בס"ד

פרח

האביב כבר הגיע וריחו הטוב באוויר.הפרחים היפים והצבעוניים נמצאים בכל פינה במושב.

ופרח הצעירה והיפה מביטה באהובה הנאה והחסון.את אהבתם הם שומרים בסתר,שמא ידעו על כך אחיה של פרח.

אחיה לא רוצים את אהובה כגיס.אך האהבה פורחת דווקא באביב ,היא ממש בשיאה.פרח הצנועה והטהורה מלטפת את חברה בעניים נוצצות ומאירות.

הוא מחזיר לה חיוך וקוטף לה זר פרחים אדומים דווקא.

כולם כבר יודעים על אהבתם פרט למשפחתה.כשהיא נרדמת בלילה היא חולמת על עצמה לבושה בשמלת כלה לבנה ומתעוררת כולה נרגשת לבוקר המחרת .

היא נחשבת לבחורה הנבונה בכל האזור,ואהובה הוא יהודי פשוט העובד עבודות מזדמנות למחייתו.

בני משפחתה רוצים לשלוח אותה ללמוד מקצוע בעיר הגדולה.אך היא חוששת לעזוב את ביתה ואת אהבתה.שמא חלילה תפסיד את בחיר ליבה.

האביב חלף והקיץ החם הגיע,שדות הפרחים הפכו לשדות קוצים ,עקרבים ונחשים ,וגברי האזור החלו שורפים את השדות.כל פעם שריח העשן מגיע לאפה של פרח , חרדה קטנה חודרת ללבה החם.

האם גם אהבתה תישרף חלילה ?כיצד יגיבו אחיה היקרים כשיגלו את סודה הכמוס?

והנה תקופת החגים בפתח כולה תפילה לשנה טובה ומתוקה,שנה של זוגיות ואהבה.

הסתיו שומר בליבו סוד אך החורף הקר מגלה את סודו.זקנות המושב מגלות לאחיה הבכור של פרח את סוד אהבתה.אולי מקנאה ואולי מטיפשות,והציניים יגידו אולי מרוע לב.

פרח זקוקה לנס כמו נס חנוכה העומד בפתח.

היא מביטה באחיה ובקול רפה אומרת:"אני אוהבת אותו מאוד ובלעדיו אין לי חיים".

"פרח ,את לא ילדה קטנה את יודעת שאת בחורה נבונה,והוא עוד סתם בחור".

"לא נכון".היא עונה ובוכה בכי מר,דמעות חמות זולגות על פניה היפות והחלקות.

עורה הלבן כאילו הפך שקוף מרב בכי.מה יהיה?מה יקרה.היא לא יודעת.

הלילות הפכו מרים,והימים מזדחלים לאטם.אסור לה להיפגש עם אהובה.

היא החליטה לשלוח לו מכתב ובו היא כותבת:

"לעולם לא אתחתן,אם לא תתחתן איתי.לעולם לא אחיה עם גבר אחר.דמותך תעמוד מול עיניי יום וליל .אנא שוחח עם אחי על מנת שירשה לי לפחות להיפרד ממך בדרך ראויה .

באהבה רבה

פרח."

היא מוסיפה פרח ריחני למכתב ושולחת אותו עם אחד הפועלים הנאמנים במושב לאהובה.

אך המכתב לא עוזר אחיה מתעקש וכל השאר תומכים בו.

וכאבה המר סותם את תאבונה ,עצבותה משתלטת על חייה היא נרדמת בבגדיה,לא מתרחצת ,מזניחה את גופה הצעיר והרך,אך אין מושיע.

היא מסתגרת בחדרה חודשים רבים.והנה מגיע שוב האביב ופרחים רבים פורחים במושב ,

אך פרח לא יוצאת לראותם.היא את הפרח שלה כבר הפסידה.

יום רודף יום והגרוע מכול מתרחש אימו של אהובה שדכה לו בחורה צעירה ונאה והוא לא סרב.

פרח שומעת את יללות השמחה של הביקושים והאירוסין ונדמה לה שאלה קריאות אבל.

היא חולמת חלומות מפחידים ומתעוררת עם זיעה קרה.הוא לא שלח מכתב פרידה,כלום.כאלו רצה לומר אני מתחתן אך לא נפרד ממך.

גברים רבים מחזרים לפתח ביתה של פרח.גברים נאים,צעירים ואפילו עשירים.

אך היא בשלה היא מסרבת. אחיה כועסים,ואנשי המושב לא מבינים מה קורה לה.

הקיץ מגיע ואהובה מתחתן היא מוזמנת מטעמי נימוסים .אך בו ברגע שהיא קוראת את ההזמנה לפתע שתי רגליה היפות משתתקות והיא אינה מסוגלת אפילו לעמוד.

אחיה רצים לתמוך בה אך היא נופלת.

בכיסא גלגלים היא מגיעה לחתונת אהובה ובלב קרוע מכאב.

היא לא תפסיד את ההזדמנות לראותו.אחיה חושבים שכך היא תפסיק לחשוב עליו.

אך האהבה רק מתעצמת .הוא הופך בעיניה לגיבור הרואי.

השנים חלפו ונולדה לאהובה בת הוא רצה מאוד לקרוא לה פרח אך חשש.

חברותיה של פרח הציעו לה לעזוב את האזור ולשכוח מאהבתה,ללמוד ולעבוד הרי היא צעירה ומוכשרת.

בני משפחתה התחננו בפניה "קחי כסף וסעי ללמוד בעיר".אבל היא סירבה.

כאלו הם דיברו לקירות ממש.אהבה כזאת אף אחד לא ראה בכול האזור.

אפילו אחת השכנות אמרה:"מה היא חושבת שהוא הגבר האחרון בעולם?"

פרח התבגרה אך אהבתה רק פרחה בליבה.

ואהובה הלך והתקדם בחייו הציבוריים אט-אט ממש בר-מזל.כי מי שאין לו מזל באהבה יש לו מזל בפרנסה.

אהובה הפך לאדם מפורסם ומכובד באזור ובארץ.והיא נותרה אלמונית.

שניהם כבר מזדקנים ממש,ביתו היחידה כבר התחתנה ונולדו לה ילדים,אך פרח נשארה בתולה.

ישנן הרבה שמועות על האהבה הזאת,הרבה רכילויות ,אך את האמת רק בורא עולם יודע.

מה יהיה הסוף האם יום אחד הוא יעזוב את אשתו וישוב לאהובתו?

השעון מתקתק אך כוחה של האהבה חזק מכול.

רק בורא עולם יודע מה יהיה הסוף,"אינשאללה טוב".