל החל מ-1904 בתחום החינוך – הקים וניהל שני בתי יתומים, כתב מסות, הכשיר מחנכים ומִסֵּד גישה חינוכית דיאלוגית והומניסטית.

    מצ"ב דוגמאות לפעילויות שיתקיימו בבתי הספר ביום זה:

    בחטיבת הביניים, פסגת זאב - מועצת התלמידים, מובילה מהלך של כתיבה אישית מהילדים למוריהם: "הזדמנות נפלאה לומר תודה על מה שאת/ה בשבילנו. על מנהיג/ה שמצמיח/ה מנהיגים צעירים. על שיעורים מרתקים ובעיקר על יחס אישי ומתן אמון בנו, תלמידיך, כל בוקר מחדש".לכל מורה מוקדש עפיפון – סמל לחירות ולשוויון על פי קורצ’אק – אליו מחוברות ברכות אישיות מהילדים.

    בבית ספר יסודי בעיר בת-ים - ועד ההורים מארגן ארוחת בוקר לצוות המורות בראשית היום, ממלא את מקומן בכיתות למשך שעה ומברך את המורות על עבודתן המסורה.

    בבית ספר "שיזף" בעיר אור יהודה - ערכו סעודה חגיגית לצוות המורות ויצפו בהצגה "יאנוש קורצ’אק – הדמות מאחורי הסיפור", מתיאטרון אורנה פורת, המדגימה את עקרונות הגישה החינוכית של קורצ’אק באופן חווייתי ומזמנת דיון בעקבותיהם.

    בבית ספר "פסגות" בישוב מיתר - תתקיים סדנא למורים בנושא דמותו של המחנך, יחס לתלמידים, והצבת גבולות ברוח יאנוש קורצ’אק.

    כך במגוון בתי ספר ורשויות מקומיות, מייחדים מקום של חשיבה והודיה למחנכים ולמחנכות. המינהל הפדגוגי יאגד את מכלול הרעיונות והפעילויות שיתבצעו השנה, ומדי שנה יעדכן את היצע היוזמות המומלצות ל"יום המחנך/ת".

    הנהלת משרד החינוך, מקדישה לכך מקום אף היא. בעלי תפקידים בכירים כתבו מי היה המחנך המשמעותי בחייהם, ונערכה חוברת של כל הסיפורים הללו, המהווה כעין קופסא שחורה של סוד המעשה החינוכי. בנוסף תוקדש, ישיבה של הנהלת המשרד, "יום המחנך/ת" ובה ידובר בחינוך על-פי קורצ’אק.

    מי זה יאנוש קורצ’אק?

    יאנוש קורצ’אק; 22 ביולי 1878 או 1879 - 5 באוגוסט 1942) הוא שם העט שבו נודע הנריק גולדשמיט (הנריק גולדשמידט), סופר, רופא, מחנך והוגה חינוכי יהודי בפולין.

    מנהלם של בתי יתומים שהיוו את אחד הניסיונות המוקדמים ביותר בחינוך דמוקרטי. מנהלם של בתי יתומים שהיוו את אחד הניסיונות המוקדמים ביותר בחינוך דמוקרטי.

    קורצ’אק כתב ספרים על ילדים ונוער וספרים לילדים ונוער. הוא הרצה על הדרך הרצויה ביחס לילדים. הוא תרם רבות לדרכי החינוך ורבים המחנכים הלומדים ממנו גם כיום.

    הרבה שנים לפני שנתקבלה אמנת זכויות הילד של האו"ם (1989), חיבר קורצ’אק אמנה המאגדת זכויות יסוד שיש לכל ילד בעולם. בין הזכויות הוא כלל את הזכות לאהבה, כבוד ותנאים אופטימלים לגדול ולהתפתח.

    הזכות לחיות את ההווה (ולא להיות נדחף לממש שאיפות עתידיות של אחרים), להיות נאמן לעצמך, לעשות שגיאות, להיכשל, לקבל יחס רציני, לזכות להערכה, לשאוף ולבקש ולשאול. הזכות לשמור סוד, לשקר / לרמות / או לגנוב אבל רק פעם אחת, לצפות שיכבדו את הרכוש שלך ולקבל חינוך.

    על פי האמנה של קורצ’אק מותר לילד להתנגד לקבל חינוך שנוגד את השקפת עולמו, למחות על חוסר צדק ולקבל משפט הוגן בבית משפט של ילדים. לכל ילד הזכות שיכבדו את הצער שלו, הזכות לתקשר עם אלוהיו והזכות למות בטרם עת.

    קורצ’אק, ייסד בית ספר דמוקרטי בשנת 1919. בית ספר זה פעל בהצלחה עד 1942. זה היה אחד הנסיונות הראשונים, הממושכים והמוצלחים בתחום החינוך הדמוקרטי והחינוך האלטרנטיבי בכלל, בעולם. אולם, למרות הצלחה בלתי מעורערת זו, זרם החינוך הדמוקרטי העולמי קיבל השראה בעיקר מנסיונות שנעשו באנגליה ובארצות הברית. הסיבה לזה היא עליית הנאצים לשלטון בגרמניה והשתלטותם על אירופה.

    טרם הירצחו על ידי הנאצים, קורצ’אק, הספיק להתפרסם בפולין וביישוב העברי שבארץ ישראל בלבד. באופן זה, זרם החינוך הדמוקרטי ניזוק מעליית הנאצים לשלטון כשם שזרמים תרבותיים, חברתיים ומדעיים אחרים ניזוקו מכך. הבולטים שבזרמים אלה הם אסכולת הגשטלט בפסיכולוגיה ואסכולת הבאוהאוס באדריכלות. זרם החינוך הדמוקרטי, איבד בשואה את אחד המייסדים שלו.

    עוד על סיפור חייו של יאנוש קורצ’אק.

    http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%99%D7%90%D7%A0%D7%95%D7%A9_%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%A6’%D7%90%D7%A7


     http://www.ilschool.org/jew/yanush.htm

     

     

     

     

    ביום זה ההורים צריכים להחליף את המורים, כיוון שאני בוועד הכיתה נבחרתי (כמובן בתפקיד ההורה) להעביר שיעור לתלמידי כיתה ד' לא משנה הנושא.

    האם למישהו יש רעיון לשיעור שיעניין את התלמידים, דפי עבודה, מצגת... הכל מתקבל בברכה.

    תודה מראש.

     

     

    הי !

    גם אני כאמא מעבירה שיעור בכיתה ד'.

    אכנס עם "זר מתוק" למחנכת ואשאל את הילדים למה הגעתי.

    אסביר את מהות היום והמטרה- אתן סקירה קצרה ביותר על יאנוש קורצ'אק.

    בחרתי משפט אחד מציטוטיו המתאים למשנתה של המחנכת ואשאל את הילדים מדוע בחרתי דווקא משפט זה.

    אם יאפשר לי הזמן בחרתי משפט נוסף שאציג ואשאל מה לדעתכם התכוון קורצ'ק בדבריו.

    בסיום אתן לכל ילד דף בצורת לב שיכתוב מה אני אוהב במורה/ מה למדתי מהמורה שאני חושב שישאר איתי לעד... ועוד כל ילד יבחר דבר אחד ויכתוב בתוך הלב.

    המורה תצא עם המון לבבות שיחממו את הלב ופרחים שהזמנתי מבצק סוכר בשזירת שוקולדים שימתיקו לה את הלב והפה.

    וזהו... אמשיך את היום החופשי שלי...

    בהצלחה לך

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (13)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        17/7/10 14:22:

      הצגת קורצ'אק כמודל חינוכי היא בעיני המעשה הגדול והחשוב ביותר שמערכת החינוך יכולה לעשות. ברצוני להדגיש: קורצ'אק היה מחנך ענק, הרבה לפני מלחמת העולם השניה והשואה שבה מצאאת מותו עם הילדים. ראוי להקדיש תשומתלב לעקרונות החינוך בהם דגל ולא רק לסיפור הגבורה.

        23/1/10 10:08:
      * פוסט חשוב ומרגש מאוד בעיניי, יאנוש קרוצ'ק היה איש משכמו ומעלה.
        21/1/10 13:39:

      תודה על הפוסט החשוב

      איש נשגב ונערץ שחשוב שדמותו ומורשתו לא תישכך !!!!!

        20/1/10 20:15:

      חבל שאי אפשר לתת את כל הכוכבים שבשמים לאנשים האלה


      מיהו יאנוש קורצ'אק..
      יאנוש קורצ'אק ( 22 ביולי 1878 או 1879 - 5 באוגוסט 1942) הוא שם העט שבו נודע הנריק גולדשמיט (Henryk Goldszmit), סופר, רופא, ומחנך יהודי בפולין, מנהלו של בית יתומים יהודי בוורשה.

      הרבה שנים לפני שנכתבה אמנת זכויות הילד של האו"ם, חיבר קורצ'אק אמנה המאגדת זכויות יסוד שיש לכל ילד בעולם. בין הזכויות הוא כלל את הזכות לאהבה, כבוד ותנאים אופטימליים לגדול ולהתפתח. הזכות לחיות את ההווה (ולא להיות נדחף לממש שאיפות עתידיות של אחרים), להיות נאמן לעצמך, לעשות שגיאות, להיכשל, לקבל יחס רציני, לזכות להערכה, לשאוף ולבקש ולשאול. הזכות לשמור סוד, לשקר / לרמות / או לגנוב אבל רק פעם אחת, לצפות שיכבדו את הרכוש שלך ולקבל חינוך. על פי האמנה של קורצ'אק מותר לילד להתנגד לקבל חינוך שנוגד את השקפת עולמו, למחות על חוסר צדק ולקבל משפט הוגן בבית משפט של ילדים. לכל ילד הזכות שיכבדו את הצער שלו, הזכות לתקשר עם אלוהיו והזכות למות בטרם עת.

      יאנוש קורצ'אק ( 22 ביולי 1878 או 1879 - אוגוסט 1942) הוא שם העט שבו נודע הנריק גולדשמיט (Henryk Goldszmit), סופר, רופא, ומחנך יהודי בפולין, מנהלו של בית יתומים יהודי בוורשה. התקציר ארוך מידי(מקסימום 500 תווים)

      הנריק גולדשמיט נולד בורשה, בירת פולין (אז חלק מהאימפריה הרוסית). אביו, עורך הדין יוסף גולדשמיט, התמהמה ברישום לידתו, וכך נוצר הבלבול בדבר שנת לידתו. שפת הדיבור בבית הייתה פולנית, יידיש ורוסית. היה זה בית יהודי מתבולל.

      בעת שהנריק היה בן 18 נפטר אביו, ועול פרנסת המשפחה נפל על כתפיו של הנריק. בהיותו בן 20 השתמש לראשונה בשם העט יאנוש קורצ'אק, כאשר השתתף בתחרות ספרותית. בשנת 1901 יצא לאור ספרו הראשון, "ילדי הרחוב". בשנים 1904-1898 עסק יאנוש קורצ'אק בכתיבה עיתונאית ולמד רפואה. עם סיום לימודיו נעשה רופא ילדים. בעת מלחמת רוסיה-יפן, בשנים 1906-1905 שירת כרופא צבאי. לאחר המלחמה חזר לעיסוקו כרופא ילדים בוורשה.

      בשנים 1908-1907 השתלם בברלין.

      כאשר חזר לוורשה עבד בבית חולים וטיפל בילדים, הדריך במחנה קיץ לילדים ממשפחות מצוקה.

      בשנת 1911 החל קורצ'אק לנהל בית יתומים ליתומים יהודיים בוורשה. הוא הקים שם מעין רפובליקה של ילדים עם שלטון עצמי משלהם, הכולל בית נבחרים, בית משפט ועיתון. הוא היה הרופא והספר של בית היתומים בשנת 1914, עם תחילתה של מלחמת העולם הראשונה, הפך קורצ'אק שוב לרופא צבאי, ובזמנו הפנוי כתב מאמרים העוסקים בחינוך. בשנת 1918 חזר לוורשה, קודם למתן העצמאות לפולין. הוא חזר לתפקידו כמנהל בית היתומים, ולפי בקשת הממשלה הקים בית יתומים נוסף, ליתומים שאינם יהודים.

      קורצ'אק כתב ספרים על ילדים ונוער וספרים לילדים ונוער, והרצה על הדרך הרצויה ביחס לילדים. הוא תרם רבות לדרכי החינוך ורבים המחנכים הלומדים ממנו גם כיום.

      הרבה שנים לפני שנכתבה אמנת זכויות הילד של האו"ם, חיבר קורצ'אק אמנה המאגדת זכויות יסוד שיש לכל ילד בעולם. בין הזכויות הוא כלל את הזכות לאהבה, כבוד ותנאים אופטימלים לגדול ולהתפתח. הזכות לחיות את ההווה (ולא להיות נדחף לממש שאיפות עתידיות של אחרים), להיות נאמן לעצמך, לעשות שגיאות, להיכשל, לקבל יחס רציני, לזכות להערכה, לשאוף ולבקש ולשאול. הזכות לשמור סוד, לשקר / לרמות / או לגנוב אבל רק פעם אחת, לצפות שיכבדו את הרכוש שלך ולקבל חינוך. על פי האמנה של קורצ'אק מותר לילד להתנגד לקבל חינוך שנוגד את השקפת עולמו, למחות על חוסר צדק ולקבל משפט הוגן בבית משפט של ילדים. לכל ילד הזכות שיכבדו את הצער שלו, הזכות לתקשר עם אלוהיו והזכות למות בטרם עת.

      בתחילת שנות השלושים הגיש תוכנית ברדיו הפולני, אשר זכתה לפופולריות עצומה, אך בוטלה בלחצם של חוגים אנטישמיים. ב־1934 וב־1936 ביקר בארץ ישראל, ופגש רבים מחניכיו שעלו ארצה. ביקורים אלה הגבירו את התקפות האנטישמים.

      בשנת 1939, עם פרוץ מלחמת העולם השנייה התנדב קורצ'אק, קצין בצבא הפולני, לשירות צבאי אך נדחה מחמת גילו.

      כאשר הגרמנים הקימו את גטו ורשה, בשנת 1940, אולץ בית היתומים לעבור לגטו, וקורצ'אק עבר לגטו יחד עם חניכיו. ב־5 (או ב־6) באוגוסט 1942 באו הגרמנים כדי לקחת את היתומים וחלק מסגל העובדים למחנה ההשמדה טרבלינקה. פולנים מידידיו הציעו לו לעבור לצד הפולני, אבל קורצ'אק דחה הצעה זו ויחד עם סטפה וילצ'ינסקה נשאר עם חניכיו ברגעיהם האחרונים. קורצ'אק, יחד עם כמה מן האחיות, הלך עם היתומים אל המוות בידי הנאצים.

      לזכרו הוקמו אנדרטה סמלית בבית הקברות היהודי בוורשה, וכיכר על שמו ביד ושם, הידועה בפסל המציג את קורצ'אק וילדים סביבו.

      יאנוש קורצ'אק הונצח בשירים, סרטים וספרים רבים, ביניהם המשוררת אנדה עמיר תיארה בשירה דרכו האחרונה את דרכו האחרונה של יאנוש קורצ'אק עם חניכיו היתומים אל המוות. השיר זכה לביצוע מפי הזמרת דורית פרקש, שיר אותו הפיק, הלחין ועיבד פרדי ברק.

      מספריו:
      ספריו נכתבו כולם בפולנית, ומרביתם תורגמו לעברית. וכן תורגמו ללשונות נוספות: יידיש ואנגלית ועוד.

      ספרי ילדים:
      ילדי הרחוב (1901)
      ילד הטרקלין (1906), תירגמו אריה בוכנר, אברהם ברלס, תל אביב תשל'ג 1973.
      מושקים, יושקים, שרוליקים (1910). הגרסה העברית לספר זה קרויה "בקייטנה", מפולנית - אריה בוכנר, צייר - מ’ אריה, תל אביב 1978.
      לבדי עם אלוהים (1922)
      כאשר אשוב ואהיה קטן (1925), מפולנית - אריה בוכנר, אייר מ’ אריה, תל אביב תשל'ד 1974.
      המלך מתיא הראשון (1928)
      המלך מתיא באי השומם, עברית - אורי אורלב, ירושלים 1979.
      יותם הקסם (1934), תירגם מפולנית י’ ליכטנבום, רישומים - אורה איתן, עם עובד תל אביב 1978.
      קאיטוש המכשף, תירגם מפולנית אורי אורלב, תל אביב 1987.
      הרהורים (1935)
      הנער העקשני (1937): על לואי פסטר
      בני האדם הם טובים (1938)
      ילדות של כבוד
      פשיטת הרגל של ג'ק הקטן
      ספרי חינוך:
      כיצד לאהוב ילדים (1920), הפנימיה, מושבות-קיץ, מפולנית - יעקב צוק, תל אביב תש'ך 1960. ?
      זכותו של הילד לכבוד (1929)

      לקריאה נוספת:
      במחיצתו של יאנוש קורצ’ק, רשמים, חיה הינדה לוי-ליסנר, תל אביב, 1965.
      שבח אדן, הנריק גולדשמיט - יאנוש קורצ'אק, הוצאת כתר.
      משה זרטל, במחיצתו של יאנוש קורצ'אק, בהוצאת ספרית פועלים.
      אדיר כהן, יאנוש קורצ'אק המחנך, הוצאת צ'ריקובר.
      ירחמיאל וינגרטן, יאנוש קורצ'אק, הוצאת ספריית תרמיל.
      יותר מ-60 מאמרים בעברית נתפרסמו על האיש ויצירתו. ניתן למצוא הפניות אליהם ברשימות בית הספרים הלאומי במדעי היהדות. בין הכותבים עליו מחנכים, חוקרים, מבקרים, ויוצרים: זרובבל גלעד, מנחם רגב, משה שנר, ישראל גוטמן, יעקב רתם, שבח אדן, עדינה בר-אל, גרשון ברגסון, ורבים אחרים.


      --------------------------------
      ברצוני להוסיף ולומר....
      בחולון ישנו בית ספר המבוסס על שיטת החינוך של יאנוש קורצ'ק. מדובר על בית הספר הדמוקרטי - יחד - ברוח החינוך של יאנוש קורצ'ק. ביתי לומדת שם ואני רוצה לומר לכם שכיום אני מצדיע לשיטת החינוך הזו.

      לזיכרם של יאנוש קורצ'ק - והילדים אשר ניספו איתו.
      http://www.klikot.com/Article.aspx?article_id=51734

       http://www.klikot.com/Article.aspx?article_id=52563

       

       

        20/1/10 15:59:

      תודה על תשומת ה   

      אכן גדול יאנוש קורצ'אק

        20/1/10 14:56:

      תלמידים מכיתות ט' בבי"ס אורט רבין בגן יבנה, ישמשו כמדריכים בתערוכת ציורים המוקדשת למחנך יאנוש קורצ'אק ולמשנתו. התערוכה תועלה במתנ"ס גן יבנה ביום רביעי ב-5 במרס. באמצעות התערוכה יועברו עיקרי משנתו החינוכית של דוקטור יאנוש קורצ'אק.
      משנתו ההומניסטית של יאנוש קורצ'אק מבטאת את הרצון להקנות לכל ילד חינוך על פי דרכו הייחודית, תוך הכרה בזכויותיו ובחובותיו. ממועצת גן יבנה נמסר, כי מערכת החינוך ביישוב החליטה להצדיע לדמות המחנך המיתולוגי באמצעות התערוכה. עוד נמסר, כי בתערוכה ישולבו 25 ציורים של האמן יצחק בלפר, שהיה בין חניכי פנימייתו של קורצ'אק בוורשה, ומידע ביוגרפי וחומר עיוני המבטאים את עיקרי משנתו החינוכית ויצירתו הספרותית. את הרעיון לקיום התערוכה העלה אהרון בלצ'ינסקי, לשעבר מנהל מחוז ירושלים במשרד החינוך, אשר מלווה את גן יבנה בפרויקט ניסיוני תלת-שנתי לקידום הישגי השפה וטיפוח אהבת הקריאה בכיתות ג'-ו'. בטקס פתיחת התערוכה יספר הצייר יצחק בלפר על חייו כחניך בפנימייה שנוהלה על ידי הדוקטור קורצ'אק. התערוכה תהיה פתוחה לציבור עד ה-17 במרס,  ובמהלכה יועמדו למכירה מבחר מספריו של יאנוש קורצ'אק. אגודת "יאנוש קורצ'אק" בישראל תקיים בתערוכה סדנאות העשרה לעובדי מערכת החינוך.
      משנתו החינוכית של יאנוש קורצ'אק

      הכנס לאתר גלים בכתובת: www.galim.org.il

      לחץ על חגים ומועדים --- יום השואה --- יאנוש קורצ'אק.קרא את המידע על יאנוש קורצ'אק וענה על השאלות.העתק את הקובץ ל-word

      שמור את הקובץ בתיקייה

       http://c3.ort.org.il/Apps/WW/page.aspx?ws=3c513aab-7c4f-4061-8a2e-aafd22885a32&page=0f0332b4-ea3a-41e0-aad7-429530f89002&fol=570c270e-5d65-4ab9-8355-8fbc40e10e55&box=ea7a9651-7c0c-49ba-bf12-fd24a2be0ec9&_pstate=item&_item=0a6732a2-8757-4735-8235-6ef4d30d0311

        20/1/10 14:53:

      עדינה בר-אל

      יאנוש קורצ'אק - מחנך ועורך עיתון לילדים

      מַאלי פּשֶגְלוֹנְד"]; עיתונות "] MALY PRZEGLAD ; תארנים: יאנוש קורצ'אק

      ילדים; יהדות פולין; בית-ספר פרוגרסיבי; בית היתומים היהודי בוורשה; חינוך יהודי.

      תקציר

      יאנוש קורצ'אק היה רופא, סופר, עיתונאי, עורך עיתון לילדים ובעיקר: מחנך. הוא

      נחשב כאחד ממפתחי הדגם של בית הספר הפרוגרסיבי (המתקדם). קורצ'אק ניהל שניבתי יתומים בוורשה

      , האחד לילדים פולנים והשני - ברחוב קרוכמלנה - לילדים

      יהודים. עוזרתו הנאמנה הייתה סטפניה וילצ'ינסקה (סטפה). בית היתומים פעל גםבתקופה הקשה של הכיבוש הגרמני

      , כאשר היהודים רוכזו בגטו והוא בעצמו הלך

      לחפש אוכל בעבורם. כידוע, עם קבלת הצו לפנות את בית היתומים ולהגיע

      ל"אומשלגפלאץ" (תחנת הרכבת בוורשה שממנה נשלחו היהודים למחנות ההשמדה),

      הוא לא קיבל את ההצעות להינצל ובחר ללכת עם חניכיו אל המוות. הוא היה להם

      רופא, פסיכולוג ומחנך. הוא דאג הן לגופו והן לנפשו של הילד. ביסוד גישתו החינוכית

      היה יחס של כבוד לילד, רצון לחנך אותו להיות עצמאי ומחושל.

      במאמר תתואר עבודתו החינוכית בבית היתומים ושיטתו החינוכית המיוחדת. יושם

      דגש על אישיותו ועל יחסו לילדים.

      חלקו השני של המאמר מוקדש לפן נוסף באישיותו - עורך עיתון ילדים. קורצ'אק ערך

      מַאלִי פְּשֶגְלוֹנְד) שפירושו בפולנית: ) MALY PRZEGLAD עיתון לילדים בשם

      "סקירה קטנה". עיתון זה הופיע כמוסף לעיתון היהודי בשפה הפולנית

      נַאש פשגלונד), שפירושו "סקירה שלנו". בין קוראי העיתון ) NASZ PRZEGLAD

      של קורצ'אק היו ילדים, גם יהודים וגם פולנים. העיתון נכתב כמעט כולו בידי ילדים

      וזה היה ייחודו. גם במערכת עבדו ילדים.

      במאמר יובלט ייחודו של עיתון זה, ויתוארו עבודת המערכת ותרומתו של העיתון

      לילדים. בנספח יובא ריאיון שנערך עם מדזה מַרְקוּזֶה, שהייתה בנערותה מזכירת

      המערכת של העיתון. בריאיון זה היא סיפרה על עבודתה עם קורצ'אק ועל העיתון.

      מבוא

      יאנוש קורצ'אק 1 הוא שמו הספרותי של הנריק גולדשמיט. הוא נולד בוורשה בשנת

      1878 למשפחה יהודית מתבוללת. אביו היה עורך דין אמיד ושנות ילדותו הראשונות

      היו שנים של רווחה ואושר. בהיותו בן 11 לקה אביו בנפשו ואושפז בבית מרפא.

      מצבה הכלכלי של המשפחה התערער והנריק בן ה - 14 החל לפרנס את עצמו ואת

      משפחתו.

      כשבגר הוא למד רפואה והוסמך לרפואה. בד בבד עם עיסוקו זה הוא החל לכתוב

      ספרים ומאמרים ולפעול למען יתומים. בשנת 1911 עזב את עיסוקו כרופא והחל לנהלאת בית

      -היתומים לילדים יהודים, שהיה ברחוב קְרוֹכְמַלְנָה 92 בוורשה. שותפתו

      למפעל החינוכי הייתה סְטֵפַנְיָה וִילְצִ'ינְסְקָה, מחנכת יהודייה. במלחמת העולם

      הראשונה הוא שירת כרופא בצבא הרוסי ובהיעדרו ניהלה סְטֵפָה את בית היתומים.

      בשנת 1919 החל קורצ'אק לנהל גם בית יתומים לילדים פולנים. שותפתו בניהול

      הייתה מָרִינָה פּאלְסְקָה, מחנכת פולנייה. הוא שהה חמישה ימים בשבוע בביתהיתומים היהודי ויומיים בשבוע בבית היתומים הפולני

      . שני המוסדות פעלו על פי

      שיטתו החינוכית המיוחדת.

      במקביל המשיך קורצ'אק לכתוב ספרים וסיפורים לילדים וגם מאמרים בענייני חינוך.

      MALY PRZEGLAD החל משנת 1926 ערך קורצ'אק עיתון ילדים בפולנית בשם

      ["מַאלִי פְּשֶגְלוֹנְד" (סקירה קטנה)], עיתון שהיה כתוב ברובו בידי ילדים. בעיתון זה

      הביעו הילדים את דעותיהם, בעיותיהם ומצוקותיהם. (הרחבה על עיתון זה - בסעיף

      הבא).

      יאנוש קורצ'אק ביקר בארץ ישראל פעמיים, בשנים 1934 ו- 1936 , והתארח בבית

      ידידיו בקיבוץ עין-חרוד.

      בסוף שנת 1940 הועברו כל דיירי בית היתומים לתוך גטו ורשה. התנאים היו קשים

      ביותר וקורצ'אק דאג בדרכים שונות להשיג מזון בעבור הילדים ולרפאם.

      ביולי 1942 , כאשר פונה בית היתומים, סירב קורצ'אק להיפרד מחניכיו וצעד עמם אל

      המוות - אל ה"אוּמְשְלַגְפְּלַאץ" ומשם ברכבות לטרבלינקה. גם סטפניה וילצ'ינסקה

      הלכה עמם.

      שיטתו החינוכית של יאנוש קורצ'אק

      יאנוש קורצ'אק נחשב בין מפתחי שיטת החינוך של בית הספר הפרוגרסיבי

      (המתקדם). על פי שיטה זו, שהושפעה מתורותיהם של רוסו, פּסטאלוֹצי ופְּרֶבֶלּ,

      במרכז התהליך החינוכי עומד הילד ולא התוכן הנלמד. הילד שותף פעיל להחלטות

      . הנוגעות לחינוכו, ויש להתחשב בצרכיו הרגשיים, הגופניים והרוחניים 2

      יאנוש קורצ'אק בחר לגור עם חניכיו בבית היתומים שהיה בניין בין שתי קומות

      ועליית גג. בקומה הראשונה היה אולם רחב ידיים, שתקרתו גבוהה. באולם זה נערכה

      הפעילות במשך כל היום, פעילות של יחידים ושל קבוצות: משחקים, הכנת שיעורים,

      שיחות ואכילה. בקומה השנייה היו שני אולמות שינה. יאנוש קורצ'אק התגורר בחדר

      קטן בעליית הגג.

      לחניכיו הוא היה רופא, פסיכולוג ומחנך ודאג הן לגופו והן לנפשו של הילד. ביסוד

      גישתו החינוכית היה יחס של כבוד לילד, רצון לחנך אותו להיות עצמאי ומחושל.

      לדעתו

        20/1/10 14:48:

      יאנוש קורצ'ק נולד בשנת 1878 ונספה בשואה בשנת 1942. שמו האמיתי היה דוקטור הנריק גולדשמיט.

      הוא נולד בעיר ורשה בירת פולין למשפחה אמידה. בעודו נער ירדה המשפחה מנכסיה והוא נאלץ לסייע בפרנסתה על ידי מתן שיעורים פרטיים. בעקבות רצונו לעזור לבני אדם פנה קורצ'ק ללימודי הרפואה והתנדב לפעילות חינוכית. בסיימו את לימודיו החל לעבוד בבית-חולים יהודי לילדים. בשנת 1911 קיבל על עצמו את ניהול בית היתומים היהודי בורשה, ומאז התמסר כולו לעשייה החינוכית. הוא פיתח גישה חינוכית מיוחדת המושתתת על כבוד לילד ומעניקה לו חופש ביטוי ושלטון עצמי. בבית היתומים הילדים היו שותפים לניהול, לקביעת החוקה ולאכיפתה על הכלל. החלטות נתקבלו בפרלמנט הילדים וחילוקי דעות לובנו בבית המשפט אותו הקימו. קורצ'ק הציג את משנתו החינוכית בהרצאות, במאמרים ובספרים שכתב לילדים ולמבוגרים. עם פרוץ מלחמת העולם השנייה השקיע קורצ'ק מאמצים רבים להקל על סבלם של היתומים שמספרם הלך וגדל. בית היתומים עבר אל הגטו היהודי, וכשבאו לקחת את היתומים אל מחנה המוות בטרבלינקה סירב להיפרד מהם ולהציל את עצמו. יד ביד צעד עם חניכיו האהובים אל מותו. על שמו נקרא פרס יוקרתי בינלאומי לספרות ילדים.

       

       

       

      אתם מוזמנים להכיר חלק מיצירותיו, ביניהם הספרים: המלך מתיא הראשון, המלך מתיא באי השומם, קיטוש הקוסם, הנער העקשני (חיי לואי פסטר), קאיטוש המכשף, פשיטת הרגל של ג'ק הקטן, כאשר אשוב ואהיה קטן, באמצעות אתר כנפיים - לקרוא ולעוף עם הדמיון.

      http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=10075

       

       

       אחד מאנשי החינוך המופתיים ביותר והנערצים עלי ביותר):
      א. הקראת קטעים מספריו, כגון "המלך מתיא", "יותם הקסם", "ילדי רחוב". הילדים כותבים מכתבים לדמויות מתוך הסיפור, מציירים אותן ומנסים לדמיין ולכתוב סוף אחר לספרים.
      ב. עיטור ציטוטים מתוך שפע אמרותיו של קורצ´אק. כגון: "ילד כי חטא, אין טוב מסלוח לו ולחכות עד שייטיב את דרכיו".
      ג. בשנה שעברה השתתפו תלמידי בית ספר יסודי בנתניה בפרוייקט "עפיפונים מדברים" והעיפו עפיפונים שעליהם רשמוים מסרים ברוח משנתו של קורצאק. אפשר לאמץ את הרעיון.
      ד. הקמת תערוכת יזכור, בה יבואו לידי תצוגה תמונותיו, כתביו ומכתבי ילדי הכיתה לקורצ´אק.
      ה. הקמת לוח תלת מימדי של יאנוש קורצ´אק בשלושת כובעיו - כסופר, כמחנך וכרופא.
      ו. קורצ´אק הקים בית יתומים שנוהל באורח דמוקרטי. ילדי הכיתה ינסו להמציא חוקים דמוקרטיים לכיתה ברוח משנתו של קורצ´אק, יכתבו אותם על לוח מיוחד, תוך אימוץ חלק מחוקיו.
      ז. הקמת לוח על תכונותיו האנושיות של קורצ´אק התואמות את רוח היהדות, למרות שלא היה יהודי - הדאגה לחלש, ליתום, לקטן, האהבה לילד והכבוד לזכויותיו, גבורתו עת הלך בראש מצעד ילדי המוסד היתומים למחנות ההשמדה, כאשר הילד הקטן ביותר נישא על זרועותיו. מה אנו לומדים מתכונותיו? אילו היה חי היום מה הייתם רוצים לשאול אותו? לומר לו? סידור הבעות כתובות של ילדים סביב תמונת קורצ´אק על לוח תכונותיו ומידותיו.
      ח. אם קיים רחוב יאנוש קורצ´אק באזור בית הספר, לצלם את הרחוב ומוסדות ציבוריים המצויים בו, ציון ילדים הגרים ברחוב זה וכדומה.

      מן הקולנוע אל הכיתה

      "אין ילדים רעים, יש ילדים שרע להם"
      המלצה לצפייה בסרט "קורצ'אק"

      מאת אסף טל

      בית היתומים בגטו
    • הזכות למות בכבוד
    • במוקד הדיון
    • גיליון זה של העיתון המקוון עוסק בחייהם של ילדים בגטאות. ברקע הדברים נשאלת השאלה מהם האתגרים העומדים בפני המחנך, אשר רוצה להביא בפני תלמידיו סוגיה מורכבת מבחינה רגשית ונפשית כגון חייהם וחוויותיהם של ילדים בשואה? מחנכים רבים, חלקם מוכרים, חלקם אלמונים התמודדו עם נושא זה עוד בתקופת השואה בעיקר בגטאות. הורים ומחנכים שאלו עצמם "כיצד להסביר לילד" את קריסת המסגרות הקיומיות המשפחתיות, החברתיות וכל אלה המהוות את הקיום האנושי ה"נורמטיווי".

      לפנינו שני עולמות. העולם הרגיל שבו המבוגרים, בין אם מדובר בהורים או במחנכים, מחויבים, במעין אמנה בלתי כתובה, להגן על הילדים. בתקופת השואה עולם זה התהפך עם קריסת המערכות האמורה. מבוגרים, כשלא עלה בידם לדאוג לצורכיהם הקיומיים הבסיסיים, התקשו לספק לילדים מסגרת תומכת המאפשרת התמודדות עם הקשיים הסביבתיים ההולכים וגוברים. בחיי היום יום, ילדים כמבוגרים חוו רעב, בידוד, צפיפות, מחלות, תמותה ורצח אשר נבעו מן המציאות שנכפתה עליהם. יתרה מכך, מאחר שהמציאות עצמה השתנתה במהירות, היא יצרה קושי אובייקטיווי בקרב אנשים. בשעה שבמסגרת מהלך חיים תקין, תגובותיהם של מרבית המבוגרים היו שקולות ומבוססות על ניסיון, המעניק לפרט את התחושה שהחלטותיו מעוגנות במציאות חיים מוכרת ובהגיון מסוים, בתקופת השואה חופש הבחירה של האדם הצטמצם עד מאוד, ויכולתו להעריך אירועים עתידיים נעלמה כמעט כליל. אולם, בעקבות זאת, כל בחירה שנעשתה הייתה למשמעותית פי כמה, שכן רבות מן ההחלטות היו הרות גורל.

      החלטות מעין אלה נאלץ לקבל המחנך יאנוש קורצ'אק. ברשימה זו, ננסה לבחון את הסוגיות החינוכיות והערכיות העולות מתוך צפיה בסרט "קורצ'אק" של הבמאי הפולני אנדז'יי ואידה [1] משנת 1990 (פולנית בתרגום לעברית), אשר מומלץ להקרין בפני תלמידי החטיבה העליונה. הסרט העלילתי מתאר את קורותיו של יאנוש קורצ'אק ובית היתומים שניהל בגטו ורשה, יחד עם סטפאניה (סטפה) וילצ'ינסקה. סיומו בגירוש ילדי בית היתומים וצוותו למחנה ההשמדה טרבלינקה, על ידי הנאצים.

      יאנוש קורצ'אק, הוא הנריק גולדשמיט, יליד ורשה 1878 (או 1879, השנה המדויקת לא ידועה). קורצ'אק היה בן למשפחה מתבוללת, סבו היה רופא ממחוז לובלין ואביו היה עורך דין מבוסס שלקה בנפשו כשקורצ'אק היה ילד. למחלתו של האב היו השלכות קשות על ילדותו של קורצ'אק. בבגרותו, למד קורצ'אק רפואה וכבר בשנותיו הראשונות כרופא העדיף לעבוד עם אוכלוסיות נזקקות בשכונותיה העניות של ורשה ובייחוד אהב לעבוד עם ילדים. בגיל 18, החל בקריירה מבטיחה בכתיבה ואז אימץ לעצמו את השם יאנוש קורצ'אק (שמקורו בשיבוש שמו של רומן מן המאה ה-19). בשנת 1904, גויס קורצ'אק לצבא הרוסי ושרת כרופא במזרח הרחוק. בשנת 1908 החל לעבוד עם ילדים יתומים וב-1912 מונה למנהל בית היתומים היהודי בוורשה שנפתח ברחוב קרוכמלנה 92.

      בשנים אלה החל קורצ'אק לפתח את משנתו החינוכית ותפישותיו הפדגוגיות. קורצ'אק גרס שעל המחנך להציב את הילד ועולמו הרגשי, החווייתי, הרוחני והאינטלקטואלי במרכז. תפישתו ההוליסטית המכירה בשלמות עולמם של הילדים, מחייבת את המחנכים להתייחס לכל היבט בחייהם של הילדים. בהתאם לתפישה זו, תפקיד החינוך להכשיר את הילדים לחיים בוגרים ובעיקר לשמש כאמצעי מדריך, בונה ומתקן. מדובר בתפישות חדשניות ביותר בתקופה זו.

      לאחר שרות בצבא הרוסי במלחה"ע ה-I שבמהלכו כתב את חיבורו החשוב "איך לאהוב ילד", שב קורצ'אק לנהל את בית היתומים בקרוכמלנה וכן בית יתומים של ילדים פולנים. שנים אלה היו מוצלחות ופוריות עבור קורצ'אק, שהרבה להרצות במסגרות אקדמיות ולכתוב. כמו כן יסד עיתון ילדים מצליח שבו ילדים כתבו למען ילדים (זאת עפ"י תפישתו). ב-1935, לאחר מותו של מנהיג פולין יוזף פילסודסקי, גברה האנטישמיות הפולנית והעיבה על תדמיתו ועשייתו של קורצ'אק בקרב הציבור הפולני. בשנים אלה גברה בקורצ'אק ההכרה הציונית והוא ביקר בארץ ישראל פעמיים, ב-1934 וב-1936 ואף שקל לעלות ארצה, אך לא עלה בידו לעשות זאת עקב פרוץ המלחמה.

      הסצנות הראשונות בסרטו של ואידה משקפות את מתיחות התקופה. הסרט פותח בפיטוריו של קורצ'אק מתוכנית הרדיו הפופולרית שלו "הדוקטור הזקן מדבר" על רקע האנטישמיות הפולנית הגוברת בשנות השלושים. לאחר מכן מוצג קורצ'אק במהלך קייטנת קיץ על גדות נהר. קורצ'אק יושב עם חניכיו הבוגרים אשר דנים במצב היהודים בפולין במציאות הפוליטית של תקופתם ופוגש את סטפאניה (סטפה) וילצ'ינסקה, בהמשך שותפתו לניהול בית היתומים, אשר בחרה שלא לעלות ארצה על מנת להמשיך לשמש בתפקידה בבית היתומים.

      1. בית היתומים בגטו

      עם פרוץ המלחמה ובמהלכה, נקרו בדרכו של קורצ'אק מספר הזדמנויות למוצא מן המעבר הכפוי לגטו. אולם, החלטתו הראשונה בסדרת החלטות גורליות ועקביות היתה להישאר בתפקידו ולהעביר את בית היתומים על ילדיו וצוותו היהודיים לתחומי הגטו. בנובמבר 1940, הועבר בית היתומים ממשכנו ברחוב קרוכמלנה אל תוך הגטו לרח' כלודנה. המעבר היה טראומתי ובמהלכו, החרימו הגרמנים עגלת אספקה של תפוחי אדמה שנועדו ליתומים. קורצ'אק, שהפטריוטיות שלו מיוצגת במדי הקצין הפולני שלבש, זועם, מתייצב בפני הגרמנים ודורש להשיב את האספקה לילדים. הגרמנים, שלפניהם התייצב קצין פולני יהודי אשר אינו עונד את סרט הזרוע (כמו כן אסרו הגרמנים על לבישת מדי הצבא הפולני), כנדרש מהיהודים החל מנובמבר 1939, אוסרים אותו. לאחר כחודש, קורצ'אק שוחרר וחזר לבית היתומים. הסרט מציג את הליך שחרורו מהמאסר, במהלכו נפגש קורצ'אק עם רופא גרמני אשר מביע את הערכתו אליו כעמית למקצוע הרפואה. קורצ'אק מסרב לשוחח עם הרופא בגרמנית, הוא מתעקש לדבר בפולנית (ראו הצעה לדיון חינוכי בנושא בסוף הדברים). לאחר ששוחרר, קורצ'אק נכנס בשערי הגטו וחוזה בשוטר יהודי שתפס ילד בניסיון הברחת מזון לגטו. השוטר עומד להכות את הילד וקורצ'אק המזועזע והנסער עוצר בעדו. כך מיוצג בסרט המפגש הראשון של קורצ'אק עם חייהם של הילדים בגטו. עם שובו לבית היתומים עליו להכריע בדבר אופיו של בית היתומים בגטו. קורצ'אק מבקש, בנסיונו להגן על הילדים ממראות ומוראות הגטו, לבודד את בית היתומים משאר הגטו. הוא מנסה ליצור מסגרת מגוננת אשר תאפשר לילדים להתקיים, גם אם ארעית (כפי שמתחוור לו מאוחר יותר) בכבוד.

      בשנת 1941 גבר הרעב בגטו ורשה. הצפיפות יחד עם תנאי הסניטציה הגרועים הובילו לשיעורי תמותה גבוהים להחריד. ברחובות הגטו נפוצו מראות המצוקה הקשה, העוני, הרעב והמוות. שיעור היתמות בקרב ילדים גבר גם הוא. על רקע תנאים אלה, קורצ'אק נלחם על קיומם של חניכיו. בסרט נראה קורצ'אק כשהוא מכתת רגליו בין משרדי היודנראט, עשירי הגטו ולבסוף גם טיפוסיו המפוקפקים, הכל על מנת לדאוג לצורכי הישרדותם של החניכים. בשלב זה צוות בית היתומים קיבל על עצמו את הטיפול בכ-200 יתומים. המאבק היומיומי ניכר בקורצ'אק שבאותה עת היה בשנות השישים המוקדמות לחייו. התשישות הגוברת נתנה בו אותותיה, קומתו שפופה במקצת והוא מתקשה בהליכה.

      בבית היתומים ניסו קורצ'אק וצוותו לשמור על אווירה "נורמלית" עד כמה שאפשר. שגרת החיים נשמרה, נוהלו תורנויות, הצגות הופקו על ידי הילדים, התקיימו ישיבות צוות בהשתתפות החניכים הבוגרים ובית הדין המפורסם של הילדים הנועד לשפוט ולהכריע בענייניהם הפנימיים של הילדים והצוות המשיך את תפקודו.

      2. הזכות למות בכבוד

      במשנתו החינוכית מלפני המלחמה עסק קורצ'אק ב"זכות הילד לכבוד". בתקופת המלחמה ובגטו, כבודם של היהודים וזכויותיהם היסודיות נרמסו ובפרט הזכויות לקיום ולחיים, בהם, כמובן, של הילדים. התחלואה והתמותה בקרב הילדים הייתה מההיבטים הנוראים ביותר בתולדות הגטו. בסרט, פונה קורצ'אק המיוסר בתחינה לנציג היודנראט. בתי החולים לא מקבלים את הילדים הגוססים אשר מתים ברחובות ויש למצוא עבורם מקום, מחלקה כלשהי או חנות שהופקרה בידי בעליה שגורשו. הוא זועק בקול רועד מצער וייאוש, "אם לא נוכל להציל את הילדים, מחובתנו לעשות את המעט שביכולתנו על מנת להבטיח להם מוות בכבוד".

      ביולי 1942 החל הגירוש הגדול של יהודי ורשה למחנה ההשמדה טרבלינקה שבמסגרתו גורשו למעלה מ-250,000 בני אדם. בישיבה של צוות בית היתומים דנו על פתרונות אפשריים נוכח הגירוש הקרב (בה השתתפו החניכים הבוגרים יותר, שכן על-פי דרכו של קורצ'אק, היה עליהם להיות שותפים להחלטות המתקבלות בבית היתומים כחלק מרעיון הניהול המשותף). עלו הצעות: לחלק מן הילדים יש קרובי משפחה, שמא ניתן להעבירם לקרובי משפחה? אולי רצוי להבריח ילדים מספר לצד הארי? אולי ניתן לפזר את הילדים בין משפחות? קורצ'אק סירב לפזר את הילדים, הוא לא רצה לחשוף אותם לאימת הגירוש ולכאב הכרוך ביציאה לדרך האחרונה בבדידותם. למרות כל זאת עלתה האפשרות שבית היתומים יצליח לשרוד שכן הסתובבה בגטו שמועה שלא יגעו בבתי היתומים במהלך הגירוש.

      למרות חוסר הודאות בנוגע לעתידו של בית היתומים בצלו של הגירוש הגדול, בימיו האחרונים של בית היתומים הוצג בו המחזה "הדואר" של המחזאי ההודי רבינדראנאת טאגור. במרכז המחזה ניצב ילד חולה במחלה חשוכת מרפא הלומד להתמודד עם מותו הצפוי ולקבלו. נראה שקורצ'אק בחר מחזה זה שיוצג בחוג התיאטרון של בית היתומים על מנת לסייע לילדים להכיר ולהשלים עם המוות. כך, באופן אופייני לתפישת עולמו הוא לא נוטש את חניכיו ומשתדל ככל שביכולתו להכין אותם לעתיד לבוא.

      אחת התמונות האחרונות בסרט מתרחשת בבית הקברות היהודי. גב' מרינה, פולניה, קולגה לשעבר, משיגה מסמכים אריים עבור קורצ'אק ומפצירה בו להתחבא. הוא שואל אותה בנימה ספק אירונית ספק מביעה תקווה, "ומה אם הם באמת שולחים אותנו למזרח לעבודה בשדות? עבודה פיזית טובה ליהודים, כמו בפלשתינה...". לכך מתווספת התקוממות על עצם העלאת ההצעה: קורצ'אק שואל אותה "איך את יכולה להציע זאת? מה היית חושבת על אם הנוטשת את ילדיה? כיצד אוכל לעזוב 200 ילדים בעת טרגית שכזו?" הוא נסער. בפגישה זו הוא מקבל ממנה את דגל בית היתומים. הוא בוחר ללוות את חניכיו בדרכם האחרונה.

      סוף הסרט אינו ריאליסטי ולא נאמן להתרחשות הדברים כפי שהיו. במציאות, בית היתומים גורש לטרבלינקה במסגרת הגירוש הגדול של גטו ורשה באוגוסט 1942. הילדים, צוות בית היתומים וקורצ'אק עמם נרצחו בטרבלינקה. אולם בסרט זה, לאחר העלייה לרכבת והמסע, קרון הרכבת עוצר בשדה. קורצ'אק והילדים יוצאים אל המרחבים הפתוחים, חופשיים סוף סוף. האם הם יוצאים לטיול שהובטח להם? האם מדובר בתמונה שמתרחשת לאחר סופם של קורצ'אק והילדים בעולם הזה? או שמא מדובר בסוף שבו כולנו היינו חפצים?

      סרטו של ואידה מספר את סיפורו של אדם שהקדיש את חייו לילדים ולבסוף קשר את גורלו בגורל חניכיו על אף שהיתה לו עצמו אפשרות להינצל מן הגירוש. משנתו החינוכית ההומניסטית של יאנוש קורצ'אק עודה נלמדת ומיושמת ברחבי העולם ולדמותו של קורצ'אק ראוי להקדיש מקום של כבוד במהלך הלימודים, לאו דווקא במסגרת הוראת השואה. סרט זה מספק הזדמנות טובה להפגיש את התלמידים עם סיפורו של קורצ'אק. הדיון החינוכי בעקבות הצפייה בסרט יאפשר לתלמידים להיטיב להכיר את דמותו של האדם שכתב פעם "חייהם של אנשים גדולים דומים לאגדות, קשים אך יפים".

      3. במוקד הדיון

      • מהן הדילמות המרכזיות עמן נאלצו להתמודד קורצ'אק והילדים בגטו? (בידוד, רעב, צפיפות, תברואה והיגיינה, רדיפות ורצח).
      • ניתן להציג את תמונת המפגש של קורצ'אק עם הרופא הגרמני לקראת שחרורו מן המאסר בפני התלמידים ולנסות לברר איתם כיצד, על-פי המפגש הזה בין קורצ'אק לגרמני לבוש המדים, מיוצגים הגרמנים ותפישתם את היהודים (הרופא מעריך את קורצ'אק, אך משרת את הכיבוש הנאצי ואת מדיניותו האנטי יהודית) וכן כדאי לתת את הדעת מדוע קורצ'אק, דובר השפה הגרמנית מסרב לדבר בה במפגש עם הגרמני.
      • תנו דעתכם על התמודדותו של קורצ'אק עם החיים בגטו תוך התייחסות לסצנות מסוימות מן הסרט, כיצד העניק לילדים שחסו תחתיו תמיכה נפשית ופיסית?
      • כיצד משנתו החינוכית של קורצ'אק מתבטאת בשלבים השונים לקיומו של בית היתומים בגטו? התייחסו גם לדרכם האחרונה של קורצ'אק והילדים.
      • קורצ'אק מנסה להגן על ילדי בית היתומים ולבודד אותו מכלל הגטו, האם לדעתכם ניתן היה להגן על הילדים באופן זה?
      • כיצד קורצ'אק הרופא מתמודד עם תנאי הקיום בגטו, אילו פתרונות הוא מחפש למצבם של הילדים?
      • קורצ'אק וצוות בית היתומים סרבו לנטוש את החניכים, לקורצ'אק הוצעו מספר פעמים אפשרויות מילוט מן הגירוש. כדאי לדון עם התלמידים בבחירת צוות בית היתומים ללוות את הילדים בעת הגירוש ובמשמעויותיה האנושיות והערכיות.
      • לסיכום רצוי מאוד לדון על תקפות תפישת עולמו האנושית והחינוכית של קורצ'אק בימינו אנו.

      קורצ'אק
      בימוי: אנדז'יי ואידה
      תסריט: אגניישקה הולנד
      115 דקות
      פולנית, שחור לבן
      1990

      למידע על סרטים נוספים (עלילתיים, תיעודיים ועוד) והאפשרות לצפות בהם, ניתן לפנות למרכז הצפייה של יד ושם בטל: 6443485-02 או בדוא"ל.


      [1] אנדז'יי ואידה, במאי פולני יליד 1926 ממייסדי אסכולת הקולנוע הפולני. פעיל כבמאי משנות ה-50 של המאה ה-20.

       

       

        20/1/10 14:38:

      במשרד החינוך החליטו לנסות עוד דרך לשפר את מעמד המורה אם לא בתוספת תשלום, אז באמצעות השיטה של יאנוש קורצ'ק

         
      ▪  ▪  ▪
      אחרי ההצעות לחייב בתלבושת אחידה בבתי הספר ולקום בפני המורה - כמו בעבר, במשרד החינוך חושבים על דרך חדשה לחזק את מעמד המורים ואת כבודם בעיני התלמידים וההורים, וזאת תוך שימוש בגישתו החינוכית של הרופא, הסופר ואיש החינוך היהודי, יאנוש קורצ'ק.

      קורצ'ק ידוע בגישתו החינוכית המיוחדת אותה מימש בבתי היתומים שניהל, המבוססת על דיאלוג וכבוד האדם. קורצ'ק הכשיר דורות של מחנכים עד שצעד עם יתומיו לכבשני הנאצים.

      במשרד החינוך ינסו ללכת בדרכו ולהנחילה למורים במסגרת יום המחנך שיוחל ביום רביעי בבתי הספר. אומנם הצעד הזה הוא רק ליום אחד, אבל המורים בכל זאת מקווים שגם התלמידים וההורים ישתפו פעולה.

      מצב האלימות הגואה בבתי הספר והיחס המזלזל כלפי מורים מצד תלמידים ולעיתים אף מצד הוריהם, מעורר דאגה לא רק במערכת החינוך. לאחרונה עלו הצעות שונות לנקוט שורת צעדים שיחזירו את הכבוד למורים, כמו התלבושת האחידה ופנייה למורה בכינוי אדוני או גבירתי ולא בשמם הפרטי. במסגרת יום המחנך שיזם משרד החינוך, יכתבו התלמידים ברכות למוריהם תחת הכותרת "הזדמנות נפלאה לומר תודה על מה שאת/ה בשבילנו. על מנהיג/ה שמצמיח/ה מנהיגים צעירים. על שיעורים מרתקים ובעיקר על יחס אישי ומתן אמון בנו, תלמידיך, כל בוקר מחדש."

      בבתי ספר אחרים יכינו ההורים ארוחת בוקר למורות כאות תודה על השקעתן. המורות מצידן מקוות ליחס של הערכה כלפיהן בכל ימות השנה.

       

        20/1/10 14:06:

      מדינת ישראל משרד החינוך    המינהל הפדגוגי אל נא תהי השקפה כלשהי מוחלטת או מחייבת לעד. יהיה נא ההווה תמיד מעֵבר מִסַּך הנסיונות של יום אתמול אל סיכום עשיר יותר של יום המחרת.                                  יאנוש קורצ'אק, עם הילד י"ד כסלו תש"עמנהלות ומנהלים יקרים, השנה נציין את "יום המחנך והמחנכת", שיחול ב-ה' שבט תש"ע, 20.1.2010. יום זה ייערך בסימן הגישה החינוכית של יאנוש קורצ'אק, ובכוונתנו לכונן מסורת שנתית. יום זה נועד להעלות למודעות ציבורית את תפקיד המחנך, המשמעות שהוא נושא בעולם הילד, וכן תפקידיו בעידן זה.  קורצ'אק הִנחה את המחנכים לחפש את דרכם – גם אם אינה הקצרה ביותר ואינה הטובה ביותר, גם אם היא רצופת טעויות וכשלונות. הוא מצפה מכל מורה ללמוד את הפילוסופיה החינוכית, אך לא להחטיא את המגע המתמשך והמתמיד עם העשיה החינוכית עצמה. את רזי החינוך, הלכה למעשה, עליו להַבנות מתוך נסיונו האישי, הדגשיו הערכיים ומעשה השליחות האישי שלו. "היה כפי שהנך – חפש דרך בעצמך – דע את עצמך, לפני שתרצה לדעת את הילדים. חשוב נא למה אתה מוכשר, ואחר כך תבוא לתחום תחומים לזכויותיהם וחובותיהם של הילדים. – קודם כל אתה בעצמך ילד, ועליך להכיר, לחנך ולהשכיל את עצמך. (...) אל תדרוש מעצמך להיות כבר מחנך רציני ומבוגר בעל פנקסנות פסיכולוגית בלב ותקן פדגוגי בראש." (עם הילד, 285-286) מצ"ב מסמך ובו הצעות לפעילויות ייעודיות שניתן לקיים בבתי הספר ביום זה. אנא קיראו אותו בעיון וחישבו מה יכול להתאים לבית ספרכם ובמה תוכלו לחדש ולתרום מרעיונותיכם. נשמח לסייע בייעוץ ולהשיב לכל שאלה במייל: talias@education.gov.il. בברכה,טלי אשר                                                                 לאה רוזנברג מדריכה                                                                  סמנכ"לית ומנהלת המנהל הפדגוגי
      מדינת ישראלמשרד החינוך המינהל הפדגוגי  טיפות מצטרפות לנחלים – את פנינת המעשה שהוגשם, לא יגזול איש                     יאנוש קורצ'אק י"ד כסלו תש"עיום המחנך והמחנכת  מערכת החינוך מתמודדת היום עם הצורך להעצים את מקום המורה ואת סמכותו, להעמיק את המוטיבציה של התלמידים ללמידה ולשפר את הישגיהם, וכן ליצור בבתי הספר אווירה לימודית בטוחה, מוגנת ומכבדת.

       יעדים אלה עולים בקנה אחד עם העקרונות הפדגוגיים הגלומים במורשת החינוכית של יאנוש קורצ'אק – רופא, סופר ובעיקר מחנך יהודי, אשר פעל החל מ-1904 בתחום החינוך – הקים וניהל שני בתי יתומים, כתב מסות, הכשיר מחנכים ומִסֵּד גישה חינוכית. יום המורה הוא יום שנתי שנערך בסימן הגישה החינוכית של קורצ'אק. יום זה יורכב מאירועי שיא במערכת החינוך, יום המורה יזכה לתהודה ארצית במחוזות השונים, וישיג הכרה ציבורית למעשה החינוכי והעלאת המודעות לערכים שמציב משרד החינוך.

       יום המחנך/ת נהגה מתוך שאיפה לעורר מודעות ציבורית לתפקידי המחנכים ולפועלם – במטרה לקדם את מעמד המורים המחנכים בחברה.  במסגרת זו אנו מציעים לכם להיערך למספר פעילויות שיאפשרו ציון יום זה באופן מכבד ומשמעותי. הצעתנו היא בבחינת פתח למחשבה. ודאי יש ברשימה דברים שאתם עושים ממילא, אך המתרחש במרחב חינוכי אחד אינו דומה למשנהו, ואולי יש כאן בבחינת רעיון לחידוש או לזווית חשיבה אחרת.

        במהלך היום תיוחד פעילות לציונו ברחבי הארץ – בבתי הספר בכל הגילאים, ברשויות המקומיות  ובצמרת משרד החינוך. אנו מציעים לשתף בכך גורמים שונים – מנהלים, מחנכים, תלמידים והורים.

       אינכם חייבים להשתמש באחת מן ההצעות שלהלן; תוכלו להציע ביוזמתכם רעיון אחר לפעילות או לנושא, שזו הזדמנות עבורכם להטיל לעברו את הזרקור ולהעמידו במרכז היום. נשמח אם תשלחו לנו רעיונות נוספים לדואל המצוין להלן, ולשתף אותנו לאחר מכן במה שעשיתם ועלה יפה ובהצלחה, כדי שבשנה הבאה נרחיב את מאגר היוזמות המוצעות בפני כל. מחוות בית ספריות ביוזמת ובתמיכת מנהלי בתי הספר ציון יום המורה ברמה בית ספרית, כדי לנצלו לאמירת תודה לצוות החינוכי מצד ההורים והתלמידים, להעמיק את תחושת הקירבה בין חברי הצוות ולייחד את השיח לעבודה החינוכית בבית הספר. רעיונות: מפגש צוותי בחדר המורים שיישא אופי שונה מהמורגל בבית ספרכם, ויאפשר היכרות בין אנשי הצוות באופן בלתי פורמלי.
    • שיתוף ועד ההורים במחווה לאנשי הצוות (למשל, בראשית היום לארגן ארוחת בוקר למורים ולהחליף אותם בכיתות, על ידי כך שההורים ילמדו ויעבירו שיעורים או הרצאות מתוך תחומי מומחיותם או הענקת פרח וברכה לכל מורה בראשית היום, וכד').
    • דיון צוותי שעוסק בסוגיות הנוגעות למהות העשיה החינוכית ואמנות ההוראה.
    • מלה טובה: לאפשר לתלמידים לכתוב, לפי בחירה, מילים טובות שהם רוצים לכתוב למוריהם. הודיה על דבר-מה, בקשה, שאלה. פניה אישית שמטרתה משוב חיובי למורה אליו הם מעוניינים למען את הדברים (רצוי לייעד לשם כך מעטפות ייחודיות, ובתוכן דפים לכל תלמיד. אפשר להוסיף ציטוט או לוגו ברוח יום המורה).
    • מורה משמעותי: כיתבו על מורה בלתי נשכח שליווה אתכם או נקרה בדרככם החינוכית, מורה שהשפיע עליכם באופן משמעותי ונחקק בתודעתכם. ציינו במה היה ייחודו ומדוע היה כה משמעותי מבחינתכם. סַפרו האם נפגשתם בצומת משמעותי בחייכם, ציינו מה היה בו שהֲפָכוֹ לדמות בעלת משקל, והאם היו מילים או מחוות מסוימות שאפיינו אותו ומהוות חלק מהתמונה העולה בזכרונכם (נכתב בלשון זכר, אך מכוון למורים ולמורות כאחד).
    • ניתן ליישום עם תלמידים ו/או עם הצוות החינוכי.

       רגעים חינוכיים ביוזמת ובתמיכת מנהלי בתי הספר והצוות החינוכי יום המורה מתקיים ברוח קורצ'אק. לתהליך ההטמעה של הגישה החינוכית של קורצ'אק במערכת החינוך אנו קוראים "רגעים חינוכיים". את החיבור "רגעים חינוכיים" פרסם קורצ'אק בשנת 1919, ומטרתו היתה להמחיש למורים עד כמה גדולה חשיבות התצפית; צפיה בילדים, התבוננות, איסוף הבחנות, הסקת מסקנות לאור כל זה. אפשר לראות בחיבור הזה ספר הדרכה למורים, אבל בראש ובראשונה זה ספר שחושף את האמצעים ואת הכלים שבהם קורצ'אק השתמש בעצמו כמחנך. כך כותב קורצ'אק: "הקונטרס שלפנינו איננו דוגמה איך צריך לנהל מחקר כזה, הוא תעודה שבאה להעיד כמה קשה לצלם במילים את מה שלנגד עיניך, עד כמה עשוי להיות פורה מתן פירוש – ולו שגוי – למה שהבחנת וקבעת במחשבה כ'רגע' שנִצוד במעופו." (קורצ'אק, כתבים א', עמ' 292) בהתאם לכך, אנו מציעים לייחד זמן לעיסוק בהיבטים מסויימים מתוך משנתו החינוכית, באופן שתמצאו כהולם ביותר עבורכם. נשמח לסייע למעוניינם בכך בהפניות לחומרים ובייעוץ מקצועי.רעיונות: עיתון בית הספר – חשיבותו ודרכים ליישומו.
    • כתיבה חינוכית – תיעוד תהליכים חינוכיים שמתקיימים בין המחנכים לתלמידים.
    • טיפול בבעיות משמעת ומניעת אלימות – מנגנונים לעידוד יחס חיובי בין הילדים ושיח מכבד ופתוח.
    • אחריות ועצמאות – יוזמות חינוכיות שמאפשרות ביטוי אישי של תלמידים, צמיחה ולקיחת תחומי אחריות תחת ידם.
    • חונכות – ליווי חונכותי של ילדים בוגרים את הילדים הצעירים יותר, לסיוע בהקשרים חברתיים, לימודיים ואישיים.
    •  להתייעצויות ולשאלות ניתן לפנות לטלי אשר, talias@education.gov.il.בברכה,טלי אשר                                                                 לאה רוזנברג מדריכה                                                                  סמנכ"לית ומנהלת המנהל הפדגוגי

      ארכיון

      תגיות

      פרופיל

      bsdyg8
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין